Tag Archives: הארץ

ממקדונלדס במצדה ועד חתונות ההון + השקת שירון המהפכה בשבת

מזמן לא סיכמתי כאן רשימת כתבות שלי מהארץ, אז הנה לרגל החג קבלו כמה:

.

פתיחת סניף מקדונלדס במצדה פותחת הרבה שאלות פילוסופיות

השייח במקום הדפוק בישראל, הכפר הבדואי הלא מוכר ואדי אלנעם, צוחק וצוחק

הפריימריז בעבודה: מהנעשה בסניף גבעתיים

הפריימריז בעבודה: מטה שלי יחימוביץ' (העריכה הציגה את העבודה ככושלת, אני דווקא מאמין שהמפלגה יכולה לחזור)

רון חולדאי מנסה לפנות את רוטשילד בהפתעה וההפגנה בעיריה + ג'סי כהן 

מאבק האוהלים: סיקור הפגנת ה400 אלף

חתונת בתו של נוחי דנקנר 

על האופציה להאבק או להיות מלחך פנכה בעקבות ראיון שרון גל

על בית העם 2 – המאבק עובר ליידיש

ביקור בפרי גליל המושבתת

.

אינטרנט הארץ החדש והזמין נתן לי דף מיוחד, שדרכו אפשר לעקוב אחרי כתבות שלי ברס"ס

מתוך בלוג המסעות המוביל, השמרן: מאמר שלי נגד חורבות

—-

שבת ב20:30 השקת שירון המהפכה ברוטשילד 69, ת"א

השקת שירון המהפכה, 99 משוררות ואמניות בעד צדק חברתי, במקום הטבעי: בית העם ברוטשילד 69, תל אביב.
אתם מוזמנים להגיע, לשמוע, ואם אתם בחוברת, זו הזמנה גם לקרוא.
באירוע, אפשר יהיה לרכוש במחיר 20 ש"ח את הספר הראשון שהוליד אירוע האוהלים, כדי שנוכל להוציא מהדורה שניה. כי ה6000 העותקים כבר התחילו לאזול. צפויה שירה, מוזיקה ואהבה.
התשובה להפרטה – שירון המהפכה.

האירוע בפייסבוק

ניתן לקרוא את השירון כאן בחינם. חמשת אלפים כבר קראו את השירון ברשת:
http://www.scribd.com/doc/62410979/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94

מזל טוב לעם המצרי. ריכוז הקטעים שלי על המהפכה

החל מהימים הראשונים של האירועים, עיתון הארץ פרסם קטעים שכתבתי על המהפכה במצרים. זה לא דבר מובן מאליו. אני מועסק במשרת כתב משוטט ולא כותב דעות. המזל שלי הוא שבראיון הקבלה לעבודה סיפרתי על אהבתי למצרים ומסעותיי לקהיר. זה אגב דבר שעשיתי גם בידיעות, בפגישה עם העורך רב האינטואיציות שילה דה בר, שבינתיים כבר לא מחזיק בהגה האוניה, אבל אוחז באיזה מפרש. הוא התעקש שאכתוב על התיירות לקהיר וכתבה אכן התפרסמה ב7 לילות שערך אז עדי גולד, ועוררה עניין רב.

תם עידן האליטה המצרית. מהבלוג של מוריס, שאני בימים רגילים מנסה לא להיות מזוהה איתו

על כל פנים, את גישתי לאירועים שפרצו ב25 בינואר 2011, שהוא לטעמי היום שבו מתחילה המאה החדשה (או יום בחירת אובמה), אפשר להגדיר כאובססיבית. לקחתי את העניין באופן הכי אישי, והתווכחתי עם רבים מידידיי, באופן טרחני, ועל כך הסליחה. על כל פנים, שמחתי שהעיתון נתן לי לפרסם את דעותיי, שהן לעתים משונות, מעל הדפים הכבדים והמכובדים. במקרה הזה אני חושב שכן הצלחתי לקלוע למהלך הדברים, כשהמזרחנים היו מאוד רחוקים ממה שבאמת קורה, אולי גם בגלל שהם שייכים לדור אחר שלא מכיר את דור הבלוגרים במצרים, שאני התחברתי איתם באופן טבעי. למזלי יצא שהתחזיות שלי צלחו הפעם (היו לי לא פעם טעויות בעבר ואני מקווה שיהיו), וגם מזלם של מעל לשמונים מיליון האזרחים המצרים שיוצאים לחופש וכדאי להחזיק להם אצבעות, כי זה היום הראשון אחרי המהפכה שאין לדעת לאן יוביל.

.

אז הנה המאמרים:

בקהיר הצעירים נאבקים על חייהם, בישראל הם דבוקים לאח הגדול

האם דמוקרטיה היא צעצוע של המערב? (הארץ באנגלית)

מדוע ישראל מזדהה תמיד עם הנבל

לבכות עם ואיל רונים, צ'ה של עידן יוטיוב

פרס חביבי, זה קורה מתחת לחוטם שלך

.

המאמרים צוטטו בחלקם באל-פאיס, בי.בי.סי, בערוץ הטלויזיה הברזילאי גלובו בו התראיינתי ובמיני בלוגים אמריקאים, איטלקים וצרפתים.

בעוד שתי כתבות הזכרתי את המהפכה:

גלנט-טורס – הענף הפורח במושב עמיקם

שריפת איקאה: אידאולוגיה או איקאולוגיה

פרטים על האירועים קראתי בקו חוץ ולינקים חזקים בארץ האמורי

אהוד ברק\ הפועלים השחורים של תל אביב \ נצחון הקימו

הקימו שולט

בשנת 2000 הגיתי סוגת שירה בשם קימו, שמושפעת מההייקו היפני אבל עובדת במשקל של 10,7,6, הספר הראשון שלי, "הכושי", כלל כמה שירי קימו, ואחר כך פרסמתי עוד קימו בספר "שירים וציורים" . אתר במה חדשה הכניס את הקימו לרשימת הז'אנרים וזה הוביל לכמה שירים מעניינים של יוצרים ישראלים. אבל הקימו לא יצר יותר מדי רעש, כי ההייקו לא היה ממש מוכר כאן כמעט.

השבוע גיליתי שאתר שירה בינלאומי  בשם RAID ייחד ספיישל לקימו (בניגוד לדברי הטוקבקיסט אכול-הלב, גיליתי, ולא הכנסתי על עצמי), ושהמשוררת האמריקאית ג'ן אליזבת וורד פרסמה ב2008 ספר עם שירת קימו. בדיקה מחודשת בגוגל, גילתה משוררת קימו נוספת ברומניה. אעקוב ואבשר אם יתגלו משוררי קימו חדשים.

.

מטבחי תל אביב ומטבחון מפלגת העבודה

לאחר טבילת האש בהארץ, העורך הציע לעשות משהו עם זה שתל אביב דורגה במקום השלישי בעולם על ידי הלונלי פלאנט (אחרי ניו יורק וטנג'יר). זו היתה הזדמנות להגיע לפועלים השחורים והאפורים מאחורי ההצלחה של העיר הלבנבנה: שוטפי הכלים, המאבטחות בברים ומוכרי הגלידות. אחד הטוקבקים הפנה אותי לפרוייקט מרתק שנעשה בגרמניה עם סאבטקסט דומה.

המאמר עדיין לא התפרסם והודיעו לי אתמול מריכוז הכתבים שיש כנס עם אהוד ברק ושאלו אם אני בעניין. לקחתי מונית במהירות עם נהג חביב למדיטק היפה בחולון וכתבתי עוד כתבה על טקס רבין המוזר ואחר כך הנאום של ברק.

היום התפרסמו שתי הכתבות, בעיתון היומי. שווה לראות את הכתבה על הפועלים השחורים בעיתון המודפס בגלל התמונות היפות של המרואיינים.

אבל אם אתם רוצים לקרוא רק כתבה אחת השבוע, נסו את הסיפור של אילנה המרמן על החקירה בעקבות פשע חמור שביצעה.

%d בלוגרים אהבו את זה: