בעניין מנחם בן

"זה המקום להבהיר, לא היתה פה שום רדיפה, היתה פה התגוננות. אדם הקורא לשלילת נטייתך המינית והוצאתה מחוץ לחוק, ואומר בראיונות ("הארץ", ו"ערב טוב עם גיא פינס") שיש לאסור ברים להומואים, יש לבטל את המצעד, יש להקצות תקציבים להמרת הומואים לסטרייטים, הוא לא יותר טוב מהיטלר",

דביר בר, מארגן המאבק בפייסבוק שהוביל לפיטוריו של מנחם בן מ"רייטינג" ומ"קשת"

.

כמי שלא מחזיק באותן דעות במגוון נושאים ועניינים, אני מתנגד לפיטוריו של מנחם בן. העמדה שלו על הומואיות היא עמדה חצי הומוריסטית: בן למשל הודה שהוא נמשך מאוד לדנה אינטרנשנל ואסי עזר ופעמים רבות מחמיא לטקסטים הומואיים. בכך הוא מציג עמדה מורכבת ומעניינת יותר מהרבה כותבים שדעתם היא 'חיה ותן לחיות', אשר מאחוריה נחבאות פעמים רבות פשוט בעתה ואימה של הסטרייט מההומו. הגישה של בן היא אקסצנטרית ופרובוקטיבית, דבר שאני רואה באופן חיובי דווקא. בן מנסה להתנגד לאמירות פוליטיקלי קורקטיות ולאתגר אותן, כך גם אפשר לראות את מגוריו בהתנחלות, מי יאמין. מצד שני, התנגדותו לברית מילה בסכין – האם יש קונצנזוס יותר מזוייף וברברי ממילת העורלה שעושים גם חילונים? לבן יש דרך מסוימת להתבונן בעולם: מצד אחד הוא מעליב באופן קבוע וגזעני מוזיקה מזרחית ואז לפתע מתאהב באבי ביטר. יש אנשים שרוקדים בשתי חתונות, בן הוא המוהל בשתיהן, מהלך סהרורי ושמח ונוגס בעוף. אפשר להגיד שיש לו נטיה משלו.

אני רואה חופש כמצב שבו המתחם הצר עליו מותר לכתוב ולדבר הולך ומתרחב ולא מצטמצם, נע לא רק לצדדים, אלא גם מטה ומעלה, אל איזורים שאני עצמי חושש מהם, למה חופש דיבור מעניין אם אסכים עם הדובר? דווקא בגלל שאני לא מסכים עם בן לגבי התנחלויות, הומואים ומוזיקה מזרחית, ופה ושם גם על שירה, חשוב לי להאבק על כך שיוכל להמשיך לכתוב את דעתו. על דעותיו האיומות-לעתים צריך וכדאי להגיב ולמחות, או אפילו להזדעזע, ולהוקיע אם אפשר, אבל בוודאי לא לפטר ולהשתיק. על כל פנים חשוב להגן על האפשרות להיות אידיוט, אדם שאומר דברים שמעצבנים את כולם. גם האידיוטים הם מיעוט, הרוב סתם טפשים.

צריך גם להיזהר מטענות נוסח 'אדם יכול לקרוא את הטקסטים המשונים של בן ולעשות מעשה'. אמירות כאלה אפשר להניח על כל טקסט ביקורתי. מבחינה לוגית, אדם עשוי לקרוא כל טקסט חריף ולהחליט לירות באדם המבוקר. גם הטענה של דביר בר למעלה בדבר הקשר בין מנחם בן והיטלר יכולה להוביל איזה מופרע לירות. אם מישהו יפטר את דביר בר מעבודתו בגין מלחמתו הלגיטימית במנחם בן והשוואתו להיטלר, אצא להגנתו. וחשוב לציין שיוזם הקמפיין נגד מנחם בן, דביר בר, כפי שנרמז בטוקבקים, היה קשור לקמפיין של ציפי לבני וקדימה, שהתרחש מעט אחרי ההרג בעזה – זה משהו שלטעמי חמור מעט יותר ממה שעשה בן, וקשור בהריגת אנשים ישירות באותה מלחמת בחירות של 2008.

אני רואה את פיטוריו של בן כהמשך לפיטורים החודש של אלון עוזיאל מוואלה, כי רקד במרפסת על קברו של סמי עופר (נושא ששווה לכתוב עליו בנפרד, כאחת המחאות החשובות של השמאל), ולפיטוריו של יובל בן עמי (ידידי) מעכבר העיר אינטרנט כי מחה על כך שתעריף המבקר הוא חצי ממחיר הנהג שמסיע אותו למקום הביקורת. בזמנו אגב כתבתי גם נגד סגירת ערוץ 7 בשל שידור מהמים הטריטוריאליים. רע לראות את הזדרזפות העיתונות הישראלית לכיוון של טהרנות, השתקה, פוריטניות ואי הבנה של התפקיד של העיתונאי כדמות פוליטית שמניעה קדימה את גבולות הדיבור – ישראל היא מדינה שהוקמה כקונספט של עיתונאי. אבל היום, הדבר הקל ביותר הוא לפטר. אין טעם לשמוח על פיטורים כאלה.

.

כמה דברים שכתבתי בהארץ:

החתונה של אלעד תשובה, הבן של

דיווח מועידת הנשיא של פרס ושאקירה

על משמעות הסגירה של הספריה בקריית שמונה, בהפגנת המחאה הארצית של הספרניות שכמעט לא דווחה

עם הסופרים במסע לקריית שמונה

סיקור יחיד של המחאה האנרכיסטית בכנס שוק ההון

עתיד הפתיליות במסעדות כרם התימנים עם עליית מחירי הנפט

מי יאהב את תושבי ג'סר א זרקא, שקיבלו את הציונים הגרועים ביותר בבגרות?

שביתת המנקות באוניברסיטת באר שבע

עם חבריי מאם תרצו בירושלים

ביזה – מאמר שלי על הכיבוש הכלכלי של ישראל

שבועות במג'דל שמס אחרי יום הנקבה

ציד שיכורים עם המשטרה בתל אביב

במאבק מול המדוזות עם ד"ר בלה גליל שגילתה את החוטית הנודדת

.

ועוד:

קטע השיא בהצגה אנרגיות טובות בירושלים, בהפקת תיאטרון מעין וגרילה תרבות: יהושע סימון בתפקיד תשובה נכנס לעניינים. בקרוב המהדורה השניה של הספר

הנצחון -שיר שלי בסגנון חדש – העוקץ

.

שתי תגובות מעניינות על המאמר נגד פיטורי מנחם בן

חני שטרנברג

 

איה מינסטר

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אחת מכאן  On 29 ביוני 2011 at 16:27

    מסכימה איתך מאוד.

  • דני ססלר * Danny Sessler  On 29 ביוני 2011 at 16:31

    צ'יקי, אתה צודק ואמיץ.

  • מימה  On 29 ביוני 2011 at 17:07

    דעתך בעניין היא מסוכנת כמעט כמו דבריו של בן. נדמה שנהיה נורא פופולרי להיות בעמדתך, יעני הפוך על הפוך: "אני לא מסכים עם בן אבל מסוכן יותר לצנזרו ולכן אלחם על זכותו להשמיע את דעותיו."
    ובכן, כולי תמיהה ופליאה – מדוע נהיה דחוף כ"כ, וקופצים כולם פתאום להגן על מנחם בן (כן, קראתי עוד מספר דעות שפורסמו באתרים שונים וגם סטטוסים בפייסבוק מלוא החופן)? היכן הקו האדום? האם כשיקרא להרג ישיר ואלים של הומוסקסואלים? או אולי לסקילה פומבית שלהם? מדוע חופש הביטוי נהיה הערך העליון כאשר מדובר בדעות חשוכות ומסוכנות (כן, הן מסוכנות ואינני חושבת שניתן לראות זאת אחרת)?

    אינך צודק ואינך אמיץ. כל מי שקשר את מקרה אלון עוזיאל למקרה מנחם בן, טומן את ראשו עמוק בבור וחושב שהוא מחזיק בדגל האמת. ובכן, אתם טועים ומטעים. אלון עוזיאל, על כל הפרשה האומללה שלו, אכן לא היה צריך להיות מפוטר. הוא לא קרא להכנסת ציבור שלם של אנשים שגם כך סובלים מאפליה יומיומית לכלא על רקע זהותם, שאין בה לא פשע ולא נזק לאחר – הוא מחה כנגד שלטון ההון והנזק שהוא עושה לציבור בישראל. האם ההומוסקסואלים מזיקים לציבור בישראל? רבים חושבים כך, וקוראים להרגם, לסרסם, ולהכניסם לכלא. בן ביטא את הדעות החשוכות הללו, שעלינו לצאת נגדן בכל דרך שעומדת לרשותנו.

    צ'יקי, אני מחכה שאתה ושכמותך תרדו מהעץ העלק-ליברלי שטיפסתם עליו כה גבוה, כנראה למקום בו חסר חמצן באוויר.

  • אנה באנו  On 29 ביוני 2011 at 17:15

    אולי אתה צודק. אבל לך תסביר את העמדה המורכבת הזאת לנער בן 15 שחי באיזה מושב רחוק מהמרכז מפוחד פוחד מהמשפחה פוחד לצאת מהארון. ערוץ 2, קשת, זו פלטפורמה אדירה עם המון השפעה, על הנערות נערים בעיקר. העמדה שאתה מציג מעניינת אולי מדליקה אבל אלה מותרות מנקודת מבט של החלש המבוהל הצעיר. בן יכול להשאר בשיח הציבורי – לי זה לא ממש מזיז אותי הוא די מגעיל ואין לו שום דבר מעניין להגיד מבחינתי – אבל בערוצי תקשורת מרכזיים משפיעים אסור לו לשבת

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 29 ביוני 2011 at 17:15

    "אני רואה חופש כמצב שבו המתחם הצר עליו מותר לכתוב ולדבר הולך ומתרחב ולא מצטמצם, נע לא רק לצדדים, אלא גם מטה ומעלה, אל איזורים שאני עצמי חושש מהם." וואו, תודה על ההגדרה המופלאה שלך, המבריקה והחדשנית למושג "חופש"! הייתי מציע לך, בטרם אתה נותן אותה בפרשנות, ללכת ולקרוא קצת על הגדרות של "חופש", כי אתה אפילו לא קולע להגדרה הליברלית: חופש זה סבבה, כל עוד אינך גוזל את החופש מאחר שחי לצדך. אני מצטערת לבשר לך, אך מנחם בן אינו נופל להגדרה הזו. דעות מגוונות הן חשובות, אך לא במחיר גזילת חופש מהאחר – במקרה זה, "אחר" שגם כך נרדף על לא עוול בכפו.

    הייתי מציע לך להתמקד בחופש שדעותיו של בן מנסה לגזול, ולא בחופש של הגזלן עצמו, שיבוא יום ויבוא מי שירצה לגזול את החופש שלך. מעניין אם גם אז תשב בחיבוק ידיים ובשלוות נפש תזעק זעקה גדולה למענו.

  • ארנה  On 29 ביוני 2011 at 17:28

    זהו, מנחם בן הוא האנדרדוג התורן של כל אבירי החופש?
    אתם לא מסכימים איתו, מתנגדים לדעותיו, חושבים שהוא חשוך ופרימיטיב, אבל מה – קמה לה אגודה של אנשים שחושבים שזה פשוט מ-ז-ע-ז-ע שמנחם בן המסכן מפוטר. אבל דעותיו? בסך הכל "אקסצנטרית ופרובוקטיבית", דבר שאתה רואה "באופן חיובי דווקא".

    צר לי, אך זה התיאור הכי כוזב, רחוק מהמציאות והכי סלחני שנתקלתי בו ביחס למה שבן כתב. דעתך החיובית על מנחם בן מעבירה בי חלחלה עמוקה ואמיתית, ואני מצרה במיוחד על כך שאתה מבטא את הלך הרוח השולט כרגע, במעטה פלורליסטי ומכיל-כל, לכאורה.

    אינני מוכנה להכיל הכל ואני גאה בכך. לא אכיל דעות שבאות לגזול את החופש של רבים מחבריי וחברותיי, ידידיי לעבודה ולחיי היומיום. ולעולם לא אחיל על דעות כאלה את המושג "חופש", שאתה מנפנף בו בקלות רבה. לעולם.

  • ברק  On 29 ביוני 2011 at 17:33

    אני מסכים. דעותיו הפרובוקטיביות של הליצן של קשת אינן מסוכנות כמו אלה הנלחמים על זכויות מיעוט אחד, ובחדרי חדרים מצביעים קדימה.

    • עידן  On 29 ביוני 2011 at 19:35

      על מי בדיוק אתה מדבר? אני נגד מנחם בן ו*גם* לא מצביע קדימה – לא בחדרי חדרים ובטח שלא בקלפי. ותאמין לי, יש עוד רבים כמוני. די עם הדמגוגיה.

  • נועם שיזף  On 29 ביוני 2011 at 17:43

    אתה צודק ולא צודק: צודק בקשר לחופש הביטוי, לא צודק בקשר לאירוניה, שהיא הרבה פעמים מכשיר של לגיטימציה לדעות שבלי האירוניה לא יעלו על הדעת (ז'יז'ק מדבר על זה הרבה). ואני חושב שההתנחלות של מנחם היא כרמיאל, אבל יכול להיות שאני טועה.

  • אלון  On 29 ביוני 2011 at 17:50

    "כמה מחבריי הטובים ביותר הם" [הכנס קבוצה שכרגע אמרתי עליה משהו נוראי],
    ובכלל, מתישהו הסכמתי ללחוץ את היד ל [אדם שכתבתי עליו שהוא מגעיל ומסוכן לחברה],
    אז איך מישהו יכול לומר שאני פוגע במישהו?? אני רק קצת מוזר כזה, חיחי.

    תודה בזה, הדברים של מנחם בן מסוכנים. נתנו לו הזדמנות לחזור בו והוא לא הסכים ורק חזר על אותם דברים חשוכים. ואתה יודע מה? זה שולח מסר מאוד מעודד – מי שחושב שחד מיניות היא מחלה ושחד מיניים הם מגעילים – שיידע לשתוק. כל אמירה דומה על כל קבוצה אחרת הייתה מתקבלת באותה זעזוע וטוב שכך.
    [מה? רק אמרתי שצבע עור כהה מגעיל אותי ולא הייתי מוכן שהילד שלי ייצא עם אתיופית. אז מה אם אמרתי את זה בשידור חי לכל האומה? מה הבעיה? הרי כמה מחבריי הטובים…].

  • הלוחש בשוקו  On 29 ביוני 2011 at 17:55

    צ׳יקי
    האם לדעתך גם להלן תומאס נעשה עוול כשפוטרה לאחר שהביעה את חיבתה הרבה ליהודונים? 

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 29 ביוני 2011 at 17:57

    ציקי פלוץ
    ילד כאפות מתייפיף מבאר שבע היית ונשארת

  • האמורי  On 29 ביוני 2011 at 18:47

    לגמרי מסכים

    • עידן  On 29 ביוני 2011 at 19:33

      לא ציפיתי ליותר מהבלוג שלכם.

  • אמנון נבות  On 29 ביוני 2011 at 18:50

    ערב טוב רועי וכל לוקחי החלק בדיון.

    איני מסכים עם מילה אחת שכתב מנחם בן,לא בהקשר
    ספרותי ולא בהקשר חברתי או מיגדרי.

    ואף על פי כן היום שבו יעלם בן מן הדיון התיקשורתי
    יהיה יום מדכדך מאוד.הוא כותב תמיד על חודו של הסכין
    ומעמיד פוזיציית "איפכא מסתברא",ולפחות על פי טעמו,
    מייצג בהקשרים מסויימים סוג של המון דומם הפוחד לפתוח
    את פיו.

    מגמות הטהרנות וה"פוליטיקלי קורקטנס" ראוי להם שיעברו
    סוף סוף מן העולם.בינתיים,הן משחקות ללא הרף לידיים הלא נכונות.
    (עיין ערך: המעז לרקוד בביתו בלווית הגביר ומקרים נוספים)

    בכלל,מוזרה ומופרכת בעיני התביעה החוזרת ונשנית "לפטר" ,להשתיק
    אנשים ודעות- בעייתיות כאשר יהיו.בכך אנו משחקים,כמובן,ליידיהם של בעלי ההון המממנים את תיקשורת ההמונים.הללו לא זקוקים לעזרתנו בבקשם לפטר אדם לא צעיר ,בעל משפחה וילדים.(קל וחומר – כותבים שאינם כאלה)ידם קלה על ההדק ואין זה מתפקידנו להגיש להם סיוע.
    אני סבור ששערה משערותיו של איש לא תיפול אם ימשיך בן היקר
    להעמיד את פוזיציות ה'קצה' שלו.

    מנחם בן אינו נבחר ציבור,אלא מבקר ספרות ופובליציסט מטעם עצמו,המייצג
    סוג של ימין שמרני הפורח בעיקר בארה"ב,זאת בכסות מבלבלת של מי שחווה על בשרו את עידן הביט ו"ילדי הפרחים",ולא יצא משם בשלום.
    מטעם זה,נקודת תצפיתו מעוררת עניין כשם שהיא מעוררת התנגדות.
    והתנגדות אין פירושה השתקה באמצעים "אדמיניסטראטיביים".

    גילוי נאות: אמנם,מנחם בן ואנוכי עמיתים (שנינו מבקרי ספרות)
    אבל בן היקר מעולם לא החמיץ הזדמנות לתקוף אותי חזיתית (במישור
    הספרותי),עשרות פעמים.

    • אלון  On 29 ביוני 2011 at 21:47

      אמנון, אין ספק שזה מעניין להבין מאיפה מנחם מגיע, ואיזו חוויה אנושית הוא מייצג.
      אבל צריך להבין: זה לא סתם שיח. זו לא אמנות. וזו לא ביקורת ספרותית. מה שמנחם בן אומר בהחלט יכול לפגוע באנשים. לא באיזה עתיד היפותטי. כאן ועכשיו.

      בין אם זה להשוות מין בין גברים למין עם חיות, בין אם זו העמדה החשוכה שניתן להחזיר חד-מיניים ל"מוטב", ועכשיו הוא הלך רחוק עוד יותר עם קריאה להוציא הומוסקסואליות מהחוק. יכול להיות שעמדתו לא השתנתה וזה רק המשך ישיר ו"רציונאלי" של אותן הנחות, אבל תסכים שהקריאה האחרונה היא הכי בעייתית מבחינת ההשפעה על השומעים?

      נכון, לא מדובר בהסתה באופן ישיר שתעמוד בבית משפט, אבל בפועל למילים שלו יש את אותו כוח – הסתה. אנשים משתכנעים עוד יותר ששנאתם מוצדקת. הורים משקיעים עוד יותר בנסיונות "להמיר" את ילדיהם בחזרה. אז אמנם לא צריך לעצור אותו, אבל בהחלט יש מקום למחאה ציבורית כדי לבקש שיפסיק לומר את מילות הרעל שלו. ואם הוא לא מוכן, בהחלט יש מקום שהמנהלים שלו יתערבו.

      לא היינו מקבלים התנהגות זו במקום עבודה, או בכיתה, או בטקס ממלכתי – למה שסכים לקבל את זה בפריים טיים? למה שלא תהיה מחאה?

      • אנה באנו  On 29 ביוני 2011 at 23:10

        חשוב להוסיף שקשת היא זכיינית. לא מדובר במכולת פרטית. באיזה דוכן פאלפל. מדובר בזיכיון מטעם המדינה. יש להם אחריות כלפי ציבור הצופים. ביניהם נערים ונערות. יש להם השפעה עצומה. ויש רגולציה. הם אמורים לקחת אחריות על החומר המשודר. וטוב שכך. מטעם כל אלה מותר להם ובמקרה זה מצופה מהם בהחלט לפטר.
        חוץ מזה אני לא רואה מה כל כך מיוחד או מלהיב ב"פוזיציית האיפכא מסתברא" שמציב אדון בן. "חודו של סכין" זו בכלל הגזמה מוחלטת. אלא אם כן דבריו מנגנים על איזה מיתר של הזדהות או קירבה לעמדותיו ההומופוביות, גם אם באופן לא מודע. אין בעמדותיו אלה שום ייחוד ושום חוד, בטח לא של סכין, אולי איזה בורג קהה וחלוד; שהוא חופר בו וחופר בלי הרף והוא כל כך מדושן עונג מעצמו. מדובר בעמדות, כולל האיפכות מסתאברות, ידועות עתיקות כעורות ומשעממות. שיעלה בכתב את האיפכות הללו ויוציא ספר איפכא מסתברא; לטובת אוהדיו המתפעלים. רק לא בערוצים המרכזיים

      • אלון  On 30 ביוני 2011 at 0:47

        ובכלל, אף אחד לא מונע ממר בן את זכות הדיבור. הוא יכול לדבר כמה שרוצה. אבל זו לא זכות בסיס להיות כותב בעיתון.יותר מזה, הוא יכול ללכת עם העמדות הללו ולהפגין כמה שבא לו או לכנסת ולהשתתף בדיונים ציבוריים עם שאר נבחרי הציבור שמסכימים איתו. זו זכות הדיבור הבסיסית. שם אני לא יכול לעשות שום דבר נגד מה שהוא אומר, אבל כשהוא כותב בבית עסק ומשודר אליי דרך גלי האינטרנט והטלוויזיה זה משהו אחר.
        יש הבדל בין סתימת פיות וזכות הדיבור לבין פיטורים בעקבות אמירה עקומה, וציינו כאן בצדק את הלן תומאס. ואם תורשה לי אמירה קצת דמגוגית, גם מר גליאנו אמר כמה דברים לא נחמדים ופוטר. מה עושה את משרתו של העיתונאי בשכר קדושה לעומת משרות אחרות? להפך, הוא צריך להיות עוד יותר אחראי בגלל ההשפעה הרבה שיש לו.

      • אמנון נבות  On 30 ביוני 2011 at 14:21

        לשאול

        נינגל
        יום הרפאים

    • shaultweig  On 30 ביוני 2011 at 2:59

      אמנון

      באיזה שער דוד שחר כותב על המבקרת זומבליך ??

      אני אחרי קיץ ברחוב הנביאים ,המסע לאור כשדים,יום הרוזנת ,על הנר ועל הרוח

      חלום ליל תמוז בבית אבל אני דוחה את השער במספר חודשים

  • י.ג.  On 29 ביוני 2011 at 19:27

    חצי הומור? אם היה מסתלבט על שחורים או ערבים היית כותב אחרת.

  • רוני  On 29 ביוני 2011 at 19:40

    טוב די, זה כבר באמת בלתי נסבל, כל ההגנה הזו על בן. האמת? לא ציפיתי שזו תהיה כזו תופעה נרחבת. אין צורך לחזור על מה שמגיבים מעליי כתבו והתנגדו לדברים שלך, ופשוט אפנה לפוסט של חגי אצלנו בבלוג – למי שרוצה לשמוע גם משהו אחר:
    http://meandiscourse.wordpress.com/2011/06/27/menahem-ben-and-the-liberal-failure/

    • קרין  On 29 ביוני 2011 at 22:28

      תודה תודה תודה! אהבתי את איך שחשפתם את אלה שמצהירים על עצמם כפלורליסטים וליברלים כמתחסדים הגדולים… מי שאומר ש"לא צריך לפחד ממילים", כי הן בעצם שומרות על מעמדו-שלו. הא לך, צ'יקי.

  • פ.ב  On 29 ביוני 2011 at 21:45

    חבל מאוד שאתה רואה את מקרה מנחם בן כמו אלון עוזיאל.

    סמי עופר זיהם משאבי טבע, התייחס בצורה לא משהו לעובדים במפעליו וכיו"ב כבר נאמר מספיק על מעלליו, לעומת זאת מה פשעם של ההומואים?

    הפוסט מודרניסטיות הזאת שבא לכולם מותר להגיד הכל יצאה מכל החורים

  • יעלי  On 30 ביוני 2011 at 1:29

    בהחלט תומכת בפיטורי כל האידיוטים מהעתונות הישראלית. עוברת לניו-יורקר ויפה שעה אחת קודם.

  • עידו לם  On 30 ביוני 2011 at 1:57

    אלוהים ישמור נשים אתן כול כך מטומטמות שאין לכם טיפת הבנה למה רוצה מנחם בן, האיש תמיד מדגיש שהוא נגד הומוסקסואליות ולא נגד הומואים והוא מעולם לא קרא או ייקרא לפגיעה פיזית בהומוסקסואלים, מצד שני אני כנראה שכחתי שאני מדבר עם נשים בריה לא מתוחכמת בעליל והיסטרית.

  • רומר  On 30 ביוני 2011 at 4:27

    מסכים עם כל מילה!

  • יוסי  On 30 ביוני 2011 at 8:07

    כל מי שקורא בין השורות שכותב ארד יכול להסיק שמדובר בשוביניסט (שכמובן בטוח שהוא לא שוביניסט). לכן לא מפליא אותי שהוא תומך בהומופוב.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 30 ביוני 2011 at 13:02

    פוסט מביך.
    לא צריך לתת במה ציבורית (והדגש על *ציבורית*) למי שמפיץ שנאה ורעל כלפיי קבוצות שלמות באוכלוסייה, אדם שנגוע בגזענות קשה והומופוביה חריפה. It's that simple. לפחות במקרה הזה. מה גם שבניגוד אלייך, הדעות העלאק מקוריות ורדיקליות של בן מעולם לא עשו עליי רושם, הוא תמיד היה רדוד ומשעמם, אחד שיעשה הכל בשביל עוד קצת תשומת לב. אני גם לא מסכים עם דברייך על מעשהו של אלון עוזיאל- "אחת המחאות החשובות של השמאל".???? WTF? לפעמים כדאי לחשוב לפני שכותבים, צ'יקי. הילד המפונק והאידיוט שרקד במרפסת ביתו בזמן מסע הלוויה הוא רק ילד מפונק ואידיוט, שקם ועשה "מחאה" מפונקת ומטופשת, שמטרתה הייתה עוד מלוא החופן תוצאות בגוגל, ורווח של עוד כמה נקודות בקרב חוג מכריו ההיפסטרי לתפארת. לא יותר ולא פחות. בכל אופן, עם זאת אחת המחאות החשובות של השמאל, אז כנראה שבאמת אין לנו תקומה.

    אתה לרוב כותב באופן מקורי ומעניין. כשאתה מנסה בכוח להיות מקורי ומעניין ,לעומת זאת,זה עובד הרבה, הרבה פחות טוב .

  • מאן דהוא  On 1 ביולי 2011 at 1:01

    עצוב לראות את רוב התגובות. עצוב בגלל הטיפשות, צרות האופקים ואי הנכונות לחשוב ולו חצי צעד קדימה.

    כן, בן אמר דברים פוגעניים ופוגעים בפועל. לא, פיטוריו לא יביאו להשתקת הקולות המזיקים הללו, אף להיפך. מוטב לתת לרפש הזה להישמע ולהיאבק בו בזירה הציבורית, ולא לנהוג כבנות יענה ולדמיין שאם לא שומעים מנחם בנים בתקשורת ההמונים אז הם לא קיימים בבית וברחוב.

    כן, פה (או שמא ג'ורה) כמו של מנחם בן יש אלף הצדקות טובות לסתום. אבל למי במדינה הזאת יש הכוח הפוליטי הממשי לסתום פיות לעשרות ולמאות? אני אגיד לכם למי: לימין הקיצוני ולהון הגדול. ומי שהיום מדבר בהתלהבות בעד פיטוריו של מנחם בן, ייאלץ למלא את פיו מים (או לפרוץ בשירה נלהבת של "התקווה" מחשש לאבדן משרתו לאלתר) כשיפטרו כל מי שדעותיו סוטות במילימטר מהקו שמכתיבים "אם תרצו" ודומיהם מכל מקום עבודה בישראל. והיום שבו זה יקרה גם ככה מתקרב בקצב מעורר פלצות. למה להאיץ בו עוד יותר? למה לקבל את הנחות המוצא של הימין הקיצוני על זה שסתימת פיות היא שמו של המשחק הפוליטי היחיד בארץ?

    • איה  On 1 ביולי 2011 at 14:42

      מפתיע שאתה כותב על טיפשות, בעוד אתה מגלה בורות גדולה במושגים שאתה אמנם לא נוקב בשמם, אך מרמז לחשיבותם – חירות ושוויון. בבסיס המדינה הליבראלית נמצאים שני הערכים הללו כערכי יסוד להם זכאים כל בני האדם. אמנם, חירות הוא ערך שיש לממשו – אך לצידו מגיע ערך השוויון – ומרגע שחירות של אדם אחד גורעת מערך השוויון של אחר – יש להגביל את חירותו. כך מאזנת מדינה ליבראלית – הן בחוקים, הן במשפט, הן בפרקטיקות חברתיות – בין חירות לשוויון. אינדבידואל אחד לא זכאי לכל החירות שבעולם, בטח ובטח לא כשהוא בא לגזול מחירותו ושוויונו של אינדבידואל אחר.

      מנחם בן, למי שטרם הצליח לפענח את דבריו, קרא לקדם מצב בו להומוסקסואלים בחברה שלנו שוללים את השוויון. זורקים אותם לכלא, בעצם. בדבריו, הוא בא לשלול את חירותם של מאות אלפי בני אדם במדינת ישראל. אם ניתן חירות אין-סופית לכל אדם ואדם, הרי שלפי הגיון זה נוכל לצעוד ברחובות ולטבוח זה בזה, לאנוס איש את רעהו, ולגזול את חירותו של כל מי שעולה על רוחנו לעשות לו את זה. אכן – ממש "סתימת פיות".

      בטרם אתה רואה לנכון להתעצב על מנחם בן ועל גזילת חירותו, ראוי שתיתן דעתך על חירותם של רבים אחרים שמנחם בן רוצה לגזול מבלי להניד עפעף.

      • איה  On 1 ביולי 2011 at 14:45

        במובן הזה אתה ממשיכו של צ'יקי, אשר גם מביא אותה בפרשנות למושג "חופש", משל לא כתבו על כך מעולם לפניו. הפרשנות של צ'יקי אינה מבוססת אפילו על התיאוריות הכי מאפשרות של חירות – שגם הן מודעות לכך שחירות חייבים להגביל. באמת מביך מאוד.

  • אמנון נבות  On 1 ביולי 2011 at 4:40

    לאלון ואנה באנו

    אין זו זכות בסיסית להיות עיתונאי,אבל זכותו הבסיסית של עיתונאי
    שלא להיות מפוטר בגין דעותיו,בין אם הן נראות לנו בין אם אין הן
    כאלה,בין אם הן פורטות על מיתר ה"ההזדהות"עם ההומופוביה,בין אם
    אינן פורטות על שום מיתר.אני משוכנע שהומסכסואלים רבים היו מקדימים
    את פיטורי עידן לנדו לפיטורי מנחם בן,ואין למדרון הזה של "קפד ראשו" כלכלי סוף.מה שהתחיל עם המפזז בהלווית הגביר לא נעצר בו.
    הוויה נוראה זו של טהרנות פוליטית הצורחת מראש כל גג
    לפטר ולהרעיב כל מי שאינו מתיישר עם דעת ה"רוב המוסרי"
    (בהיפוך קומי של הנסיבות) אינו אלא עוד מסמן של הדרוויניזם הכלכלי

    והליבראליזם הכלכלי שמאמצים כאן בלא דעת .

    מי הבא בתור לפיטורין בתמיכתו האספסופית של הפייסבוק?

    • יואב  On 1 ביולי 2011 at 10:26

      כמו שכתבתי, זו התוצאה של היעדר איגוד מקצועי אמיתי לעיתונאים:
      http://fair-abuse.blogspot.com/2011/06/blog-post_27.html

    • אלון  On 2 ביולי 2011 at 16:25

      אמנון,
      למגלשה שציינת יש שני צדדים. כמו שאנחנו יכולים להתדרדר לטהרנות מוסרית שכל אחד מפוטר על זה שדיעותיו לא מתיישרות עם ההמון הזועם, אנחנו יכולים להתדרדר לתוהו ובוהו שכל אחד יכול להסית לפגיעה כנגד כל אחד אחר בחסות חופש הביטוי. נשמע מופרך? גם ההתדרדרות שאתה אומר נשמעת לי מופרכת.
      מנחם בן לא פוטר בגלל דיעותיו, הוא פוטר בגלל שהוא ביטא אותן – ויש הבדל. אני יכול להיות השוביניסט החשוך ביותר ואף אחד לא יעשה לי כלום. אני אפילו יכול לומר בקול גדול – "אני שוביניסט" ואף אחד לא יוכל לעשות לי כלום. ברגע שאני אלך לפינת הקפה ואומר לעמיתיי לעבודה, כולל נשים, "אני חושב שנשים לא מסוגלות למחשבה רציונאלית, וכל מי שמגיעה רחוק זה בגלל שהיא הזדיינה עם הבוס", או יותר טוב, "אני חושב שצריך לאסור / להלקות / לפגוע בנשים עובדות. לא אלה שעובדות עכשיו, אלה שינסו למצוא עבודה מעכשיו והלאה", אני יוצר את התנאים שיובילו לפיטורים שלי. כי אמרתי משהו פוגעני. אמת, אמירה חד פעמית בדר"כ לא מובילה, אבל אם המעסיקים יזמנו אותי לבירור ולא אהיה מוכן לחזור בי – אני יכול להיות מפוטר ממקום העבודה. האם גם בתיאור המקרה הזה אנחנו נישאים אל תהום הטהרנות המוסרית או שאולי כאן יש צידוק לפיטורין?
      אם לא מצאת עילה לפיטוריי, חבל. אם כן מצאת, אז אני אסיק שעמדתך היא שעיתונאים מוגנים יותר מתוקף חופש הביטוי מאשר שאר האדם (כי הם כביכול מייצגים אותו) – ואני לא מסכים.

      נ.ב. מיהו אותו אספסוף פייסבוקי אליו התכוונת? העם שאת עמדותיו חופש הביטוי אמור לאפשר?

  • tomkregenbild  On 1 ביולי 2011 at 23:23

    זאת באמת שאלה קשה ברמה העיתונאית, האם מותר לומר דברים שיזעזעו את הציבור כדי לפתוח את הראש לחשיבה אחרת? אין לי את התשובה, ואני גם לא מאמין שלמישהו יש.

    מצד שני בן מייצג פה לא רק את עצמו (שזאת בעיה בפני עצמה) אלה את הערוץ שבו הוא עובד ובעצם מה שקורה זה שכשהוא מייצג את ערוץ 2, מנכ"ל ערוץ 2 צריך לקחת אחריות על הדברים שהעובדים שלו אומרים, ופה בעצם הבעיה. הוא לא אמר דבר אבל בעצם אם הוא לא יפטר את בן אז זה אומר שהוא מסכים עם דבריו. אם הוא יגן על בן הוא בעצם מסכים עם דבריו.
    אין שום דבר שמנכ"ל ערוץ 2 יכול לעשות חוץ מלפטר אותו בלי לקבל ביקורת מכל עבר. וכל אדם תמיד יחשוב קודם כל איך לו ליפול לבור הכי עמוק בקרירה שלו בגלל טעות של מישהו אחר.

    המצב לא קל ואין תשובות פשוטות לשאלות כאלה.
    פוסט חשוב ומעניין.

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: