ספין הפרטת נמל אילת

אני אוהב מקומונים. במקרה יצא לי לקרוא את 'ערב ערב', העיתון המעולה, הנשכני והוותיק של אילת. הלוואי שהעיתונות הארצית היתה מגיעה לרמת המקומון הזה. אף שאיני מכיר את האינטריגות העירוניות על בוריין, ויתכן ואני טועה.

על כל פנים, כקורא-לרגע התרשמתי מרמת המחויבות החברתית והאקולוגית של המקומון. העורך כתב דברים פשוטים וחזקים נגד העמלות הגבוהות בבנקים, ואוזכר גם מאבק על שונית אלמוגים בחוף הדרומי שרוצים להפכו למרכז קניות. מבחינתי כיום עיתונות טובה היא עיתונאות פשוטה שלא פוחדת מהכוח או גרוע יותר מעריצה אותו.

אחת הכתבות המעניינות בעיתון עסקה בהפרטה של נמל אילת. הפרטה שיצאה בלי דיון ציבורי ותיסגר עד אמצע מאי. זהו נושא שכמעט ולא קראתי עליו בעיתונות הארצית (אני בטוח שכתבו על כך, אבל לא ראיתי משום מה). יתכן שהפרטה היא עניין סביר במקרים מסוימים, אבל הפרטה כזו היא לטעמי אסון גדול, שכמעט ולא ניתן להשיבו. היות ואין תחרות לגבי נמלים בחלק הדרומי, ההפרטה תתן למונופול פרטי להיות אחראי על כל הקשר הימי של ישראל עם יפן, סין, הודו וכו'. גוף פרטי, בניגוד לגוף ממשלתי, חסר כל אחריות מלבד רווחיו. גם לרבים באילת שמתפרנסים מהנמל זה אסון. המטרה של גוף פרטי היא ברורה: לשלם כמה שפחות, ולא רק זאת, להוריד כל הזמן את השכר כדי להראות גידול ברווח. מאותה סיבה עסק יהיה גם פחות קשוב לגבי אקולוגיה. כך שרבים מהעובדים שמשתכרים משכורת סבירה (ולעתים אכן גבוהה מדי, באופן אירוני בגלל קשרים פוליטיים בין אנשי הנמל לפוליטיקאים מהליכוד בדרך כלל – קשר שצריך לפרום) חוששים. מדובר במשאב יחיד במינו, שמביא הכנסות עצומות, שיגדלו מאוד, שכן יש יותר ויותר אוניות נופש שמגיעות לאילת (לפי כתבה אחרת בעיתון), ויותר ויותר סחר עם סין והודו במקום לתת לרווחים להגיע לכל הציבור ולעובדים להשתכר בכבוד, הנמלים יופרטו והכסף יגיע למשפחה אחת. מכיוון שאורך החוף של אילת זעיר, הנמל הוא אחוז עצום מהשטח, וכך המדינה תאבד את השטח הזה לטובת אדם פרטי, אפילו לא ישראלי. אסור לשכוח שמלחמה נפתחה רק בגלל סגירת הצד הדרומי של ישראל, והנה בכמה גרושים לאיש לא אכפת לסכן את הנמל.

מי שישיג את הביזנס יכול להיות למשל משקיע מחו"ל, שאילת לא משמעותית מבחינתו, האחים עופר, שיש להם כבר את צים בפורטפוליו, ואולי מישהו סימפטי יותר. אפשר להניח שלא יהיה זה אילתי. כמו עם אל על, כל מיני תחומים שהיו באחריות החברה פתאום, לא ביום הראשון, ייפלו על הציבור: כמו למשל אבטחה במחיר עשרות מיליונים שאל-על השנה החליטה שהיא לא מוכנה לתקצב והממשלה פשוט שמה על זה כסף. העיתונים לא מתעסקים בזה. כך שבסוף הציבור ישלם כסף על ההפרטה מדי שנה, אבל יפסיד את החברה. אני רואה בהפרטה כזו, או כמו זו שעשו במפעלי ים המלח (ומומלץ לקרוא על מאבקו של ג'קי אדרי), ממש גניבה – פשע.

בגלל שמדובר במקומון אילתי, שקרוב לאנשים שנפגעים מההפרטה, נתנו את זכות הדיבור המרכזי לאנשי איגוד העובדים שהודיעו כי יאבק על זכויות העובדים בזמן ההפרטה, כדי שלא יופקרו.

אבל לא הייתי כותב את הטקסט הזה רק על סמך קריאה מקרית ב'ערב ערב'. במקרה השבוע, קראתי בידיעות  ומעריב שני תחקירים על נמל אילת. כך פתאום, בשבוע אחד, שני תחקירים על אותו מקום בשני עיתונים שונים, בהיקף גדול. הראשון, בידיעות, חשף את השכר השערורייתי בנמל אילת. השני, מחר בסופשבוע מעריב, יהיה על אלימות בין הפועלים, הקלטות שיחות וכו'.

קודם כל, אני מניח שהכתבים אחראיים וכתבו דברי אמת. יתכן והמצב בנמל גרוע וצריך לשפר אותו. אגב, עבדתי גם בעיתונים שבהם המצב חברתית היה גרוע, מה שלא אומר שצריך להלאים אותם. אם יש שכר מוגזם, צריך פשוט להוריד את השכר המוגזם. כיום ברור שחברות כמו הוט או יס או סלקום או בנק הפועלים גרועות בהרבה מחברות ממשלתיות, דופקות יותר את הלקוח, מקשות נסיגה מהם. יש כאלה שכועסים על נהג מונית שמאריך את הדרך, או גנבי אופניים שקונים עם הכסף סמים. בוודאי שיש בין החברות הגדולות גרועות יותר, כי הן צריכות פחות את הכסף הזה, שהשיגו ממני לא ביושר.

החברות הללו גם בדרך כלל משלמות פחות לעובדים הזוטרים שלהן וכך נוצרת בישראל שכבה של מנושלים שהיא כמעט חצי מהאוכלוסיה. זו הבעיה הגדולה של ישראל לטעמי. אבל על החברות הללו סביר ולא יפתחו תחקירים בידיעות ומעריב. גם הסכום שבו מוצע הפעלת הנמל –150 עד 200 מיליון שקל, כמובן קטן ממחיר הנדל"ן של השטח, בלי להבין יותר מדי בעסקים. בוודאי שמחיר השטח הוא פי כמה וכמה. זהו ללא ספק עניין חשוד.

התזמון של פרסום הכתבות הוא העניין. מטרתו לסייע להפרטה ולפגוע בפיצויי העובדים. איך נוצר תזמון אלוהי כזה? מי האדם שפנה לכתב והעביר אליו את הנתונים על השכר? האם זה החברה שמניחה שתשיג במחיר זול את הנמל הזה כשיופרט או האוצר? האם פקיד האוצר שיסייע להפרטת החברה יעבוד אחר כך כמנכ"ל החברה?

אני מעלה כאן שאלות פתוחות, כקורא מופתע. מחיפוש בגוגל אני רואה שהיום כתב על אותו נושא מישהו אחר, מומחה ימאות בשם אלון מרום, שגם מתייחס לכך שהשמירה על הבטיחות של העובדים תרד בהכרח.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מעין  ביום 14 באפריל 2011 בשעה 22:36

    תודה רבה על הרשימה! אתה נוגע בנושאים מאוד מאוד חשובים שהיום לא מקבלים הד בתקשורת כמעט בכלל.

    בכל יום מחדש מדהים אותי איזה נפח עצום של תקשורת מוקדש לעניינים זוטרים שלא משפיעים במאום על קיומנו כאן, ולהפך – נושאים קריטיים בקושי זוכים לסיקור.

  • עומר  ביום 14 באפריל 2011 בשעה 22:47

    וואלה זווית מעניינת. יש הרבה נושאים שתמיד יש עליהם טורי בעד ונגד אחד ליד השני. הרשימה הזו היתה מושלמת בתור טור "בעד המשך הלאמה" (או נגד הפרטה), מהסוג שאף פעם לא יהיה בעיתון כי בנושא הזה איכשהו הפרשנות והתחקירים תמיד בצד אחד. יפה מאוד!

    אגב, יש איזשהי שתיקה לא מוסברת סביב העבודה בחברות שירותיות/צרכניות. כל הזמן מדברים על תחרות, כאילו מה תחרות? שידפקו את העובדים שם עוד יותר ממה שקורה עכשיו?

    אני חושש שבלתי אפשרי לדפוק אותם יותר כי הם כבר לא יגיעו לעבודה. השנים הכי יפות של אנשים נשרפות שם מהבוקר עד שש וחצי או יותר בערב בשביל כלום כסף, אבל ממש ממש כלום.

  • chicky00  ביום 14 באפריל 2011 בשעה 23:41

    עומר, אתה אומר דבר יפה מאוד: האנשים האלה בפרסומות שנהנים, תמיד אני חושב מה הקשר שלהם למוצר. מה הקשר בין אדם שגולש על סקייטבורד לסלולר? זה פשוט מה יכלו העובדים המסכנים לעשות אם לא היו חייבים לעבוד מבוקר עד ערב במשרד, בטלמרקיטינג או בקבלת קהל.

  • יונתן לוי  ביום 14 באפריל 2011 בשעה 23:52

    מאמר מצוין.

  • מיכל♥ג'וש  ביום 15 באפריל 2011 בשעה 10:29

    תכל'ס.

  • אלעד לשם  ביום 15 באפריל 2011 בשעה 11:50

    אחלה טור,
    המדינה אכן בתנופת הפרטה. בתור חוקר בפרויקט ה"פרטיה הלאמה ואחריות המדינה" במכון ון ליר אני יכול לאשר את ההטיה המובנית כלפי הפרטת נכסים ציבוריים ושירותים לשוק הפרטי או עמותות, דבר הפוגע בהרבה מהמקרים אך לא בכולם ברמת השירות ובחלוקת העושר בחברה. למעשה, ההערכה היא, ואני מסכים עימה, כי מהלך ההפרטות בישראל תמך בריכוזיות המשק הישראלי ומהווה נדבך חשוב בו.
    אשמח לשמוע על עוד מהלכ הפרטה או הלאמה הנראים למישהו חשובים שיגיעו לידיעת הציבור. אנא כיתבו לי גם הצעות לשיפור ולשימור.
    לאתר הפרויקט: http://hazan.kibbutz.org.il/
    חג שמח

  • עובד נמל אילת  ביום 15 באפריל 2011 בשעה 22:00

    תשמע בתור אחד מתוך המערכת של נמל אילת לדעתנו{רב העובדים}מאמינים שמי שפרסם את הכתבה על המשכורות היה יו"ר הדרקטוריון יאיר חזן וזאת על מנת לזכות בנקודות זכות לצורך הארכת כהונתו{מה שנראה לי שזה כבר לא יעזור לו}שההחלטה על הארכת הכהונה התבצע יום לאחר הכתבה ולפי מה שהבנתי הוא לא קיבל הארכה.
    כמו כן חשוב לי לציין שהתלושים שהוצגו בכתבה אינם מייצגים באמת את שכר רוב העובדים בנמל שרובם עובדי דור ב'
    והתלושים של האנשים המסוימים שהוצגו היו כוללים הפרשי שכר ומשכורת יג ואינם משקפים בדיוק את המציאות.

  • יונתן אמיר  ביום 21 באפריל 2011 בשעה 9:49

    תודה, נדמה לי שמשהו דומה קורה גם עם הרכבת. רק לפני כמה חודשים הסבירו את השבתות הקווים התכופות בתנופת פיתוח שמגשרת על פיגור של עשרות שנים, ופתאום במהלך שבועות ספורים שר התחבורה מאיים לפרק את החברה הציבורית ולהקים חברות פרטיות במקומה, ובעיתונות מופיעים בזה אחר זה תחקירים על חוסר יעילות, מספר עובדים גדול ולא נחוץ, מכרזים מפוקפקים וכו'. נכון שהיו גם תאונות בזמן האחרון, אבל קשה לי להאמין שהן בלבד אחראיות לגל הפרסומים הנוכחי.

  • מצלמות אבטחה - עמית  ביום 21 באפריל 2011 בשעה 12:32

    בהחלט מאמר מעולה, נהנתי ותודה.

  • chicky00  ביום 21 באפריל 2011 בשעה 13:19

    הי יונתן. אתה צודק. זה קרה אחרי פרסום המאמר.
    וחוץ מזה, בוודאי שהפרטה היא לא פתרון לתאונות. להפך. הפרטה תכפיל את מספר התאונות, אולי רק תגרום לכך שיסוקרו פחות. בוודאי שגוף פרטי שמנסה לחסוך, ישים את הבטיחות במקום השלישי, וישקיע פחות כסף במערכות יקרות נגד תאונות שיכולות לעלות עשרות מיליונים.
    אגב, כדאי לשים לב לכמות הרבה של תאונות עם הרוגים בגופים הפרטיים שבונים את הרכבת. היו שניים לפחות רק החודש שעקבתי אחריהן, שלא קושרו לנושא של הזנחה, העיתונות העדיפה להתעסק בדרמה (ילד הרג את אביו בטעות) או שלא סיקרה את ההרוג השני, שמת במקרה דומה בתחנה הנבית ביבנה. הגעתי לשם כעיתונאי.
    הדבר המשותף הוא שגם הרכבת וגם הנמלים מתמלאים מינויים פוליטיים, שהורסים את המערכת. זה גם מה שהרס את הטלויזיה הממלכתית.

  • אמנון  ביום 23 באפריל 2011 בשעה 3:39

    לא הבנתי כלום. כלום.
    א. "גוף פרטי, בניגוד לגוף ממשלתי, חסר כל אחריות מלבד רווחיו." לא נכון. הגוף הפרטי שיקנה את הנמל יתחייב באלף ואחת התחיבויות בנושאי תנאי העובדים, בוודאי בנושאים אקולוגיים, בנושאי ביטחון, ועוד 7000 דברים. חלק קטן מהדברים אתה יכול למצוא ב"צו רשות הספנות והנמלים -הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ". הפנטזיה על גוף פרטי משוחרר מכבלים היא חביבה, אך אין לה שום קשר למה שיקרה בנמל אילת. אתה מוזמן

    ב. "גם לרבים באילת שמתפרנסים מהנמל זה אסון". בנמל אילת עובדים בערך 100 איש. אל תאמין לי. הנה: http://tinyurl.com/3uefzec
    אוכלוסיית העיר היא 55,000 איש. רבים? כנראה שהכל יחסי.

    ג. "הנמלים יופרטו והכסף יגיע למשפחה אחת.". הנמלים ימכרו למציע המועדף שיקבע לפי גובה ההצעה הכספית, התכניות שלו לפיתוח, היעדר ניגוד עניינים ועוד. הנמל אכן רווחי, ואני מבין שעל סמך התמצאותך בחומר אתה משער שרווחיותו תגדל. על הכיפאק. זה ישתקף במחיר שיציעו המתמודדים במכרז. כשבעל עסק מוכר את העסק הרווחי שלו, כפי שקורה כל הזמן, האם הוא מפסיד? צריך לשלוח פרחים לנחם את דנקדנר שמכר את אחזקותיו במפעלי ים המלח – הרווחיים?

    ד. שטח הנמל וחלקו בקו החוף לא יגדל ולא יקטן כתוצאה מההפרטה. הדברים האלה אינם בידי בעלי הנמל אלא בידי רשויות התכנון. אם כבר – להיפך. חלק ממה שהמציעים במכרז נשפטים לפיו הוא תכניות הפיתוח שלהם. אם המדינה מעדיפה פיתוח של הטבע – שתיתן עדיפות במכרז לזה. אם היא מעדיפה תיירות שתייצר מקומות עבודה – שתיתן עדיפות לזה. אבל שוב – הפנטזיה שלך שכאשר גוף הופך פרטי אז הכל הולך היא פנטזיה בלבד.

    ה. "גם הסכום שבו מוצע הפעלת הנמל –150 עד 200 מיליון שקל, כמובן קטן ממחיר הנדל"ן של השטח, בלי להבין יותר מדי בעסקים. בוודאי שמחיר השטח הוא פי כמה וכמה. זהו ללא ספק עניין חשוד.". את זה פשוט המצאת. הנמל נמכר בהליך של מכרז. מי שיציע את ההצעה הגבוהה ביותר (בתוספת כמה שיקולים) יזכה. מאיפה הבאת 200 מיליון?!

    ה. אתה עתונאי. לא טרחת ללמוד את הנושא אפילו שלוש דקות. לא עשית גוגל מינמלי (שלא לדבר על עבודה יותר רצינית). לא קראת את המכרז. לא ניגשת לאתר ההפרטה של נמל אילת (הנה. עלי: http://www.gca.gov.il/gca/privatizations/namaleilat). כתבת עובדות לא נכונות, מתובלות בפרשנות שלא מבוססת על כלום. אבל יש לך מלוא הסל ביקורת על עתונאים אחרים. על הכיפאק.

  • צ'יקי  ביום 24 באפריל 2011 בשעה 1:14

    שלום אמנון, תודה על הלינק. קראתי את מסמך המכרז ואני מזועזע יותר מקודם. הדבר המרכזי שהמדינה דורשת היא העניין הבטחוני. מובטח באלפי סעיפים שהמפעל לא ייפול לידיים ערביות באמצעות עסקה או שאנשי הדירקטוריון יעברו בדיקת שב"כ.
    אין כמעט התייחסות לענייני סביבה ובטיחות מלבד דרישה לשים ממונה סביבה מטעם החברה. אם למשל יתגלה שהמפעל הורס את האלמוגים, האם אפשר יהיה לעצור את הנמל ולהחזירו למדינה? לא. אם למשל ימות כל יום פועל אריתראי בתאונה, מה יהיה הקנס שיקבל המפעל? איך יווצר אינטרס למפעל להשקיע למשל עשרים מיליון דולר בשמירה על האלמוגים או על חיי העובדים?
    אם למשל מפעלי ים המלח ימחקו את הים האם אפשר לחזור חזרה?
    התשובה שלילית. איך אתה מסביר שאחרי שאל על נמכרו פתאום המדינה אחראית על הבטחון בניגוד למכרז ומשלם המסים משלם על דברים שלא שילם פעם.
    מלבד זאת, המכרזים האלה הם נתוני פתיחה למסע לחצים. כמו אחרי המכרז לערוץ 2 שרק הוביל להורדת החברה היותר איכותית וסולידית.
    המחיר שנקבתי הוא מעיתון כלכלי.
    על כל פנים, תודה על התגובה

  • אמנון  ביום 24 באפריל 2011 בשעה 4:41

    או. לפחות עכשיו האמירה שלך מבוססת על משהו. עם חלק אני מסכים ועם חלק פחות. אבל אפשר לפחות לדבר. אפשר לעשות משהו. נניח – לדרוש שישתנה משהו במכרז. נניח – לציין שהמכרז הוא לחמש עשרה שנה, ואז אם המדינה תחליט היא יכולה בהחלט להחזיר את הנמל לידיה. נניח שחוקי הגנת הסביבה חלים גם על הנמל, יהיה בבעלות המדינה או בבעלות כל אחד אחר. נניח שאני חושב שאם יהיו מפגעים בטיחותיים הרבה יותר קל למדינה לפעול נגד מפעיל פרטי מאשר נגד עצמה.
    אבל – בקטנה. עכשיו לפחות אפשר להתחיל לדבר.

  • צ'יקי  ביום 24 באפריל 2011 בשעה 16:01

    אתה צודק, אחת הסיבות שפרסמתי את המאמר בבלוג ולא בעיתון מודפס הוא האינטואטיביות של הנושא מבחינתי. ואגב, גם אם אחקור את הנושא אין לי את ההכשרה הכלכלית והסביבתית המלאה לדבר, אני פשוט מדבר מהגיון בריא ומתוך הכרות עם הפרטות בישראל וגם מתוך העמדה הפוליטית שלי כמובן. זו מעין קריאה לאחרים להעמיק.
    המציאות מלמדת שגם אם היה סעיף במכרז שמעניש על זיהום או בטיחות, הוא לא היה מיושם. דבר שרואים בהתנהלות של אל"ה, תאגיד המחזור הקשור לקוקה קולה, של מוזי ורטהיים (קשת, בעלת אחוזים גם בחברת החדשות), שמקבל הקלות סביבתיות כל שנה משום מה. זה נושא שאני מעט מבין בו דווקא, כמי שערך תחקיר בנושא שלבסוף נגנז גם בשל לחץ.

    הפתרון הוא לטעמי להבריא, לסלק את המינויים הפוליטיים והמשפחתיים, ולא להפריט. במה תועיל הפרטה לחברה רווחית כזו, שהיא מונופול מראש?
    ברור שיותר קל למדינה לשנות בתוכה מאשר להתערב בענייני חברה פרטית.
    וגם אם מפריטים, מסמכי המכרז מראים על החלטה לא אחראית. הגיוני יותר להפריט נמל בים התיכון, שיכול להתחרות בחברה הממשלתית.

  • אמנון  ביום 25 באפריל 2011 בשעה 18:22

    קודם כל – "יותר קל לממשלה לשנות בתוכה מאשר להתערב בענייני חברה פרטית"?! אולי. אבל האם היא תרצה לעשות את זה? מאיפה האמון הנדיר הזה בממשלה? על מה זה מבוסס? על שלוש דוגמאות? הנה דוגמא נגדית – אחרי התחקירים של ערוץ 2 על בזבוז הזמן בשיעורים בתכנית וויסקונסין, הופסק הקשר עם החברה שהעבירה את השיעורים תוך יומיים, החברה המפעילה נקנסה במאות אלפי שקלים תוך שבוע, ודברים השתנו. אי פעם משהו זז בשירות התעסוקה בקצב כזה?

    וואללה, צריך לשנות את הכותרת של הפוסט הזה ל"יחי הממסד! הממשלה יודעת מה טוב – ותשאף לעשות את זה! אנחנו אוהבים את הממשלה!".

    שמע, תגובה מאוד מעניינת. דווקא בגלל שאתה אומר שהגבת אינטואיטיבית. פשוט קשה לי ליישב את צ'יקי ארד כפי שאני מכיר את פועלו בתחומים אחרים (או יונתן אמיר לצורך העניין), עם צ'יקי ארד שאומר שרק הממסד, רק הממשלה בבעלות ישירה היא זו שתדע לעשות את הדבר הנכון. כאילו, צריך להבריא את הנמל, אבל זה משהו שאפשר לתקן. זה לא בעיה יסודית. ממשלה זה בסה"כ אחלה דבר כך מלמד ההיסטוריה, הממסד – הוא יודע מה טוב, ויהיה לו את הרצון הבסיסי לעשות את הטוב. אתם יודעים – המשטרה, השב"כ, צה"ל, ועדת הכספים של הכנסת, רק צריך להבריא אותם קצת. עמוק בפנים הם חבורת מלאכים. ממסד זה טוב!

    לי נראה שבעלי הון זה נבלה, והממשלה טרפה, ומה שכדאי לעשות הוא לצמצם ככל האפשר את כוחם של כל אחד מהם. האינטואיציה הקבועה נגד הפרטה, חשוב לזכור, היא אינטואיציה קבועה בעד הממסד, והיא תמיד נראית לי תמוהה. לפעמים נכונה, לפעמים כמו במקרה נמל אילת, תמוהה מאוד.

  • צ'יקי  ביום 26 באפריל 2011 בשעה 17:31

    לגבי ממשלה או בעלי הון, אני מעדיף להתייחס נקודתית לגבי החברה המדוברת. בוודאי שאיני חושב שצריך להלאים את הסנדלרים בארץ, או את צ'קפוינט.
    אבל אם יש משאב יחיד ומונופוליסטי, עם השלכות אקולוגיות, בטיחותיות וכו', אעדיף שהוא יהיה שייך לאזרחים, קרי למדינה, ולא לבעלי ההון. נמל אילת הוא כזה.
    תודה

  • חופשה באילת  ביום 15 ביוני 2011 בשעה 0:55

    קשה לי להסכים עם הקביעה שגוף פרטי הוא חסר אחריות, הרי זה מתפקידה של הממשלה לקבוע רגולציה מתאימה שתחייב את אותו גוף ציבורי לפעול לתועלת הציבור.

  • שרון כהן  ביום 16 ביוני 2011 בשעה 15:16

    אני מסכים מאד עם מה ששאר האנשים אמרו
    פעמים לא מתמקדים בתקשורת בדברים החשובים באמת
    אלא רק בדברים הרעים והמתוקשרים.

    אני מקווה שבהמשך הדברים ישתנו…
    תודה,
    שרון

  • יוסי  ביום 6 באוגוסט 2011 בשעה 17:02

    רועי, כל הכבוד על התגובות המעניינות שהפוסט הזה הוליד. במיוחד התרשמתי מביקורת הנגד המכבדת והמעניינת של אמנון.

    אני חושב שיש לאמנון אמירה משכנעת נגד חברות בבעלות המדינה ובעד הפרטה. ביבי ושטרסלר לא טועים כשהם מונים את התוצאות הטובות של ההפרטה. באמת שבהרבה תחומים ישראל זינקה לעולם הראשון מהעולם השלישי, בזכות פתיחות השוק לתחרות.

    ביבי ושטרסלר טועים, לדעתי, בכך שהם לא מבינים את חשיבותה של רגולציה במניעת ההשלכות השליליות של ההפרטה (הפערים, ניצול עובדים). הרי המשטרה לא נתפסת כרגולציה שפוגעת בחופש האדם, אלא כרגולציה שמגינה על אושרו של האדם. אותו הדבר צריך גם להיות מובן מאליו בכלכלה.

  • דלתות  ביום 13 בנובמבר 2012 בשעה 16:13

    כמה יפה לקרוא שיש עוד אנשים שיודעים גם לפרגן ולתת גם ביקורת חיובית. זה לא ברור מאליו בכלל.

  • מצלמות אבטחה  ביום 2 ביולי 2013 בשעה 5:30

    חברה של מצלמות אבטחה במחירים ללא תחרות ואיכות ללא פשרות
    http://ilcctv.com/
    072-2586333

טרקבאקים

כתיבת תגובה