Tag Archives: כח לעובדים

ג'פאניקה רוטשילד \\ גרילה תרבות באקרשטיין – סיכום אישי

 
נר שמיני של
חנוכה: העובדים
הסינים בכאפיה
 
דוכן הסושי
אני מניח מטבע
לוקח מטבע
 
היא רוצה
קומבינציה ב'
ביום שבת
 
אמריקאית עם
ארנק לבן עם
אמריקאית
 
 
בקבוק הסויה
חצי מלא
באוויר

 

(חנוכה ה'תש"ע 2009, נכתב על מפית ג'אפניקה)

 

 

הפגנת השירה באקרשטיין ירוחם היתה אחת המוצלחות של גרילה תרבות. אני חושב שזה היה רגע מפנה בפעילות שלנו. העובדים נטלו בו חלק יותר מבאירועים קודמים והיה באוויר גם מרכיב דתי חזק. לאה שקדיאל ועיתונאי מקומי מסורתי בשם שימי, נשאו נאומים מרגשים וספונטניים. שקדיאל בירכה את הנכדה של גיורא אקרשטיין שנולדה בדיוק ביום ההפגנה בכך שתבין שכספה הוא מעשה עמל של אחרים ותעריך זאת (מקווה שאיני משבש מדי את דבריה), שימי דיבר על משה רבנו הפוגש בנוגשים מצרים המכים פועל, ושוחח על מושג ה'אנחנו'.

הבלוגר אלי אשד, שבימים כתיקונם נראה כטרוד רק בעסקי המד"ב, קרא פסוקים מעמוס בהתרגשות ובחולצה אדומה (ועם כובע שנעלם בצורה מסתורית והופיע באותו ערב על קבר בן גוריון ואז נעלם שוב). על אף הסיטואציה הקשה והקרבה לעוול גדול שנעשה לעובדים הותיקים במפעל, כדי שהבעלים ירוויח עוד כמה גרושים, יצאנו מהמקום לא מדוכדכים. יצאנו בתחושה שחיזקנו את העובדים והם חיזקו אותנו. בניגוד למשל לאירוע בפולגת קרית גת, שהיה מדכדך כי המפעל נסגר.

העובדים נמצאים במאבק נגד הרוע (אקרשטיין גם בונים את חומת ההפרדה ובטח יבנו את החומה נגד ניצולי השואה האפריקאית) ואני משוכנע שהם ינצחו בו. כי אין להם מה להפסיד – הם עובדים כבר 16 שנה, 12 שעות ליום, ומקבלים 20.70 לשעה. והם בסך הכול רוצים ועד, מה הסיפור? אני מקווה שעוד גופים יתארגנו לקחת אוטובוס לירוחם ולתמוך בהם. או סתם אנשים. כי זו החזית של ישראל 2010, לא בקרבות מדומיינים של חולי רוח ממגדלי אקירוב מול אירן, לא מול סוריה, ולא מול הפלסטינים. החזית כרגע היא ירוחם. ומי שלא מגיע – משתמט.

הרגע המרגש ביותר היה דווקא מצד המשטרה, שבדרך כלל מתנכלת אלינו. כאן פנה אלינו השוטר בחביבות, ואמר שהוא כועס עלינו. כששאלנו למה, הוא הסביר, "כי אתם לא באים אלינו, להפגין שגם במשטרת ירוחם יהיה ועד".

הנה כמה תמונות שצילמו המשוררות דניאל עוז והדס גלעד. בקרוב נעלה את הוידאו (מישהו מתנדב לערוך?).

 

שני טקסטים מעניינים שנכתבו בעקבות האירוע:

הסיקור של אתר החדשות הדרומי דימונה ניוז, דן בונבידה

המשורר איתן קלינסקי על אלכס באבאייב, עבודה שחורה

 

הערה לטוקבקיסט המתנשא בלי השם:

1. דבר יכול להיות מרושע גם אם הושג בדרך של מכרז. אם היו בונים פה גיליוטינה בדרך של מכרז, עדיין זה היה מרושע.

2. מר גיורא אקרשטיין מספק פרנסה להרבה משפחות, אבל זו פרנסה עלובה ובתנאים איומים ומשפילים וגם מסוכנים כפי שהוצג ב'עובדה'. מה שבטוח זה שהרבה משפחות מספקות פרנסה לאקרשטיין, שהיא לא כל כך עלובה. ונראה שהוא לא מעריך את זה.

3. אני לא כאן כדי להגן על העיתון שלי, אבל אני מקווה שהם לא מעסיקים אנשים שעובדים אצלם 12 שנה, עשר שעות ביום, עדיין בשכר של 20.70. ואני מקווה שהם לא היו מסתירים מקרים של פגיעות גופניות. אפשר להגיד על ידיעות אחרונות, ועל גלובס, בו עבדתי קודם, הרבה דברים, אבל לעובדים מתייחסים שם בכבוד יחסי. כמובן שיש הרבה לתקן. אני מקווה שבסוכנות הטוקבקיסטים והספינים שבה אתה עובד נותנים יותר מ20.70.

4. אם אתם חושבים שאני תופס טרמפ על אקרשטיין, דעו שאשמח לרדת מהטרמפ, ושתתירו לעובדים, ששני שליש מהם רוצים להתאגד, את מה שחובה עליכם לעשות על פי חוק. 

 

תוספתא: אלי הירש

 

אלי הירש העלה לרשת אתר חדש שמציג את הביקורות שהוא כותב במוסף הספרות של ידיעות אחרונות. כל מה שאכתוב על הירש יהיה טבול במיץ עמוק של גילויים נאותים, ולכן אני מקפיד לבקר אותו והוא לבקר אותי, יתכן שיותר מאשר אם לא היינו עושים דברים יחד.

האתר עצמו הוא בוודאי חשוב מאוד, כי הירש (לצד מנחם בן) הוא מהיחידים שמבקרים באופן קבוע ומסודר ספרי שירה. יש לי השגות על הטעם של הירש בשירה, שהוא אחרי הכול "טעם טוב", לטוב ולרע. אבל אין ספק שהעלאת הביקורות לאינטרנט היא עניין חשוב לתיעוד התקופה הזו בשירה. בסופו של דבר, האתר הוא ממש אנציקלופדיה של שירה חדשה.

האתר נראה מעניין מאוד מהמעט שראיתי. עם זאת, אני חושב שההפרדה הגילאית בין משוררים היא בעייתית וגילנית. בוודאי איני בן דורו של אילן ברקוביץ' (למשל), שהוא בן גילי הביולוגי, אבל אני קרוב למשל לרומן באימבאייב, הגדול ממני בכמה עשורים. כך שלא משיגים הרבה בחלוקה הזו, וסתם מפרידים בין צעירים ומבוגרים. אני חושב שצריך לדבר לא על גיל, אלא על טריותה של השירה, כמו שמבקרי מסעדות מדברים על טריותם של מאכלים, ולא על פרק הזמן שבה המסעדה פועלת. זה גם מוזר ששמעון אדף מופיע במבוגרים כששלמה חסקי מופיע בצעירים. העניין לא מובן ולא מועיל.

הערה נוספת: חבל שלא ניתן לקרוא את שיריו של הירש, במיוחד אלה הישנים שלא ניתן להשיג בחנויות. אפשר להעלות את הספרים הישנים לSCRIBD לטובת קהל צעיר שבוודאי היה מזדהה עם השירים הישנים, שלטעמי שומרים על טריותם, מהמעט שאני מכיר.

 

 

מומלץ לשים לב לתערוכה המעניינת של צאלה כץ וערן הדס בוואלה! תרבות

כתבתי טוקבק ארוך כתגובה למאמר מדכדך של עורכת כתב העת קטע. הנושא: האם כתב עת צריך אב רוחני? אני נגד. (הלינק לא תמיד פועל).

שירון שירת המדע

תודה לכולם על אירוע 'שירת המדע' ברחובות, לעובדים, לאנשי תנועות הנוער, למשוררים, לראפר קינג, לליאת.
 האירוע נעשה כמחאה על כך שלא נותנים לעובדי גן המדע להתאגד ולקבל זכויות מינימליים. גם הפעולה שלנו היא התאגדות, התאגדות של הספרות, השירה והתרבות, עם העובדים והאנשים בישראל. זה הרעיון של גרילה תרבות.

השירים שהוקראו:

 

פוזמק הטלאים \ אסנת סקובלינסקי
 
פֻּזְמַק הַטְּלָאִים נֶחְשַׂף בְּמַהֲדוּרַת הַחֲדָשׁוֹת

לֹא עוֹד בְּהוֹנוֹת מְצִיצוֹת, קָרְאוּ הַיַּחְפָנִים 
מָזוֹן לֹא מִתְעַכֵּל מֻגָּשׁ בַּפְּלַסְטִיק בִּלְתִּי מִתְכַּלֶּה 
בְּבַיִת חַם, בְּלֵב גָּדוֹל, יִשְׂרְאֵלִי שֶׁאִכְפַּת לוֹ 
 
צִפֹּרֶן חוֹדְרָנִית מְגָרֶדֶת אֶת הַקַּרְקַע 
מָזוֹן אוֹרְגָנִי הוֹפֵךְ לְזֶבֶל אוֹרְגָנִי 
וְהַמְּלָפְפוֹנִים שׁוֹכְבִים בַּשֶּׁקֶט. 
מֶחְלָקִים תְּלוּשִׁים לַקַּנְיוֹן הַקָּרוֹב 

תְּקוּפַת הַצֶּנַע שׁוּב לוֹהֶטֶת

 

צל התאנה \ אסנת סקובלינקי

הֵם מִסְתּוֹפְפִים בְּצַל הַתְּאֵנָה 
וְהַתְּאֵנָה אֵינָהּ  
הֵם מִסְתַּגְּפִים בְּצַל הַתְּאֵנָה  
וְהַתְּאֵנָה אֵינָהּ 
הֵם קוֹרְאִים לַתְּאֵנָה 
וְהַתְּאֵנָה אֵינָהּ עוֹנָה 
הִיא מִתְכַּסָּה בַּתּוֹאֲנָה 
שֶׁשָּׁתְלוּ אוֹתָהּ בְּלִי גֶּזַע 
עֲשָׂרָה פּוֹעֲלִים בַּדָּם וְיֶזַע 
וְהִיא שָׁקְעָה בָּאֲדָמָה 
הִיא כְּצֵל שֶׁל עָצְמָה 
וְהַמִּסְתּוֹפְפִים מִסְתּוֹפְפִים בַּהֲבָנָה 
שֶׁאֵין גֶּזַע 
אֵין עָץ 
אֵין פְּרִי 
וְאֵין הֵגֵנָּה

(אסנת סקובלינסקי היא יו"ר בסטרבות, ומשוררת ילידת רחובות. לפני שעלתה דיברה על כך שהתייחסות כמו שמקבלים עובדי גן המדע גורמת לה להפסיק להיות גאה בעיר הולדתה)

 

תמר היפה \ נמרוד קמר

 לעובדי גן המדע במכון וייצמן

היא מעדיפה לצאת עם בוגר מכון וייצמן
מאשר תלמיד במרכז הבין תחומי
היא רשלצית

מעדיפה מדען על פני יועץ תקשורת
סוכן ביטוח על פני יחצ"ן

מצד שני היא נמשכת יותר לרני רהב
מאשר לרון לשם

היא רואה דרך בנים, דרך אמנות,
דרך מפלגות, דרך ביבי, דרך עיני

היא בעניין של לשוט לעזה ולשבור את המצור
  אבל בעזה יש מכת זבובים

היא בעד העובדים,
תמר היפה

העץ הנמוך \ רועי ארד
 
בחצר האחורית
כבר שנים
העץ הנמוך
סביבו דשא ירוק כַלב
הגומא ושתילי מנתה.
 
לבסוף הגיע אלינו
לאיוש, קרוב קנדי הקשור לעסקי הכספות.
הוא הסביר שצריך לגזום
את הענפים התחתונים.
 
הענפים נחתכו במסור
עכשיו העץ גדל
הוא ענק ויפה ויעיל
מזדקף מעל העיירה
גבוה מבניין המועצה
גבוה מהעננים העייפים
רם כשחקני כדורסל
כבלונים הבורחים לילד
ככוכבי הלכת
והדשא צַהָב ומת
שיח הגומא נבול
ואת המנתה אנחנו קונים
בחנות האורגנית

מדע שימושי \ רועי ארד

חוקר המוח המפורסם הזה
מנסה להסביר מהיכן באים הזכרון והיצירה:
"המוח הוא תזמורת ללא מנצח"
אבל מצגת הפאוורפוינט
נכנסת לשומר המסך והוא צריך להריץ
את התמונות מבראשית
ממלמל "מכונה טפשה".
שיערותיו סובבות את ראשו
שחורות ולבנות,
עצובות כל כך.
מי ילטפן?

מכון ויצמן זה לא מכון ליווי\ מתי שמואלוף

 

מכון ויצמן זה לא מכון ליווי
לרעיונות סוציאליסטיים
מכון ויצמן רוצה שתחפש עבודה
אחרת רחוק מגן עץ דמוקרטיה של חיים וזכויות
הדעת.
 

ויצמן, זה לא אושיסקין  \ מתי שמואלוף

בניגוד לאושיסקין שרצה רק את האדמה הזו
ויצמן יכול היה לשים את העם היהודי בכל מקום
 
נסענו לרחובות, לא שכחנו את תימני כנרת,
לבנו פעימה בתוך משפחת
שירה שלא נעצרת בתוך תרבות
עצלה.
 
 

והנה מתארגנת שירה \ מתי שמואלוף

והנה שפה לא יכולה לנוח במטפורה נוחה
והנה שוב נקרע דימוי
לשון מצטופפת
תוך כדי התנגדות, שיתוף, התלהבות לא נפסקת
מתגרה ומפרה …
 

הפתיחה למאמר על המתודה \ רנה דקארט
(קרא: יובל בן עמי, תרגם: יוסף אור)

השכל הישר הוא הדבר שנפל בחלקם של בני האדם במידה שווה ביותר, שהרי כל אדם חושב שהוא מחונן בו במידה גדולה כל כך, עד שאפילו האנשים שקה מאוד לספק את דרישותיהם בכל דבר אחר, אין דרכם לרצות ממנו מנה יפה מזו שכבר היא נמצאת בידם. ואין לחשוש שבנידון זה הכל טועים. יותר נכון הוא לומר שעובדה זו מעידה שהכח לחרוץ משפט כראוי ולהבחין בין האמת ובין השקר, אשר הוא שקוראים לו השכל הישר או הבינה, שווה הוא בדרך הטבע בכל בני האדם, ושההבדלים בדעותינו אין מקורם אפוא במה שמידה השכל גדולה באדם אחד מבחברו, אלא אך ורק במה שמובילים אנו את מחשבותינו בדרכים שונות ואין אנו כולנו שמים לב לדבר אחד. כי לא די שיהא האדם בעל כשרונות רוח טובים. העיקר הוא שייטיב להשתמש בהם. הגדולים בבני האדם מוכשרים הם למעשים הנפסדים ביותר כמו למעשים הגדולים ביותר. ומי שהולך לאט לאט יוכל להתקדם, אם אך ילך בדרך הישרה, הרבה יותר משיוכל להתקדם מי שרץ ומתרחק ממנה.

על כתפיהם של ענקים \ צאלה כץ ז"ל
http://www.youtube.com/watch?v=2BNcF-3g-m4

על כתפיהם של ענקים
מרקד לו המדע
והמדען מביט הרחק
ומנצל את תוצאות קודמיו
הוכחה מובילה להוכחה
תוצאה מובילה לתוצאה
שאלה מובילה לשאלה
ניסוי רודף ניסוי

על כתפיהם של ענקים
מרקד לו המדע
אך מוסדותיו
דורכים על כתפיהם של חלשים
מנצלים את עובדיו
עשייה מובילה לתעשייה
הוצאה מובילה להוצאה
קריאה מובילה לקריעה
שיסוי רודף שיסוי

על כתפיהם של חלשים
מרקד לו המדע
ואמנם
תחת רגליו של המדע
נרמסים אנשיו

כורעת האדמה
והקרקע לא נשמטת במפתיע
היא נסדקת לאטה
בזעקה חרישית ומתמשכת
מונוטונית ומרה
ובנפול
בנפול האדמה
מות המדע

שולטים במדינה \ צאלה כץ ז"ל

מחווה לג'ארוויס קוקר
http://www.youtube.com/watch?v=xcnYxjTOhsw

ובכן, האם שמעתם על "צדיקה וטוב לה"
או שהשוק החופשי יחד עם אזניכם הוצף
"מי שמגיע לו מגיע הכי למעלה"?
כולם יודעים: החרא הוא שצף

אם שאלתם מה באמת נשתנה
כל פסח מאז מלחמת לבנון הראשונה
התשובה, אדוני הנשיא, היא מגונה:
הזונות עוד שולטים במדינה!
הזונות עוד שולטים במדינה!

מי שעובד בפרך הוא ג'ובניק-זבל
נחות כקרבי מול צרכי הביטחון
אין מעמד פועלים, רק חבר'ה ו-"חֶבֶר" 
אז נעסיק במדינה עם כוח עבודה זול

אתה נזרק כולך, למדינה רק פחות עובד,
בהוקרה, אלוף במיל. שעוד שורד
עוד גנרל, גיבור-על במדמנה
הזונות עוד שולטים במדינה!
הזונות עוד שולטים במדינה!

קח ת'ילד לקופת חולים של עשירים ואחיות צעירות
ולבית-ספר דמוקרטי פרטי
 "ערבי? אתיופי? מזרחי? מכבד את זכותך לחיות
רק אל תעבור לשכונה שלי"

זה מסריח! זה זועק!!
זה אנתרופולוגית כל-כך לא צודק!!!
אך הגזל והשחיתות התקדמו עוד תחנה
הזונות עוד שולטים במדינה!
הזונות עוד שולטים במדינה!

כמה טבעי הוא השוק החופשי, 
כמו מוץ מתבן מפריד מעמדות
שיזדיינו המוסריים והחברתיים והשטחים
העיקר שתביאו את השטרות

לא מוצא חן בעינייך? נשמח לראות אותך בורח
או שר בכיכר שקיבלה את שמה בגלל רוצח
הרי מותר לזייף, קולך ממילא לא נשמע ולא שינה
לא! לא
כל עוד הזונות שולטים במדינה!
הזונות עוד שולטים במדינה!

(הכניסה למכון ויצמן, רחובות, 7 בדצמבר 2008)

סיקור האירוע:

ליאת לוי, Ynet

יונית נעמן, NRG  


 

בינתיים בהארץ: עוד סיפור עצוב על איך מנסים לשבור את התארגנות העובדים הזו.

לא קשור, אבל קשור: זה קלאסי שמפלגת השמאל החדשה שאוהבת לגלגל את השם סוציאל דמוקרטי, מכילה בתוכה סוחרי עבדים כמו יוסי קוצ'יק ממנפאואר. חסרים לי סוחרי נשק (צעירים!) ברשימה.

שירת המדע – הפגנת שירה של גרילה תרבות במכון ויצמן

הנהלת מכון ויצמן מסרבת לחתום על הסכם קיבוצי עם עובדי גן המדע כבר למעלה מ- 12 יום. גן המדע שבמכון ויצמן הוא מוזיאון שמעסיק כ-40 עובדים, מתוכם מדריכים, עובדי מלאכה, עובדות אדמיניסטרציה ועובדות ניקיון. הם מועסקים בחוזים אישיים בשכר נמוך עם הפרות של זכויות מינימאליות, על אף שקיים הסכם קיבוצי שחל על רוב עובדי המכון. 
העימות שנוצר בין "החופש לנצל" של הנהלת המכון לבין "החופש מניצול" של העובדים הוא הנושא שעל הפרק. על הציבור להכריע בין השניים ולקבוע באיזו דמוקרטיה הוא רוצה לחיות. דמוקרטיה שמקנה חירויות רק למיעוט קטן שמטיל מרות דיקטטורית על השאר. או דמוקרטיה במובן האמיתי והרחב של המילה שבה כל בני האדם נולדו שווים וחופשיים לחתור אל אושרם. במדיניותו כלפי עובדיו, מכון ויצמן שנועד לקדם את המחקר המדעי לרווחת כל בני האדם, מוצא כי אלה מבני המין האנושי שמשרתים אותו ישירות, אינם ראויים לרווחה ולכבוד. בחברה דמוקרטית אמיתית אין זכות קיום למעסיק שרומס כל נורמה ציבורית, ובתחום המחקר המדעי שמטרתו לקדם את החברה האנושית ולהיטיב עמה, אין מקום לניצול ואימה. מן הראוי שהציבור המממן את מכון ויצמן יגבה ממנו מחיר יקר על הניסיון לפורר את זכויותיהם הבסיסיות של עובדיו והאלימות נגד מפגינים ועובדים.
אין הירואי מהמאבק של המדע להשתחרר ממוסרות הדת – אנשים עונו והועלו על המוקד רק בגלל שהכירו באמיתות המדע. המדע נבנה נדבך על גבי נדבך מתוך מסורת של התפתחויות וחידושים. כפי שמדען בימינו לא יהיה מוכן פתאום לשכוח את ניוטון או את אינשטיין רק כי מישהו (נאמר הבוס שלו) ידרוש ממנו לעשות כן, כך גם העובדים. הם לא יכולים לשכוח ביום בהיר אחד את זכות ההתארגנות, את הפנסיה, את הדרישה לשכר הוגן, ביטוח בריאות, ביטוח תאונות, שעות נוספות, חוקי העבודה והדרישה להיטיב את תנאיהם. תנאי ההעסקה, כמו המדע, התפתחו נדבך על גבי נדבך, מתוך מסורת של חידושים שלוו במאבקים. בשני המאבקים, של העובדים ושל המדע, נשפך דם בשביל הזכות, עליה לא ניתן עוד לוותר היום – הזכות לקרוא כי ההתנגדות לניצול ולגזל נוע תנוע!

גרילה תרבות היא קבוצת יוצרות ויוצרים הפועלת לסיוע במאבקים חברתיים על ידי אירוע תרבות במקום עצמו. הצטרפנו למלצריות קופי טו גו באוניברסיטת תל אביב ומחינו אחרי סגירת פולגת קריית גת. ביום ראשון נגיע לרחובות לקרוא שירה ולהביע הזדהות עם המאבק של עובדות ועובדי גן המדע. באירוע תומכים כתבי העת מעין, דקה, הכיוון מזרח ובסטרבות, היוזמה של אסנת סקובלינסקי מרחובות להביא תרבות אלטרנטיבית לרחבי ישראל. וכן ארגון העובדים כח לעובדים, יוזם ההתארגנות.

משתתפים: 
אסנת סקובלינסקי
נוית בראל
רועי צ'יקי ארד
יהושע סימון
מתי שמואלוף

נמרוד קמר

יובל בן עמי
אשכר אלדן כהן

אילן ברקוביץ'
צאלה כץ ז"ל

(זו רשימה פתוחה של קוראות וקוראים. אתם מוזמנים לתאם את השתתפותכם ולהתווסף לרשימה, כמו גם ארגונים נוספים הרוצים להיות חלק מהאירוע)
הפגנת השירה תתקיים ביום ראשון 7/12 בשעה 15:30 מול שערי מכון ויצמן, ברחוב הרצל ברחובות (5 דקות מתחנת הרכבת).

לקריאה על ההפגנה בהעוקץ:
http://www.haokets.org/article.asp?ArticleID=2864

אתר ההפגנה של עובד המכון:
http://weizmannfile.blogspot.com/

אירועים קודמים של גרילה תרבות:
שירת המלצריות – קופי טו גו
http://www.notes.co.il/mati/37948.asp

שירת פולגת קרית גת
http://polgatpoetry.googlepages.com/

 

על האירוע: NRG

%d בלוגרים אהבו את זה: