המלצה על ערוץ הנייר ומעמול, שני כתבי עת אזוטריים

ערוץ הנייר

ערוץ הנייר, שכעת יצא הגליון השני שלו, הוא מעין פמפלט עברי-ערבי זעיר בעיצוב יפהפה ובמחיר 10 ₪. אפשר להזמין את הספרונים בטלפון 0506919703 או לרכוש באחד משני הסניפים של תולעת ספרים, וזו הזדמנות לברך במזל טוב את הסניף החדש ומוצף האור במזא"ה.

הגיליון הנוכחי של 'ערוץ הנייר', תחת הכותרת 'מרכבה', נראה לכאורה תמים למדי: העורכים, יוסף למפל ואדם ססלר, פנו לכותבים שיציעו שימוש אחר בכסף שעולה לייצר טנק מרכבה, שמוערך בחמישה מיליון דולר לחתיכה.

front of the paper channel - print edition

הגליון הקודם של ערוץ הנייר

רוב ההצעות לשימוש חדש במרכבה קשורות לנטייה האקולוגית של העורכים. אבל חשוב לציין שגם הייצור של טנק המרכבה מגיע מתחום התמימות. הרי זה טנק כושל שמלחמת לבנון השניה הוכיחה שכמה חיילי חיזבאללה עם טילים יכולים להרוס. אף שאני בעד ייצור מקומי, אין לו שימוש מלבד טיגון החיילים שבתוכו. מלחמת טנקים זה דבר שכבר נעלם מהעולם, אני לא חושב שבעשורים האחרונים היתה איפשהו בעולם מלחמת טנקים. מדובר בסתם הנאה של כל מיני גברים אינפנטיליים שמזכירים את בן השכנים בשכונה שלי בבאר שבע שהזיז מכוניות והתנגש איתן במכוניות אחרות.

על כל פנים, אפשר לומר שהעורכים הם יהודים: הם עדכנו את הנבואה של הפיכת החרבות לאתים, לנבואת הפיכת טנקי המרכבה למתקני מים אפורים.

ערוץ הנייר – http://www.channel.org.il/html/Order_paper.html

מעמול – קיץ 2010

אני לא יודע מדוע שלחו אלי את החוברת הזו, אך היא הגיעה פתאום במעטפה. מדובר בספרון של המחלקה ליצירה במכללת ספיר שנערכה על ידי בני ציפר והמשוררת מי-טל נדלר. חוברות כאלה נוטות להיות בדרך כלל מפגן של גרפומניה, כי צריך לשתף את כל המשתתפים במחלקה ואין להם ערך ספרותי אמיתי. אין בכך רע מיוחד, כי מפגן של כתיבה לא מעניינת נפוצה גם בחוברות שמסננות כותבים. בדרך כלל הבעיה שלי היא לא ממש בגרפומניה אלא בבזבוז הזמן בקריאת חומרים משעממים ומעובדים, שבהם הכול נראה אותו דבר, ללא קצוות חדים של כתיבה טבעית.

כאן שולבו בטקסטים של הבוגרים, גם יצירות של המורים, כנראה כדי להשביח את התוצאה, אף שלדעתי דווקא התלמידים פה כתבו את הטקסטים המעניינים, גם אם אינם אחידים (היום אחידות נחשבת לערך חיובי משום מה. לא מבינים את הקשר של המילה לבינוניות ושעמום).

על כל פנים, מאז שקראתי את החוברת לפני כמה חודשים, אני מהרהר בסיפור שהתפרסם בה, פרי עטו של כותב לא מוכר בשם אלחנן אפריימוב שנושא את השם 'סיפור פורנוגרפי'. זהו אולי סיפור האהבה בין-ימינו הראשון שקראתי. הוא מציג בצורה המדויקת והטבעית ביותר את הסקס העכשווי: דייט אינטרנטי בלא ההתלהבות מהמדיום הוירטואלי (התלהבות שמובילה לאיזה מיסטיפיקציה או דמוניזציה). ואז פגישה במקדונלדס, חירמון וזיון בחלל העובדים בחנות צעצועים, מעין אקס טריטוריה בתוך קניון.

גם אם יש בסיפור חלקים חלשים, מרענן מאוד שאין כאן אמירה בנאלית ופוריטנית נגד סקס שנפוצה היום בכתיבה, או תיאור מזוייף וספרותני, אלא חרמון רגיל של בחור רגיל עם בחורה רגילה, בקניון רגיל.

ניתן לקרוא את מעמול באתר המוציא לאור המיתולוגי אוב-זעף:

http://www.ovzap.net/sherut/maamul_ebook.pdf

המלצה נוספת

כדאי לעשות מנוי לבלוג של ענבל טימור, המציג את חייה של ישראלית בהאיטי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דני ססלר  On 31 באוקטובר 2010 at 21:27

    אני מכיר את ערוץ הניר הראשון. הוא היה משובח ביותר.
    האם התוכן של ערוץ הניר1 נמצא ברשת?

  • גיא  On 1 בנובמבר 2010 at 21:05

    את ניר ראשון ראיתי בקפה יאפא, אכן מצוין ומשובח. אהבתי מאד גם את מעמול, שפע של כותבים מצוינים, הרבה פוליטיקה של התרבות ותרבות של הפוליטיקה. וגם – אחלה שם!

    • ארז  On 2 בנובמבר 2010 at 3:35

      סגור על זה שקראת את הראשון? טעית בשם אולי כדאי שתקרא שוב. ובעניין של "מעמול" קראתי בלינק עכשו, חוברת מעניינת מאוד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: