ספר חדש שלי, 'החלום הישראלי'

שלשום יצא 'החלום הישראלי', ספר חדש שעבדתי עליו תשע שנים. אחרי כארבעה ספרים, 'החלום הישראלי' הוא הראשון שלי שלא יוצא בהוצאה זעירה ומשפחתית, אלא ב'חרגול-עם עובד'. כך שאפשר לומר שאם תמיד השתנתי בבריכת הרדודים, כעת אני מרטיב אצל הגדולים.

האם התמסחרתי? איני יודע מה משמעות הוצאה גדולה ליצירה עצמה. אולי זה יביא לכך שיותר יחשפו לספרים מאשר קודם, המבקרים יאלצו אולי לכתוב ביקורות. למכירות כנתון מספרי צונן אני לא מוצא חשיבות גדולה מדי, חוץ מהרצון שלי שההוצאה תחזיר את ההשקעה, ותוציא לי ספרים בעתיד. אני תמיד מעדיף קוראת חכמה אחת שתסתכן ותגנוב את הספר מאשר אלף שמוקים שיקנו את הספר במחיר מלא כדי לשים בארון הספרים ליד ספר אחר באותו גובה. ההוצאה בוודאי לא תחשוב כמוני. אני מקווה לפחות.

הרבה אנשים אומרים לי 'בהצלחה'. זה מה שאומרים במקרה כזה, אבל אני חושב שהספר כבר הצליח בכך שהוא הודפס והגיע לדוכנים. אלי הירש, העורך, עשה פה עבודה יפה. היה מעניין לראות איך הוא עובד. עוד שלב שנהניתי ממנו הוא המחסן של עם עובד, כשלקחתי כמה עותקים הביתה. הגעתי לשם עם חברי המשורר החתיך אהרון שבתאי, והוא זכר שם אנשים שעובדים שם עשרות שנים והם זכרו אותו, מימי הספר 'אהבה'.

אני חושב שהפעם גם אנשים שלא אוהבים דברים שאני עושה בדרך כלל, מבחינת שירה, מוזיקה, אמנות, תיאטרון וכו' – יאהבו את הספר. ברוב התחומים שבהם אני עוסק אני מנסה לצאת מהתחום ולעשות דברים יוצאי דופן לטוב ולרע, שמנסים לבחון את גבולות התחום שלהם ובדרך לעתים מביכים אנשים וגורמים להם חרדה. זה הרעיון. לעומת זאת, בתחום הפרוזה אני הרבה פחות אוונגרדיסט. למעשה אני שמרן למדי, מבחינת מבנה, שפה ותנועה עלילתית – כסופר, חשוב לי מאוד שיהיה סיפור. אני אולד-סקול, מה שנקרא. אני גם לא ממש איש של דלות החומר כשמדובר בפרוזה, העברית שלי לא רק שאינה כחושה היא ממש פרוותית. כך שאפשר שאנשים שאוהבים את השירה והמוזיקה שלי, ודברים אחרים שאני עושה, יתאכזבו מהספר. ואנשים שתמיד לא הבינו מה טוב במה שאני עושה, ימצאו את עצמם בתוך הספר. אף שיכול להיות שאני מדבר שטויות. והעלילות הן עדיין לא ממש יוכי ברנדס.

את הספר אפשר יהיה להשיג בשבוע הספר בדוכני עם עובד-חרגול בעסקת השתיים במחיר אחד המפורסמת. אני אהיה שם לחתום ביום חמישי ושבת, ה10 וה12 ביוני, ולהמליץ על הספר השני שמקבלים חינם. סיכמתי עם ההוצאה שניתן יהיה בקרוב להשיג את הספרים גם בחנויות האלטרנטיביות שמוכרות את מעין.

אני מניח שבשבועות הקרובים אתעסק בבלוג הזה באופן טבעי הרבה בדברים שקשורים לספר. אני מתכנן השקות בבאר-שבע, חיפה, ירושלים ונצרת, מלבד זאת הראשית בתל אביב-יפו.

מעט על העטיפה שעיצב תמיר להב-רדלמסר. מצאתי את הדימוי באתר הנפלא פאבליק סקול: תמונה של בריכת גורדון בשנות השישים או השבעים, שנלקחה מתוך ספר על מתקני ספורט ונופש בישראל, שצילם מקס גלפז.

טקסט הכריכה האחורית של הספר:
'החלום הישראלי' לוקח את הספרות העברית לכיוון חדש – מצחיק יותר, חברתי יותר, פרוע יותר, רציני יותר. רועי "צ'יקי" ארד כותב פרוזה שמצליחה להיות אוהבת ושורטת גם יחד, לדלג באלגנטיות בין הריאליסטי והאגדי, האפל והזוהר, הפופי והפוליטי, ולהחזיר את האמון בכוחה של הספרות להציע מבט מקורי על המציאות הישראלית – מבט שאינו מתעלם מצדדיה הנלעגים והאלימים, תאבי הבצע והכוח, אך גם יודע לזהות את יופייה.

בלב הספר ניצב הרומן 'החלום הישראלי', סיפור עלייתה ונפילתה של העיתונאית חורצת הגורלות טלי פאפו, המתאר את חתירתה מהפרובינציה אל מרכז העצבים של התקשורת התל-אביבית ומשם למנוחה ונחלה אי-שם בישראל הבורגנית – פרבר איכות-חיים שבו חייה מתהפכים שוב, ומובילים אותה להסתבכות מחודשת עם כל הסכינים החדות שהחלום הישראלי יודע להסתיר ולשלוף.

לרומן מצטרפת סידרת סיפורים המשרטטת מפגשים בין דמויות תמימות-כביכול ומושחתות-לכאורה: כתב רוק צעיר ומבולבל שנקלע לסצינת מין פרוורטית עם פוליטיקאי חלקלק בבאר שבע, בן עשירים טוב לב שהולך שבי אחר אינטלקטואל פומפוזי בתל-אביב, פקיד בנק סולידי ממרכז הארץ שנופל בפח שטומן לו נדל"ניסט זעיר בטבריה, וישראלי נטול תכונות טובות שנסחף אחר קסמיה המפתיעים של חבילת תיירות זולה לברצלונה: כולם טיפוסים נהדרים ואיומים המאכלסים את הקומדיה הישראלית.

עוד לינקים:

לכבוד יציאת החלום הישראלי, התראיינתי אצל מיה סלע בגלריה הארץ. אתם מוזמנים להציץ.

דף החלום הישראלי באתר הוצאת חרגול.

תרגמתי שני שירי-ביט של פיטר אורלובסקי שנפטר השבוע – ווינט. השם ייקום דמו.

אני אמור לחתום על הספר בחמישי ובשבת הקרובים בדוכני עם עובד-חרגול. מוזמנים.

(הי, יוסי, מחקתי לך את התגובה כי היא עשתה לי מצב רוח רע. אין לי כח להשמצות בדף שלי עוד לפני שקראת)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יוסי  On 5 ביוני 2010 at 8:28

    סליחה

  • chicky00  On 5 ביוני 2010 at 11:40

    סליחה בחזרה

  • מיכל♥ג'וש  On 5 ביוני 2010 at 13:07

    "והעלילות הן עדיין לא ממש יוכי ברנדס" = לול

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 5 ביוני 2010 at 18:36

    היום יש חתימות?

  • שלי משנהלי  On 5 ביוני 2010 at 23:32

    לב איט

  • דן  On 6 ביוני 2010 at 2:13

    מזל טוב. אני לא אקנה אותו. לפחות לא בשלב הזה, כי התקציב שלי מוגבל והמוניטין שלך לא בדיוק מבטיח שזה משהו ששווה להשקיע בו כסף. אבל, אם רבים וטובים יעידו שאכן התעלית על עצמך וגילית כשרון, הפעם זה יכנס לרשימה שלי.

  • רינת  On 6 ביוני 2010 at 23:21

    קראתי כבר 2 סיפורים .
    סגנון מיוחד מרענן וקריא .בהחלט מקורי .בינתיים אהבתי.

  • מיכאל יעקובסון  On 7 ביוני 2010 at 22:14

    מתי אתה חותם על הספר? (אני רוצה הקדשה)

  • לי  On 9 ביוני 2010 at 3:32

    מזכיר קצת את הכתיבה של ג'ונתן ספרן פוייר.

  • Molloy  On 9 ביוני 2010 at 14:52

    מה אתה חושב על ספרך אירובי?

  • איריס אליה  On 12 ביוני 2010 at 5:11

    הי צ'יקי, בהצלחה רבה. (נו. זה באמת מה שאומרים) נשמע מבטיח. יש טעימות?

  • megalodon  On 14 ביוני 2010 at 0:43

    בחורה יפה

  • יוג'י גבאי  On 17 ביולי 2010 at 12:24

    תענוג צרוף לעשות את זה במיים העמוקים.
    המון הצלחה ושתחטוף הרבה פרגון.
    אני, הולך לקרוא את זה
    יוג'י

  • אפרת  On 22 באוגוסט 2010 at 23:04

    לייק.

    לקחתי את הספר מהספריה.
    קראתי את הסיפור הראשון, ונשארתי במתח. לא רוצה לקלקל לאחרים, אבל למה הסיפור נגמר באמצע?

    אהבתי מאוד את הכתיבה. יפה-יפה.

  • llekltor  On 8 באוקטובר 2010 at 3:39

    יפה

Trackbacks

  • […] העיצובים של אדריכלית הפנים זוכת פרס ישראל דורה גד למשביר לצרכן בשנת 1968, עיצוב פנים מטוס אל על 747 של דן רייזינגר שאף הוא זכה בפרס ישראל הם רק חלק מהחומרים המוצגים באתר. גולת הכותרת של האתר היא ללא ספק מפעל צילום הספרים וכתבי העתובהם ספרו של דני קרוון "מקום" מ-1982, יצחק דנציגר מ-1982, קטלוג תעורכת בצלאל+70 משנת 1975, קו גיליון 2, קו גיליון 3 בעריכתם של דן עומר, יונה פישר ורחל שפירא מ-1965 וגם קו 4 משנת 66', "הקיבוץ" משנת 1963, יגאל תומרקין מ-1975, ספרו של אריה שרון "קיבוץ+באוהאוס" שיצא לאור בשנת 1976, ספר המסכם את פועלו של האדריכל מקס גלפז בתחום מתקני הספורט והנופש (ובהם בריכת גורדון עם תמונה בה נעשה שימוש לאחרונה לכריכת ספרו החדש של רועי צ'יקי ארד "החלום הישראלי").  […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: