סיקור מסיבת ההפתעה לבנימין בן אליעזר (פואד)

אירוע מסיבת ההפתעה ליומולדת 74 של פואד באולמי קינגסטון נפל ליד מסיבת הרווקות של בחורה בשם דנית, שקבעה אותה במסעדה צמודה וחסרת שם. שלוש יפהפיות בסגנון נמרי מאור יהודה, כל אחת מהן על עקבים שמספר הסנטימטרים של גובהם כמספר המנדטים של מפלגת העבודה ניסו להיכנס לאירוע שלהן, אבל שרשרת האבטחה עשתה בעיות. הן עמדו עם שקיות מלאות בקבוקים והתנצחו עם השוטרים העצובים. מה הן אשמות שמסיבת הרווקות נפלה באותו יום של היומולדת של פואד? השוטרים התעקשו, הבנות התעקשו. המזל הגדול שלפתע התגלה שהשוטר הבכיר והמכריס מכיר את אותה דנית, העיטורים הרבים שלו מרשרשים על שמלת הבליינית היותר יפה כשהם מתחבקים. הבליינית היפה מזמינה אותו לחתונה. והן חומקות לאיזו כניסה.
אני חושב לזנוח את משימתי העיתונאית וללכת בעקבותיהן. נשמע שזה אייטם שיותר מעניין לפצח. אבל נגרר הלאה. כנראה בגלל החיסול בדובאי, ליומולדת הטריוויאלית והטפשית הזו יש סידורי בטחון יוצאי דופן. אולי פואד הוא המקבילה שלנו לאל-מבחוח. בגלל שאין לי תעודת לע"מ, מסרבים להכניס אותי. עשיתי טעות גדולה והבאתי דרכון במקום תעודת זהות, והמאבטחת מביטה בחשד על החתימות הרבות שלי ממצרים וירדן. היא מורה לי לשבת על סלע דקורטיבי ולהמתין, יחד עם עובד אתיופי שגם כנראה חסר תעודה כלשהי. אנחנו מביטים יחד על האורות הירוקים הנשפכים על הסלעים שמסביב אולמי קינגסטון ועל האורחים שמגיעים, מיני פוליטיקאי זוטא ועסקני רקק, רובם חביבים דווקא.
בפעם האחרונה שראיתי את פואד, היה כשהתחרה בפריימריז המוזרים של העבודה נגד אברום בורג. אז גם לקחתי מהמטה שלו חולצה של 'פואד יעשה את העבודה' שהלכתי איתה מדי פעם. חולצה יפה וכתומה. אני בעיקר זוכר מהאירוע הזה שפעילי פואד תכננו שבשיא נאומו, יעופו יונים, כדי לסמל את המחויבות שלו לשלום. אך אלה סירבו לצאת מהכלוב.
האירוע מתחמם באיטיות ואני נכנס לשירותים. מלמר ומלצרית שובבים יוצאים מתא אחד. אני מסבן את ידי, שובר בטעות את מתקן הסבון הנוזלי הורוד, ובורח במהירות מהמקום.
ביציאה מהשירותים, עשרה בדואים בלבוש מוזהב צועדים לכיווני בשקט, ומסרבים למסור יותר מדי אינפורמציה לגביהם. אחד הבדואים המוזהבים מספר: "פואד מכיר המנטליות שלנו ואנחנו מכירים את המנטליות שלו. הוא כיבד אותנו. אנחנו מכבדים אותו. הוא מנסה לעזור לנו וזה לוקח זמן".
-כבר הרבה זמן, לא?
כן, שישים שנה.
הם מהלכים באיטיות ולפתע מקפצת אישה עם קוקו תכלת ומכנסיים משונים: "אתם יפים יפים. אתם משהו. אתם כל כך יפים". על פי בטחונה העצמי, היא כנראה אדם ידוע, אבל איני יודע מי היא וכנראה לא אדע לעולם.
אריק סיני נבחר להיות הזמר הראשון ואומר על פואד "הוא ממזר"
-הוא מתאים לישראל ביתנו, מפלגתך?
"הוא חוצה מפלגות. הוא מאוד מתאים לכולם".
במהלך הראיון הקצר, הסוכן שלו דורש ממני שלוש פעמים לרשום מתי ההופעה הבאה של פואד. אני ממהר לחמוק, ומוצא את רענן כהן כתירוץ. "אני אוהב את פואד כי הוא איש מעשה", אומר לי רענן כהן, מי שעד לאחרונה היה יו"ר הבנק לפיתוח התעשיה, ולדברי עצמו עשה שם עבודה טובה. לדבריו, הוא רוצה עכשיו להיות יו"ר חברת החשמל או יו"ר מפעל הפיס, שתי עבודות כיפיות.
-מה הוא עשה?
"הוא איש מעשה".
-אבל איזה מעשה הוא עשה כאיש מעשה?
שינויים  בכל מיני מערכות בתחומי התשתיות. למשל כבישים.
-יש איזה כביש מסויים שהוא עשה שאתה יותר אוהב?
כל התשתיות.
-הוא עשה יותר ממך או פחות ממך?
אני לא עושה השוואה. אני מציע שתפתח את האינטרנט ותראה מה עשיתי.
בהמשך אני שואל אם פעם עשו לו מסיבת הפתעה, והשאלה הזו מאוד מלחיצה אותו, משום מה.

מזכ"ל מפלגת העבודה העולמית, אדם בשם מישל חלימי, מסביר עוד יתרון בפואד: "אנשים מחו"ל אוהבים לשמוע אותו".
-מה הדבר הכי חשוב שפואד עשה?
"הוא עשה כל כך הרבה שאי אפשר לבחור".
-מה למשל?
"גשרים".
-יש גשר מסוים שמזוהה מבחינתך איתו?
"כל מיני צמתים".
-אין לי אוטו. מה פואד עזר לי?
"הוא שיפר מחלפים".
 
בחורה חביבה בשם ליאת שוחט, שעומדת סמוך לחלימי, אומרת שיש לה מה לאמר, אחרי שקודם התביישה לדבר: "אני חברת מועצת אור יהודה המארחת את פואד ואנחנו גאים מאוד שהוא בא לאור יהודה".
-אני מוכרח לציין שאור יהודה מאוד יפהפיה. לא הייתי כאן מזמן, והעיר נראית נהדר.
"אל תכתוב את זה, אני במפלגת העבודה".
-אני מאוד אוהב ששמתם ברווזים על הרמזורים. וכל האורות הירוקים יפים מאוד.
"זה לא אנחנו. אנחנו באופוזיציה. בשום אופן אל תכתוב דברים טובים על הברווזים".
-זה רק ברווזים?
"יש גם שקנאים ופלמינגו".
-מה רע בהם? הם ממש חמודים.
"העיריה מתעסקת רק בזה".
-איך היית מגדירה את היחס של אור יהודה לפואד?
"פואד הוא מלך אור יהודה"
-ומי הנסיך?
"לצערי אין נסיך. פואד מאוד עזר לעיר".
-עוד עשרים שנה יהיה רחוב פואד בעיר?
"אני אהיה מיוזמי הבקשה".
 
הסיגרים המרוקאים מגיחים, וזה האות לכניסת פואד ופרס. רובי ריבלין מנסה ללחוץ להם ידיים, אבל נהדף לצדדים לטובת אישה בסוודר סגול ושיער כתמתם שממש קופצת על שניהם ומתגלה כגליה סלומונוב, חברת מפלגת העבודה וראש ועד בבנק משכנתאות בינוני: "אני מאוד קשורה לפואד".
-לטעמי את הכי נחמדה כאן. את ראויה להיות שרה.
"אולי חברת כנסת. לא ישר למדרגה עשירית, כמו שאומרים אצלנו".
-ואם תהיי חברת כנסת אז תהיי ממחנה פואד?
"כשנגיע לנהר נעבור אותו".
-את כבר תופסת תחת כחברת כנסת ונוטשת את מיטיבך?
"צעד צעד".
בהמשך, היא מספרת לי על מעין דובי מלא סוכריות שהועד של הבנק תרם לילדים אתיופים ביפו. ואומרת שאני חייב לראות את זה. היא נותנת לי את הטלפון שלה וטוענת שישתלם לי לדבר איתה, שיש לה המון אייטמים הקשורים לדובים שבתוכם סוכריות. אני מעט נלחץ מכל הקשר איתה.
 
כל השרים החשובים מצטופפים סביב שולחן מרכזי, שבמרכזו פרס, אהוד ברק ורעייתו, פואד ויעקב נאמן ורעייתו. במרכז השולחן מעין מנורת אזמרגד מכוערת, שאיני מבין איך השב"כ אישר. בפינה, ציפי לבני שנראית בלוק אופנועני מעט. צפוף מאוד בשולחן, ממש כתף מתחככת בכתף. ברק ואשתו הורדרדת נלחצים לגמרי, מול מיץ האשכוליות המסורתי. כי המאבטחים דוחקים אותם גם מאחורה.
כל יושבי השולחן הזה, נעשים לפתע סנובים ולא רוצים להתראיין אצלי. אפילו שרים משניים כמו ברוורמן. אני מביט אלילאיזהם – הם זחוחים לגמרי ונראים כמו ילדים בני שש בגן. הם מנסים לשמור על נימוס ולא לאכול, אבל שר הבטחון לא מתאפק וממזלג לפיו עלה גפן אחרי עלה גפן, מכניס אותם לפיו כצב קטן. שולחן המקובלים סנובי כאמור, ואני הולך לשולחן הסמוך שבו השר גדעון עזרא ואמנון כהן מש"ס יושבים ואוכלים במיה. עזרא: "פואד חיזק את הקשרים בתורכיה לאחרונה, עם כל הפשלות שהיו".
-אתה אומר שישראל ביתנו הורסים, פואד מתקן?
"במקרה של תורכיה, בוודאי".
-למה אתם לא יושבים עם השרים המקובלים, אלא בצד?
"אנחנו לא מהנדחפים".
 
הנאומים מתחילים. אריק סיני עולה, ויעקב נאמן טופף באצבעו על השולחן כדי להראות עממי. כולם ממתינים לאייל גולן. פרס אומר, "הייתי בהרבה חגיגות בר מצווה, חגיגה כזו לא ראיתי. אתה שר התשתיות שמביא את אנרגיית השמש". נכדו הצעיר של פואד, כבן שמונה, אמור להיות שיא מרגש של האירוע, אבל הוא מאחל מדף דברים לא ברורים.  מתגלה שגם לאהוד ברק יש יומולדת השבוע. כשאומרים את זה, לפצע נפל והתנפץ לרצפה עציץ ורדים וציפורנים.
בזמן הנאומים המשעממים, אני מנסה לכתוב את הכתבה, כדי לשלוח אותה בזמן. אבל יש המון הסחות דעת. מניחים לידי את צלחת הפסטלים שכוללת סיגרים מרוקאים וכל מיני מאכלים שומניים. בועז שפירא הקריר והנערץ מערוץ 1 לוקח לא מעט. הכתבת החמודה של גל"צ תמר לוי לוקחת ביס מסיגר ומחזירה אותו לצלחת. היא לדעתי מעט אימו. אני אוכל פסטל קטן, ומתעייף במהירות. אני הולך אחורה, לכניסה, ומנסה לכתוב משם את האייטם. לפתע אני מגלה שדמות מתולתלת מלטפת את רגליי. אני מרים את ראשי ובוחן את הדמות והיא מתגלה כניסים גרמה, מוזיקאי ואיש מחנה פרס. אני מנסה לא לראיין אותו כי הוא תמיד מרואיין באירועים כאלה, אבל הוא דורש להגיד "פואד הוא אדם עם נשמה בגודל של הכרס שלו". לידי מסתובב מאבטח קרח בלבוש הדוק, שאני רואה מאחורה, ומופתע לגלות שהקרחת שלו מקועקעת. לאחר כמה רגעים מתגלה שמדובר באייל גולן, זמר שאני מאוד אוהב, אבל לא מעריך את הקרחת והתדמית החדשה.
ואז עולה פואד ומגלה שכל מסיבת ההפתעה הזו היתה הונאה: "המארגנת שלחה לי בטעות הזמנה שכתוב עליה שיש לי יומהולדת ולשמור את זה בסוד. אבל אני בעיקר כועס שהיא כתבה 'לא להביא מתנות'".
 
(פורסם לפני כמה ימים בידיעות אחרונות בגרסה קצרה בהרבה תחת הכותרת "זה יום הפואד")
 

כאן יש תמונות של נופי דדוש
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יוסי  On 24 בפברואר 2010 at 14:40

    האם רועי ארד הוא גם שופט? והכתבה מצחיקה

  • משורר נידח  On 24 בפברואר 2010 at 18:48

    אני חיכיתי שנתיים לתשובה של הלקטורית של מנחם פרי. מזדהה עם כל מילה בתביעה.

  • ליאור עזיז  On 25 בפברואר 2010 at 0:25

    זה האתר של אברבנאל כאן???????????????????????

  • אברבנל  On 25 בפברואר 2010 at 11:02

    וחוץ מזה לא שמעת על תביעה של 2.4. מיליון שח של עזיז נגד אברבנל? היה כתבת שער בידיעות בת ים, מיוצג על ידי בכיר עורכי הדין בישראל

  • אברבנאל  On 25 בפברואר 2010 at 12:11

    לפני 4 שנים הצלנו אותך מלעמוד לדין כי קבענו שאינך כשיר לדין בשל מצבך הנפשי, וככה אתה גומל לנו? שום תביעה שלך לא קיימת כי אינך משלם אגרה. גם לא נגד שוקן, נמרודי, ברוך קרא, נוני מוזס, תפוז, מאיר בליך, נועה מנהיים, ועוד עשרה. אתה גם מתחזה לבכיר עורכי הדין. אין לך תואר עורך דין.

  • מיכאל  On 25 בפברואר 2010 at 12:21

    ואני בהזדמנות הראשונה רוצה לגבות את מנחם פרי הוא מצחיק ומשעשע ומעורר עניין בכל פעם מחדש..

  • המחלקה הפתוחה  On 25 בפברואר 2010 at 12:33

    זה הבלוג הכי כייפי ברשת. אנחנו מקנאים במחלקה הסגורה.

  • בכיר עורכי הדין  On 25 בפברואר 2010 at 12:38

    אני בכיר עורכי הדין ולא הוא. תוגש תביעה נגדו

  • בכיר עורכי הדין  On 25 בפברואר 2010 at 12:52

    אם לא תאושר יישארו גם לשופט שעתיים לחיות.

  • חנה ליכט  On 25 בפברואר 2010 at 14:47

    ×•× ×ª רכבת היא ×ª××•× ×” שבה מעורבת רכבת. ×ª××•× ×•×ª רכבת הן מסוגים אחדים:

  • אברבנל הדביל  On 26 בפברואר 2010 at 0:40

    עזיז יקבל הכל בחינם, כי יש לו תעודת נכה. לנזק גוף מספיק שש מאות שח, ועזיז כבר שכר באמת עורך דין בכיר. את הלשון הרע הוא משאיר לעצמו, כדי להתענג על חקירתם של פרי מנחם, שיינפלד וכל החברה על דוכן העדים. אתה תשאר עני ועזיז ישלשל קרוב למיליון שח לכיסו.
    אז מי המשוגע?
    לך לקרוא חרא ספרים וחרא שירים ותמשיך להאמין לכל העיתונים שלא שמים עליך

  • עורך דין בכיר  On 26 בפברואר 2010 at 0:49

    למרות שלא שולמה אגרה העורך דין נלחץ וביקש מבית המשפט בקשה לדחייה לשישים יום של כתב הגנה.
    פרי מנחם גמור. המקטרת תיכנס לו עמוק לתוך הפה.
    ואגב רק עם אישור האגרה עזיז ישחרר לביהמש כתב תביעה מעודכן. עכשיו הכל יחצני. לביהמש הכל יוגש על פי הספר.

  • בכיר עורכי הדין  On 26 בפברואר 2010 at 9:57

    הוגשה תביעת דיבה של פרי נגד עזיז על 271 הוצאות דיבה עליו בעשרות אתרים, בלוגים ופוסטים ברשת. פרי עוד מחכה שהמספר יגיע ל-300 כי בית המשפט אוהב מספרים עגולים. פרי טוען בתביעה כי עזיז הוא אדם נקלה מוסרית שגדוד בלוגרים סר למרותו.

  • עורך דין בכיר  On 26 בפברואר 2010 at 10:30

    כל מה שנכתב בטוקבקים על פרי הוא כתב תביעה שהוגש לבימהש ופתוח לציבור באתר בית המשפט לכן אין עילה לדיבה.
    אפסי הדור, תתעורר האלילים הספרותיים שלכם להם אתם סוגדים הינם שקרנים, רקובים מוסרית. עדיף שתסגדו לעגל הזהב מאשר למנח פרי.

  • בכיר עורכי הדין  On 26 בפברואר 2010 at 10:53

    זה מה שאתה בעצמך כותב למעלה.

  • לא משנה  On 27 בפברואר 2010 at 4:12

    תודה כפרה, לא צחקתי ככה יובלות, ירדו כמעט דמעות מרוב צחוק.

    המשך כך!

  • חוק וספרות  On 28 בפברואר 2010 at 15:40

    בית משפט השלום: ת"א 09-12-7399

    התובע: עזיז ליאור.

    נגד

    הנתבעים:

    פרי מנחם. כתובת: בוסתנאי 23 ת"א .
    פרי יערה. כתובת: עזריה מן האדומים 7 ת"א .
    עיתון מעריב. בעלים:נימרודי עופר. כתובת: קרליבך 2 ת"א.
    דנקנר אמנון – עורך מעריב דאז.
    גור אסף – עיתונאי מעריב.
    עיתון ידיעות אחרונות. בעלים מוזס ארנון. כתובת: מוזס 2 ת"א.
    עורך ידיעות אחרונות.
    נאה בוקי – עיתונאי ידיעות אחרונות.
    לוי יעל – עיתונאית ידיעות אחרונות.
    עיתון הארץ ואתר HAARETZ. בעלים:שוקן עמוס. כתובת: שוקן 21 ת"א.
    עורך הארץ.
    עורך HAARETZ.
    רוני זינגר – עיתונאית הארץ.

    מהות התביעה: עבירות על חוק איסור לשון הרע.
    עבירות על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ס' 2 וס' 4.
    עבירה על חוק עשיית עושר ולא במשפט.

    סכום התביעה: מיליון ש"ח

    כתב התביעה

    חלק מקדמי:

    1. אני סופר מוכר וידוע לציבור. פירסמתי שני ספרים בהוצאת זמורה ביתן
    ובהוצאת הקיבוץ המאוחד, שזכו לביקורות מהללות וטובות בעיתון הארץ
    ובעיתון ידיעות אחרונות. נערכו עימי ראיונות ענק בעיתונות הכתובה
    והמשודרת.
    סיפורים שלי נכללו באנתולוגיות יוקרתיות בישראל ובארגנטינה.

    2. יש לי תואר בהצטיינות מהחוג לקולנוע וטלביזיה באונ' ת"א.
    בעת האירוע, הייתי סטודנט שנה ד' למשפטים, בתוכנית למצטיינים, במרכז
    הבינתחומי בהרצליה.

    3. שם משפחתי מהולל מהבחינה הצבאית. דודי, נסים עזיז, הוא ההרוג הראשון
    בקרב הגדול על ת"א בשנת 1947. זה היה הקרב הפותח של מלחמת העצמאות,
    ודודי הוא ההרוג הראשון של מלחמה זו. על שמו של נסים עזיז ושניים
    מחבריו שנפלו בקרב זה, השלושה, יש בתל אביב כיכר ואנדרטה, ברחוב ויצמן,
    סמוך לגדות הירקון.

    הפרסומים שהם לשון הרע (כל הנספחים מצורפים):

    הפרסום הראשון:

    4. ב-14.11.2005 נכתב עלי בעמוד הראשון בעיתון מעריב:

    "ההודעה שהמתינה לפרופ' מנחם פרי היתה חד משמעית: יש לך שעתיים
    לחיות. גם בתו קיבלה איומים. ברור קצר העלה: מדובר בסופר מתסוכל,
    שנעצר."

    5. מדובר בלשון הרע. הכותרת מפנה לכתבה בעיתון, ופה יוחסו לו עבירות פליליות
    חמורות, וגם כינו אותי 'סופר מתוסכל'. התיק הפלילי בעניני נסגר, יום לאחר
    האירוע. לא היו ראיות לאיומים שלי. מדובר בעדות שקר של פרי מנחם ויערה
    במשטרה.

    6. באותו תאריך בעמוד ראשי במעריב נכתב עלי כך:

    בכותרת משנית: "ראש החוג לספרות באונ' ת"א, פרופ' מנחם פרי, מצא את
    עצמו בסוף השבוע לכוד בתוך מותחן אימה מציאותי כשסופר מתסוכל שאת
    כתביו הוא דחה הודיע לו: "יש לך שעתיים לחיות" ואיים גם על חיי בתו
    ונכדתו".

    מתחת לתמונה שלי נכתב : "איים על הבת של פרי מול עיני השוטרים".

    בגוף הכתבה נכתב כך: "… הפרופסור מחליט לדחות בנימוס את כתב היד, אבל
    אז הוא חוזר הביתה ושומע במשיבון שלו הודעה שאינה משתמעת לשני פנים:
    יש לך שעתיים לחיות".

    ציטוט נוסף: "עוד באותו הלילה קיבלה בתו, יערה פרי, שהיא במקרה גם
    שכנה של הסופר המתוסכל, שיחה מאיימת אפילו יותר שבה נאמר לה בין
    היתר: "הוצאתי הוצאה להורג של אביך, אני יודע מי את ואיפה את גרה, ואני
    מודיע לך שאני ארצח גם אותך. תודה."

    ציטוט נוסף: " בנוסח האחרון של הספר שלו, עזיז כבר התייחס למותי בפואמה
    'בשוך יומך', וגם שלח לי מכתב נלווה ובו הוא מפנה את תשומת לבי לשיר הזה.
    ביום שישי הוא השאיר לי הודעה טלפונית במשיבון שנותרו לי שעתיים
    לחיות … רק אחרי שהוא השאיר הודעה לבתי יערה, ובה טען שמשום שאני
    מסרב להוציא לאור את היצירה שלו היא ובתה ירצחו…"

    פרי יערה אומרת כך: "השוטרים הגיעו, ופתאום עזיז הופיע למטה בלי חולצה
    ואיים לרצוח אותי שוב בנוכחותם, אך הם לא הספיקו לעצור אותו".

    7. מדובר בלשון הרע חמורה ביותר. מיוחסים לי עבירות פליליות חמורות. מעולם
    לא השארתי הודעות מאיימות על המשיבון של הנתבעים, לא הוצגו לשוטרים
    הודעות כאלה. מעולם לא איימתי על הנתבעת, ואפילו לא ראיתי אותה.
    לא יתכן שברחתי משלושה שוטרים, כמו שהנתבעת טוענת, כי לא נרשם דו"ח
    משטרתי על כך. כאמור, התיק הפלילי נסגר עוד יום קודם לפרסום!

    הפרסום השני:

    8. ב-14.11.2005 נכתב עלי בעמוד ראשי בעיתון ידיעות אחרונות:

    בכותרת ראשית: "איומי רצח בחוג לספרות". משמע האדם הסביר מבין, כי
    איימתי וביצעתי עבירה פלילית חמורה.

    בגוף הכתבה נכתב עלי מפיו של פרי מנחם: " ביום שישי האחרון הושארה לי
    ההודעה המאיימת במשיבון. לא ייחסתי לה יותר מדי חשיבות, אבל בתי
    צילצלה בשבת ואמרה שגם לה השאירו איומים במשיבון כמו 'אני בא לרצוח
    אותך' … אבל כשבתי שהתה מחוץ לבית, השכנים התקשרו לספר לה שהבחור
    ממש מנסה לשבור לה את הדלת. אדם כמוהו אסור לשחרר. הוא צריך טיפול
    ולא שחרור".

    9. מדובר בלשון הרע חמורה המייחסת לי ביצוע עבירות פליליות, וקובעת, כי אני
    צריך טיפול. משמע, כי אני לוקה בנפשי.

    הפרסום השלישי:

    10. ב-13.11.2005 נכתב עלי באתר YNET :

    מפיו של פרי מנחם: "ביום שישי כאשר שמעתי את ההודעות במזכירה
    האלקטרונית שלי, שמעתי הודעה ובה הוא מאיים עליי ואומר לי שיש לי עוד
    שעתיים לחיות. אתמול כבר היו איומים קונקרטיים כאשר הגיע החשוד
    לדירתה של בתי ושבר את הדלת", אמר פרופ' פרי ל-ynet."

    11. מדובר בלשון הרע חמורה. דברי בלע ונאצה. איך פרי יודע כי אני שברתי את
    דלת ביתה של בתו בלא שראה אותי?
    מיוחסים לי פה עבירות חמורות של איומים ופגיעה ברכוש.

    הפרסום הרביעי:

    12. ב- 14.11.2005 נכתב עלי בעיתון הארץ:

    מפיו של פרי מנחם: "בתגובה החל עזיז להשאיר הודעות במשיבון שבביתו
    של פרי, ואיים כי יפגע בחייו. אתמול הוא השאיר הודעה נוספת, ובה אמר
    שגילה כי בתי היא שכנה שלו וגרה באותו רחוב, ואיים לפגוע גם בה."

    13. מדובר בלשון הרע. דבריו של פרי מנחם הם שקר וכזב.

    הפרסום החמישי:

    14. ב- 13.11.2005 נכתב עלי באתר haaretz:
    " לאחרונה השיב פרי פעם נוספת את כתב היד לעזיז, והודיע לו שאין ברצונו
    לפרסמו. בתגובה החל עזיז להשאיר הודעות במשיבון שבביתו של פרי,
    ואיים כי יפגע בחייו."
    העיתונאית פה מדווחת כאילו הכל אמת, והיא שמעה בעצמה את ההודעות
    המאיימות.

    ציטוט נוסף מפיו של פרי מנחם: "אתמול הוא השאיר הודעה נוספת, ובה אמר
    שגילה כי בתי היא שכנה שלו וגרה באותו רחוב, ואיים לפגוע גם בה", סיפר
    פרי אתמול. במקביל התקבלו הודעות גם בביתה של הבת, שבהן איים עזיז כי
    ירצח אותה ואת בתה."

    15. מדובר בפירסום שקרי, שרחוק מן האמת כרחוק מזרח מן המערב.

    הפרסום השישי:

    16. ב-13.12.2005 בעיתון מעריב בכתבת ענק נכתב עלי בכותרת ראשית:

    "סופר צללים". מי שהוציא שני ספרים בהוצאות מובחרות ושספריו זכו
    לביקורות מהללות וטובות, הינו סופר צללים?
    מדובר בלשון הרע וביזוי שמי, ופגיעה במשלח ידי.

    בגוף הכתבה נכתב עלי:

    "הסופר הזועם, שהיה תלמידו של פרי באוניברסיטה, אף הגיע לדירת בתו
    של פרי, יערה פרי, המתגוררת בשכנות אליו, איים עליה ברצח, שבר את
    פעמון הכניסה וניסה לשבור את דלת ביתה".
    למרות שהתיק הפלילי כבר היה סגור, הכתב מוסר, כי עברתי עבירות
    פליליות.

    ציטוט נוסף מפיה של פרי יערה: "…השוטרים הגיעו ועדכנתי אותם
    במתרחש, ופתאום הוא הופיע למטה בלי חולצה ואיים לרצוח אותי שוב."

    17. מדובר בלשון הרע. דברי עורבא פרח. שוטרים לא ראו אותי מאיים על פרי
    יערה, כי מעולם לא איימתי על פרי יערה. ואיך בדיוק פרי יערה יודעת איך אני
    נראה? יש לה תמונות שלי מן העיתונות מלפני ארבע שנים קודם לאירוע?

    התנהגות הנתבעים:

    18. פרי מנחם ופרי יערה פירסמו את הדברים בזדון, מתוך כוונה לפגוע, לבזות,
    ולהכפיש את שמי הטוב, ולפגוע במשלח ידי כסופר, תוך ידיעה, שהם מוסרים
    לעיתונות דברי שקר, שאין בהם תום לב.

    19. ראיות תומכות לכוונת הזדון: פרי מנחם זימן בעצמו לתחנת המשטרה
    עיתונאים ממרבית גופי השידור הכתובה והאלקטרונית בארץ, לשם עשיית הון
    תעמולתי ורווח פירסומי לו ולהוצאתו.
    מלבד פרסום הלשון הרע החמורה כנגדי, פרי מנחם מכפיש בעיתונות את
    ספרי החדש, שטרם אפילו ראה אור. הוא טוען שאינו מבין מה כתוב בו. מספר
    שמדובר בחזיונות נבואיים וכו', פרי מנחם עשה הכל בכדי להעמיק את ביזוי
    שמי הטוב ובכדי לפגוע במשלח ידי כסופר.
    פרי מנחם מספר בעיתונות, כי דחה את ספרי כמה עשרות פעמים. שקר וכזב.
    קיבלתי תשובה בודדה מפרי מנחם על ספרי, רק אחרי שלוש שנות המתנה.
    פרי מנחם שלח לי מכתב בכתב ידו, בו הוא כותב, כי לקטורית קראה את
    הספר, ולא הוא, וכי אין בכוונתו לקרוא את הספר.
    כל הדיוט בספרות גם יודע, כי הוצאה לאור משיבה תשובות לכתבי יד
    הנשלחים אליה, חודשים ארוכים מיום המשלוח. ואין דבר כזה, מתן תשובות
    שליליות 'כמה עשרות פעמים' כמו שפרי מנחם טוען בעיתונות.
    מן המפורסמות הוא, כי פרי מנחם לא קורא כתבי יד המוגשים להוצאתו
    'הספריה החדשה' לקריאה, אלא לקטורים מטעמו.
    כל דבריו של פרי מנחם מעידים על כוונה ברורה להאדיר את שמו ולבזות בזדון
    את שמי הטוב.

    20. לגבי עיתון מעריב: שלחתי ליועץ המשפטי של מעריב, מאיר בלייך, אימיילים
    רבים, וביקשתי בהם תיקון והכחשה לפרסום הלשון הרע כנגדי בעיתון, כמנוי
    בס' 17 לחוק איסור לשון הרע או כמנוי בס' 25א(א) לחוק.
    מאיר בלייך הבטיח לי תיקון. אחרי שבוע שוחחנו, והוא חזר והבטיח פירסום
    האמת. שבוע אחר כך, הוא טען שבמעריב אוספים חומרים לפירסום הכתבה
    בנושא. שבוע אח"כ, בשיחה אחרונה, הוא אמר, כי מעריב לא יפרסמו את
    האמת.

    21. לגבי ידיעות אחרונות: שלחתי בפקס למזכירה של ארנון מוזס את הכתבה
    המהווה לשון הרע, ובקשתי תיקון ופירסום האמת. ידיעות אחרונות סירב
    לפרסם התיקון או העידכון.

    22. לגבי ynet: שוחחתי עם מפרסם הכתבה, העיתונאי אבי כהן. הוא הבטיח לי
    פירסום. אח"כ הוא אמר לי, כי במערכת העבירו את העניין לכתב ספרות.
    שלחתי הודעות אימייל ליועצת המשפטית של ynet, נעה ספיר, בכדי למנוע
    תביעה כנגד ynet . כתב ספרות הודיע לי, כי ynet לא יפרסמו התיקון ללשון
    הרע. שוחחתי עם נעה ספיר.
    בשיחה המזעזעת איתה, היא כינתה אותי חולה נפש, ואף דרשה מספר טלפון
    של קרובי, כדי לספר להם כי אני זקוק לטיפול!
    מסרתי לה מספר טלפון, והיא אכן התקשרה לקרוב משפחתי!
    חמור מכך: נעה ספיר, כתב הספרות, וכתבת התרבות של ynet (עימה לא
    שוחחתי מעולם), התלוננו כנגדי משטרה, כאילו אני מטריד אותם, והביאו
    לשוטרים את הידיעה עלי מ-ynet כדי לשכנעם, כי אני חולה נפש, ויש לי רקע
    פלילי.
    Ynet לא פירסמו האמת בעניני, כנדרש על פי חוק איסור לשון הרע.

    23. לגבי עיתון הארץ ואתר haaretz: שלחתי אימיילים, ואף דיברתי עם בן ברק
    אור, עורך בהארץ. עם שר ברק, סגן עורך בהארץ. עם רותי זוטא, ראש מחלקת
    הכתבים בהארץ. ביקשתי מהם לפרסם תיקון או עידכון ללשון הרע.
    ביקשתי גם לשוחח עם עורך הדין של עיתון הארץ. השלושה צחקו בפני, אמרו
    כי אינם מכירים את העורך דין של עיתון הארץ.
    רוטי זוטא אף אמרה לי כך: "הארץ הוא גוף פרטי ולכן הוא לא כפוף לחוק!"
    התיקון ללשון הרע לא פורסם בעיתון ולא באתר העיתון.

    24. סכום הפיצוי המבוקש מבוסס על שישה פרסומים בכוונת זדון של לשון הרע
    כנגדי, בה יוחסו לי קיומם של עבירות פליליות חמורות.
    כמו כן נגרם לי נזק ממון בצפי העתיד, שכן מי ירצה לקבל יעוץ משפטי
    ממשפטן שפורסם עליו כי איים על אחרים?
    מי ירצה לקרוא או להוציא לאור ספר של סופר שאיים על אחרים?
    מאז האירוע, יש עורכי ספרות בכירים, שמסרבים לקבל אפילו לקריאה את
    כתב היד שלי. אני משול לסופר מת בישראל. סופר בזוי ונקלה.

    פרי מנחם והוצאת הספרים שלו 'הספריה החדשה', קיבלו במקרה זה, שלא
    על פי זכות שבדין, שירות וטובת הנאה, שבאו אליהם ממני, המזכה, וזאת על
    פי ס' 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט.
    פרי מנחם כונה בפירסומים: "עורך נחשב" ו-"בכיר אנשי הספרות בארץ"
    בעוד אני כונתי "סופר מתוסכל" ו-"סופר צללים".
    פרי מנחם זכה לכבוד ויוקרה, בעוד אני זכיתי לבוז והשפלה.
    בצפי העתיד יש פגיעה ממשית ברווחים שלי ממשלח ידי כסופר או כמשפטן.

    25. בהתאם לזאת, אבקש מכב' בית המשפט לתת לי את הסעד המבוקש, כפיצוי
    על הפגיעה בשמי הטוב, בשמה הטוב של משפחתי, ובמשלח ידי.

    26. אבקש מכב' בית המשפט לצוות על גופי התקשורת הנתבעים לפרסם את
    האמת בעניני, כאשר הפרסום יהיה בהבלטה, ובדיוק בדרך שבה פורסמה לשון
    הרע כנגדי. כלומר, באותם מדורים ועמודים ראשיים בהם פורסמה לשון הרע,
    כולל תמונות של פרי מנחם ויערה, ותמונה לא מבזה שלי, אותה אמסור
    לתקשורת.

    בכבוד רב,
    ליאור עזיז

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: