על יוג'י גבאי, הפנומן של מוזיקת אמצע הדרך הישראלית

עיצומי הטכנאים בקול ישראל זכו רק לתלונות מצד כולם ולאפס סולידריות, כי הרדיו נפגע מעצירת הראיונות והשמעת המוזיקה. זה באמת מעצבן, לא כיפי, מוזר וקשה לאנשים לקלוט שחיים שלמים של אנשים עומדים מנגד – אני אומר זאת אף שאני לא בקיא במאבק, בתנאי שכרם של העובדים ובמה שמצפה להם בעתיד. רק אומר שאם המאבק צודק, הצעד סביר. במהלך העיצומים, התבלט טכנאי הרדיו יוג'י גבאי כחוד החנית של המאבק, כשחיבר סיפור אלגורי על המאבק ועל רשות השידור.

זו הזדמנות גם להיזכר בפעילות הענפה של גבאי, כמוזיקאי, מלחין ומעבד שבחר באחד הז'אנרים הביזאריים בישראל, "מוזיקת אמצע הדרך". על אף שנראה כאילו "אמצע הדרך" היא הליכה על בטוח, בישראל המהלך בה הוא איש של אוונגרד, על גבול הגיבור הטראגי. גבאי עבד עם זמרים רבים, מאורי פיינמן ועד ירדנה ארזי. אבל הדברים המעניינים ביותר במורשתו קשורים להפקות והלחנה לזמרים ידועים פחות, שנראות כמו יוזמות שלו. את חלקם ניתן לאתר בעמוד היוטיוב הפורה של יוג'י גבאי. למשל, זמר בשם דין, מלהקת דין והחבר'ה, שרץ בשנות השמונים עם שיר בשם 'לך לעזה'. או חני יופה עם שיר "הטאקו" הלא יאמן והסקסואלי. גם הנסיונות של גבאי בקדם אירוויזיון הם אדירים: עם ירון חדד ב"זודיאק" ובשיר הסולו שלו עצמו "תרימו ת'רייטינג" (מילים: נורית בת שחר צפריר). בקליפ הרייטינג, כדאי לשים לב לשמלות של זמרות הליווי שיצרו לטעמי תקן בתחום. למרות המאפיינים הבידוריים והקלילים שנקשרו לז'אנר "אמצע הדרך", יש בשירים של יוג'י הרבה פוליטיות ונועזות, כמו עיסוק בעזה, במין חופשי שאשה דורשת וחתירה נגד הרייטינג – הרבה יותר מבשירי רוק אלטרנטיבי ישראליים, שבדרך כלל האלטרנטיביות שלהם היא בכך שהם העתיקו קודם וטוב יותר משהו מחו"ל שלא קשור לחיינו. יוג'י גבאי, עם צליל הסינתי המגלומני שלו, ניסה לייבא לארץ איזו גרסה של איטלו-דיסק בסנדלי שורש. בקליפים, רואים אותו משתגע על האורגנית, מלא בתשוקה. אנחנו מאחלים ליוג'י ולכל מי שנאבק על השידור הציבורי הצלחה ונצחון.  

מומלץ לבחון גם את האתר של יוג'י גבאי.

 

התפרסם ב7 לילות בגרסה מקוצרת מעט.

 
(פורסם לפני שבוע ב7 לילות)
 —-

 

עוד משהו מעניין:

יו"ר עובדות הנקיון, ברכה בן מאיר, מספרת על חייה

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גלי  On 12 במרץ 2010 at 13:33

    אבחנה מעניינת. חבל שכה קצר.

  • דן  On 13 במרץ 2010 at 0:45

    אבל הוא מצויין לדעתי. מעולם לא שמעתי את שיר הטאקו או על חני יופה אבל כמסתבר מהקליפ חני יופה היתה כוסית. משונה קצת לראות קליפ מלפני עשרים שנה ולגלות בחורה יפה שמעולם לא ראית קודם ואז להכנס לאתר שלה ולראות תמונות חדשות שלה ואופס, היא 20-25 שנה מבוגרת, כאילו הזדקנה בחמש דקות. מלחיצ.

  • יונה וולך  On 13 במרץ 2010 at 20:21

    הי צ'יקי

    רק רציתי לומר שקניתי את הספר שלך אתמול, סוף כל סוף. השירים שם לא רעים, אבל רובם ככולם כתובים באווירה נוראית של אנטי, שמקרינה לא מעט שנאה ואפילו מריריות. הרגשות האלה אמנם עטופים בהרבה הומור ושעשוע, אבל החיסול האישי נמצא שם. חבל שאדם צעיר כל כך מלא בכל כך הרבה רגשות שליליים.

  • דוד אבידן  On 14 במרץ 2010 at 7:11

    הי צ'יקי

    רק רציתי להגיד לך שגם אני קניתי אתמול את הספר שלך, סוף כל סוף. השירים לא רעים, אני מאמין שאנשים רעים יותר. חבל שאתה כזה אנטי, אולי במקום לכתוב שירים אנטים תלמד משהו דבר אחד שניים מיאיר לפיד. אתה ראית פעם את יאיר לפיד אנטי? חבל שאדם צעיר כל כך מלא ברגשות שליליים, אם רק תיתן לאנשים צאנס להגיע אליך, תגלה שהאושר הוא בך.
    שלך,
    דוד אבידן

  • יונה וולך  On 15 במרץ 2010 at 21:46

    מה לעשות, אולי זה נראה לך בנאלי וולגרי ונורא לא "מבין" ו"בקטע", אבל מבחינתי שיר שכולו נועד לקטול משוררים אחרים מהסצנה, כולל אזכור של פרטים מזהים ושמות פרטיים, הוא לא שיר שנעים לקרוא, יהיה כתוב באופן כשרוני אשר יהיה. נראה שצ'יקי משתמש בהרבה מהשירים בשביל לסגור חשבונות, שזה מה לעשות, תרגיל מסריח.

    חוץ מזה, גם השירים הארס-פואטים שעוסקים בסגנון כתיבה, מדברים בדרך כלל על איך לא לכתוב. כשלעצמו זה כמובן בסדר, אבל גם הם מקרינים מרירות של ממש ונותנים תחושה של התקפה אישית, של חזק על חלשים או גדול על קטנים. מה לעשות, יש כותבים שעדיין מתפייטים בסגנון הלירי הישן, ומיחושי לבם הרגשניים מעסיקים אותם יותר ממה לבשה עובדת הנקיון הרוסיה בסופר. חלק מהכותבים האלה הם אפילו לא רעים, וחלק אפילו יכולים לעשות לצ'יקי בית ספר. אבל צ'יקי ממקם אותם בעמדה של נחיתות רק מעצם קיומם, כאילו הם פלצנים זקנים ויומרניים ורק הוא הצעיר המגניב שיודע להתבדח. זה חמור במיוחד, לדעתי, מכיוון שהכותב הוא לא באמת פרא צעיר שרוצה לבעוט, אלא אדם בסך הכל מקושר ומבוסס מבחינת המעמד שלו בברנז'ה שלא מעט נושאים עיניהם אליו ואל רעיונותיו. לכן, לדעתי, מוטלת עליו החובה לא להיות נגאטיבי ואישי בכזה אופן.

    כאמור, צ'יקי לא רע בכלל עם מילים והיו גם לא מעט משוררים אחרים שכתבו בסגנון אגרסיבי מהסוג הזה (אלתרמן, פן פה ושם), אבל פשוט מוזר שאדם צעיר כל כך מחפש לפוצץ אנשים אחרים שעובדים איתו ושנמצאים במעגל שלו. הלך הרוח הזה מגיע אצל כותבים בדרך כלל לקראת הפנסיה ולא בשנות ה-30 המוקדמות.

    לסיכום, הייתי מציע לצ'יקי להשאיר את הכסאחים האישיים בבית, ולהתמקד בנושאים אחרים בשירים.

  • ינון  On 17 במרץ 2010 at 10:22

    אבל השירים באמת לא רעים!

  • דוד אבידן  On 18 במרץ 2010 at 1:34

    הסירי דאגה מליבך יונה,
    מעולם לא טענתי שצ'יקי ארד משורר, זה הרי תהיה בושה גדולה למקצוע אם יתברר כך בבוא הימים.

    ארד הוא יותר יחצ"ן מכל דבר אחר, אך יאמר לזכותו שדווקא עבודתו העיתונאית אצל מוזס משובחת. פשוט "אוירה של אנטי" לא נראת לי כאבן בוחן לשיר, הגם שמדובר בסגירת חשבונות. יריבויות בין משוררים ואנשי רוח היא לעיתים גם קרקע פוריה ליצירה, ראי את היריבות הגדולה בינך לרביקוביץ'.

    אני חושב שתרומתו הגדולה של צ'יקי לתרבות הישראלית היא התמוססותה של ההוויה השנקינאית. מה נשאר שם? רק יאפים עם ארבע על ארבע.

  • גיורא לשם  On 20 במרץ 2010 at 17:58

    למי שמתכנה דוד אבידן,
    מה אתה יודע של שנקין?

  • דוד אבידן  On 21 במרץ 2010 at 20:00

    אני יודע ששנקין מתחיל במשולש אלנבי ומסתיים בגינה. אח"כ זה חנויות בגדים.
    ומה אתה יודע על שינקין?

  • יונה וולך  On 22 במרץ 2010 at 7:34

    גם אני אוהב (זכר) את כתיבתו העיתונאית של צ'יקי. לפחות אהבתי אותה בהתחלה, אבל יש הרגשה מסוימת שהקטע מוצה. בכל זאת לטקסטים יש מבנה אחיד – הקדמה, ציטוטים משעשעים שהוצאו מהקשרם, ראיון קצר עם אושיה בעלת כוח כלשהי.

    אבל בכל מקרה הביקורת שלי מתייחסת רק לצ'יקי כמשורר ובאופן ספציפי לספר האחרון שלו.

  • שי  On 9 באפריל 2010 at 6:26

    מרגש

  • ציוד מחנאות  On 8 בינואר 2015 at 6:02

    When some one searches for his required thing, therefore he/she needs
    to be available that in detail, thus that thing is maintained over here.

Trackbacks

  • By זיפט : לך לעזה on 12 באפריל 2010 at 20:48

    […] אקראי ששהה ב-1989 במקום ה-15 במצעד העברי של רשת ג'. קרדיט 0 פורסם על ידי אבי לבקוביץ בתאריך Monday, April 12, 2010, בשעה […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: