עורו הספרדים – מהנעשה ברוטשילד

 1. ביום רביעי שעבר בערב, במעברת רוטשילד, נערכה שיחת וידאו בין פעילים מהמחאה הספרדית וזו הישראלית. הצד הטכני כשל, אבל המפגש היה מרגש מאוד. את הקישור יצרה איה שושן, ממנהיגות רוטשילד ומי שנטלה חלק במאבק הספרדי שהתחיל ב15 במאי גם הוא בערי אוהלים.

בצד הספרדי, בצבצו חמישה גברים נחמדים על המסך, אחד מהם אכל מה שנראה במסך המטושטש כלאפה. במדריד השמש זרחה, אבל בישראל כבר השמש נפחה את נשמתה, כך שכולם כיוונו לעבר איה את מכשירי הסלולר כדי שהספרדים ייראו עם מי הם מדברים. "אולה מדריד", פתחה איה, אחת הדמויות הנערצות עלי בעסקי המהפכה. כחמישים ישראלים לחים מזיעה זעקו בהתלהבות לאחיהם מעבר לים. מאז יהודה הלוי לא היה קשר כזה בין ספרד לציון. האווירה היתה כשל אדם שפוגש את חברו האובד, אף שהיו גם מוטיבים אירוויזיונים, ולו בגלל התקלות הטכניות.

מיגל, אחד הדוברים בצד האירופי, ניסה לספר על הועדות השונות, על הצעדות הגדולות שהם מתכננים, וציין שהם תולים הרבה תקווה במאבק הישראלי שמצליח מהר כל כך. היו כאלה שהתעניינו בפרטים אחרים. 'תשאלי אם הוא פנוי', אומרת נערה דובשנית. איה לא שואלת.

מיגל מספר על ה17 בספטמבר שאמור להיות יום עולמי נגד הבנקים. הוא שואל אם אנחנו בישראל בעניין להצטרף. איה צועקת שכן וכולם צוהלים. בשלב מסוים, שיחת הוידאו קורסת. מישהו מלגלג 'ספרדים, אתה יודע'. אנחנו עוברים לצ'ט טקסטואלי דרך אתר הג'ימייל. "אותי זה מרגש בטירוף, אני מאוד אוהבת את ברצלונה", אומרת לי מישהי. אני מבשר לה שהקשר עם מדריד, ולא ברצלונה, ונראה שהרסתי הכול.

מיגל מספר שאחד הדוברים, בחור מסוגנן שפם בשם אנטוניו, עומד להגיע ביום ראשון לישראל, ומבררים אם המהפכה הטריה צריכה טקסטים. ברוטשילד אין הענות, לישראלים תמיד יש יותר מדי רעיונות. "רגע, האיש הזה הוא דפני ליף שלהם", שואלת מישהי.

 2. בשורה מרתקת מגיעה מחדרה. בעיר נבנתה אנדרטת הנצחה של טנק לזכרו של סא"ל תולי גבירצמן. כמוה קיימים בהרבה ערים. ובכל זאת, לפתע יש אנשים לא רוצים לראות טנק בבוקר בדרך לעבודה. הישראלים התעוררו. הטנק הוא לא סמל לנצחון, אלא סמל לבזבוז כספי משלם המסים. אפשר שבלעדי כושר הראיה והדיבור ששב לתושבים בחודשה האחרון, אותם תושבי חדרה היו רואים בטנק איזה מצג של בטחון.

3. המתקפות נגד אנשי האוהלים כמעט לא מגיעות מאנשי ימין מן המניין, שמנסים לחבק את המהפכה בדרכם. ואפשר להניח שכמי שחיים בארץ, הם מסכימים עם רוב תכניה. גם הטייקונים מעדיפים לא לפתוח את הפה, כי יש להם מה להפסיד. המוחים הקולניים ביותר נגד אנשי מהפכת האוהלים קשורים למפעל ההתנחלות. אף שעיר האוהלים כלל לא עוסקת בהם, רבים מהמתנחלים כואבים את אפשרות החלשות הימין לשנים רבות, אם הנושא החברתי יהפוך למרכזי, דבר שיוביל לפינוי שלהם. כמובן שנתניהו לא דומה לאסד, אבל אפשר אולי להשוות את פחד המתנחלים לאימה של המיעוט העלאווי מנפילת המשפחה השולטת. בשבילם, זו גם מלחמה על הבית, אבל מהצד השני.

4.      חלק מהפופולריות של אנשי האוהלים נמצאת בחובבנות שלהם, ובהיותם אאוטסיידרים. השמאל, על אף שאופסן באופוזיציה, תמיד תפס את עצמו כמבוגר האחראי, מי שהדמוקרטיה והמנהל התקין מצויים בחפתיו, כשהם מנסים להציל את המדינה מההמונים הברברים. הדבר משעשע (או טרגי) במיוחד במפלגה קטנה ואופוזיציונית כמו מרצ, שנושאת על עצמה את גורל האומה והמצפון המוסרי שלה. מולו, הימין, ושוב ליברמן הוא דוגמא טובה, תמיד היה הילד המגודל, או זה הרץ על הגבעות. מהפכת האוהלים הפכה את העניינים. הישראלי יעדיף אנשים כאלה, אנשים כמוהם, שרוצים לשרוף את הבנק, מול אנשי "החליפות" שמדברים מתוך הגיון המערכת. אנשי האוהלים יותר ישראלים מנתניהו. וכך, נוצר מצב שככל שאנשי האוהלים פחות פועלים בצורה שכלתנית, ככל שיפעלו מתוך זעם או אהבה, הפופולריות והכוח שלהם רק יגדלו.

כמה לינקוקים:

מחר יש שני אירועים מרתקים באותו זמן שמשלבים בין יצירה ומחאה: מאבק האמנים שכבר זכה לסיקור ולהישגים וקבוצת גרילה למלחמה בטייקוני התיאטרון.

שירון המהפכה שהוצאנו לפני פחות משבוע כבר זכה שחלקו יתורגם לערבית וייצא במצרים בתרגום נאל אלתוכי היקר. אם יש לכם חברים דוברי ערבית, אתם מוזמנים לשים להם את הלינק על הוול בפייסבוק או לשלוח. בין השאר מתורגמת הפתיחה, ושירים שלי, של מואיז בן הרוש, תהל פרוש, אפרת מישורי ועוד.

את השירון אפשר כידוע לקרוא בחינם כאן אבל אם רוצים לשלם תמורת עותק פיזי למזכרת מהאביב של תל אביב, אפשר לרכוש כרגע ב20 ש"ח ב: האוזן השלישית תל אביב וירושלים, תולעת מזא"ה ורבין, הנסיך הקטן נחלת בנימין, וקיוסק משיח, קינג ג'ורג' 15.

בהקשר למה שקורה בעזה, כמה שירים שלי שתמיד הולכים.

מאמר שלי ממאהל אילת ביום הפיגוע

מיה סלע כותבת איך השירה נשאה את נס המאבק החברתי, בזמן שהסופרים ישבו בבית. יש אזכור לפעילות של גרילה תרבות שאני מאוד גאה בה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: