עכבר

לפני חמישה ימים שמעתי שאון כרסום מכיוון התקרה ובחנתי איזה קרש מרופף. ושלשום ראיתי אותו מהלך על הספרים שהונחו על הרצפה  – עכבר שחור ושמן. לא נבהלתי, חייכתי אליו: אני אוהב מכרסמים. מוזר שהאדם מוכן לשלם עבור שהות עם כלב שנובח ונושך, מקבל את שריטות החתול בקריאות 'מיצי' ו'פונצי' ו'צ'רצ'ילון', אבל נבהל מעולם המכרסמים – יצורים מפוחדים ורדופים שכמותם – כאילו היו ואמפירים מוצצי דם. שלא לדבר על ממלכת החרקים טובת הלב: אני בילדותי לעסתי זבובים כאות חיבה לאותה משפחת חיות אדיבה. הכלל הוא שככל שהחיה פחות יכולה להזיק, כך המין האנושי יזלזל בה יותר. אדם שתעריך, יכונה בשם 'אריה' או 'כריש', מלצר-על אחד שאני מעריך מכונה 'הפנתר', ואילו הצבוֹע, שאינו מזיק לאיש, אלא אוכל נבלות, או השפן, ייחשבו ככינויים מעליבים.
אבל בכל זאת, למרות חיבתי לעכברים, מסיבות הקשורות לאינטרסים רומנטיים אנוכיים היה ברור שאאלץ להיפטר מהעכבר. הרי אתקשה להביא בחורה ולהסביר לה את שאון הכרסום מתחת למיטה, גם אם ידוע שהעכבר לא יעלה למיטה ולא יצטרף אלינו בזמן מעשי האהבין. נראה שאף נערה לא תתלהב אם אציג בפניה מחקרים בנושא. הקורא הנבון יודע כי העולם מלא בצביעות: אם אודיע שאני לא רוצה לישון עם מישהי בשל כלב בביתה, אחשב כאדם מוזר ואף רשע, אבל איני מכיר בחורה שתסכים להיכנס למיטתי כשמתחתינו, עכבר או מקק טובי-לבב.
היות ובצהרי שישי ידעתי כי דלתות החנויות – ובמיוחד אלה של דברי הסדקית והמלכודות – נטרקות, תכננתי לקנות מלכודת כבר על הבוקר, אבל נהניתי משיחה בקפה באצ'ו עם חברי שנכנה אותו כאן קפטן ס'. השיחה נשרכה והתמשכה, ומר עכברוני נשתכח ממני. בשעה שלוש נזכרתי במכרסם הכהה, נטשתי את השיחה עם קפטן ס' בשיאה, ורצתי לאיש הטמבור החביב עלי, גבר כסוף וכבד-ראש שעובד ליד הדיזנגוף סנטר, מומחה לשכפולי-מפתחות ואשף פקקי-אמבט מאין כמוהו, באמת פנומן של תחום הטמבוריות. יכולתם של אלה נמדדת באופן אמפירי ביחס לאדישותם המרשימה כששואלים אותם לגבי מוצר זה או אחר, למשל חומצה שפותחת סתימות או מברשת לקמין. יש אנשים שמעריכים משוררים וסופרים על אדישותם והיותם שונאי-ציבור מתנשאים, אך אני יכול להעריך רק בעל טמבוריה על כך שהוא לקוני ואינו נלהב, או מנסה למכור משהו.
אך גאון הטמבוריות הזה מקינג ג'ורג' בוגרשוב, שעליו כתבתי כל כך הרבה שורות אף שיתמוגג מסיפור העלילה, בדיוק נעל את הדלת (באדישות). עליתי במעלה קינג ג'ורג' בצעד עלוב, אך גם חנות הטמבור השניה היתה סגורה, וגם השלישית, זו שעמוסה באמרות שפר שובניסטיות על נשים שכוסו באבק. במקרה פגשתי ברחוב עורך דין פלילי שמתמחה במופעי מחווה מוזיקליים ללהקות רוק מתקדם, ובהקרנת סרטי סנאף. שאלתי אותו לגבי מלכודת עכברים, והוא המליץ לי על אדם בר-סמכא בשם 'אבי הפרסי', בעל דוכן לדברים כאלה במעלה קינג ג'ורג'. לאחר שסירבתי למלכודת דבק, אותו אבי הפרסי טרק על הדלפק באדישות מקצוענית מתקן נהדר ב28 ש"ח. מתקן מסורתי – עשוי מתכת מחוררת ועץ ופתיון – שהזכיר לי את סבי, יחזקאל הולדנגרבר האהוב ז"ל, שהיה נלחם כל חייו בעכברים, כי גר בקומת קרקע בקרית בנימין, שכונה כפרית שבקרית אתא. חזי זה היה בעל שלושה מחסנים, שבהם אסף כלי חקלאות לגיטימיים, מסמרים, אבל גם אוספים שונים, ביניהם ניירות כסף. רק בגיל מאוחר מאוד, בערך 65, הרס את כל המחסנים, כך שגם לי נותרה תקווה אולי.
אלא שלפתע הבחנתי שהמכנסיים שבהן שטרות הכסף שלי התחלפו בזמן היקיצה במכנסיים הרחבות יותר. הסיבה לבלבול היא ששני הזוגות יוצרו באותה פירמה, מכנסי דיינ'ס משוק הכרמל, ונמכרות שם ב45 ₪. אני קונה רק דיינ'ס כי זה מזכיר לי את משה דיין שהערצתי בילדותי, כנראה שלא בצדק. אני מדמיין כי הוא עדיין לא מת, ובמקום זה עסוק בתפירת מכנסיים. אני נהנה תמיד להתמקח על המחיר עם אנשי המכנסיים, אבל הם לא מורידים בשקל. פעם קניתי שש זוגות כדי לבדוק אם אקבל הנחה כשאני טוען שיש לי מעט כסף פחות בכיס. נכשלתי. על כל פנים, במכנסיי היו רק עשרה שקלים ומנהל החנות סירב למכור לי. מזל שפגעתי באיש עסקים צעיר באיזור הנסיך הקטן והוא הלווה לי עשרים שקלים לעסקת המלכודת.
חזרתי לכיוון ביתי עם מלכודת העכברים. אף שלא היה לי דבר כנגד העכבר ולמעשה די חיבבתי וכיבדתי אותו, הרבה יותר משאני מחבב אנשי תרבות רבים, שמחתי כי הצלחתי לעמוד באיזו משימה שהצבתי לעצמי. והרי אני אדם חסר תועלת לגמרי כשמדובר בעשיית פעולות נחוצות, שלא מתחום הספרות והשירה. אבל אז נזכרתי שהמלאכה לא הושלמה: מלכודת עכברים צריכה חריץ גבינה צהובה, ולי אין חריץ ולא גבינה. כאמור, יום שישי הוא זה, האחרון בחודש מרץ 2008, וכל בתי הקפה החלו להיסגר, מלבד בית קפה בשם חצי נחמה שעדיין עמד פתוח, ואפילו היה עמוס מעט. למזלי זה היה זמן התורנות של מלצר-על מתולתל שאני מכנה בשם 'הפנתר', ושכבר נזכר בכמה מילים קודם. פניתי אליו לעצה, כי הוא נראה לי יודע-כל. ואכן פניתי לאדם הנכון: על אף העומס, מלצר העל עם האפרו והמבטא המייקל ג'קסוני התפנה להעניק לי הרצאה ארוכה על היסטוריית המכרסמים וטעמם, וסיפר על מערכה ארכנית שניהל בעסק אחר שבו עבד כנגד סדרת עכברים ועכברושים, קרובי משפחה של העכברון השמן בביתי. הוא אמר כי בניגוד לסיפורים, מכרסמים מעדיפים אבוקדו על חריץ גבינה צהובה, ובכל זאת רץ למטבח לחפש חתיכת סלמי שתהיה מספיק מצחינה למשוך את עכברוני, אך נכשל. הוא שוב המליץ על אבוקדו ואמר לי שחשוב שלא אגע באוכל, כי העכבר מריח היטב. וכך עשי
תי.
בבוקר למחרת, יום שבת, כשהתעוררתי, העכבר היה מוטל במלכודת. הוא היה שקט מאוד בתוכה, לא יילל ולא בכה. הרגשתי אשמה גדולה. יכולנו להיות חברים, אלמלא הנשים והחברה היו מחליטים להפריד בינינו. מדובר בעניין פרקטי, איני באמת יכול לגור עם עכבר שחור ועדיין להיחשב אדם לגיטימי. יש לי בעל דירה, ידידים. מילא היה זה עכבר לבן קטן. והעכבר השחור, הוא פשוט שתק לצד האבוקדו המכורסם, כלוא, שבוי. דרך החרירים, לא יכולתי לראות את עיניו, אלא רק פלומה מדכדכת. חשבתי לשחרר אותו בגן מאיר, אבל פחדתי מהחתולים והכלבים. לבסוף, הזדהר במוחי רעיון כביר. עם המלכודת בתוך שקית, כדי שלא אתלכלך, הלכתי אל חורבות הבימה, שעובר כיום שיפוצים לרגל 100 שנה לתל אביב. מכיוון שקבוצת רקדנים בחולצות לבנות, בסגנון ראשית הציונית, מהן אחת שפעם התנשקתי איתה, מילאו את חזית הבניין ההרוס, וצעקו שלא אתקרב, פניתי אל צד הבניין, במשעול צר שנעשה להקל על הולכי הרגל בזמן השיפוצים. שם החלטתי לשחרר את העכבר, בתקווה שיגדל מושבה גדולה שתכרסם את הבימה כשיבנה ותפיל את הבניין, על תפאורותיו, שחקניו המעושים והכסאות המרופדים.
פתחתי את המלכודת, והעכבר החמוד יצא ממנה בקפיצה אל האור העז. ניכר כי שמח להיות שם, אך גם היה מבוהל מהתפנית החדשה בחייו. הוא התרוצץ בהתרגשות על החול הצהוב. נעצר, שוב רץ במהירות ושמחה. קיפץ ודילג, ונעלם לתוך הבניין המשתפץ של התיאטרון הלאומי.
ואני חזרתי לביתי, בודד ורשע.

המשורר

*
מזיל דמעות על הכרית
כשגונבים לכולם את המזרונים
המשורר

 

 

ועוד

 

ובהמשך לשיר ולפוסט הקודם שלי, מאמר פרודי מעולה של אילן ברקוביץ' ב"הארץ תרבות וספרות" נגד אותה קבוצה של משוררנים צעירים הקרובה להוצאות הממסדיות, המוציאה ספרים משמימים, חסרי חידוש ובשורה שעסוקים רק בהם עצמם ובבית שלהם הנשרף (אף שבינם יש יוצאים מן הכלל). אני דימיתי את הללו ללהקות הנוהגות לבצע גרסאות כיסוי, ברקוביץ' משווה שיר לשיר ומראה איך אותו פלג עייף בשירה הצעירה לא מתקדם לשום מקום ונותר תקוע בשירה הישנה, צמוד לעטיני עסקני השירה. הטקסט כתוב בציניות ולשון מושחזת, עד שבהתחלה חשבתי שהוא מתכוון לכך ברצינות. זהו חלק ראשון בטרילוגיה, נקווה לראות מה קורה הלאה. כל הכבוד על האומץ של המבקר הנועז מגבעתיים, משורר תפוזי בתחילת דרכו, לנסח כתב אשמה חריף כזה מול אנשים חזקים כאלה בפוליטיקה של השירה. (טלי לטוביצקי על המאמר)

משרוקית כלבים: הרהור על שירה\ הרהור על סקס (תוספת 21:20 הנוער והאנדרטאות)

הרהור על שירה

אני מרגיש כמו כלב בחברת בני אדם, או להפך: כאדם ששומע בטווחי קול מסוימים וחירש בטווחים אחרים, שמסתובב בחבורת כלבים הנענים לצליל משרוקית הכלבים. השירה של המשוררים האלה נשמעת לי כהד עמום, כבליל סמיך חסר פשר ועניין, הליכה משמימה על בטוח. אני פותח ספרי-שירה מכובדים שיוצאים לאור בימינו, ושוכבים עצובים ועייפים, בכריכות סתמיות, על מדף הספרים. מעלעל ומשתעמם. אני לא זוכר מהם דבר כשאני ממשיך הביתה. המשוררים הללו בוודאי יאשימו את כל העולם בכך שרק מאה איש רכשו את ספרם, אני מרגיש חמלה רק כלפי אותם מאה הקורבנות. ומצד שני, את השירה שאני אוהב, שירת הפואטיקה החדשה, נראה שרבים לא מבינים בכלל, היא נשמעת להם כרשימת מלים חסרות טעם. חלק מהממסד המשוררי יגיד שהוא אוהב את מעין, או את תופעת מעין, או נגזרות שלה. לפעמים נדמה לי שהם עושים זאת מתוך נימוס, אינטרס, או מתוך אימה כאילו ייחשף שהם לא מתחברים לצעירים, אבל ניכר שהם לא מבינים דבר, הם לא יודעים איך לקרוא את השירים שלנו, השירה החדשה לא באמת נכנסת לטווח השמיעה שלהם. לטוב ולרע, היא נמצאת במימד אחר. הם כמו קשישים או חנונים שמנסים לזוז במסיבה לצלילי מטאל. הפואטיקה החדשה היא כמו משרוקית כלבים עבורם, הרגילים לדכדכת הבורגנית המצויה. אני לא בא להאשים אותם, או להגיד שהם פחות טובים, אלא מציג תפישה ביולוגית בעיקרה, הקשורה לחצוצרת השמע. אני מכיר את תחושתם מהכיוון השני: אני כמו עיוור שצופה בסרט אילם ויושב בנימוס בחדר. אני מהנהן לשירה המשמימה שלהם, שאיני מבין אותה ואיני מבין איך אנשים מוצאים בה דבר כלשהו. הכול נשמע לי רע במידה זהה (אולי זו טעות להשתמש במילה רע: כי גם ברע יש משהו, מדובר ברמה אחרת שאינה אפילו רעה. שירה רעה דוקא מעניינת לפעמים), אז אין לי בעיה לטפוח על כתף המשורר, לומר מזל טוב אם יוצא ספר וגם כאשר זה יזכה לפרס, ולבריאות עם המשורר קיבל שיתוק או שיהוק, או שילוב בין השניים, ולהיות סימפטי לכולם. אני אולי לוחמני וכעסן בבלוג, אבל במציאות אני אדם סימפטי וחברותי. אני רואה אותנו כמו הרֶמונס (בזמן אמת), ואותם כלהקות קשישים כנסייתיות או כלהקות מחווה עלובות עוד יותר של צעירים ללהקות עבר. אין להם קצב, כיף או יופי, אין להם התנגדות או קוליות, אין להם חוכמה, הצבעים שלהם מרוחים ודלילים, אני לא יודע לקרוא בשמם של הצבעים האלה. אולי אני צריך לדרוש לא לשים את הספרים על אותו מדף (למעשה בדרך כלל מעין לא נמכר על אותו מדף ממילא). הכול נשמע לי כל כך סתמי ומקלושלש, המון מילים חסרות ברק, המון שירים שהעולם לא הופך למעניין או טוב יותר בגינם, שאפשר היה להפוך לשיר אחד עלוב, שגם הוא לא ראוי לדפוס. למה הם מבזבזים את זמננו, אותם טרחני-חיריק? למה בתי הדפוס מוכנים להדפיס את הזבל הזה, חתיכה אחר חתיכה אחר חתיכה, ואז לכרוך? אולי אני כאן הכלב, אולי המשוררים האלה. הייתי אומר שהמלך הוא ערום, אבל אני בעד ערום.

הרהור על סקס

התנוחה האהובה עלי היא כשאני יוצא בבוקר, אחרי לילה, מבית של בחורה, מהמסדרון הצונן של בית הדירות, דרך דלת המתכת, אל הרחוב, נרגש במקום חדש, רוכלים חדשים אומרים לי שלום ומנסים למכור לי כרית אורטופדית. עצי פיקוס חדשים מצלים על ישבני. חינמונים מרוטים של היום החדש, שוכבים זה על זה, מדווחים על משהו שאמר נסראללה. לתנוחה הזו אין מספר, יש שם: צ'יקי.

ידיעה מדכאת מידיעות אחרונות (עדכון 21:20)

כותרת: הנוער ישפץ אנדרטאות

הידיעה: מטה ה-60 בשיתוף משרדי הביטחון והחינוך השיקו אתמול מבצע מיוחד לשיפוץ 60 אנדרטאות המנציחות את חללי תש"ח. בפרויקט ישולבו אלפי בני נוער מרחבי המדינה אשר "יאמצו" את האנדרטאות וידאגו באופן שוטף לניקיון והתחזוקה שלהן וכו'

ארועים בזמן הקרוב

26.4  ירושלים, פסטיבל קולה של המילה.

2.4 השקת מעין בירושלים, אוגנדה, רחוב אריסטובלוס, 21:00

4.4  הופעה יחד עם להקת "פורמרלי נואן אז ווייט ברד" בלאונג' לבונטין 16:00

14.4 השקת מעין בבאר שבע, עשן הזמן, רח' רינגלבלום, ו' החדשה,  20:30

מישהו נוסע היום-מחר לבאר-שבע? אני צריך להעביר חוברות.

פרטים על השקת מעין ביום שישי בצהריים (מתעדכן)

גיליון חדש לכתב העת מעין לשירה – ההשקה

"קשה לקרוא לזה רוח, ובכל זאת
היא גורמת לקצה הסיגריה שלי לפעום באדום
כמו לב שקראו בשם בעליו"
קיץ, דנה פרנק, מעין 4


ביום שישי הזה, ה21 במרץ, פורים והיום הראשון לאביב, בין 13:00 ל18:00, כולכן מוזמנות להשקת גליון 4 של כתב העת לשירה ואמנות מעין. ההשקה תתקיים באפט 98, דיזנגוף 98, קומה 2, פינת אסתר המלכה, המקום החדש של אלון קסטיאל, במתחם שבו נמצא פעם היכל הזיעה Everybody. בהשקה מתוכננים ריקודים (יתקלטו עודד בג'יו, יובל רוביצ'ק ושרוליק איינהורן) והופעות של שירה בחיבור עם מוזיקה (בתכנון: רם אוריון עם שיר של אהרון שבתאי; א.ב. דן ומיכל שפירא עם שיר של אבי דנגור; יסמין אבן עם שיר של איתי מאירסון; ומלווים את עצמם: אורית גת, צ'יקי, נמרוד קמר, הגר רוה וזהר וגנר. ועוד הפתעות). הכניסה למסיבה חופשית ברכישת כתב העת. אפשר לבוא מחופשים ואפשר לבוא ללא בגדים כלל. על כל פנים, ההשקות שלנו הן שם דבר.

הבלוג של אליזרין על ההשקה

לגליון 4 של מעין, כתב עת לשירה, ספרות ואמנות, יצורף, נוסף על מגזין הקולנוע מערבון, גם "עין הכמהין", ספר השירה של ואן נויין. ואן נויין התבלטה במעין וסומנה "מהגילויים המסעירים של עולם השירה העברי" (מנחם בן, מעריב) בעקבות שיריה בגליונות קודמים. הספר יופץ בכמות תקדימית של 4500 עותקים, שמתוכם 4000 יחולקו חינם בתוך כתב העת. זהו ספר ביכורים להוצאת מעין, הוצאת ספרים חדשה שתפעל סביב כותבי מעין.
בגליון הקרוב של מעין (עורכים: רועי ארד ויהושע סימון), שישים כותבים. עבור כמחציתם זהו פרסום ראשון. מבין המשתתפים בכתב העת: אהרון שבתאי, נעמה גרשי, יוני רז פורטוגלי, זלי גורביץ', יואל הופמן (שיר מתוקן), זהייה קונדוס, רועי ארד, אוהד פישוף, מיכל דר, דודו ויזר, יפתח אשכנזי, ג'וני ספקטור, יעל פרידמן, קובי אור והגר רוה.

הגיליון הנוכחי נפתח בשלוש מסות: נועם יורן מתייחס לדמות הפרחה בספרו האחרון של עמוס עוז, "חרוזי החיים והמוות", רועי ארד על הפוליטיקה בטקסטים של אריק איינשטיין (בעקבות טקסט של אריאל הירשפלד), ורועי לבנה בטקסט אישי על הספר "אם יש גן עדן", רב המכר של רון לשם. כמו כן, מאמר על ג'אנדק, המוזיקאי המסתורי האמריקני, שנכתב על ידי המוזיקאי הבאר-שבעי דויד פרץ (שגם מפרסם סיפור בגיליון). עוד בעיתון, תרגומי שירה: מאיקובסקי, וודי גאתרי, גו צ'נג, תרגומים ראשונים לעברית של המשורר הקומוניסט מאל-סלבדור רוקה דלטון, ושל הבארד הרוסי אלכסנדר באשלצ'ב. במעין מתפרסמים לראשונה סיפורי מדע בדיוני, שנכתבו על ידי גלעד מאירי (קבוצת "כתובת") ועל ידי אמיר נעמן (שפרסם שירה וסיפורים במעין). כמו כן בגליון, פיסה ממחזה מאת ליאור ווטרמן ויונתן לוי.

בחלק האמנות, בולט השער של פאהד חלבי, ציור של עזמי בשארה, עם חיוך שובב. כמו כן באמנות, עבודות של דוד עדיקא, אפרת קדם, אורן ענבי, מאיה לרמן, ועוד. טקסט על היחס בין אמנות במימון ממסדי למימון של כוחות השוק, מאת גליה יהב, ומאמר סיכום על הגלריה הסודית "החדש והרע" שהקים המגזין והפעיל בקיץ 2007.
מעין הצטרף ל"תחרות הסיפור הקצרצר", תחרות סרבית פופולרית של כתיבת סיפורון בן 15 שורות, שפועלת בהצלחה כבר כמה שנים. במסגרת שיתוף הפעולה עם "הוצאת אלמה" מבלגרד הסיפורונים הזוכים יתפרסמו במעין 5 ובסרביה.

גליון מערבון הנוכחי (עורך: יהושע סימון. רכז מערכת: נמרוד קמר), כפול בגודלו הפעם, ומכיל מספר מאמרים בנושא הפורנוגרפיה, שבטקסט ההקדמה נכתב כי "הפכה לנותנת טון אסתטי ופוליטי בשנים האחרונות – סטנדרטים של ייצוג ומוסכמות חברתיות מושפעים מהלגיטימיות של התעשייה". במרכז החלק הפורנוגרפי, מאמרה המונומנטלי של יעל שחר על הסרט הכחול הישראלי "המוסד – חקירה עמוקה" והתפישות המיליטריסטיות שהוא מציג. עוד בעיתון, מתי שמואלוף (הכיוון מזרח) מבקר את התייחסות הסרט "ביקור התזמורת" לאנשי עיירות הפיתוח, נועם יורן על תפקיד הכסף בסדרה "מסודרים", מסה פולמוסית נגד קלישאת "נרטיב העל הציוני" בכתיבה על קולנוע ישראלי (בני בן דוד), ומאמר על שתי פניו של אסי דיין, הגאון והכוכב. עוד בגיליון: ראיון עם הבמאי המאוריטני אבדרחמן סיסקו, ומאמרים על פאזוליני, שביתה, ראס מאיירס, תום שובל, וסרמיל ופורנו פמיניסטי חדש. וטקסטים של רועי רוזן, שמוליק דובדבני, ימין מסיקה ואודי אלוני.

אתר מעין נבנה ועוצב מחדש, ויאפשר עיון חופשי בכל החוברות הישנות של מעין. האתר יפרסם פעמיים בשבוע חומרים שלא מתוך כתב העת, ובכך יהפוך לעיתון נפרד בשם "מעין חשמלי".

מעין כבר אמור להיות מופץ ברוב החנויות, אם אתם מעוניינים להזמין מעין לחנויות מחוץ לתל אביב. צריך לזכור כי מדובר במעין 4 ובחברת ההפצה "ספרות עכשיו". ההפצה בינתיים מעולה, עוד לפני שתבו על העיתון. מכרנו כבר  באוזן השלישית  בין 50 ל70 גליונות, באירוע פלסטיק מכרנו בין 20 ל35, בקיוסק בשינקין מכרנו בדיוק 22 גליונות עד הצהריים, ובקיוסק שצמוד למצודת זאב שמוכר רק מעין מכרנו כ- 90 גליונות. בגלל שהמשלוחים אוזלים במהירות, המשלוח האחרון לשם היה של 42 גליונות. נאלצתי לקנות עגלה חדשה. יתכן שנאלץ להוציא מהדורה נוספת.

הגיליון הנוכחי על מוספיו מכיל 310 עמודים של שירה, סיפורת, תרגומים, אמנות, ומסות, ובכל זאת כתב העת שומר על מחיר סמלי של 17 ₪, מחיר שעת שכר מינימום בזמן יציאת הגיליון הראשון. מעין מודפס בכ4000 עותקים ומודפס בסיוע מפעל הפיס וקרן רבינוביץ'.

משתתפים במעין: נועם יורן, רועי ארד, רועי לבנה, גליה יהב, אהרן שבתאי, חיים דעואל לוסקי, דויד פרץ, דנה פרנק, מיכל דר, חאתם חושי, ביי דאו, דן דאור, אבישי סיון, יוני רז פורטוגלי, יודית שחר, יפתח אשכנזי, רוקה דלטון, וודי גאתרי, יהושע סימון, שוהם מנלה, יואל הופמן, נמרוד קמר, אלכסנדר באשלצ'ב, ג'וני ספקטור, איתי מאירסון, עידן קטייפה, סרג' אברבוך, דודו ויזר, ולדימיר מאיקובסקי, אורית גת, מיכל כהן, שירי ארצי, איגור זאק, גו צ'נג, אבי דנגור, מאיר קובלסקי, הגר רוה, אלי לנדאו, שירה סתיו, מירב כהן, זהר וגנר, יעל פרידמן, צבי הלברכט וכרם הלברכט, אלכס בן ארי, איתמר שאלתיאל, זלי גורביץ', ארנבת בר, עודד בן דוד, תומר ליכטש, באיו קמר, זהייה קונדוס, נעמה גרשי, אוהד פישוף, מרדכי גלדמן, יותם פלדמן, אמיר נעמן, קרן ציטר, ליאור ווטרמן, יונתן לוי, בועז לביא, גלעד מאירי, נעמה אריאל רוזנהק סער, תמיר לינהרט, קובי אור, עמית בוימל, ערן נווה, איילת גזית, הילה "טוני" נבוק, וסלי וויליס, אורן ענבי, דוד עדיקא, נאור עטיה, אלה אלפון, ברדלי היקס, פרדי, מרב סבירסקי, אפרת קדם, מאיה לרמן, נועה צאושו, ענבל שטראוס.
משתתפים במערבון: יוני רז פורטוגלי, מתי שמואלוף, בני בן דוד, יעל שחר, שמוליק דובדבני, ינאי ספיר, נועם יורן, ניר נאדר, יהושע סימון, ניסים מוסק, יונתן גל, אורן שי, נטלי לוין, נמרוד קמר, יוסי עטיה, אסף סבן, יוסף קריספל, ירמי קדושי וימין מסיקה, פיוטר אוקלנסקי (פולין), בני ציפר, אודי אלוני, ליאת סימון, רועי רוזן

מעצב: כרם הלברכט

עורכת לשונית: יעל שטיין

 

השקות נוספות יתקיימו ב2 באפריל בירושלים, אוגנדה, אריסטובולוס 4, ב21:00 – משתתפים נמק (קובי אור ובועז גולדברג), צ'יקי, ופורמרלי נואן אז וווייט ברד (זמרת משבדיה שגרה בברלין), יחד עם משוררי מעין מירושלים.

וב16 באפריל בבאר שבע, עשן הזמן, רח' רינגלבלום, 20:30. פרטים יופיעו באתר.

אתר מעין:
Maayanmagazine.com

מעין בפייסבוק:

http://www.facebook.com/group.php?gid=2385073801

מעין 4 הודפס: רשימת חנויות שמוכרות כרגע + רשימת השקות (מתעדכן)

(מצטער על הפיסוק המוזר שהשתבש והפונט התמוה)

 

חדש!: כל עותקי מעין הגיעו לתל אביב. נקווה שיום חמישי יגיעו לחנויות הלא מובחרות.

 

גיליון ארבע של מעין יצא ממכבשי הדפוס בראשון לציון. גליונות ספורים הגיעו כבר למספר חנויות. כך שמעין עדיין לא יצא רשמית. למעשה, רק ב13 במרץ יגיע כתב העת לכל החנויות שמקבלות הפצה סדירה ולמנויים, כך אנחנו מקווים

 

הגליונות שהגיעו לחנויות, נמכרים במהירות שיא. במהלך יומיים, מכרנו דרך הפיצוציה בקינג ג'ורג'-בן ציון-בורוכוב, 21 גליונות, זו תגובה לכל מיני אנשים שבוכים שהציבור הרחב לא מתעניין בשירה, ושהשירה צריכה להיות נחלת אליטה קטנה ומקריחה. גם 5 הגליונות שהגיעו לאוגנדה שבירושלים אזלו בכמה שעות. ועדיין לא התחלנו בפרומו.
 
ההצלחה במכירות מעמידה אותנו בבעיה: לי בבית נשארו 70 גליונות (תיקון: 18), מתוך ה900 שהגיעו בנגלות הראשונות (מתוך 4000). אודה אם לא תרכשו יותר מגליון, לפחות כרגע, בתקופת הלחץ, עד יום שלישי. אפשר לקנות עם חבר גליון ולהתחלק בו – ואז להתחלף. אפשר גם לעלעל בחנות.
התגובות, על כל פנים, טובות מאוד. רבים אומרים שזה הגליון הכי טוב של מעין, ויש שיפור גם בדפוס ובנייר. בעיקר מתרשמים מהגודל העצום, 310 עמודים, העיתון מכיל בתוכו גם את מגזין הקולנוע מערבון ואת עין הכמהין, ספר השירה העדין של ואן נויין, שאנחנו מוציאים בהוצאה שלנו. אבל לא אספר יותר, כדי להשאיר עבודה לכתבי התרבות
 
אלה החדשות הטובות. השער, עבודה של האמן החתיך פאהד חלבי, שצייר את עזמי בשארה, עושה לנו מעט בעיות. למשל, בנסיך הקטן, בחלק של בית הקפה שבו אנחנו רובצים כל היום (זה המקום הכי כיפי בישראל כרגע), אסור לנו לתלות אותו. עוד כמה קיוסקים סירבו למכור את הגליון בגלל השער, ויש אחוז גבוה של תלישות, אבל זה לא משנה כל כך, כי העיתון נמכר נהדר, עוד לפני שהעיתונות פרסמה מילה אודותיו
 
חנויות שמוכרות כרגע מעין

מרכז תל אביב

האוזן השלישית תל אביב
הנסיך הקטן קינג ג'ורג' פינת אלמונית  ופלונית 3
אדרת, בוגרשוב פינסקר

בנימינה דיזנגוף סנטר קומה שניה, ליד הספריה-צומת ספרים

גלריה גילית פישר החדשה, לבונטין 1
סקצ'בוק, טשרנחובסקי
קונפיסרי, טשרנחובסקי 4
הפיצוציה ביהודה הלוי
הפיצוציה המתוקה, קינג ג'ורג' מצודת זאב

חנות הבגדים שתיים, שינקין
במקום, יהודה הלוי
פיצוציה שינקין עד אחרי חצות, שנקין 55
קפה גרג, דיזנגוף סנטר, ליד הספריה-צומת ספרים
כרמיה, בילו פינת כרמיה

אהבה לשניה, רש"י קינג ג'ורג'

 

דרום תל אביב

מוריס, רחוב פלורנטין

קסקו

קשה-בשה (בקרוב)

 

צפון תל אביב

זמנים מודרניים – בזל 38
הסרטיה – אבן גבירול 123
חנות מכשירי הכתיבה של מיקי, ארלוזורוב 79
בוק ג'אנקי, דיזנגוף 167, מאחורה

ירושלים

האוזן השלישית ירושלים
אוגנדה

 

הדרום

 

עשן הזמן, רח' רינגלבלום, ב"ש

השרון

האוזן השלישית רעננה

 
רשימת ההשקות

ב21 במרץ, יום שישי בצהריים, בין 13:00 ל18:00 תתקיים השקה ראשית של מעין עם הופעות, ריקודים ושירה, באפט 98, דיזנגוף 98, ככר דיזנגוף, פינת אסתר המלכה, המקום החדש של קסטיאל, אבריבאדי לשעבר, כמה אירוני

עזמי בשארה, פאהד חלבי. שער מעין 4

ב2 באפריל, יום ד', ב21:00 תתקיים השקה ירושלמית באוגנדה עם הופעה שלי, של "פורמרלי נואן אז ווייט ברד" , אמנית שבדית המתגוררת בברלין, הופעה של קובי אור ולהקתו. וכן משוררים ירושלמים של מעין

ב16 באפריל, יום ב', השקה באר שבעית, 20:30, עשן הזמן, רינגלבלום 19, ב"ש.

אפשר להתעדכן על העניינים דרך אתר מעין

 

www.maayanmagazine.com

או להירשם לקבוצת הפייסבוק של מעין כדי להתעדכן על ההשקות

http://www.facebook.com/group.php?gid=2385073801

 

משתתפים במעין (לפי סדר הופעה): נועם יורן, רועי ארד, רועי לבנה, גליה יהב, אהרן שבתאי, חיים דעואל לוסקי, דויד פרץ, דנה פרנק, מיכל דר, חאתם חושי, ביי דאו, דן דאור, אבישי סיון, יוני רז פורטוגלי, יודית שחר, יפתח אשכנזי, רוקה דלטון (אל סלבדור), וודי גאתרי, יהושע סימון, שוהם מנלה, יואל הופמן (תיקון לשיר), נמרוד קמר, אלכסנדר באשלצ'ב (רוסיה), ג'וני ספקטור, איתי מאירסון, עידן קטייפה, סרג' אברבוך, דודו ויזר, ולדימיר מאיקובסקי, אורית גת, מיכל כהן, שירי ארצי, איגור זאק, גו צ'נג, אבי דנגור, מאיר קובלסקי, הגר רוה, אלי לנדאו, שירה סתיו, מירב כהן, זהר וגנר, יעל פרידמן, צבי הלברכט וכרם הלברכט, אלכס בן ארי, איתמר שאלתיאל, זלי גורביץ', ארנבת בר, עודד בן דוד, תומר ליכטש, באיו קמר, זהייה קונדוס, נעמה גרשי, אוהד פישוף, מרדכי גלדמן, יותם פלדמן, אמיר נעמן, קרן ציטר, ליאור ווטרמן, יונתן לוי, בועז לביא, גלעד מאירי, נעמה אריאל רוזנהק סער, תמיר לינהרט, קובי אור, עמית בוימל, ערן נווה, איילת גזית, הילה "טוני" נבוק, וסלי וויליס (ארה"ב), אורן ענבי, דוד עדיקא, נאור עטיה, אלה אלפון, ברדלי היקס (ארה"ב), פרדי, מרב סבירסקי, אפרת קדם, מאיה לרמן, נועה צאושו, ענבל שטראוס.

משתתפים במערבון: יוני רז פורטוגלי, מתי שמואלוף, בני בן דוד, יעל שחר, ינאי ספיר, נועם יורן, ניר נאדר, יהושע סימון, ניסים מוסק, יונתן גל, אורן שי, נטלי לוין, נמרוד קמר, יוסי עטיה, אסף סבן, יוסף קריספל, ירמי קדושי וימין מסיקה, פיוטר אוקלנסקי (פולין), בני ציפר, אודי אלוני, ליאת סימון, רועי רוזן

 

אנחנו רוצים להודות לכרם הלברכט, המעצב שלנו שעבד קשה מאוד הפעם (310 עמודים בשלושה כרכים שונים), למעין אמיר, אשת יחסי החוץ שלנו, ליעל שטיין, העורכת הלשונית המובילה, לשלמה קראוס שבנה את האתר של מעין, ליהונתן קלינגר, היועץ המשפטי שלנו עם הקוקו המדויק, וגם לקרן גרין וליעל ברדה שחסרים לי מאוד הפעם, ותודה גדולה גם לכל האנשים מגלובס ומדפוס כספים: נצח, יוסי, עמי אוחנה, איתן מדמון, שעשו עבודה עצומה. לאבי מסופרמייל 2000, מלך הניילון והלמינציה, לנטלי לוין, שלקחה אותי טרמפ לבית הדפוס בסובארו המקרטעת, לעדי גלזר האדמיניסטרטורית, לנמרוד קמר, הרכז הכריזמטי של מערבון, לכל המקומות שהזמינו אותנו להשיק בהם. לנותני החסות, קרן רבינוביץ', מפעל הפיס ואיגוד הבמאים והתסריטאים. למפרסמים, למנויים הסבלניים, לכותבים והאמנים, ולקוראים, גם לאלה שגונבים את העיתון. בשבילכם, הגנבים, אנחנו מוציאים את העיתון, בשבילכם נכתבה השירה.

60 הרוגים בשדרות

60 הרוגים בעזה

60 הרוגים בתל אביב

 

לדם של כולם אותו צבע – חאקי.