האם באר שבע עירי הפכה לעיר משטרה? שחררו את כותב לצאת רן צורף!

אימייל שקיבלתי עכשיו מבעז יניב, עורך כתב העת הבאר שבעי דקה, ששותף באנתולוגיה 'לצאת!':
הי ,
אני מצרף לכם את המייל בעקבות הפגנת המחאה השקטה היום בבאר-שבע שהסתיימה במעצר (ללא סיבה הגיונית) של חמישה אנשים. בין העצורים רן צורף שאת הדיווח שלו על ההפגנה בב"ש פירסמנו בלצאת! רן נעצר למרות שעמד במרחק די גדול וכבר אחרי שהשלטים קופלו ולמרות שהוא היה בין מספר אנשים (אני בינהם). השוטרים ניגשו מראש בכוונה לעצור אותו…
הגעתי עם 30 חוברות  בכוונה לפזר אותם בסוף ההפגנה. בגלל שהסוף היה רווי במשטרה לא ממש היה לי זמן להעצר ולקחת כסף מאנשים פשוט חילקתי את החוברות לאנשים תוך כדי ניסיון לא להעצר…
בעז

קומוניקט של המארגנים:

14/1/2009
 
-הודעה לעיתונות-
 
ניר אורן, מנכ"ל פורום המשפחות השכולות ולאה שקדיאל, פעילה חברתית מירוחם הם בין חמשת העצורים במחאה שקטה של תושבים בדרום נגד אלימות ובעד הידברות.
 
היום, יום רביעי, ה-14/1, בשעה 15:30, התקיימה מחאה לא אלימה נגד המלחמה בעזה.
יהודים וערבים התאספו יחד מול בית המשפט בבאר שבע לומר כי אלימות אינה פתרון וכי יש לעצור אותה וליצור הדברות בין שני הצדדים.
במהלך המחאה נעצרו 6 אזרחים שאחזו בשלטים ועמדו על המדרכה.
אנחנו תושבי הנגב, יהודים וערבים מביעים מחאה לא אלימה נגד הפגיעה באזרחים חפים מפשע משני צידי המתרס, וקוראים למדינת ישראל ולחמאס להפסיק את האלימות ולפתוח בדרך של הידברות. 
אנחנו לא מוכנות/ים לקבל מציאות בה כל צד מנסה להשיג הישגים באלימות, תוך פגיעה חסרת תקדים בבני אדם, אזרחים בצד השני, יהודים וערבים.
העצורים: לאה שקדיאל, אשת חינוך ופעילה חברתית מירוחם, האישה הראשונה שכיהנה במועצה דתית בעקבות פסיקת בג"צ (בג"צ שקדיאל). ניר אורן, אב שכול ומנכ"ל פורום משפחות שכולות ישראלי-פלסטיני בעד שלום,  ו- 4 סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון.
מארגני המחאה מוסרים: "עוד פעם נתפסת הדמוקרטיה הישראלית במערומיה. לא יתכן שחופש הביטוי של אזרחים המעוניינים לשבור את הקונצנזוס סביב המלחמה יפגע בצורה כה ברוטאלית. יש לאזרחים במדינה דמוקרטית הזכות להתאגד ולהביע את מחאתם."

ניסיונות העבר ואין ספור מבצעים ברצועת עזה ופעולות אלימות בשטח ישראל מלמדים את כולנו כי אלימות לא מביאה לסוף הסכסוך, ואינה גורמת לצד אחד לקבל את תפישת עולמו של הצד השני. 
אנו מסרבים להיחלש לאור המצב הנוכחי, ולהיגרר מאחורי הניסיון לנצל מצב רגיש זה ולזרוע שנאה בין יהודים וערבים בכלל ובנגב בפרט. אנחנו בעד פתרון סכסוכים בדרכים לא אלימות, המקדמות מרחבים של הקשבה וסובלנות  – משני עברי המתרס: בתוכנו אנו ובעזה. 
אנו חיים זה לצד זה בדרום, אזרחים יהודים וערבים, וכך נמשיך לעשות גם לאחר האירועים האלימים האחרונים. כפי שהטיל והרקטה אינם מבחינים בין יהודי לערבי, בין אדם לאדם. 

 

קבוצת פייסבוק כמחאה על המעצרים

טקסט של העצור ניר אורן, מנכ"ל פורום ההורים השכולים, על המעצר

 

עדכון:

רן צורף נותר לישון הלילה במעצר.

 

עדכון 17 בינואר:

קיבלתי אימייל מרן:

רציתי לעדכן ששוחררתי אתמול בלילה למעצר בית בצפון ושלומי טוב.
כנראה שהולך להיות הרבה רעש סביב המשפט של ששת העצורים, ובו המדינה תצטרך להסביר למה אסור להפגין נגד המלחמה ומה זה המושג  הזה "התקהלות אסורה" שמאפשר לפזר כל הפגנה ולעצור מפגינים.

 

לצאת! אסופה נגד המלחמה בעזה + ההפגנה מול אקירוב בוידאו + בועז יניב על השיח הרווח

 

להורדת החוברת כקובץ PDF

לצאת!, אסופה נגד המלחמה בעזה והפקרת הדרום, הוכנה בדחיפות גדולה וזעם רב, מיד עם פתיחת המלחמה, כתגובת מחאה מיידית. האסופה היא שיתוף מלא תקווה של מספר גדול של כתבי עת: מעין, אתגר, דקה, סדק, גרילה תרבות ומארב. בערב היום השלישי למלחמה הוצאנו קול קורא, וביום החמישי למלחמה נפגשנו ל12 שעות עריכה מרוכזות כדי לבחור חומרים. לצאת! נועדה להספיק לצאת להפגנה הגדולה ביום שבת, שבוע למלחמה.

לפני שנה וחצי יצאה אנתולוגיית השירה המעמדית 'אדומה' שהייתה הצלחה גדולה והגיעה למהדורה שלישית. האסופה הזו היא המשך ישיר שלה, אך היא גם שונה מאוד, שכן יצאה במהירות רבה. חלק מהיתרונות והחסרונות של החוברת שבידכם קשורים למהירות וללחץ שבהם נערכה. על אף הזמן הקצר, הגיעו אלינו מאות טקסטים ועבודות אמנות, שנאלצנו לדחות רבים מהם בגלל חוסר מקום.

את כולנו חיברה הסלידה מהמלחמה הנוכחית, שנערכת מהנוף של מגדלי אקירוב ושל זגוגיות המטוסים, כשנרצחים בה תושבי עזה ונכתשים תושבי הדרום. עוד נשלם את מחיר היוהרה, הציניות והכוחנות והפקרת האוכלוסיות בפריפריה בדיוק כשם ששילמנו במלחמת לבנון השנייה, שהובילה רק למוות והרס, ולא השיגה דבר. לצאת! קוראת להפסיק את הכיבוש ולצאת לפעולה ארוכת טווח ובעלת חזון רב-תרבותי ושוויוני. אנחנו מגנים את הטבח וההרג, קוראים להפסקת אש מיידית ולמעבר לפסים של הידברות ושיתוף.
 
עורכים: בעז יניב, יערה שחורי, מתי שמואלוף, תומר גרדי, רועי ארד, ניר נאדר, רונן אידלמן ויהושע סימון.
מעצב: רונן אידלמן.

הוצאת אתגר, מארב, סדק, דקה, מעין וגרילה תרבות.
מהדורה ראשונה, אלף עותקים,  01.01.2009
www.etgar.info
www.maarav.org.il
www.daka-journal.com
www.maayanmagazine.com
 
החוברת תחולק בחינם (כל תמורה שתתקבל עבורה תעזור לנו להחזיר את ההוצאות) – בהפגנה הגדולה ביום שבת.
לשיר הפותח פיוט לימים הנוראיים של ערן צלגוב והיצירה של פהד חלבי בגלריה בית-העם.

La-zet!

 
 

התנצלות

 

אני רוצה להתנצל בפני הכותבים והאמנים שהטקסטים שלהם לא נכנסו, על אף שהתאמצו ושלחו חומרים. ב48 השעות של הקול הקורא הגיעו מאות טקסטים והיינו צריכים במהירות לבחור רק כ60 שירים ועשר עבודות, שהם כאחוזים בודדים מהטקסטים המעולים שהגיעו. בשל המחסור בעמודים שקשור לתקציב החוברת הזעום – נאלצנו לוותר על כל המאמרים והסיפורים המעולים שהגיעו ועל כל החומרים בשפות זרות. גם לאחר שבחרנו, בית הדפוס גילה שמדובר בחוברת אנטי-מלחמתית וסירב להדפיס אותה, והיינו צריכים למצוא בית דפוס אחר, ושם ביקשו שנוריד עוד ארבעה עמודים. כל העבודה נעשתה בלחץ רב ועד שבע בבוקר, ללא מגיה, ואני בטוח שיש הרבה טעויות שעשינו, ועל כך אני מתנצל. אני מקווה שלא עשינו טעויות גדולות מדי. אם מתעקשים, אפשר להשוות את האסופה למצות שבני ישראל נאלצו לאכול במדבר כי לא היה זמן להכין לחם. ומצות זה טעים עם שוקו. אני בטוח שכל מי ששלחו שירים יבינו כי ערכה של עצם יציאת האסופה חשוב יותר משיר זה או אחר שלא פורסם, ושהצרות בעזה והדרום גדולות יותר משגגות העריכה שאני מניח שעשינו. אני ממליץ לכל מי שיש לו חומרים לפתוח בלוג (למשל בבלוגלי או ישראבלוג) ולהעלות אותם לאינטרנט.

 

ולסיום, טקסט אורח של בעז יניב, עורך דקה, כתב העת לשירה היחיד בדרום, אחד מעורכי האנתולוגיה ומהחברים שהשתתפו בהפגנת השירה מול אקירוב. לא ביקשתי ממנו רשות, אלא עשיתי קופי פייסט מטוקבק שכתב באגב, אני מקווה שזה בסדר.

 

בעז יניב  בתאריך 1/2/2009 2:23:49 AM

לכותבים ולמתלוננים

יש לי המון מחשבות בעקבות הפעולה על החוברת ברגע זה אסתפק בשתי פניות. 
פניה ראשונה לכותבים: דבר ראשון החוברת הזאת אפשרית בגללכם, בגלל מי שטרח התכתב חיפש כתב ושלח. העבודה היתה בלחץ גדול של זמן ותחושה של דחיפות, אפילו לא הספקנו עדיין לשלוח מייל לאנשים שחומרים שלהם מפורסמים בחוברת, ולהודות לכל מי ששלח לנו שירים ומיילים תומכים. אז זאת הזדמנות לומר תודה! זה פה בגלל הענות עצומה להרתם למטרה. 

ולאיתמר בויו- זה נהיה עכשיו במודה להגיד לכל מי שמתנגד למלחמה איפה הוא היה כשהפציצו את שדרות איפה הוא היה כשלקחו לעניים ונתנו לעשירים. זה פופוליסטי וזול. כדאי שלפחות תבדוק את העובדות. האנתולוגיה שיצאה ב1 במאי ומשקפת תפיסה חברתית סוציאליסטית ורב תרבותית היא דוגמה אחת. הקראות שירה בבית קפה בשדרות בין לבין אזעקות צבע אדום ושיחה על תרבות פריפריה והזנחת הדרום היא דוגמה נוספת, והרשימה עוד ארוכה. לא הייתי טורח להאריך בתגובה שלי אליך אבל אני אשתמש בך לתאר הסימפטום שקיים בחברה שלנו סמיפטום האדם שלא עושה כלום בשום דבר חברתי או פוליטי אבל מרגיש חובה להגיד לאחרים שמה שהם עושים הוא לא טוב כי הוא לא מספיק/שיוויוני/אתם בכלל מרוויחים הון מטורף מהפעילות החברתית שלהם. וזה לא קשור איפה האנשים האלו גרים. אני גדלתי בפתח תקווה (היא קיימת) נתניה גרתי שנה בת"א ועכשיו ארבע בבאר-שבע אלה ערימה של עובדות מקריות והן לא נותנות לי ולא שוללת ממני שום זכות לפתח מחשבה עצמאית וביקורתית, הן גם לא מעניקות לי זכות יתר כשעכשיו נוחתות בבאר-שבע רקטות. ולפעם הבאה אולי תתמקד בדברים לגופם. 

מקווה שהתגובה ברורה למרות השעה והעיפות. 
מצטער על אורך התגובה 🙂 
שוב תודה לכל הכותבים והשותפים לעריכה

 אם הפסדתם את הפעולה של גרילה תרבות, באדיבות החברים מidov, ההפגנה מול מגדלי אקירוב, שבלי או עם קשר יום אחריה הודיע אהוד ברק על נטישת המגדלים. בין המשוררים: אהרון שבתאי, יובל בן עמי, אני, אביה בן דוד, מתי שמואלוף ועוד. מאוד מומלץ 

מאמר בפוליטיקו הארץ על ההפגנה ועל הפרישה של איבתיסאם מרעאנה
מיוטיוב, וידאו של הפגנת האנרכיסטים נגד הגדר בבסיס שדה דב. חזק! הבנתי שהיה גם מצחיק בבית המשפט.
 
תגובות לאסופה:

 

ליאור אלפרוביץ' תוקף בהעיר

אלי הירש תוקף בספרות ידיעות