ספין הפרטת נמל אילת

אני אוהב מקומונים. במקרה יצא לי לקרוא את 'ערב ערב', העיתון המעולה, הנשכני והוותיק של אילת. הלוואי שהעיתונות הארצית היתה מגיעה לרמת המקומון הזה. אף שאיני מכיר את האינטריגות העירוניות על בוריין, ויתכן ואני טועה.

על כל פנים, כקורא-לרגע התרשמתי מרמת המחויבות החברתית והאקולוגית של המקומון. העורך כתב דברים פשוטים וחזקים נגד העמלות הגבוהות בבנקים, ואוזכר גם מאבק על שונית אלמוגים בחוף הדרומי שרוצים להפכו למרכז קניות. מבחינתי כיום עיתונות טובה היא עיתונאות פשוטה שלא פוחדת מהכוח או גרוע יותר מעריצה אותו.

אחת הכתבות המעניינות בעיתון עסקה בהפרטה של נמל אילת. הפרטה שיצאה בלי דיון ציבורי ותיסגר עד אמצע מאי. זהו נושא שכמעט ולא קראתי עליו בעיתונות הארצית (אני בטוח שכתבו על כך, אבל לא ראיתי משום מה). יתכן שהפרטה היא עניין סביר במקרים מסוימים, אבל הפרטה כזו היא לטעמי אסון גדול, שכמעט ולא ניתן להשיבו. היות ואין תחרות לגבי נמלים בחלק הדרומי, ההפרטה תתן למונופול פרטי להיות אחראי על כל הקשר הימי של ישראל עם יפן, סין, הודו וכו'. גוף פרטי, בניגוד לגוף ממשלתי, חסר כל אחריות מלבד רווחיו. גם לרבים באילת שמתפרנסים מהנמל זה אסון. המטרה של גוף פרטי היא ברורה: לשלם כמה שפחות, ולא רק זאת, להוריד כל הזמן את השכר כדי להראות גידול ברווח. מאותה סיבה עסק יהיה גם פחות קשוב לגבי אקולוגיה. כך שרבים מהעובדים שמשתכרים משכורת סבירה (ולעתים אכן גבוהה מדי, באופן אירוני בגלל קשרים פוליטיים בין אנשי הנמל לפוליטיקאים מהליכוד בדרך כלל – קשר שצריך לפרום) חוששים. מדובר במשאב יחיד במינו, שמביא הכנסות עצומות, שיגדלו מאוד, שכן יש יותר ויותר אוניות נופש שמגיעות לאילת (לפי כתבה אחרת בעיתון), ויותר ויותר סחר עם סין והודו במקום לתת לרווחים להגיע לכל הציבור ולעובדים להשתכר בכבוד, הנמלים יופרטו והכסף יגיע למשפחה אחת. מכיוון שאורך החוף של אילת זעיר, הנמל הוא אחוז עצום מהשטח, וכך המדינה תאבד את השטח הזה לטובת אדם פרטי, אפילו לא ישראלי. אסור לשכוח שמלחמה נפתחה רק בגלל סגירת הצד הדרומי של ישראל, והנה בכמה גרושים לאיש לא אכפת לסכן את הנמל.

מי שישיג את הביזנס יכול להיות למשל משקיע מחו"ל, שאילת לא משמעותית מבחינתו, האחים עופר, שיש להם כבר את צים בפורטפוליו, ואולי מישהו סימפטי יותר. אפשר להניח שלא יהיה זה אילתי. כמו עם אל על, כל מיני תחומים שהיו באחריות החברה פתאום, לא ביום הראשון, ייפלו על הציבור: כמו למשל אבטחה במחיר עשרות מיליונים שאל-על השנה החליטה שהיא לא מוכנה לתקצב והממשלה פשוט שמה על זה כסף. העיתונים לא מתעסקים בזה. כך שבסוף הציבור ישלם כסף על ההפרטה מדי שנה, אבל יפסיד את החברה. אני רואה בהפרטה כזו, או כמו זו שעשו במפעלי ים המלח (ומומלץ לקרוא על מאבקו של ג'קי אדרי), ממש גניבה – פשע.

בגלל שמדובר במקומון אילתי, שקרוב לאנשים שנפגעים מההפרטה, נתנו את זכות הדיבור המרכזי לאנשי איגוד העובדים שהודיעו כי יאבק על זכויות העובדים בזמן ההפרטה, כדי שלא יופקרו.

אבל לא הייתי כותב את הטקסט הזה רק על סמך קריאה מקרית ב'ערב ערב'. במקרה השבוע, קראתי בידיעות  ומעריב שני תחקירים על נמל אילת. כך פתאום, בשבוע אחד, שני תחקירים על אותו מקום בשני עיתונים שונים, בהיקף גדול. הראשון, בידיעות, חשף את השכר השערורייתי בנמל אילת. השני, מחר בסופשבוע מעריב, יהיה על אלימות בין הפועלים, הקלטות שיחות וכו'.

קודם כל, אני מניח שהכתבים אחראיים וכתבו דברי אמת. יתכן והמצב בנמל גרוע וצריך לשפר אותו. אגב, עבדתי גם בעיתונים שבהם המצב חברתית היה גרוע, מה שלא אומר שצריך להלאים אותם. אם יש שכר מוגזם, צריך פשוט להוריד את השכר המוגזם. כיום ברור שחברות כמו הוט או יס או סלקום או בנק הפועלים גרועות בהרבה מחברות ממשלתיות, דופקות יותר את הלקוח, מקשות נסיגה מהם. יש כאלה שכועסים על נהג מונית שמאריך את הדרך, או גנבי אופניים שקונים עם הכסף סמים. בוודאי שיש בין החברות הגדולות גרועות יותר, כי הן צריכות פחות את הכסף הזה, שהשיגו ממני לא ביושר.

החברות הללו גם בדרך כלל משלמות פחות לעובדים הזוטרים שלהן וכך נוצרת בישראל שכבה של מנושלים שהיא כמעט חצי מהאוכלוסיה. זו הבעיה הגדולה של ישראל לטעמי. אבל על החברות הללו סביר ולא יפתחו תחקירים בידיעות ומעריב. גם הסכום שבו מוצע הפעלת הנמל –150 עד 200 מיליון שקל, כמובן קטן ממחיר הנדל"ן של השטח, בלי להבין יותר מדי בעסקים. בוודאי שמחיר השטח הוא פי כמה וכמה. זהו ללא ספק עניין חשוד.

התזמון של פרסום הכתבות הוא העניין. מטרתו לסייע להפרטה ולפגוע בפיצויי העובדים. איך נוצר תזמון אלוהי כזה? מי האדם שפנה לכתב והעביר אליו את הנתונים על השכר? האם זה החברה שמניחה שתשיג במחיר זול את הנמל הזה כשיופרט או האוצר? האם פקיד האוצר שיסייע להפרטת החברה יעבוד אחר כך כמנכ"ל החברה?

אני מעלה כאן שאלות פתוחות, כקורא מופתע. מחיפוש בגוגל אני רואה שהיום כתב על אותו נושא מישהו אחר, מומחה ימאות בשם אלון מרום, שגם מתייחס לכך שהשמירה על הבטיחות של העובדים תרד בהכרח.