Tag Archives: אסופת שירה נגד מלחמת עזה

מעודכן – ערב שירה מול מגדלי אקירוב: קול קורא לאסופה נגד המלחמה

הפגנת שירה מול מגדלי אקירוב (מגדלי צמרת), פנקס 74, צפון תל אביב, במחאה נגד המלחמה ביום חמישי, ה1 בינואר 2009 בארבע אחר הצהריים, כחלק מההתארגנות החדשה נגד המלחמה המטופשת של ברק והחברים הטובים שעכשיו הגיעה גם להורים שלי בבאר-שבע עיר הולדתי. אולי החמאס יהרסו את הבניין המכוער והיקר בשדרות רגר, שהיו פעם שדרות הנשיאים.

האירוע נערך על ידי קבוצת 'גרילה תרבות', שארגנה עד עכשיו שלושה אירועים, כסיוע במאבק עובדי גן המדע המוכים במכון וייצמן, מול שערי פולגת קרית גת שננעלו, וערב שירה עם מלצריות קופי טו גו שיום לאחריו נענו דרישותיהן מהנהלת עלית.
 
משתתפים:
נטלי ברוך, אהרון שבתאי, אלמוג בהר, בועז יניב, נוית בראל, תומר גרדי, יעל ברדה, איתי מאירסון, יהושע סימון, אביה בן דוד, מתי שמואלוף, מיכל דר, רועי ארד, ללי מיכאלי, נמרוד קמר (רשימה חלקית).
בגיטרה: יובל בן עמי

 

מומלץ להביא עוד זוג נעליים או ערדליים ליתר בטחון.

 

המעוניינות להשתתף מוזמנות לתאם דרך כפתור התגובות.

——

קול קורא למשוררים, סופרים, אמנים, כותבות, מוזיקאיות, אמניות וידאו, בלוגרים וכו' בעברית, ערבית ושפות שמיות אחרות, לאסופת יוצרים מיוחדת ובהולה נגד המלחמה בעזה ברוח האסופה הסוציאליסטית 'אדומה'. האסופה היא פרי שיתוף פעולה של כתבי העת מעין, אתגר ודקה, ארגון גרילה תרבות, אקטיבסטילס, אתר התרבות מארב,  וההתארגנות החדשה נגד המלחמה שעליה יהיו עוד פרטים בקרוב. כתבי עת, גלריות וגופים נוספים שמעוניינים להצטרף, מוזמנים.
נשתדל שהאסופה תוציא כבר השבוע מהדורה ראשונה, בדפוס או בזירוקס.
אפשר לשלוח שירים, מאמרים, סיפורים ואיורים, גם כאלה שפורסמו בפורמטים אחרים. חלק מהחומרים יכנסו לאתר האינטרנט מארב.
נשמח אם תשלחו חומרים עד ה31 בדצמבר בחמש אחר הצהריים.
אם חומרים ישלחו באיחור, לא נורא. 
 
אתם מוזמנים להעביר את קול הקורא למי שתרצו.
נשמח אם כל אחת ואחת תראה את קול הקורא כהזמנה אישית.
 
כתובת למשלוח חומרים
poetsforgaza@gmail.com
 
 
כמו כן מתארגן ערב שירה מאולתר וגרילאי מול הדירה במגדלי אקירוב.
 
זה בידיים שלנו
 

——

היום, בעקבות התמיכה או התמיכה בקריצה מצד מרצ-מפלגת השמאל הישנה במלחמה, עזב ד"ר אבנר בן זקן ממפלגת השמאל הישנה את מרצ. אני קורא לכל האנשים הטובים שבמרצ או במפלגת השמאל הישנה לפרוש או להשעות את עצמם עד שהמפלגה תגנה את המלחמה, דבר שבטח יקרה בקרוב, וכמו תמיד מאוחר מדי.

עוד על האשרור של מרצ-הישנה בפוסט הקודם שלי והארוך מדי "תודה לך, ג'ומס".

 ממליץ על ארבעה לינקים לחג:

של עמירה הס

ושל נתי יפת

הצצה מעניינת על מה שקורה לעזה ומה בכלל החמאס רוצה, דבר שאי אפשר ממש להבין מהפרשנים לענייני ערבים המוטים שלנו, ניתן לשמוע בטעות ב'שיחת טלפון מפתיעה' של שי ודרור. שי ודרור די מעצבנים, אבל שיחת הטלפון כאן הפתיעה דוקא אותם.

בלוג התמונות של אלכס ליבק, שמראה שעם כל הביקורת והתעוב שלי לסוג הפוליטיקיאים שיכולים להחליט על הרג ילדים ופגיעה בבטחון האזרחים בשביל כמה מנדטים, אני אוהב את ישראל. (תודה לוולווט על הלינק)

 

——–

טוקבק שלי למאמר בעד המלחמה של דובי קננגיסר
# צ'יקיבתאריך 29 דצמ' 2008 בשעה 3:51 ראשית תענוג להתעמת עם עמדה מנוסחת היטב ולא אמוציונלית. אבל לא כל כך הגבת על הטיעונים שאני מכיר נגד המלחמה.
3 הטיעונים הבסיסיים שלי נגד המלחמה הם1. המלחמה תביא את ישראל למצב פחות טוב משהיתה קודם: יהיו יותר קסאמים, ויעופו יותר רחוק, מצבו של שליט יכול להיות יותר רע, החמאס יתחזק בשטחים ובעזה, כפי שחיזבאללה התחזק במלחמה הקודמת, אבו-מאזן שלא יעשה כלום ייחלש ועשוי לעזוב לטובת מנהיג יותר תקיף, החלקים המתונים בחמאס כמו הנייה שהכיר בישראל בגבולות 67 לפני חודש, יוכו, יש סיכוי שישובו הפיגועים לזמן מה, החיזבאללה יתחזק כנציג אוטנטי של העם הערבי מול המשטרים הפרו-ישראליים, יחסינו עם מדינות ערב יתעררו, מצרים תהיה חייבת לעשות פרצוף לא נחמד לישראל כדי לא להיחשב בוגדת, הדו-קיום בישראל יפגע, כבר אני רואה הרבה טוקבקים נגד ערבים והיום קיבלתי ממישהו שחשבתי כידיד לינק לקבוצת פייסבוק שפתח שקוראת להחרים בתי עסק ערבים בנוסח שמזכיר קריאות מ1933, האופטימיות של אובמה בתחילת שלטונו להביא שלום תמוסמס, כי הערבים יהיו חייבים להגיב ולא לדבר. זו רשימה של דברים צפויים – אבל המסוכנים יותר הם אלה שאני לא חושב עליהם או לא מעלה על הכתב. בהתקפה הקודמת על עזה ב2006, מלחמה שכבר שכחנו אותה, לאחר חטיפת שליט, קיבלנו כספיח את מלחמת לבנון 2006, למי שזוכר. בקיצור, יקרו רק דברים רעים, האם אתה יכול להציג דבר אחד טוב שיקרה טוב לישראל בעקבות המלחמה? ההרתעה תעלה? למי זה יעזור חוץ מלרוני דניאל, אם ממילא יירו קסאמים? ביום השלישי של המלחמה קראתי ידיעה קטנה בעיתון שאומרת מה באמת קרה: 'המערכת הצבאית של החמאס לא נפגעה'. הטיעון השני והיותר חשוב מבחינתי הוא שמתים המון אנשים שלא היו מתים אם לא היתה המתקפה, ולא היו נפצעים. לא בעזה ולא בישראל. כלומר במקום שימותו אפס אנשים בישראל ימותו עשרה או עשרים, אולי יותר, ובעזה במקום שימותו נגיד-ארבעה ימותו אלף. כבר מתו עשרים פעוטות לפי הבלוג של אייל גרוס שמצטט מרופאים לזכויות אדם. תחשוב שבת-דודה שלך היתה מתה, זה לא נעים. אני לא מניח שיש מישהו שרשם לעצמו להרוג עשרים פעוטות, אבל עזה היא המקום הצפוף בעולם ועם בניה מחורבנת, כך שפשוט אין בו אפשרות לפעולות כירורגיות, כפי שמציגים בגאווה בתקשורת הישראלית ואנשים מסוגלים להאמין לזה. הטיעון השלישי, שאחרי המלחמה יהיו צריכים להגיע לאיזה הסכם כדי להפסיק את הקסאמים ובו יהיו תנאי מינימום מצד הפלסטינים כמו לפתוח את הרצועה ולקבל אוכל ותרופות, הסכם שהיה אפשר להגיע אליו גם עכשיו. הרי זה הסכם הרגיעה שהם רוצים, בטח הוא יוצג שוב אבל לבני תגיד שהיא השיגה אותו בזכות הנצחון. כמו במלחמת לבנון השניה.
הדבר דומה לכך שתבוא אלי ותגיד לי שאתה סובל ממקום עבודתך כי כל הזמן צועק עליך הבוס כשאתה מאחר. ואתמול הוא זרק עליך צלחת. ולכן אתה רוצה למלא את המשרד בשעות הלילה בחומצה, ואז כולם יסבלו כשהם עובדים, כמו שאתה סובל מהצעקות. אומר לך, דוביל'ה, הקשב, תרגע, יש פתרון אחר, ניסית למשל להגיע בזמן לעבודה? תגיד לי שזה בוס משוגע, ומי רוצה לראות אותו בבוקר כשהוא כזה מגעיל. וגם תספר לי שאתמול שברת עליו קומקום. אז אומר לך שמה שלשפוך חומצה במשרד רק יחמיר את המצב, אבל ישאיר את הבעיה על כנה. ואז תגיד לי, זה טיעון רפה. למה אתה תמיד נגד פעולות? יש אנשים שמבינים רק כח. אתה מכיר מישהו שהיה מוכן לסבול שיזרקו עליו צלחת? 
אני מסכים שלא כל פעולה צבאית היא טפשית, למשל מלחמת העולם השניה (בניגוד למלחמת העולם הראשונה), אבל אדם שתומך במלחמה שיש לה סיבה כל כך שקופה (העלאת המנדטים של אהוד ברק מהרצפה מ11 ל16 הבוקר) וספין כל כך ברור (לא היו אפילו הרוגים בדרום בניגוד לתירוץ למלחמת לבנון השניה. ישראל, כפי שאתה בוודאי יודע, תקפה ביום בחירת אובמה כדי שלא ידווח שהיא התחילה בעולם), הוא בעיני מעט פרייאר שיהיה מוכן לקנות כל לוקש. ברור שהמלחמה הזו שונה מהמלחמה הקודמת קצת, כמו שהמלחמה הקודמת שונה ממלחמת לבנון הראשונה קצת, המשותף
לשלושתן הוא שבשלושתן מאמינים פרייארים.

%d בלוגרים אהבו את זה: