Monthly Archives: אוקטובר 2012

בכנס הנשים במצודת זאב

הכנס לחיזוק הנשים בליכוד שהתקיים בחלל האלגנטי של מכון ז'בוטינסקי הביא קהל של 22 אנשים, מתוכם 18 נשים. מחציתן היו מועמדות לפריימריז בליכוד. מלבד סגנית השר גילה גמליאל והח"כית ציפי חוטובלי שהגיעה בשמלה בצבע תכלת, רוב המתמודדות היו פחות מוכרות. "אני רואה שרק המועמדות הגיעו. אין קהל", אמרה מישהי.

"ואני לא קהל?", ענתה מועמדת כשברקע נשמע הרינגטון של מתמודדת אחרת, הג'ינגל 'רק הליכוד יכול'. יחסית למפלגות השמאל-מרכז, הליכוד לא מרשים מבחינת ייצוג נשים, רק שמינית מחברי המרכז נשים, והכנס היה אמור לנסות למחוק את הנחיתות הזו, אך למעשה אולי רק המחיש את הבעיה.

את האירוע פתח יוסי אחימאיר, יו"ר המכון, שהגדיר את ז'בוטינסקי "הפמיניסט  הראשון". ותלה את זניחת מורשתו ב"תופעות של סטייה כמו קדימה". הוא התלונן שהליכוד לא תומך מספיק במכון, "כמו שתומכים בסניף מעלה אדומים מזרח שיתמכו ביהלום שבכתר".

"הליכוד גם לא תומך במדינת ישראל", אמר לפתע מישהו שלא הבחנתי בו קודם.

"באת לעשות פרובוקציות", ענו לו.

ראשונה עלתה גילה גמליאל שפרשה את העשייה שלה בכנסת, בין השאר למען סטודנטיות שנכנסו להריון. "אבל יש הרבה נשים כאן שרצות לכנסת", אמרה. "ואותי אתן יותר מכירות". ציפי חוטובלי היתה הרדיקלית והמוצלחת שבדוברות, "עייפנו לראות את הרמט"כלים שמדברים בדיקציה צבאית ומקשיבים להם כי יש להם דרגות על הכתף", אמרה. "צריך שיהיו בליכוד חצי גברים חצי נשים, ועד שזה לא יקרה – זו לא מפלגת שלטון".

היא סנטה בכוכבים של העבודה ו'יש עתיד', "יש היום אינפלציה עם כל מיני מפלגות בלון, עם כל מיני מקומות לפחות בסקרים" ובחרה לשבח את המתמודדות המתחרות, אלא ששכחה את שוש הלוי, שהביעה התמרמרות. חוטובלי התנצלה שהיא פשוט לא מכירה אותה. "איך את לא מכירה אותי? רצית שאני אעשה לך חוג בית", אמרה שוש הלוי והחריבה את האוירה הדביקה.

שוש הלוי שעלתה אחריה גנבה את ההצגה. אף שחוטובלי וגמליאל נטשו מיד לאחר שדיברו, ולא יכלו לראות את ההופעה. היא פתחה בכך שסיפרה שהיתה מקימת ועידת בייסקי, ויוזמת המועצה לבטחון לאומי, "נלחמתי בגרעין האיראני לפני שזה עלה לכותרות. אני יודעת על זה הכול. כמה יש להם. כל דבר שיש להם אני יודעת". אבל היו לשוש עוד קלפים, "הבחירות הקרובות יהיו על הנושא החברתי. לא יעזור כלום. כל השמאל הולך על זה. אז שלוש שנים לפני שסתיו שפיר יצאה לרחוב, כתבתי על זה מאמר". חלפו שבע הדקות שניתנו לה, וגם עשר. בשלב מסוים, מחאו כפיים מספר פעמים כדי שתרד, אבל הלוי המשיכה למנות את הישגיה. "תשאירי משהו לכנסת", אמרה מישהי. "אגב מי שגרם לצאת לעופרת יצוקה, זו אני", התגאתה הלוי. היא כמעט ירדה ואז עלתה לפתע ואמרה "אני אגב מייבאת כסף וזהב".

תמר הרפז, מארגנת הכנס, הסבירה, "תמיד בליכוד קידמנו זכויות נשים, אבל אנחנו לא יודעות למנף את זה. בקדימה ובעבודה הציגו בבחירות האחרונות נשים בחזית, בליכוד שמו חמישה גברים. זה נראה רע", ובכל זאת, תקפה את יחימוביץ' "סגנון הפמיניזם שלה מחוספס מדי. היא כועסת על גברים. לנשות ימין יש פמיניזם אחר, פמיניזם שהוא לא נגד גברים". כמו בשמאל, הגברים שהגיעו לכנס נעמדו מאחורה ורק עשו רעש וקשקשו, כשהם בוחנים בעניין את חרבו של ז'בוטינסקי שאופסנה באקווריום מרשים לצד עוד חפצים אישיים.

מועמדת מעניינת אחרת היא אורלי בני דייויס מאיפא"ק, מי שניסתה לרוץ לסנאט האמריקאי, ועכשיו מנסה את מזלה במצודת זאב. היא מנסה להשתמש בטכניקות אמריקאיות, נוטשת את הפודיום ומתקרבת לקהל. אבל הקהל גונח בכעס, כי היא נמצאת באיזור החשוך ואי אפשר לראות אותה. במהירות, דייויס מתעשתת וחוזרת לפודיום. דייוויס הציעה שמהגרים מישראל יוכלו להצביע בשגרירויות והזכירה רשימת מדינות שבהן אפשר להצביע בחו"ל. "הם יצביעו  שמאל", פוסלים החברים. "יהדות ארה"ב יותר ימנית", היא מנסה לשכנע, ותוקפת את "ההתבוללות, השואה השקטה שלקחה 9 מיליון יהודים". דייויס מספרת שתפעל לפתיחת המקומות הקדושים, "זה שאסור לעלות להר הבית, זו בעייה סימבולקלי".

ואז מגיע תורה של הלוביסטית קרן ברק שמתמודדת בפעם השלישית לפריימריז ונעמדת ליד מפת ארץ ישראל השלמה כולל ירדן עם הכיתוב 'כולה שלי'. בזמנו, תחקירן "גלובס" איתי רום התחזה ליזם ניסה שתסביר מדוע הוא צריך לשכור את שירותיה. היא סיפרה לו שתוכל לסייע בעצירת הממונה על ההגבלים העסקיים, "אתה יכול ללכת לח"כים גם לבד. אבל זה יהיה שווה לתחת", אמרה. לפתע למישהי בקהל נמאס. "אני לא מאמינה לאף אחד, לא נלחמתם אף פעם עלינו. אתם עוזרים רק לטייקונים. לא נלחמתם על היוקר. אין מתחרה, אז אבחר בביבי, אבל אני לא מרוצה מכלום".

לבסוף, עולה חיים רבינוביץ' שביקש לדבר למרות שהוא גבר ומתבדח על "הדרת גברים". תוך כמה שניות הוא מצליח לפגוע ביהודית בנד, אשה רבת-מעש מותיקות הליכוד, כשהוא רומז לכך שהיא 'חסרת תרבות'. "אני 47 שנה בליכוד, יש כאן מישהו יותר ותיק ממני?", הוא אומר. "זו שאין לה תרבות", אומרת בנד ויוצאת בכעס. "אתה לא מוזמן לדבר, ואז אתה עולה ומעליב נשים", היא אומרת.

הכנס תם. ועל אף חשיבות הכנס, כי ככל הנראה מדובר במפלגת השלטון בכנסת הקרבה ולכן באפשרותה להשפיע הרבה על מצב הנשים, הריב בין יהודית לחיים נמשך. "היא לא תגיד לי מה לעשות", אני שומע את חיים אומר על רקע מפת ארץ ישראל השלמה הכוללת את עבר-הירדן, עם הכיתוב 'כולה שלי'. המיקרופון לא מונח טוב ומתחיל לעלות רעש של אזעקה, כשכולם עוזבים את מכון ז'בוטינסקי.

(התפרסם בגרסה מקוצרת מאוד בגרסת הדפוס של הארץ)

%d בלוגרים אהבו את זה: