על 'אימג'יזם ווורטיציזם' מאת נתן זך \\ הקריאה לסופרים לתמוך בשליט

לפני שאגש לספר,  חשוב לציין לטובה את יוזמת הוצאת 'דחק', פרי שיתוף פעולה של 'עמדה' ו'כתם' שמוציאה לאור ספרי-כיס בזריזות בכמויות של 500 עותקים. זהו פורמט של מיני-ספרים שמאוד מתאים לימינו ומנצל את החידושים בדפוס וכך נותן אפשרות למו"לות הרפתקנית. כי לא מדובר בהפסד גדול ממילא. זו הזדמנות להוציא ספרי שירה, עיון ומחזאות – תחומים שרשתות הספרים דוחקות אלי דחק, לטובת רומנים.

גם יציאת הספר 'אימג'יזם ווורטיציזם' שתרגם יהודה ויזן (עורך 'כתם' ואחד מעורכי הוצאת דחק) מבורכת מאוד. יש להעריך כל הצגת עניינים שמחוץ שלא לליבת ההגמוניה השירית, לכאורה (ההקשר לישראל ולהגמוניה הוא בויכוח המשומש בין אלתרמן לזך, נושא הנרמז בהקדמה אך לא מובהר מספיק בספר). אין כמעט ספרי עיון על שירה עברית. אם יוצאים כאלה, הם בדרך כלל קשורים לעסקים עם אקדמיות או לשכות תרבות זרות, שצריכות לממן את הנושא. כל הנושא התאורטי, כתוצאה מכך, מופקר בידי האוניברסיטאות והמרצים לספרות, שהם פעמים רבות אנשים קטני-רוח וחסרי חוש-שירי, ופעמים אחרות לא, ומאמרי הביקורת בעיתונים, שבדרך כלל מתייחסים לספר ספציפי ולא מעבירים אמירה רוחבית ובעלת תנופה כלשהי.

על כל פנים, כמו במקרה המשוררת דליה הרץ, שהתנגדה לחוברת שהוציא כתב העת עמדה (גם אני השתתפתי בה), וכמו האסופה 'החדשה' במסגרת 'כתם' שבה נטלו חלק גם משוררים שלא רצו להשתתף (נטלתי בה חלק), גם כאן הספר יצא נגד רצון הכותב: נתן זך לא רצה להוציא את הספר, דבר שאולי יועיל ליחסי הציבור של הספרון, והוא יצא על אף התנגדותו.

בניגוד לחוברת המעניינת שאנשי עמדה הוציאו על הרץ, לא ברור מדוע טרחו בכל זאת להדפיס את הספר-מסה הזה, ולעצבן את זך. מדובר בחיבור לא נגיש, מתקדם ועמוס מאוד בנוגע לזרם האימג'יזם, ומהצד השני בסקירה שטחית. המאמר, למשל, לא מתייחס להשפעה העצומה של השירה הסינית על פאונד והאימג'יסטים, וכמעט ולא מתייחסת לקשר בין האימג'יזם להייקו ולתאוריות פואטיות יפניות על הצליל שנוצר ממגע גוף הפעמון והענבל, אולי כי התרגומים לעברית של שירה יפנית וסינית לא היו נפוצים בזמן שנתן זך כתב את הספר. הספר, שעל כריכתו הנאה מתנוסס עזרא פאונד, לא מצליח להבהיר מיהו בכלל פאונד, אלא רק עף על פיסת היסטוריה מסוימת ומוגבלת בחייו. הוא גם לא מצליח ממש להבדיל בין משורר אימג'יסטי למשנהו, וכשהוא עושה זאת, הדבר נעשה בגסות מסוימת. אף שאם כל אלה, יש לו רגעים יפים מסוימים, כי התקופה שהיא מתאר היא מעניינת. על כל פנים, אם באמת היה ויזן, המו"ל מתרגם, מתעניין באימג'יזם ורוצה להציג את הסגנון ואת החבורה, היה מוצא בוודאי ספר טוב ורלוונטי יותר לתרגמו, אבל אני חושש שהוא חובב יותר את הויכוחים המעייפים עם שולי שמלותיהם של משוררים ותיקים ועסקי סלבריטאות השירה.

כואב לא פחות שהספר יגרום רק להירתע מהאימג'יזם: כמות ההדגמות השיריות כאן אפסית ומצטמצמת למספר חד ספרתי של שורות שיר, ורק קורא מלומד מאוד מבין במה מדובר. היה אפשר להוסיף שירים מתורגמים בנספחים מהמשוררים המוזכרים.

ניכר גם כי נתן זך מעריך אך מסויג מזרם האימג'יזם. והמתרגם בהקדמה רומז כי הוא עצמו מסויג מהמשך הדהירה על המצבר הגמור של השירה הזכית החופשית, ובכך גם תומך במפתיע בטענה של אנשי הו, הרואים בזך דמות משמעותית גם כיום, משום מה. כאילו אנו נכדיו של זך. בעוד שלטעמי גם אם זך לא היה הופך משורר אלא היה מדביר חרקים, למשל, עם כל העצב בדבר, השירה היום היתה שירה חופשית ונראית בדיוק כפי שהיא כרגע, לטוב ולרע.

על כל פנים, קודם שמתרגמים ספר עיון על האימג'יזם כדאי היה לתרגם אסופה אימג'יסטית הגונה, או ספר של עזרא פאונד, כדי שיובן במה מדובר. הדבר דומה לספר שייצא כאן על המשמעות של משחקי הפולו, כשאיש לא משחק במשחק הזה ואפילו אינו יודע את חוקיו. הבחירה לתרגם דוקא את הדוקטורט שזך מנסה להסתיר היא גחמה מוחלטת. וזה אפילו לא משמח את הכותב או עושה לו נחת. אני חושש שלא לכך הכוונה בא-פרסונליזציה של השירה.

אפשר לשאול גם מי לעזאזל מתעניין באימג'יזם, אבל כאן התשובה היא שאני מתעניין, ואפילו לפרקים הגדרתי את השירה שלי ושל חלק מכותבי מעין כפוסט-אימג'יסטית, או כאימג'יזם פוליטי, המשך של הזרם האומלל מעט. בכל זאת, המסה של זך היא מאמר חביב, אך לא טוב במיוחד על האימג'יזם, אני יכול להזכיר מאמר מעניין ומבריק שפורסם בגליון מיוחד של 'עיתון 77' מפרי עטו של המשורר סטנלי קוניץ (נדמה לי) על הנושא ומאמר אחר בלונדון ריוויו אוף בוקס. ובכל זאת, יש לשמוח על יציאתו של הספר הזה, הבעייתי כל כך.

מנחם בן פחות סבלני ממני לספר

—-

רני יגיל, יוצר שאני מעריך את מסירותו וקשור לביקורת למעלה, פנה לסופרים בנוגע לשתיקתם לגבי גלעד שליט, ובמיוחד אנשי 'גרילה תרבות', אני ומתי. ובכן, אני חושב שכל ישראלי יהיה שמח אם גלעד שליט יחזור ובכל נושא החזרת האסירים לאמהותיהם יש סוגיה חברתית אמיתית, כפי שהוא ציין בצדק. אבל הוא טועה, שכן יש אינספור אנשי רוח מימין, משמאל וממרכז שתומכים בגלעד שליט באירועים הרבים לכבודו. כך שמשקלנו יהיה קטן ולא משמעותי.

'גרילה תרבות' שהיא קבוצה מבוזרת בעלת דעות שונות ומשונות ולא ממש ארגון מנוהל, מתרכזת בעיקר במאבקים קשים שלא זוכים לחשיפה, בעוד המאבק של שליט ממומן כבר על ידי רשתות סופּרים כמו רמי לוי וחברת איתוראן וזוכה לחשיפה יפה, הם לא צריכים אותנו.

הרעיון של המשורר המתריס הוא ללכת נגד הזרם ולא ללכת עם הזרם ברוח הסלבריטאים שמחבקים את גלעד, כדי לזכות לעוד תמונה בעיתון. אולי אנחנו טועים, אבל תחושתי שעדיף לשמור את האנרגיה שלנו לעובדים השכוחים של אקרשטיין בירוחם שמנסים להתאגד, לאנשי כפר דהמש הלא מוכר שסובלים כל כך בלי שקולם יישמע ולעובדי גן המדע ברחובות שסופגים מכות.

בעולם אידאלי היינו מתפנים להפגין למען שליט, ואנונו, או סלימן אל-עביד המסכן ששוהה פי כמה יותר שנים משליט באשמה מופרכת לגמרי חברתית-גזענית, כפי שהראה תחקיר חשוב של מעריב. אבל אין לנו כל כך זמן, כולנו אנשים שמתפרנסים ועוד מנסים לנוח ולכתוב. אבל אם היה לי יותר זמן הייתי משקיע השבוע את האנרגיה במאבק על שכר המינימום שנוגע לכמיליון איש, ובמקרה שלו שתיקת אנשי הרוח חמורה הרבה יותר.

כאן, על כל פנים, התוכנית שלי לשחרור גלעד שליט.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיקי  On 8 ביולי 2010 at 0:18

    העובדים בירוחם עדיין מנסים להתאגד? כמה זמן עוד ינסו?

  • מיקי  On 8 ביולי 2010 at 2:14

    העובדים בירוחם עדיין מנסים להתאגד? כמה זמן עוד ינסו? כל המאבקים שציינת הסתיימו מזמן. תגיד את האמת, אתם רוצים לשמור על בידול. רוצים לטפח את המותג. רוצים לטפח את צ'יקי ואת מתי. שני אגואיסטים עם סלוגן.

  • צ'יקי  On 8 ביולי 2010 at 12:28

    הי מיקי
    ראשית, לא כדאי להרים ידיים ואני מקווה שבסוף עובדי אקרשטיין ינצחו ותנאיהם המחפירים ישתנו. ושבעלי גופים שלא נותנים לעובדיהם להתאגד יידעו שיש לכך מחיר של נידוי.
    שנית, ציינתי דוגמאות למאבקים שצריכים אותנו יותר. זה כמו שתגיד למישהו שנותן תה חם לעני ולא למיליונר שהוא אגואיסט עם סלוגן. לא הכול זה עולם הפרסום, חביבי. ומאבק דהמש שציינתי נמצא כרגע בשיאו, אתה מוזמן להשתתף ולעזור ולא לרפות את הידיים מהמקלדת הפחדנית בבית.

  • מיקי  On 8 ביולי 2010 at 14:29

    שטויות. אף אחד לא ביקש ממך להקים מאהל קבע ליד הבית של משפחת שליט במצפה הילה. בקשו ממך להצטרף עקרונית ולהשתתף בצעדה, אולי לכתוב משהו בבלוג, אולי לכתוב איזה שיר. במקרה הזה אין שום בעיה לתת תה חם גם לעני וגם לעשיר. אני חושב שאפילו אתה לא מאמין לתירוצים שלך ואני חושב שבתגובתך הבהרת שאבחנתי היתה מדויקת.

  • דניאל עוז  On 11 ביולי 2010 at 0:58

    מאהל קבע ליד בית משפחת שליט? רק זה חסר להם.

    ה"מחאה" בעניין זה, יכל להיות בה היגיון אילו הדברים היו אמורים במאהל קבע ליד איפה שגלעד מוחזק, שיר בערבית בערוץ אל-אקסה וצעדה ברחובות דמשק. כי מה שאתה מציע למי זה עוזר?

  • yuditshahar  On 13 ביולי 2010 at 16:02

    אתה נהדר, יובלות שלא קראתי אותך, אין כל כך זמן. נתראה בהפגנה ביום א', נשיקות.

  • גיורא לשם  On 17 ביולי 2010 at 14:39

    למרבה הצער רק מעט מאוד ידוע בעברית על ההתפתחויות בתחילת המאה ה-20: הפוטוריזם, האימאז'יזם, המודרניזם, הדאדאיזם וכו'.
    לתחושתי, דורי מנור צודק. לטוב ולרע, השפעתו של נתן זך נמשכת, בעיקר שהשירה העברית לא אימצה לעצמה שום התנסחות פואטית חדשה כדרך התנהגות נרכשת.
    אינני מתכוון לעצם כתיבת השירה אלא לכתיבה מסאית-ביקורתית על ההתנהלות בשירה משנות ה-70 ואילך.
    גם לא הוגדרו טכניקות חדשות. אפילו ויכוח החרוז/לא-חרוז היתה רחוקה מלהיות ויכוח עקרוני.
    חסרה הרבה מחשבה על מהותו של הזמן (היסטורי, חברתי, ריתמי, מצלולי — והכל מקשה אחת!), חסרה מחשבה על הארכיטקטורה השירית בזמן הזה, מחשבה על תפקודה של השירה בעולם חצוי — ממשי ווירטואלי. וחסרים עוד יסודות רבים בחשיבה הביקורתית.

  • chicky00  On 17 ביולי 2010 at 15:59

    גיורא, אני תמיד שמח כשאתה מגיע. תבוא יותר.

Trackbacks

  • By שירת אם תרצו « רועי צ'יקי ארד on 8 באוקטובר 2010 at 20:38

    […] על אימג'יזם ווורטיציזם מאת chicky00 ב8 באוקטובר 2010 בשעה 17:04, קטגוריות: עמדה וביקורת. תגים: אמיר מנשהוף, אמיר שגיב, חיל הנחשון העברי, חן קליינמן, חן קלינמן, יעקב אלג'ם, כתם, מודרניזם, נאו-מודרניזם, נפץ, עודד כרמלי, פאב הקצה ירושלים, רץ, שירה מודרניסטית. תגובה אחת פרסם תגובה או השאר עקבות: טראקבק. « השטיחים יפים […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: