ארכיון תג: משרד התיירות

דברים בזכות סטס מיסז'ינקוב

אנשים רבים נמצאים בשמאל לא מבחינת דעה, אלא מסיבות שבטיות או אסתטיות. הם בשמאל בשל תיעוב לצבע השחור, הערסי והרעשני המזוהה עם ה"ליכודניקים". הדימוי הזה חסר אחיזה במציאות אלא רק בסטריאוטיפ: הפוליטיקאים המרכזיים בליכוד חיוורים ונקיים כבשמאל.

כלומר אותם "שמאלנים" שונאים בשקט חרדים, עניים, פועלים, מרוקאים וערבים – והם קוראים לעצמם שמאל כי הם בעלי אוריינטציה אשכנזית או מערבית, וכי הם שונאים על הנגלה גם מתנחלים. השמאל, איכשהו, נשמע הגון, מכובד ואירופי יותר. השמאליות עבורם היא ממש כמו פעולה של נימוס אצל יפניות כשהן צוחקות ולא חושפות את השיניים. במלחמה הבאה, הם יתמכו בשקט בימים הראשונים, עד שיופתעו לגלות שאנשים מתים בה.
מכיוון שהשמאליות שלהם שקרית, היא שם משפחה שנולדו איתו, ולא רעיון פוליטי, הם מתחזקים אותה על ידי דמוניזציה של סמלי ימין ואחר כך גיחוך טפשי. אני עצמי לא מסכים עם הימין, אך משאיר את זה בתחום המחלוקת הרעיונית. הימין כולל בתוכו בני אדם סבירים מלבד הדעות שלהם, ישרים או לא ישרים, משוגעים או לא משוגעים, חתיכים או לא חתיכים, וכשירים או לא כשירים להיות מהנדסים או שרי תיירות. כמו כל קבוצה של בני-אדם, משיעים ועד תושבי ליכטנשטיין.
אותם אנשים לעגו השבוע לסטס מיסז'ינקוב, שר התיירות מישראל ביתנו. הוא הפך ממש למשל ושנינה, אני אמנם חושב שליברמן הוא תופעה נוראה ומסוכנת למזרח התיכון ושההתבטאויות שלו היו צריכות להוביל להדחתו, אבל אין לי בעיה עם סטס כשר תיירות, יותר משהיתה לי עם בוז'י באותו תפקיד נחמד. אפשר לחשוב שבעבור ג'וב, סטס לא היה במפלגת העבודה, ובוז'י, כן, בוז'י שלנו, לא היה נתקע איכשהו בישראל ביתנו ומשחק את המשחק באצילות.
בעיתונות, פורסמו שלוש טעויות שעשה לכאורה סטס בטיולו האחרון בספרד: הוא הלך לבלות במקום להיפגש עם אנשי עסקים. הוא התלונן על התמשכותו של טקס יום שואה ארוך במיוחד. והוא הלך ולחץ יד לשר התיירות האירני בשביל הפוטו-אופ, בלי לומר שהוא ישראלי. ההאשמות הללו נשמעות נורא כי העיתונאי מוסיף את המילה "מביך", אבל הן למעשה חיוביות.
גם אם אני הייתי שר תיירות, ואני די לוטש עין לתפקיד, הייתי מעדיף בילוי בפאב על פגישה עם אנשי עסקים יבשים. זה מעיד על כך ששר התיירות אוהב לכייף, תכונה נצרכת אצל שר מסוג זה. לנסוע לספרד ולהיתקע עם חבורת גברים רדומים שמראים אחד לשני אפליקציות באייפון נשמע כצעד מטופש. אני משוכנע שאם הייתי פוגש את שר התיירות של מדינה דמיונית בשם קרפקיה בפאב או בדיסקוטק, מיד הייתי מחבב את אותה מדינה מגניבה. טוב שפוליטיקאים מסתובבים בחו"ל במקומות בין אנשים של ממש, ולא מסתגרים בסדר יום צפוף עם מיני תולעים חנוטים בעניבה. 
דבר נוסף שעשה סטס, לדברי העיתונות לפחות, שמעיד כי הוא שר תיירות מצויין, הוא להשתעמם בטקס יום השואה, ולהתלונן על האורך שהעניין נמשך. חייבים לומר את זה: בישראל, 65 שנה אחרי שהדבר הנורא הזה נגמר, תפקיד השואה הוא ממש חולני. למרות שאיננו סובלים השוואות שלנו לנאצים, אנחנו כל הזמן מרמזים על דברים דרך השוואה לנאצים, כמעט על כל אויב רקק. וכך השואה עצמה מופקעת לצורך הפיכתה לכלי ניגוח נגד מוסלמים או נגד ביקורת עולמית אלינו, ובצנצנת בסופו של דבר לא נותר דבר. השיא היה כשדימיינו שבאיראן היהודים יילכו עם טלאי צהוב. מעבר לשקר שבכך, האם זו לא הכחשת שואה לכל דבר? באירן היחס למיעוטים טוב לא פחות מבישראל, יש ליהודים ייצוג בפרלמנט, תחנת רדיו ועסקים רבים. להשוות את האיראנים לנאצים זו הקטנה איומה של היחס הרצחני והגזעני של הנאצים ליהודים.

על כל פנים, אחרי מעל שישה עשורים ומאות פצצות אטום, הגיע הזמן להפסיק את העריצות הזו, שבה המוות והפחד מכליון הוא הדבר החשוב ביותר, ולא החיים. כשאני אומר שהשואה מנוצלת כולה לצרכים צבאיים, ולא נותר מקום לתפישה פשוטה שלה, זה מתבטא גם ביחס הנורא שלנו לניצולי השואה, שרבים מהם יכלו לשפר את איכות חייהם אם היה מושקע בהם כסף שהלך לדלק שנשרף במטוסים של צה"ל שעפו מעל אושוויץ בשביל לעשות דאווינים ולקדם פוליטיקאים כמו אהוד ברק ודן חלוץ.
ההתגייסות ההמונית להפקעת העבר גם הביאה לכך שלא שמו כאן ממש לב כשרצחו מיליונים ברואנדה ובקונגו. אם היום היה נערכת שואה בעם שאינו העם היהודי, אני בטוח שישראל של ביבי לא היתה נוקפת אצבע, כמו שאמר נתניהו לפני שנסע לגרמניה "כדי שלא נהפוך למדינת עולם שלישי".
אני הייתי בטיול לאושוויץ עם מקיף ד' באר שבע. אמנם היו רגעים נוראים ומרגשים, אבל אני זוכר כמה שנאה ניסו ללמד אותנו ואת ההסבר על כך שהנהגים הפולנים מסריחים שקיבלנו בהכנות למסע. כך שאני מודה על כל נער ונערה שניצלו מהמסע לאושוויץ.
ההאשמה השלישית היא שסטס לא הציג את עצמו כישראלי ולחץ יד לשר התיירות האירני. זה מבחינתי מוכיח שמדובר באוהב אדם, ללא קשר למדינתו. זו כמובן לא פעולה מושלמת, ואולי מעט ילדותית, אך יש בה רצון טוב בסיסי. יש רק להעריך את השאיפה למגע אישי של השר סטס, אחד משרי התיירות היחידים בעולם ששמם הוא פלינדרום.
גם אם מסתכלים על מבחן התוצאה. סטס עושה עבודה טובה: השנה הגיעו המון תיירים לישראל. אם יגיעו יותר, זה כבר יהיה מעצבן. חלק מזה קשור לכך שמשרד התיירות לחץ לבטל את הויזות המסובכות לרוסים שרוצים לבוא לכאן וכולם היו גזעניים אליהם, כי פחדו שכל הרוסיות זונות. השנה היה לי מגע יחיד עם משרד התיירות כמי שנסע לבית לחם לחג המולד. המשרד חילק מתנות מגוחכות לצליינים שרוצים להיכנס לפלסטין. וזה קורה דווקא אצל שר תיירות מתנועה פשיסטית למחצה. אז הנה, דוקא בתקופה שכולם מתקיפים אותו, כדאי להסיר את כובע המצחיה.
 
 
—-
הודעות:
 
ביום שבת הקרוב 13.2 אני באירוע "השוק" בעין השופט, מוכר את מעין, את ספרי, אלבומים, ואולי אופיע.
 
יום שישי 19.2 מופיע בפרוזדור, רמב"ם נחלת בנימין תל אביב.
 
יום חמישי פורים 25.2 קורא שירים בבית ביאליק באירוע פורימי עולץ
 
אתר גרילה תרבות עלה בגרסת בטא.

 

שימו לב לכתב עת חדש שיוצא לדרך ברשת ונראה מבטיח מאוד: תבוסה חשמלית. מה שמיוחד בו זה שהוא שם על ראש שמחתו את הפרגמנט, המכתם, הצורה הספרותית החביבה עלי.

 

והנה כמה שירים שעלו ליוטיוב בפסטיבל פת\קית

מוכר הנקניקיותhttp://www.youtube.com/watch?v=aYdURyYpang

מעין –  http://www.youtube.com/watch?v=_D0OpgJYr08

רובים וכרטיסי אשראי (אתה בן 18)http://www.youtube.com/watch?v=4HdVx_1T-_Y

 
 

%d בלוגרים אהבו את זה: