"שני חורים במניפה" – מאירה מרום – הקדמה לספר נונסנס

מאירה מרום היא כותבת צעירה ומופלאה של ז'אנר האיגיון, מעין גלגול בלונדיני של אדוארד ליר. "העם השבדי כה אפתי/ לחשמל הזה הסטטי", היא כותבת. והיא צודקת.
ז'אנר האי-גיון, שירת הנונסנס, הוא סוגה של התנגדות להיררכיות ולסדר. הוא הופך את כולם לשווים, החיה והגנרל, העם השוודי והמסרק. למעשה, תחת המטריה הטווסית (או הטווס המטרייתי) של האי-גיון, ניתן לומר הכול, כל עוד החרוז הדוק והמילים קורצניות. בניגוד לסאטירה המוכרת לנו, בה הכותב יהרהר בזיבורית מוחו אם זה פוגע, או מוגזם. הסטיריקן יכול לומר דברים רבים על רבין, אבל לא יוכל להשוות את איכויותיו לאלו של תרווד, למשל. הז'אנר לא קנה לו הצלחה גדולה בארץ. אולי מלבד ספרי הילדים וחוברות הצביעה המעולות של עודד בורלא שנמכרו היטב, אך בדרך כלל לא נספרים כספרות רצינית.
בגלל הדחיפוּת, הכתיבה הסאטירית וההומוריסטית כאן נשענות בדרך כלל על היגיון בריא, קוהרנטיות ושיקול דעת. היוצרים הישראלים משייכים עצמם בעצומות ל"מחנה השפוי". האופי הישראלי הקליל והצבעוני, חסר-המעמדות, מביא את הכותבים לנסות להיבדל מהציבור הרחב באפרוריות מהודרת. על אחת כמה וכמה, הדבר נכון אצל המשורר העברי. על כיף אין מה לדבר. וגם אם יש איזו פסיעה לכיוון ההנאה, תמיד נדרש איזה ערך מוסף מעיק שימרר מעט את מצפון הקורא.
אולי בגלל שהמצב הישראלי הוא קונצרט במנעד של סוגי טמטום שונים ומשונים, כתיבה בז'אנר האי-גיון לא נראית לרבים כאמצעי לחתור לקראת משהו חדש, אלא כשעשוע מילולי שיש להתייחס אליו בסלחנות, אמנות שמקומה בין ספרות ומקרמה. אני מקווה שהספר היפה זה של מאירה מאור יפתח דרך חדשה לז'אנר הדחוי והחתרני הזה. בויכוחים על שירה, אמר באשו, המשורר היפני, למשוררים שייעץ להם, שעליהם תמיד לשאוף לקלילות. מאירה מרום הצליחה להגיע לגובה הזה. 
 

הקדמה שכתבתי ל"שני חורים במניפה" של משוררת הנונסנס הצעירה והצהבהבה מאירה מרום. הספר יצא לפני חודש בהפקה עצמית ומחולק בחנויות ספרים מקריות. לא כתבתי עליו בבלוג בגלל המלחמה הרעה, שגם הביאה לכך שהוא קיבל מעט מאוד התייחסות תקשורתית, אבל שווה לנסות להשיג אותו.
שני שירים מהספר בYNET

כרגע ניתן להשיג את הספר חינם באוזן השלישית, בקרוב יהיה אפשר למצוא אותו גם בבאצ'ו ובתולעת ספרים.

—————–
וחוץ מזה שני אירועי-מחאה נגד המלחמה שאני קשור אליהם (בלי קשר, ב27 בחודש, יום ג', ב21:00 אני מתארח אצל "בני המה" – ישי אדר ואהד פישוף – בעשן הזמן באר שבע):

בית פתקית מארח
מוזיקאים עצמאיים נגד ההרג המיותר והמלחמה….הבאה.
 
בהשתתפות:
רם אוריון
דני הדר
נגה שלו
יהוא ירון
קטב מרירי עם טליק אדיר
טליה אליאב

שני קדר

ערן זקס

רועי צ'יקי ארד

אריאל קליינר וסיון שדמון

ועוד…

 

ביום שבת, 24.1

החל מ 17:00

בית פית קית

רחוב פראנצויז 14

כניסה חופשית

 

—–

אירוע לצאת ליד האוזן השלישית

—————————————-

 

יום ראשון, 25 בינואר, 18:00, רחבת האוזן השלישית, רח' קינג ג'ורג' פינת שד' בן ציון, תל אביב-יפו

 

לצאת, אסופה נגד המלחמה בעזה, יצאה לאור בדחיפות ביום החמישי למלחמה. והודפסה במהלכה במהדורה שנייה.

ממשלת ישראל נצרה את האש, לעת עתה, לאחר שפיזרה הרס ומוות.

 

בערב ברחבת האוזן השלישית, יקריאו משוררים את קולם להידברות ושיתוף בניגוד לקולה של הממשלה, על בסיס מה שנכתב בפתח הדבר של האסופה –

 

"לצאת! קוראת להפסיק את הכיבוש ולצאת לפעולה ארוכת טווח ובעלת חזון רב תרבותי ושוויוני."

 

בהשתתפות עשרות משוררות ומשוררים מרחבי ישראל.

 

כניסה חופשית במרחב הציבורי

 

מארגנים – מעין, אתגר, מארב, דקה, סדק, גרילה תרבות

 

—–

 

מטלי לטוביצקי:

 

אנשים יקרים שלום.

בנוסף לעזרה ההומניטרית שתוכלו לתת לעזה בשליחת שמיכות ומזון,

אנו מזמינים אתכם לשלוח מסר כתוב שיעבור דרך נציג של אונר"א באחת השיירות הקרובות לעזה.

באו נעביר מסר אחר לילדי עזה ותושביה  – כתבו בפסקה קצרה: מעט על עצמכם , מסר של הזדהות, של הבנה ושל תקווה.
כדי שהיאוש לא יהיה טוטאלי מספיקה תקווה זעירה.
מומלץ להוסיף תמונה.
 

אנא שלחו בהקדם את המסרים לכתובת :
messages4gaza@gmail.com

המסרים יתורגמו לערבית, יודפסו יקושטו ידנית וישלחו.
 

אנו זקוקים למתרגמים שיכולים לתרגם את המסרים לערבית
כמו כן לתרומות (דפים, צבעים ודיו למדפסת).
נא לצור קשר במייל messages4gaza@gmail.com
 
או בטלפון 0542497009 לאלעד
אנא הפיצו מייל זה.

—-
ונשוב לעסקי השירה:

אני וגיורא לשם לא חולקים את אותו טעם בשירה, אבל אני מוכרח להמליץ על שירים יפים מאוד שהוא תרגם פרי עטו של משורר בשם ניקולא וולפא —–

ינשוף וחתלתולי – גרסה עברית לשיר נונסנס של אדוארד ליר

קצת קלאסיקה. את ינשוף וחתלתולי מאת משורר הנונסנס השמח אדוארד ליר, תירגמתי לפני כמה שנים.

בהתחלה היתה לי תחושה שהוא לא מספיק טוב, עד שמצאתי ספר של אדוארד ליר מתורגם לעברית, שבו תרגום יותר רעוע משלי.
הצלחתי להכניס את התרגום המפוקפק אפילו לאיזה תערוכה חברתית שנעשתה באוניברסיטת תל אביב.

כך כותבים על ליר בויקיפדיה העברית:
אדוארד ליר (‏12 במאי 1812 – 29 בינואר 1888) היה אמן, מאייר וסופר. ליר ידוע במיוחד בשירת האיגיון שלו ובחמשירים שכתב וקידם אותם לסוגה פופולרית.
ליר נולד בהייגייט, פרבר של לונדון. הוא היה הבן ה-20 של הוריו (רוב האחרים מתו בינקותם) וגודל על ידי אחותו אן שהייתה מבוגרת ממנו ב-21 שנים. ליר החל לעבוד כמאייר וב-1830, בהיותו בן 19, פורסמה עבודתו הראשונה, "איורים של משפחת תוכים". האיורים זכו לביקורות טובות: הוא הושווה לג'ון ג'יימס אודובון – אורניתולוג אמריקאי–צרפתי מפורסם שצייר את ציפורי אמריקה הצפונית. ליר המשיך לצייר כל חייו. שאיפתו הייתה לאייר את כל הפואמות של טניסון. לפני מותו ראה אור ספר ובו מספר איורים פרי עטו, אך חזונו לאייר את כולן לא יצא אל הפועל. ב-1837 עבר ליר לרומא וגר בה במשך 10 שנים שבמהלכן טייל באיטליה.

ב-1846 פרסם ליר את "ספר איגיון" – אוסף חמשירים. הספר הודפס בשלוש מהדורות ועזר להפוך את סוגת האיגיון לפופולרית. ב-1865 ראה אור "ההיסטוריה של שבע המשפחות מאגם פיפל-פופל" וב-1867 התפרסמה יצירת האיגיון המפורסמת ביותר של ליר – "הינשוף והחתלתולה" (The Owl and the Pussycat), שכתב עבור ילדיו של פטרונו, אדוארד סטנלי, הרוזן ה-13 של דרבי. אחריה פרסם עוד יצירות רבות אחרות
 
חתלתולי וינשוף \ אדוארד ליר
 גרסה עברית: רועי ארד

ינשוף וחתלתולי הפליגו בים
            בדוגית אפונית עם קצת בירה
נטלו קורט כמון, לקחו די ממון
             שטר בן חמישים לירה.
ינשופי הביט על רקיע מעל
          ושרִקרֶק אלי הגיטר:
"הו חתלתולון יפהפיון, הו חתול אהובון,
                 איזה חתלתולי!
                 איזה חתלתולי!
         איזה חתלתולי אתה"

2.

מר חתלתולי הגיד לינשוף, "אתה הרי עוף נאה ושזוף,
וזמר כה מדופלם
שמא נתחתן,
אמורנה לי הן,
איכה נמצא טבעת בים?"
 
הם שטו בלי פגע,
שנה, ירח ורגע
עד לגזע עץ הבונג הנפלא
ואז בחורש, חזירון מקריחון לועס שורש
ובקצה הנחיר, הנחיר, הנחיר,
שמוטה לו טבעת זולה
על חזירון, בקצה נחירון, שמוטה טבעת זולה
 
3.

איורים: אדוארד ליר, 1846

"היי, חזירון,
אולי בעבור מחצית אגורה
תמכור לי טבעת זולה?"
הנהן החזיר כתומך ומסכים
את הטבעת לקחו, ותוך יום הם נישאו
בעזרת תרנגול תושב השטחים
הכינו הגריל, המליחו חציל
אותו אכלו בכפית אל-פוצלח
אחזו הם ידיים,
בחוף גבעתיים,
חוללו אז לאור ירח
ירח, ירח, ירח
חוללו אז לאור ירח