גם אני עברתי לוורדפרס \ 14 שאלות בעניין "פרשת דיסקין" או הקשר בין השערוריות של אהוד ברק למה שקרה לאורי בלאו וענת קם

גם אני עברתי לבלוג חדש בוורדפרס. כולי תקווה שרשימות תשרוד כמערכת-על. אני מאוד אוהב את הפורמט האלגנטי של רשימות, שהוא לא בדיוק מערכת בלוגים פתוחה, כי יש עורכים שקובעים את המשתתפים, ויסירו פוסט אם יש בו למשל דיבה ברורה. אין כאן גם כותבים עילגים מדי. איש לא מתאר כאן למשל שהוא קם בבוקר ושכח לפתוח דוד חשמלי (יש להצטער על כך: אני חובב נושאים כאלה). רשימות הוא למעשה מערכת של טורים אישיים חופשיים שנכתבים בלי ללא לחץ של בעלי הון או מדינה.

אפשר אפילו להגיד שרשימות הוא שריד של עיתונות מיושנת. בזמנו, ב"עולם הזה" למשל, אם אדם קיבל טור, הוא פירסם בו מה שרצה. בעיתונות מסורתית לא אמורים להיות לחצים של בעלי הון כמו היום.

המודל השמרני של רשימות הצליח לטעמי ברגעי המבחן: האתר היה ממובילי חשיפת סיפור מעצר ענת קם עם שמה, והצגת משמעותו הקשה, ואף מהמובילים בהרצת עיר לכולנו, המפלגה חסרת התקציב שהגיעה משום מקום והפכה לגדולה בעיריית תל אביב ושעושה עבודה טובה. רציתי לכתוב על פרשת קם, אבל כיבדתי את בקשת מקורבותיה, מה שקרוב לוודאי היה טעות.

על כל פנים, אם אתן עוקבות אחריי בRSS אנא עדכנו את העסק לבלוג בכתובת החדשה.

אז הנה הפוסט הראשון בבלוג החדש:

14 שאלות בעניין "פרשת דיסקין"

1. אם כל כך חשוב שאותם שני  דיסקים ישנים ממבצע צבאי שחלף לא יסתובבו חופשי, מדוע השב"כ לא מיהר לארגן הסכם חסינות שקט וזריז עם כתב הארץ אורי בלאו על שיבתו לארץ ומעדיף להשאיר אדם בלונדון שבחפתיו דיסק און קי עם חומרים סודיים?
2. האם זה לא מעיד, לחילופין: א. שהמסמכים הסודיים, איך לאמר, לא ממש חשובים כל כך לבטחון, והסכנה בהם היא רק תואנה לכל הפרשה. ב. שהמסמכים חשובים, אבל התנקמות באורי בלאו חשובה מבטחון המדינה, שמוזנח כאן על ידי יובל דיסקין באופן פושע?
3. מה הקשר בדיוק בין הדלפת חומרים לעיתונאי ישראלי מ"הארץ" או "ידיעות אחרונות" שיעביר הכול דרך עורכיו האחראיים ומסלול צנזורה, לבין סעיף ריגול חמור במטרה לפגוע בבטחון המדינה שבו מואשמת ענת קם? האם יובל דיסקין רואה ב"הארץ" או ב"ידיעות אחרונות" גופי אויב מסוכנים מבחינה בטחונית שקשר עימם הוא ריגול?
4. איך בחורה שאביה נכה צה"ל, שפנתה לגיבוש בקורס טיס, שפרסמה מאמר שבו טענה שסרבנות היא בושה למדינה ושהתנגדה למאבק האנרכיסטים בבילעין, נחשדת כמי שעשתה משהו ביודעין כדי לפגוע בבטחון המדינה? זו הרי טענה חסרת הגיון.
5. בואו נשוב אחורה, כדי להבין את מניעי קם: "פרשת דיסקין" התחילה כשאורי בלאו הראה שצה"ל מחסל לכאורה למרות החלטת בג"צ. כל כוונתה של ענת קם היתה להתריע בפני אי קיום החלטות בג"צ לגבי הסיכולים הממוקדים. ברור גם שהחיסולים הממוקדים הם הבייבי של דיסקין ועל תהילתם הוא נבחר למשרתו. כלומר, ניתן להגיד שלמעשה כאן השב"כ נכנס למתקפה נגד בית המשפט העליון, שמיוצג על ידי ענת קם. למעשה, מעבר לחומרה הברורה ב"פרשת דיסקין" מבחינת חופש העיתונות והאפשרות של עבודה עיתונאית מול מקורות בעתיד במדינת ישראל, יש כאן נסיון של מערכת הבטחון החשאי  למצוא הזדמנות להתנקם בשופטי בית המשפט העליון, שהלכו נגד הכיף הכי גדול של אנשי השב"כ. במלים אחרות, בוטות יותר, אפשר להציג זאת כפוטש ונסיון להחלפת משטר בישראל מצד המערכת הבטחונית.
6. דיסקין הכריז שהטרוריסטים אויבנו היו שמחים לקבל את המסמכים, אבל ברי כי אותו אויב מרושע לא קיבל שום מסמך ולא הוצע לו. מה גם שלא ברור איך בחורה מתל אביב או אורי בלאו ילכו וימצאו טרוריסט אמין דיו לתת לו דיסק און קי. למעשה, אם גונבים בשנה אחת מהמפכ"ל טלפון ומהרמטכ"ל כרטיס אשראי, אולי בלאו וקם אמינים יותר. בלי קשר, מדובר בטענה תמוהה ואף סהרורית מצד ראש השב"כ. זה כמו שמישהו היה מוכנס למאסר כי עמד עם מכונית ליד רמזור אדום ולא עבר בו, כי יכול היה לעבור באדום, ואז היתה תאונה נוראית שבה היה דורס מישהו. האם האשמה מופרכת שכזו לא מציגה את אותו דיסקין כברנש הזוי שמבחינה פסיכיאטרית יש להגדירו כפרנואיד המסוכן לבטחון הציבור, ובוודאי לא להניח בידיו הרועדות משרה רגישה כל כך? בעבר קרו מקרים דומים גם בארצות הברית על ידי ג'יי אדגר הובר, ראש האף.בי.איי, שבה פרנויה פסיכית של איש שירות חשאי נגד קומוניסטים והומואים השתלטה על הציבור והובילה לעידן 'הרשימות השחורות' ולטירוף מלחמת ויאטנם (כדאי לקרוא מאמר מעניין מאת אלוף בן היום על הדרך שבה הובר רדף אחרי מדליף מסמכי הפנטגון). כמובן שצריך לציין כאן שדיסקין אדם פחות מעניין מהובר, ואינו חובב בגדי נשים.
7. אם הצנזורה אישרה לפרסום את החומרים בגינם החלה כל הפרשה, האם לא ראוי להאשים גם את הצנזור בריגול חמור ולהשימו במעצר בית בשרון או בגלות נעימה בקירגיסטן?
8. אורי בלאו האשים את אהוד ברק, הבוס של דיסקין, בכך ש6.5 מיליוני ש"ח עלומים זרמו לבתו הלא מושכת, מיכל ברק, בתקופה שבה כיהן כשר בטחון. האשמה חמורה מאוד שלא ממש נחקרה ומר ברק לא ממש הגיב עליה, וסירב לומר מניין הכסף. פרשות לא נעימות אחרות עליהן כתב היו קשורות לעסקיו של בן אחר, של הרמטכ"ל גבי אשכנזי, ולעסקי אשכנזי עצמו בזמן שפשט מדיו. יתכן שאם הפרשה היתה נחקרת היתה מביאה למעצרו של ברק, מי יודע, כפי שאולי צפוי לאולמרט בגין פרשת הולילנד שפרטים ממנה נחשפו על ידי גיא לשם במאי 2007 וביולי 2008 על ידי יואב יצחק. במקביל, אותו מיליונר מכסף מפוקפק היושב בדירתו באקירוב האריך את כהונתו של דיסקין. האם אין כאן רדיפה פשוטה של מי שפגע בבוס מצד דיסקין כדי לזכות בהארכת הג'וב? כלומר: האם למעשה כאן דיסקין (על אף קרחותו) הוא לא הפודל של ברק, שנועד לתקוף את זה שחשף את מעשיו לכאורה של הבוס, וגם תוגמל על כך?

שימו לב לתאריכים:

ספטמבר 2009 – אורי בלאו חותם על הסכם עם השב"כ על חסינות לו ולמקורותיו ומחזיר מסמכים, ולכאורה בא סוף לפרשה. אך

8 באוקטובר – בלאו חושף את הפרשה על ברק.

26 באוקטובר – הכהונה של יובל דיסקין מוארכת בנסיבות מסתוריות לשנה שישית למרות שיש חוק שמגביל את כהונת ראש השב"כ ל5 שנים, בין השאר בלחץ שר הבטחון ברק (הדבר דומה אולי ללחץ של אולמרט על בניית פרויקט הולילנד שלא היה מובן אז).

דצמבר 2009 – המצוד אחר אורי בלאו. בלאו עוזב את ישראל לסין, וכעת מסתתר באנגליה. הוא מדווח על פריצה לביתו, למחשב שלו ולאימייל.

14 בינואר 2010 והלאה – ענת קם נתונה במעצר בית מסתורי בניגוד לסיכום מול בלאו. היא ואורי בלאו מוגדרים כאויבי הציבור. כיום קיים קמפיין אינטרנטי לסגירת "הארץ", העיתון המעסיק את חושף פרשות ברק, ליברמן ואשכנזי (ממנהלי המצוד על קם-בלאו), ולהפסקת המנויים בו. ההאשמות שהעיתון הפנה נגד אהוד ברק על המיליונים, ונגד אלוף נוה (שבינתיים מונה למנכ"ל חברת הרכבת הקלה סיטיפס שהורסת את מרכז ירושלים) על חיסול בניגוד להוראות בגץ חוזרים בחזרה אל העיתון שהופך ממאשים לנאשם.

מישהו כתב שמדובר בתיאוריית קונספירציה, אני חושב שהטענה הרווחת במעריב למשל, שענת קם פרסמה את החומרים כדי לפגוע בבטחון המדינה היא היא תיאוריית קונספירציה חסרת הגיון. הרי ברור שאין לה מניע לעשות דבר כזה, והיא יכלה לפנות לעיתונות זרה (הדוד שלה בוושינגטון פוסט). מה שאני מציג מראה מניעים ברורים שבהם יש מרוויחים ברורים ואנשים שהשקר וההשרדות הקרייריסטית היא שמם האמצעי. זה לא שהיתה סגירה חוזית בין ברק לבין דיכטר ואשכנזי, אלא פשוט יש עניין של 'האיש הזה, אורי בלאו, בוא נדפוק אותו כמו שהוא זרנק אותנו, נראה לו מה זה'.

9. מדוע העיתונאים מכל גופי התקשורת שמתבססים על הדלפות של מסמכים כעניין שבשגרה אינם מתרעמים על כך שמהלך בסיסי כל כך במדינות דמוקרטיות (גם אם תמיד בעייתי וקשור למעילה באמון, אך הוא נשמת אפה של העיתונות החופשית), הופך למשהו שנחשב לבגידה במולדת וריגול חמור? מדוע לא יוצא קול קורא אחיד לגנות את שירותי המשטרה החשאית בישראל? מדוע עיתונאים כל כך חסרי קולגיאליות לעמיתים שלהם? האם תחרות עיתונאית והדם העכור בין המו"לים – במיוחד התיעוב בין מעריב להארץ – חשוב יותר מחופש העיתונות? האם לא ראוי שכל העיתונות החופשית היתה מתאחדת כיום להגן מפני המשטרה החשאית שצוברת תאוצה כאן על חשבון הדמוקרטיה הרופפת בישראל? חשוב לציין שהיחס של חלק מהעיתונות לפרשה הוא יום שחור לעיתונות הישראלית. עיתונאי הוא גם זה שאמר כי הדליפה היא בפיקוד מרכז. זו בפירוש בגידה.

10. אם הייתם נחשפים לכך שהגוף שבו אתם עובדים עובר על הוראת בג"צ, ומחסל אנשים בניגוד להוראות, האם הייתם מדווחים לעיתונות כדי למנוע זאת להבא? מיהו האדם הנאמן למולדתו – זה שעושה הכול, כולל הקרבתו העצמית, כדי שמשפטה יקוים ושתהיה מדינת חוק, או זה שישתוק וירכין את ראשו כשהוא יודע שחוקים לא מקוימים? מי ראוי לעמוד לדין, זה שעובר על החוקים או זה שמתריע על כך? האם ראוי ששר בטחון ורמטכ"ל שהועלו נגדם חשדות במעשים חמורים, ינהלו מצוד נגד העיתונאי החושף ומקורותיו, אזרח ישראלי, תוך שימוש בכוח השב"כ?

11. האם אין קשר בין כך שכמעט כל העיתונאים לענייני השירותים החשאיים נחקרים (רונן ברגמן, פדהצור ועוד) ובין זה שהשירותים החשאיים מנצלים את כוחם ואת ההערצה אליהם בציבור המפוחד כדי להתעמר בעיתונות שתפקידה לבקר אותם? תארו לכם שאולמרט היה עוצר את יואב יצחק? למשל, שדרעי היה מאזין למרדכי  גילת?

12. יתכן שבמחשבו של אורי בלאו שנגנב בתאילנד על ידי השב"כ מוזכרים למשל המקורות לגילוי שאהוד ברק מקבל כספים לכאורה דרך בנותיו, וכנ"ל גם אלה שהראו כי ליברמן דאג שמיליונים יזרמו אל בתו לכאורה בת ה25, ועל עיסוקיו של הרמטכ"ל בזמן שלא היה בצה"ל ועסקי בנו. האם אפשר לסמוך על דיסקין או סוכניו שלא יעבירu לבוסים או לאנשים שהוא עשוי בעתיד להיות במפלגתם (כמו ליברמן, שלקח את חסון בזמנו) את הפרטים ויסייע להם לחמוק מעונש? הרי פרשות, כמו למשל הולילנד, הן למעשה גניבה מהציבור לכאורה לטובת מספר אנשים בעלי כוח, אנשים מהסוג המתואר כאן.

13. אם למשל ייעצר עיתונאי מרכזי יותר מאורי בלאו, או תימנע כניסתו לארץ, מתואנה כלשהי של קבלת מסמך סודי ביותר, כמו נחום ברנע, למשל, ויוטל על כך איפול, האם אז יובן שישראל נעה לכיוון של צפון קוריאה? או שגם אז הוא ייחשב כבוגד. ואם ייעצר בחשאי רוני דניאל בשל מעילה כלשהי? האם יהיה מי שיגיד בערוץ 10 שהוא בוגד מסוכן? ומה ייקרה, הקורא, אם ייעצרו אותך באיזה לילה שחור משחור?

14. על הציר שבין חיים במדינה חופשית כמו דנמרק, למשל, בה הכול שקוף וידוע, ובין חיים במדינה שבה התקשורת מפוקחת היטב על ידי שירותי הבטחון כמו צפון קוריאה, כך שהאויבים לא יכולים לדעת דבר וחצי דבר, היכן הייתם רוצים לחיות?

הערה חצי-אישית: חשוב לי לציין שבניגוד למחצית המדינה, איני בקיא בענייני בטחון יותר מדי. אני גם לא מכיר את הנפשות הפועלות כמו יובל, אהוד וגבי, אף שראיתי פעם את אהוד ברק אוכל מרק ביומולדת של פואד, מראה נורא למדי. כך שיתכן ואני עושה כאן טעויות. אולי דיסקין הוא אדם ישר ופטריוט באמת ולא אחד שיהיה מוכן לפגוע במדינה כדי לשמור על מקום עבודתו. אף שמפניו הוא נראה כחנפן שמי יודע אם הרג אנשים במו ידיו. איני מאשים כאן אף אחד בפשע רשמי, אלא פשוט מסכם אירועים ותחקירים שהופיעו בעיתונות, על ציר אחר.

חשוב לי להגיד שכמי שנרדף, נחבל והואשם גם הוא כאויב המדינה בתקופת פינג פונג, כשכל מטרתי היתה טובה, הרבה מהדי התקופה ההיא חוזרים אלי בימים שרודפים אנשים עם כוונות טובות ומציגים אותם כבוגדים. באופן טבעי, אני מרגיש כאילו השנאה לענת קם ולאורי בלאו מופנית גם אלי, כך שהמאמר הזה נכתב בהרבה פחד וכאב.

שמעתי גם טענות נגד ההתנהלות הלא מקצועית של עיתון הארץ בפרשה, בין השאר על כך שפרסם את המסמכים כפי שהם, ועל הטעויות שמי יודע אם היו בהסכם המוזר עם השב"כ. מישהי כתבה בפייסבוק שהיא לא מאמינה שחשודה לוקחת יועצי תקשורת. אפשר גם לדבר אינסוף על השאלה אם ענת קם היתה צריכה לקחת שלושה מסמכים או עשרה או את אלה שהיו בשני הדיסקים, או שפשוט היא לקחה מה שהיה מסיבות פרקטיות ואולי עשתה שגיאה. כל אלה, לטעמי, הינם עיסוקים בתפל, שמזכירים את אלה שבמקרה פינגפונג דיברו על חוסר המקצועיות שלנו וניסו להפוך אותה למרכז העניין, ולא על זה שנרדפנו והפכנו לשנואי העם בגלל שאיפה בסיסית לשלום. אבל זו לא ליבת "פרשת דיסקין": מרכז הפרשה הוא שאם ילדה סטנדרטית בת 22 עם דעות יחסית מרכזיות ומשרה מכובדת נעצרת בחשאי על בגידה, זה יכול לקרות לכל אחד ואחד מכם, אז תפסיקו לשמוח.