קשמיר בלהבות \ טאריק עלי

(תרגום השליש הראשון של המאמר שהתפרסם השבוע בלונדון ריוויו אוף בוקס. את ההמשך ניתן לקרוא באנגלית)

משפטן קשמירי התקשר אלי לפני שבוע, ונשמע נסער. הוא שאל אם שמעתי על הטרגדיות האחרונות שניחתו על קשמיר. אמרתי שלא. הוא היה המום. כך גם כשתיאר בפניי בפרוטרוט מה קרה בשלושת השבועות האחרונים. ככל שבדקתי, אף אחד מהיומונים בבריטניה ומהדורות הטלוויזיה לא דיווחו על הסיפור. אחרי השיחה, חילצתי מתיבת הספאם שני אימיילים מקשמיר שדיווחו על הזוועות.

למחרת, סרקתי את העיתונות שנית. לא מצאתי דבר. הידיעה היחידה בגארדיאן שהגיעה מהכתב בדלהי – ידיעה שגודלה חצי עמוד – קיבלה את הכותרת 'מותה של הדוגמנית חושף את הצל האפל של עולם האופנה ההודי'. את האייטם ליוותה תמונתה של הנערה חסרת-המזל. המוות של 11 צעירים (עד אותה עת) מגילאי 15 עד 27, שנורו על ידי כוחות הבטחון ההודיים בקשמיר, לא צויינו שם.

יותר מאוחר גיליתי שאייטם קצר בנושא פורסם ב28 ביוני בניו יורק טיימס ועוד אחד יום לאחר מכן בגארדיאן. לא היה להם פולו-אפ משמעותי. כשזה מגיע לדיווח על פשעים שמחוללות מדינות הידידותיות למערב, תשישות נוראה ננסכת בעיתונאים. כמה עובדות על קשמיר בכל זאת חלחלו פנימה, אך הן הוצגו באירופה ואמריקה רק כדוגמאות שמראות איך המוסלמים גורמים צרות, כששירותי הביטחון ההודי בקושי מצליחים להתמודד עמן. הכישלון בדיווח על ההרוגים בקשמיר מנוגד באופן מוזר לסיקור הלהוט של המתיחות הקלה ביותר בטיבט, שלא לדבר על טהרן.

ב11 ביוני השנה, כוחות צבאיים למחצה בשם עתודת השיטור המרכזי ירו מכלי גז מדמיע על מפגינים, שבעצמם הפגינו בגין הריגות שהתרחשו קודם. אחד ממכלי הגז הכה בראשו של טופאיל אחמד מאטו בן ה17. היא פוצצה את ראשו. לאחר שהתמונה פורסמה בעיתונות הקשמירית, אלפים התריסו נגד המשטרה והצטרפו למסע הלוויה למחרת, צועקים סיסמאות זעם ודורשים נקמה. התצלום זכה להתעלמות על ידי עיתונות הזרם המרכז בהודו והטלויזיה ההודית האובססיבית לשעשועני טריויה עם סלבריטיז. בזמן שאני כותב את זה, סרינגר, בירת קשמיר, וכמה ערים אחרות עדיין נמצאות תחת עוצר צבאי נוקשה. כשהוא מוסר, גם לזמן קצר, צעירים זורמים לרחובות על מנת למחות ומתקבלים בגז מדמיע. ברוב המחוזות הוכרזה שביתה כללית בת שלושה שבועות. כל החנויות נעולות.

את כל האלימות ההודית מלווה גל של שובניזם אנטי-איסלמי. כך זה מאז 11 בספטמבר, כשמאבק העצמאות של קשמיר הוכלל, בנוחות רבה, במשבצת 'המלחמה העולמית נגד הטרור', וקציני צבא ישראלים הוזמנו לבסיס אחנור במחוז כדי לייעץ על צעדים נגד טרור. האתר "אינדיה דיפנס" ציין שבספטמבר 2008, אלוף אבי מזרחי ביקר בקשמיר על מנת להבין את האתגרים של הצבא ההודי במאבק נגד ההתנגדות האיסלמית. מזרחי ביקר בהודו לשלושה ימים של פגישות עם הקצונה המקומית וסיפר על התוכניות של הקומנדו של צה"ל לאמן כוחות הודיים למלחמה בטרור. העצה שלהם היתה ברורה: תעשו מה שאנחנו עושים עם הפלסטינים וקנו את הנשק שלנו. בין 2002 ל2008 הודו רכשה ציוד מישראל בשווי 5 מיליארד דולר, כתוצאה מכך.

את שאר המאמר המרתק של טאריק עלי על הטרגדיה הלא מסופרת בחבל קשמיר, נושא שכאמור כמעט ולא מסוקר, ניתן לקרוא באנגלית בגיליון לונדון ריביו אוף בוקס של 22 ביולי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אליאב  On 21 ביולי 2010 at 22:57

    אם מישהו מנסה לרמוז כאילו ההודים צריכים את הישראלים כדי ללמוד אכזריות מהי, תשובתי לכך כוללת שלוש מילים: חה, חה וחה.

  • אמיר  On 22 ביולי 2010 at 13:35

    זה הכל בגלל הכיבוש. ואם תלהטט מילים עד כדי קשירת כיבוש יהודה ושומרון לאלימות ההודית סביר שתזכה ותהנה משליטת הNGO's האנטישמיים (סליחה, האנטי ציונים), התקשורת הפוסט ציונית בישראל, משמניה של הקרן להעלמת העם היהודי בישראל,
    וכל אותם אידיוטים שימושיים בתקשורת העולמית.

    אם לא, שיתפוצצו הקשמירים, למי אכפת.

  • יחזקאל שרעבני  On 23 ביולי 2010 at 1:09

    הנה שמאלן ישראלי משרת את המודעין הפקיסטאני. בהודו יותר מ30% מוסלמים. בקשמיר הרבה מוסלמים השטח בויכוח בין הודו לפאקיסטאן. המודיעין הפקיסטאני מסכסך את המוסלמיים בקשמיר ובהודו. מודיעין זה וספיחיו אחראיים לרצח בבית חב"ד במומבאי. בסוף היום הודו יותר דימוקראטית יותר סובלנית מכל מדינה מוסלמית בעולם בודאי יותר סובלנית ודמוקראטית מפאקיסטאן. השווה גורל הינדים ונוצרים בפאקיסטאן לגורל מוסלמים בהודו. לפעמים נשיא הודו הוא מוסלמי. משונה הדבר שבכל מקום בעולם הישן ממרוקו עד קוסובו תורכיה ישראל לוב אלגיר אירן עירק לבנון סודאן סומלי תימן אפגניסטאן קשמיר אינדונזיה מלזיה פיליפנים היכן שיש מוסלמיים יש אלימות רצחנית. כמובן שזה בגלל שכולם נטפלים למוסלמים. כולל הולנד צרפת והטרור המוסלמי בארה"ב. כך גם בקאשמיר. חוץ מזה וזה שולי גם המוסלמיים בקשמיר גם פאקיסטאן עושים ככל יכולתם להשמיד את ישראל, לפי דבריהם.

  • דניאל עוז  On 23 ביולי 2010 at 2:00

    קאשמיר מוכה טרור איסלאמי אמיתי כבר זמן רב, ערב-רב של לא-מוסלמים בה נהרגו באכזריות על-ידי פונדמנטאליסטים, ומקדשים של דתות אחרות הותקפו בה על-ידי מוסלמים זה מכבר. אבל המחבר משמיט את המידע הזה בכוונת זדון, ומאשים את פעולות הגמול ההודיות אך ורק ב"שוביניזם אנטי-איסלאמי של אחרי ספטמבר 11" (מגמה אמיתית שהפכה לקלישאה שמאלנית מטומטמת המשמשת להצדיק כל מוסלמי ולהרשיע את כל מי שאינו).

    לרציחות שרצחו המוסלמים המחבר קורא "התנגדות" והוא מתבכה על ש"הן הוצגו באירופה ואמריקה רק כדוגמאות שמראות איך המוסלמים גורמים צרות". אפילו אם השלטונות ההודיים אשמים בפשעים גם מצידם, עדיין יש בצביעות של טאריק עלי סוג של פתולוגיה שאנחנו מכירים גם ממחוזותינו, פתולוגיה של התחסדות כאילו-הומניטרית אבל חד-צדדית, שהיא בעצם התקרנפות, שהיא בעצם שנאה גזענית ולא הרבה מעבר לזה.

  • נוגה אלמי  On 1 באוגוסט 2010 at 16:38

    לדעתי השאלה המרכזית פה היא מדוע אין סיקור עיתונאי ולא אם שמאלנים הם בני זונות או לא. לא?

  • dansessler  On 3 באוגוסט 2010 at 0:50

    SABABA

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: