לוטו ביבי

הצטרפו ל'לוטו ביבי', המשחק שמשגע את המדינה. השאלה היא כמה אזכורים מכורכמים לשואה\אושוויץ\עמנו כמעט הושמד יהיו בנאום המחץ של נתניהו באו"ם, שינסה לסכל את המדינה הפלסטינית בגבולות 67 ולהוכיח לארבעה מיליון הפלסטינים שמטרתם היא רק להשמידנו, אך נוכל להם.

שתי הפותרות או הפותרים הכי קרובים לנתניהו ולכותבי הנאומים שלו יקבלו כל אחד עותק מהמהדורה השניה של "אנרגיות טובות", מעין 6 או שירון המהפכה לבחירתן.

ההימור שלי: שש פעמים. ההשתתפות אסורה לאנשי ישראל שלי.

בפייסבוק הצטברו כבר ההימורים הבאים:

צ'יקי 6

לייזר פלס 3 (2 היטלר, 1 אושוויץ)

צבי אלחייני 2-3

אביב מזרחי 7

אליוט\שרון בן עזר 6

שובל זוהר 4

נמרוד קמר 5

דניאל עוז 3

יעל פרבר 3\7

לי-טל בבלונד – אזכור לדקה

אלכס אפשטיין 3 שואה ואירן 3

מאשה גלוזמן 17

אברי 4 שואה 6 ירושלים

דרבני 14

אמיר בן דוד 3

עמית 6

איילת 9

אבי 6000000

עומר 10

אוסי 3

מוזמנות לענות בתגובות ולרשום כתובת מייל או כתובת אמיתית למשלוח הפרסים. אתה זוכה המדינה זוכה.

 

על  פי האתר הזה (שהשתמש במילה דוגלי במקום דוגרי) בנאום נתניהו היו 4 אזכורי שואה ודומיהם, 6 פעמים הוזכר האיסלם המיליטנטי, ו10 פעמים אירן וכו' (כלומר כל פחות מ4 דקות). כלומר הזוכים הם שובל ואברי. קבלו אותם.

מת צבי כנר\ המימונה לעובדים הזרים

מת היום בבוקר צבי כנר, שחקן, פנטומימאי וסופר, אחת מהדמויות המרכזיות בסצינת היידיש הישראלית. הוא היה הרוח החיים באירועים של "האקדמיה החופשית" של שירה צעירה ושירת יידיש ב"בית שלום עליכם". ואחד האנשים המקסימים ביותר שפגשתי, שצבע את עולם היידיש באהבה ואור, גם כשהתייחס לנסיון השואה הנורא שעבר.

צבי כנר היה מעין חיוך גדול עטוף עור ונשמה. הוא היווה את אחת ההשראות למלך רובינשטיין, אמן המיצגים האוונגרדי המטורף שדיבר ביידיש, מ"המופע של רנו פסקל", אחת הדמויות היותר טובות ומוזרות שהרים יובל שגב. לאחרונה הוציא את הספר "סליחה שהרגתי אותך" בזב"מ, ספרו השני שיצא בעברית (אחרי "לחם נקמות"), ספר שעדיין לא ראיתי. לא היינו ממש חברים, אלא יותר ביזנס, עצוב לי פעמיים על איש כזה, גם בגלל שהוא באמת היה אחד במינו, דמות מתוך רומן של בשביס זינגר של פנטומימאי במה שנקרא "שפה מתה" וגם כי הוא היה קשור לעולם היידיש העדין של תל אביב, שאני בטוח שזו תהיה מכה אנושה בשבילו.
 

התקווה – וידאו של צבי כנר, סרטם של אבידע לבני ואסף גלאי

צבי כנר, ספרות ותרבות

—-
 
אתמול הייתי במימונה שארגנו ליאור ווטרמן, נטעלי שלוסר, רואי בונדי, נטלי לוין ועוד פוחחים לעובדים זרים בגינה של הר ציון, עם הופעה של להקה אפריקאית, אמנות לחימה פיליפינית, להקה מזרחית עם רקדנית בטן, מתורגמנים משפות שונות, סאונד עולה ויורד, אמנויות לחימה, ואוכל נפאלי מעורבב בסלטי פאסטה בקערית ירוקה. היו שם כמה אלפי איש, אולי אפילו כמה מאות. מבחינתי זה היה אירוע שנת המאה של תל אביב.
בשלב מסויים הודה המנחה מוטי ברכר לעיריית תל אביב וקרא לרון חולדאי שסייע לאירוע. אמרתי לעצמי: סוף סוף חולדאי התעשת והבין שצריך לתמוך ביוזמות מלמטה. המנחה ביקש מהאנשים למחוא כפיים, כי רון מתבייש. ואז הוציא בובה של קוף וחולדאי בירך את הנוכחים והנוכחות.