במעין האחרון, מספר 6, פרסמתי שיר בשם "האגם הגדול" שנכתב באכזיב באוגוסט 2008. מאז, קראתי את השיר פעמים רבות, בין השאר בלחן של אלי זולטא ונאנק מלהקת רוק הכבד אלמנה שחורה בהשקת מעין. ההקראה המרגשת ביותר של 'האגם הגדול' התרחשה בפסטיבל שירה במדבר האחרון, שעורכת אילנה שחף, מול הילדים של פנימיית שדה בוקר. אף שעל פי תוכניית הפסטיבל נקבע לנו אירוע בחדר האוכל בשעה שש, המורים והמדריכים, אולי למודים מנסיון ערב השירה שלנו בזמן 'מלחמת עזה 2008' , אולי סתם לא מתואמים, לא הרשו לנו להופיע בפני התלמידים שרצו לשמוע שירה, עמדו בכניסה, וחסמו בגופם בנימוס את כניסת המשוררים לחדר האוכל. שבנו עצובים לחדר האוכל של המשוררים ואורחי האכסניה.
במקום להיכנע, הופענו מחוץ לחדר האוכל ללא הגברה, במקום שבו נבנתה העדלאידע המסורתית. הילדים הצטרפו אט אט, וגם כתבו שירה מוצלחת מאוד בעצמם. שירו של ערן הדס 'מתה המורה לספרות שלי' קיבל משמעות מיוחדת. זה היה שיעור לגבי מהי שירה או אמנות טובה – כזו שגורמת חרדה. כזו שהפוליטיקה שבה לא נמצאת רק בתוך הטקסט, אלא גם בתחביר החיצוני שלו, מול העולם.
על כל פנים, הרגשתי תמיד נבוך לגבי צמד השורות שנועלות את השיר. אבל השיר נכתב ככה, בבולמוס מסוים, ולא יכולתי לחשוב על סוף נכון יותר. אני מעדיף לא להתווכח עם ההשראה, מה שאנשים קוראים 'עריכה'. לאחרונה, שוב באכזיב, לפתע עלה סוף חדש לשיר. אולי כי לקחתי ספר עם שתי גרסאות ל'נסיכה אמריקאית' של ניסים אלוני. שוב, חשוב לציין שלא מדובר בעריכה, ליטוש ושיוף, אלא בכתיבה חדשה של התוספת. והנה הגרסה הנכונה והחדשה של השיר, כשהשורות החדשות מופרדות מאחיותיהן הותיקות בשורה ריקה:
האגם הגדול
שוחה לבד בתוך האגם הגדול
שוחה על בטני באגם הגדול
שוחה על גבי באגם הגדול
על צדי שוחה באגם הגדול
מדוע איש לא מצטרף אלי באגם הגדול?
אין גדר סביב האגם הגדול
משתכשך בתוך אגם הגדול
צולל בתוך אגם הגדול
הדרך לדפוק את השיטה: האגם הגדול
הצטרפי אלי אל האגם הגדול
הצטרף אלי אל האגם הגדול
מדוע אני לבד באגם הגדול?
דבר לא מונע מכם לבוא אל האגם הגדול
למשל אתה הקורא,
אל נא תאמר 'אני רק הקורא',
הפשל המכנס, השלך החזיה,
בוא עכשיו אל
האגם הגדול!
שחה עמוק בתוך האגם הגדול!
שחה חיש בתוך האגם הגדול!
שחה על גחונך בהאגם הגדול!
שחה על העורף בהאגם הגדול!
שחה על לבך באגם הגדול!
בוא עכשיו לכאן.
פעם היו כאן רבים באגם הגדול
אני היחיד שטבל באגם הגדול
אפשר לטבוע בהאגם הגדול
(אבל) אפשר למות מצחצוח יתר במרידול
אז בואו בואו בואו אל האגם הגדול
נצוף נצוף נצוף באגם הגדול
אין כאן מים, רק קול
נתחכּך בתוך האגם הגדול
בשרכם יוטח בבשרי באגם הגדול
בוא עכשיו לכאן.
מדוע אני לבד בתוך האגם הגדול
מדוע אני לבד בתוך האגם הגדול
כי אני לבד בתוך האגם הגדול
כן, אני לבד באגם הגדול.
אני לבד לבד לבד באגם הגדול
לפעמים עם עוד כמה חברים
מדוע אינכם מבינים שהכי סבבי באגם הגדול
שהכי חינמי באגם הגדול
שזה המקום היחיד בעיירה בלי גדרות, האגם הגדול
ולא איזה אשד הפכפך, האגם הגדול
והוא לא ממש גדול, האגם הגדול
אפשר לשים אותו בבגאז' של פג'ו,
בתא מטבעות מעור שסק
בפנקסון סגול
האגםהגדולהאגםהגדולאגםהגדול
הצטרפו אלי עכשיו לאגם הגדול
הצטרפתו עמי באגם הגדול
יש מקום לכולם באגם הגדול
יש מקום לכולן באגם הגדול
יש מקום לקולר באגם הגדול
האגם הגד גד גד גדול
האגם הגדול דול דול דול דול
בואו אל האגם הגדול
בואו אל האגם הגדול
למה אתם באים רק עכשיו לאגם הגדול?
אחרתם לאגם הגדול
אין צורך שתיכנסו לאגם הגדול
הוא יבש, הוא בוץ עצוב, האגם הגדול
חזרו לאמבטיה, שובו לדוּש הדולף, הוציאו את הבידה מהאינטרסול
אל תיכנסו לאגם הגדול
למה כולכם באים פתאום אל האגם הגדול
אין כבר מקום באגם הגדול
אתם מטנפים את האגם הגדול
בשרכם מלכלך את האגם הגדול
תלתליכם נכנסים לגרון האגם הגדול
אז קישטה, קישטה, קישטה מהאגם הגדול
תצאו תצאו תצאו
תלכו, תלכו, תלכו מהאגם הגדול
אין כאן מים, רק קול
(אכזיב, 08.08.09, עריכת סוף באכזיב 2011)
—-
לאחרונה קיבל הבלוגר תומר פרסיקו תביעה מצד דמות רוחנית שהוא פרסם עדויות כנגדה. תרמתי סכום צנוע לקרן ההגנה המשפטית שלו וכן התחייבתי לסייע במקרה הפסד בתביעה ככל שאוכל, כמו בלוגרים וגולשים רבים.
זו הזדמנות עבור הבלוגוספירה, אם יש דבר כזה, להראות סולידריות, לסייע לאנשים שכותבים בהתנדבות, לתרום לקרן ההגנה ולסייע במקרה של הפסד. הפסד של פרסיקו, הוא אסון לכולנו. כל אחד מאיתנו, עם קצת אומץ, יכול היה להימצא בנעליו של תומר.
אני חושב שכדאי אפילו למסד קרן הגנה עתידית כזו, אולי באמצעות פרסומת למשרד עורכי דין מסוים בכל הבלוגים המעוניינים להיות חברים במטריה. זה גם יכול לסייע בהדיפה ראשונית של תביעות ואיומים מצד אלה שרואים בבלוגרים אנשים חלשים (בצדק), ובפיקוח הדוק יותר על התכנים של הפוסטים הרגישים מבחינה משפטית.
רועי צ'יקי ארד 