דברים בזכות סטס מיסז'ינקוב

אנשים רבים נמצאים בשמאל לא מבחינת דעה, אלא מסיבות שבטיות או אסתטיות. הם בשמאל בשל תיעוב לצבע השחור, הערסי והרעשני המזוהה עם ה"ליכודניקים". הדימוי הזה חסר אחיזה במציאות אלא רק בסטריאוטיפ: הפוליטיקאים המרכזיים בליכוד חיוורים ונקיים כבשמאל.

כלומר אותם "שמאלנים" שונאים בשקט חרדים, עניים, פועלים, מרוקאים וערבים – והם קוראים לעצמם שמאל כי הם בעלי אוריינטציה אשכנזית או מערבית, וכי הם שונאים על הנגלה גם מתנחלים. השמאל, איכשהו, נשמע הגון, מכובד ואירופי יותר. השמאליות עבורם היא ממש כמו פעולה של נימוס אצל יפניות כשהן צוחקות ולא חושפות את השיניים. במלחמה הבאה, הם יתמכו בשקט בימים הראשונים, עד שיופתעו לגלות שאנשים מתים בה.
מכיוון שהשמאליות שלהם שקרית, היא שם משפחה שנולדו איתו, ולא רעיון פוליטי, הם מתחזקים אותה על ידי דמוניזציה של סמלי ימין ואחר כך גיחוך טפשי. אני עצמי לא מסכים עם הימין, אך משאיר את זה בתחום המחלוקת הרעיונית. הימין כולל בתוכו בני אדם סבירים מלבד הדעות שלהם, ישרים או לא ישרים, משוגעים או לא משוגעים, חתיכים או לא חתיכים, וכשירים או לא כשירים להיות מהנדסים או שרי תיירות. כמו כל קבוצה של בני-אדם, משיעים ועד תושבי ליכטנשטיין.
אותם אנשים לעגו השבוע לסטס מיסז'ינקוב, שר התיירות מישראל ביתנו. הוא הפך ממש למשל ושנינה, אני אמנם חושב שליברמן הוא תופעה נוראה ומסוכנת למזרח התיכון ושההתבטאויות שלו היו צריכות להוביל להדחתו, אבל אין לי בעיה עם סטס כשר תיירות, יותר משהיתה לי עם בוז'י באותו תפקיד נחמד. אפשר לחשוב שבעבור ג'וב, סטס לא היה במפלגת העבודה, ובוז'י, כן, בוז'י שלנו, לא היה נתקע איכשהו בישראל ביתנו ומשחק את המשחק באצילות.
בעיתונות, פורסמו שלוש טעויות שעשה לכאורה סטס בטיולו האחרון בספרד: הוא הלך לבלות במקום להיפגש עם אנשי עסקים. הוא התלונן על התמשכותו של טקס יום שואה ארוך במיוחד. והוא הלך ולחץ יד לשר התיירות האירני בשביל הפוטו-אופ, בלי לומר שהוא ישראלי. ההאשמות הללו נשמעות נורא כי העיתונאי מוסיף את המילה "מביך", אבל הן למעשה חיוביות.
גם אם אני הייתי שר תיירות, ואני די לוטש עין לתפקיד, הייתי מעדיף בילוי בפאב על פגישה עם אנשי עסקים יבשים. זה מעיד על כך ששר התיירות אוהב לכייף, תכונה נצרכת אצל שר מסוג זה. לנסוע לספרד ולהיתקע עם חבורת גברים רדומים שמראים אחד לשני אפליקציות באייפון נשמע כצעד מטופש. אני משוכנע שאם הייתי פוגש את שר התיירות של מדינה דמיונית בשם קרפקיה בפאב או בדיסקוטק, מיד הייתי מחבב את אותה מדינה מגניבה. טוב שפוליטיקאים מסתובבים בחו"ל במקומות בין אנשים של ממש, ולא מסתגרים בסדר יום צפוף עם מיני תולעים חנוטים בעניבה. 
דבר נוסף שעשה סטס, לדברי העיתונות לפחות, שמעיד כי הוא שר תיירות מצויין, הוא להשתעמם בטקס יום השואה, ולהתלונן על האורך שהעניין נמשך. חייבים לומר את זה: בישראל, 65 שנה אחרי שהדבר הנורא הזה נגמר, תפקיד השואה הוא ממש חולני. למרות שאיננו סובלים השוואות שלנו לנאצים, אנחנו כל הזמן מרמזים על דברים דרך השוואה לנאצים, כמעט על כל אויב רקק. וכך השואה עצמה מופקעת לצורך הפיכתה לכלי ניגוח נגד מוסלמים או נגד ביקורת עולמית אלינו, ובצנצנת בסופו של דבר לא נותר דבר. השיא היה כשדימיינו שבאיראן היהודים יילכו עם טלאי צהוב. מעבר לשקר שבכך, האם זו לא הכחשת שואה לכל דבר? באירן היחס למיעוטים טוב לא פחות מבישראל, יש ליהודים ייצוג בפרלמנט, תחנת רדיו ועסקים רבים. להשוות את האיראנים לנאצים זו הקטנה איומה של היחס הרצחני והגזעני של הנאצים ליהודים.

על כל פנים, אחרי מעל שישה עשורים ומאות פצצות אטום, הגיע הזמן להפסיק את העריצות הזו, שבה המוות והפחד מכליון הוא הדבר החשוב ביותר, ולא החיים. כשאני אומר שהשואה מנוצלת כולה לצרכים צבאיים, ולא נותר מקום לתפישה פשוטה שלה, זה מתבטא גם ביחס הנורא שלנו לניצולי השואה, שרבים מהם יכלו לשפר את איכות חייהם אם היה מושקע בהם כסף שהלך לדלק שנשרף במטוסים של צה"ל שעפו מעל אושוויץ בשביל לעשות דאווינים ולקדם פוליטיקאים כמו אהוד ברק ודן חלוץ.
ההתגייסות ההמונית להפקעת העבר גם הביאה לכך שלא שמו כאן ממש לב כשרצחו מיליונים ברואנדה ובקונגו. אם היום היה נערכת שואה בעם שאינו העם היהודי, אני בטוח שישראל של ביבי לא היתה נוקפת אצבע, כמו שאמר נתניהו לפני שנסע לגרמניה "כדי שלא נהפוך למדינת עולם שלישי".
אני הייתי בטיול לאושוויץ עם מקיף ד' באר שבע. אמנם היו רגעים נוראים ומרגשים, אבל אני זוכר כמה שנאה ניסו ללמד אותנו ואת ההסבר על כך שהנהגים הפולנים מסריחים שקיבלנו בהכנות למסע. כך שאני מודה על כל נער ונערה שניצלו מהמסע לאושוויץ.
ההאשמה השלישית היא שסטס לא הציג את עצמו כישראלי ולחץ יד לשר התיירות האירני. זה מבחינתי מוכיח שמדובר באוהב אדם, ללא קשר למדינתו. זו כמובן לא פעולה מושלמת, ואולי מעט ילדותית, אך יש בה רצון טוב בסיסי. יש רק להעריך את השאיפה למגע אישי של השר סטס, אחד משרי התיירות היחידים בעולם ששמם הוא פלינדרום.
גם אם מסתכלים על מבחן התוצאה. סטס עושה עבודה טובה: השנה הגיעו המון תיירים לישראל. אם יגיעו יותר, זה כבר יהיה מעצבן. חלק מזה קשור לכך שמשרד התיירות לחץ לבטל את הויזות המסובכות לרוסים שרוצים לבוא לכאן וכולם היו גזעניים אליהם, כי פחדו שכל הרוסיות זונות. השנה היה לי מגע יחיד עם משרד התיירות כמי שנסע לבית לחם לחג המולד. המשרד חילק מתנות מגוחכות לצליינים שרוצים להיכנס לפלסטין. וזה קורה דווקא אצל שר תיירות מתנועה פשיסטית למחצה. אז הנה, דוקא בתקופה שכולם מתקיפים אותו, כדאי להסיר את כובע המצחיה.
 
 
—-
הודעות:
 
ביום שבת הקרוב 13.2 אני באירוע "השוק" בעין השופט, מוכר את מעין, את ספרי, אלבומים, ואולי אופיע.
 
יום שישי 19.2 מופיע בפרוזדור, רמב"ם נחלת בנימין תל אביב.
 
יום חמישי פורים 25.2 קורא שירים בבית ביאליק באירוע פורימי עולץ
 
אתר גרילה תרבות עלה בגרסת בטא.

 

שימו לב לכתב עת חדש שיוצא לדרך ברשת ונראה מבטיח מאוד: תבוסה חשמלית. מה שמיוחד בו זה שהוא שם על ראש שמחתו את הפרגמנט, המכתם, הצורה הספרותית החביבה עלי.

 

והנה כמה שירים שעלו ליוטיוב בפסטיבל פת\קית

מוכר הנקניקיותhttp://www.youtube.com/watch?v=aYdURyYpang

מעין –  http://www.youtube.com/watch?v=_D0OpgJYr08

רובים וכרטיסי אשראי (אתה בן 18)http://www.youtube.com/watch?v=4HdVx_1T-_Y

 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יוסי  On 11 בפברואר 2010 at 19:11

    יש אנשים שהם שמאלנים מטומטמים, אבל אני שמאלני חכם. כן, כן, זה שאתם שמאלנים כמוני לא אומר שאתם מוצלחים כמוני. כי אתם לא יודעים לכייף, וכי אתם שונאים ערבים.

    אני יודע לכייף ואני באמת אוהב אדם, אני לא קטן, אטום, מסוגר, שונא, מלא רגשות שליליים. טוב, אולי חוץ מהבוז הזה שיש לי לכל כך הרבה אנשים. אבל לא, זה לא בוז, בכלל לא בוז. אני הרי יודע אפילו לאהוב ימניים. אני אוהב אתכם, את הקטנוּת שלכם, והאטימות, והשליליות. כי אני גדול, ופתוח וחיובי.

    ומה שהכי מיוחד בי זה שבכלל אין בי את הצורך, הקטן, העלוב, המגוחך לספר לכולם כמה אני פתוח, צודק, חכם, מכייף, ואוהב אדם, בעוד שכל האחרים אינם כאלו. אם היה לי צורך כזה, הרי שלא הייתי באמת פתוח, מכייף, צודק וחכם. הייתי סתם אחד שחשוב לו נורא לספר לאחרים כמה הוא שווה יותר.

    האם זה תיאור של בני ציפר או של רועי ארד? אוי, סליחה, רציתי לומר רועי צ'יקי ארד. כמה חן ומגניבות יש בו בצ'יקי שבין הרועי לארד.

  • שי  On 11 בפברואר 2010 at 19:12

    בשבוע כזה סוער מבחינת השמאל והעניינים הנוגעים להטרדות מיניות לכאורה אצל אנשים הבאים מהשמאל הרדיקלי – לא היה כדאי לכתוב משהו לעניין זה מאשר על סטס.

  • עובר אורח מזדמן  On 11 בפברואר 2010 at 20:42

    שמשתוקקים להיות מוטרדים מינית ע"י סטס אולי מי יודע ייתכן. אזי זה הכל במסגרת התוכן של השבוע הסוער.

  • אחד  On 12 בפברואר 2010 at 2:38

    תראה יוסי,
    אני חושב שהסרקזם שלך מוטעה.
    נתקלתי בתופעה של ר.צ' ארד בפעם הראשונה כשהוא וגיא אסיף ועוד איזה שתי פלקטיות עשו את להקת פינג פונג וכל העניין נראה אוילי ומביך ומטומטם.
    ואומר גם שהאמנות שלו עד היום לא מושכת אותי, לא מרשימה אותי, לא מובנת לי ולא גורמת לי להעריך אותו.
    אבל:
    אני חייב לומר, שהבלוג הזה, גרם לי לאט לאט לראות שיש פה בכ"ז בנאדם דווקא די חכם, שיש לו הרבה פעמים דברי טעם לומר, ומסתבר גם, שהוא מסוגל לומר אותם בדרך קומוניקטיבית שמדברת גם לאנשים שלא צורכים את סגנון האמנות שלו.
    והטקסט הזה, בעיני, הוא אחד מאותם טקסטים – חכמים, מקוריים, הולכים נגד הזרם. לא מתפשרים. לא משתפנים. אני לא חושב שהוא ניסה להתנשא פה.
    עד המילה ליכטנשטיין אני מסכים עם כל מלה.
    ועם השאר – אני כול להתווכח עניינית – הוא בעד סטס, אני לא . אבל הוא נימק היטב.

    בקיצןר, יוסי – אני חושש שבמקרה זה אתה חוטא ומחטיא.

  • חיננית  On 12 בפברואר 2010 at 12:44

    לא מתה על האיש הנהנתן הזה ולא על שולחו הדוברמן-

    שיסע למסעות עינוגים פרטיים לא ע'ח משלם המיסים הישראלי,ואז אין לי מילה על אופי בילוייו -שיעשה חיים שיאכל במסעדות יוקרה וישתה וודקה יוקרתית .
    בקושי התחיל לתפקד כשר תיירות או לעשות משהוא מועיל -וכבר חוגג על חשבוננו בלי לשים את האות ה7 על קהל בוחריו.
    שילמד מברק לחכות כמה שנים בתפקיד ואז לפוצץ דולרים בנסיעות יוקרתיות

  • לי  On 12 בפברואר 2010 at 13:21

    טקסט נבון ומרענן. נערו את אבק המרירות מעפעפיכם

  • צ'יקי  On 12 בפברואר 2010 at 14:14

    ליוסי
    כתבת יפה. בדיוק חשבתי אתמול כשנסעתי בירושלים שאני לא כותב מספיק כמה הדבר החשוב ביותר שיכול אדם לעשות זה לכייף. וכמה צר לי על אנשים שלא מכייפים, אפילו יהיו צדיקים גמורים.
    לצדוק זה לא מספיק.

    לשי
    לא היה לי משהו לחדש, לפחות כל עוד ההאשמות מוזכרות ללא שם. באופן אישי, שלחתי אימייל תמיכה לאשכר אלדן, שגם השתתפה באירועים שלנו. אני מאוד מעריך את האומץ שלה.

    לאחד
    אתה חצוף: לא להעריך את הפרוייקטים האמנותיים שלי!

    לחיננית (הלא היא אמי היקרה)
    הכי כיף לכייף על חשבון משלם המסים. אם זה על חשבונך, יש טעם לפגם

    ללי
    תנקס

  • חנה בית הלחמי  On 12 בפברואר 2010 at 16:27

    תודה.

  • יו  On 12 בפברואר 2010 at 18:18

    בקשה: מישהו יכול לקשר לפוסט או משהו דומה על המטריד מינית? עדיף עם הרבה טוקבקים.

  • יוסי  On 13 בפברואר 2010 at 9:10

    אני לא מתנגד לטענה שאנשים צריכים לכייף יותר (אני באופן אישי שונא כיף ומתעב הומור, אבל זה רק באופן אישי). ואני מסכים שרועי כותב הרבה דברים נבונים ואף מנמקם ברמה סבירה. מעולם לא חשבתי שאין לו אינטלגנציה מסוימת והעובדה היא שאני מנוי על בלוגו ורווה פה ושם אתגור אינלטקטואלי או סתם השכלה מהאיש. הוא גם בעל חוש הומור סביר וזה כיף (למרות, שאני, כאמור, מתנגד להומור ולכיף. לא משהו אידיאולוגי, אני פשוט רואה פגם אסתטי בהומור).
    .
    מה שמטריד אותי הוא שהרבה מכתביו עוסקים בטענה שאנשים אחרים לא רואים את האמת. הם לא מכייפים, הם לא מבינים, וכדומה וכדומה. ובעיני, בולטת בכתיבתו הזעקה: אבל אני כן. אני כן מבין, אני כן רואה את האמת. בעיני, אדם שזו זעקתו אינו רואה את האמת ואינו מבין משהו בסיסי. המשהו הבסיסי הזה קשור לבטחון עצמי ומאין הוא מגיע. קשור לאהבת הזולת ותשומת ליבו ומה צמאון מוגזם להללו מעולל. הוא לא רואה איך הזעקה הזו פוגעת ביכולת שלו באמת לאהוב את הזולת ובאמת לכייף. ועל כך אני רוטן ומתאונן מאז שמצאתי את האפשרות להגיב בבלוגו. ואני עושה את זה למרות שזה כיף לי ואני שונא שכיף לי.

  • מ  On 13 בפברואר 2010 at 19:45

    אהבתי. עד סטס

  • אירוס  On 23 בפברואר 2010 at 11:54

    הפיסקה הראשונה ממש שמה מראה ל'מחנה' כפי שהוא היום.

  • ליאור קינן  On 24 בפברואר 2010 at 10:52

    "באירן היחס למיעוטים טוב לא פחות מבישראל, יש ליהודים ייצוג בפרלמנט, תחנת רדיו ועסקים רבים."

    יודע מה, נעזוב את הייצוג בפרלמנט, את תחנת הרדיו ואת העסקים הרבים. שיהיה להם לבריאות, אבל המשפט "באירן היחס למיעוטים טוב לא פחות מבישראל", לבד מהיותו פשטני עד כדי כאב, הוא גם שגוי לחלוטין. על דיכוי המיעוט הערבי בדרום מערב אירן שמעת? ועל הרס מקדשים זורואסטריאנים ורדיפת המאמינים? ליהודים אולי שמור מקום בפרלמנט הבובות שהזכרת (יותר נכון להגיד שהנציג שלהם הוא נציג בובה והממשל מדבר מגרונו), אבל זה לא מנע מהאירנים להאשים קבוצה יהודית בריגול לפני מספר שנים, על כל היחס המלבב שהאשמות כאלה גוררות במשטרים נאורים ואוהבי-מיעוטים כאירן. לבהאים, אגב, אין ייצוג בפרלמנט האירני כי האמונה שלהם אסורה על פי חוק. ממש מופת לאהבת האדם ולסובלנות האירן הזו, הא? יחס למיעוטים "טוב לא פחות מבישראל". מלבב.
    ובתגובה לזילות השואה (שקיימת בהחלט) בימין אזכיר לך שגם בשמאל ממהרים לבזות אותה ואת הניצולים בכל פעם שמסקרים את היחס לפליטים/מהגרי עבודה או איזו הפגנה במחסום. ההבדל הוא שזו זילות "מעודנת" יותר, בלי להזכיר את השם המפורש. מסתפקים בהשוואה ל"משטרים אפלים/חשוכים" "לפני 60 שנה" "שלא נזכיר את שמם אבל…". זו סמנטיקה שלא ממש מסתירה את כוונת אומרי הדברים ולא משטה באף אחד.

  • ליאור קינן  On 24 בפברואר 2010 at 10:54

    "באירן היחס למיעוטים טוב לא פחות מבישראל, יש ליהודים ייצוג בפרלמנט, תחנת רדיו ועסקים רבים."

    יודע מה, נעזוב את הייצוג בפרלמנט, את תחנת הרדיו ואת העסקים הרבים. שיהיה להם לבריאות, אבל המשפט "באירן היחס למיעוטים טוב לא פחות מבישראל", לבד מהיותו פשטני עד כדי כאב, הוא גם שגוי לחלוטין. על דיכוי המיעוט הערבי בדרום מערב אירן שמעת? ועל הרס מקדשים זורואסטריאנים ורדיפת המאמינים? ליהודים אולי שמור מקום בפרלמנט הבובות שהזכרת (יותר נכון להגיד שהנציג שלהם הוא נציג בובה והממשל מדבר מגרונו), אבל זה לא מנע מהאירנים להאשים קבוצה יהודית בריגול לפני מספר שנים, על כל היחס המלבב שהאשמות כאלה גוררות במשטרים נאורים ואוהבי-מיעוטים כאירן. לבהאים, אגב, אין ייצוג בפרלמנט האירני כי האמונה שלהם אסורה על פי חוק. ממש מופת לאהבת האדם ולסובלנות האירן הזו, הא? יחס למיעוטים "טוב לא פחות מבישראל". מלבב.
    ובתגובה לזילות השואה (שקיימת בהחלט) בימין אזכיר לך שגם בשמאל ממהרים לבזות אותה ואת הניצולים בכל פעם שמסקרים את היחס לפליטים/מהגרי עבודה או איזו הפגנה במחסום. ההבדל הוא שזו זילות "מעודנת" יותר, בלי להזכיר את השם המפורש. מסתפקים בהשוואה ל"משטרים אפלים/חשוכים" "לפני 60 שנה" "שלא נזכיר את שמם אבל…". זו סמנטיקה שלא ממש מסתירה את כוונת אומרי הדברים ולא משטה באף אחד.

  • ליאור קינן  On 24 בפברואר 2010 at 10:54

    "באירן היחס למיעוטים טוב לא פחות מבישראל, יש ליהודים ייצוג בפרלמנט, תחנת רדיו ועסקים רבים."

    יודע מה, נעזוב את הייצוג בפרלמנט, את תחנת הרדיו ואת העסקים הרבים. שיהיה להם לבריאות, אבל המשפט "באירן היחס למיעוטים טוב לא פחות מבישראל", לבד מהיותו פשטני עד כדי כאב, הוא גם שגוי לחלוטין. על דיכוי המיעוט הערבי בדרום מערב אירן שמעת? ועל הרס מקדשים זורואסטריאנים ורדיפת המאמינים? ליהודים אולי שמור מקום בפרלמנט הבובות שהזכרת (יותר נכון להגיד שהנציג שלהם הוא נציג בובה והממשל מדבר מגרונו), אבל זה לא מנע מהאירנים להאשים קבוצה יהודית בריגול לפני מספר שנים, על כל היחס המלבב שהאשמות כאלה גוררות במשטרים נאורים ואוהבי-מיעוטים כאירן. לבהאים, אגב, אין ייצוג בפרלמנט האירני כי האמונה שלהם אסורה על פי חוק. ממש מופת לאהבת האדם ולסובלנות האירן הזו, הא? יחס למיעוטים "טוב לא פחות מבישראל". מלבב.
    ובתגובה לזילות השואה (שקיימת בהחלט) בימין אזכיר לך שגם בשמאל ממהרים לבזות אותה ואת הניצולים בכל פעם שמסקרים את היחס לפליטים/מהגרי עבודה או איזו הפגנה במחסום. ההבדל הוא שזו זילות "מעודנת" יותר, בלי להזכיר את השם המפורש. מסתפקים בהשוואה ל"משטרים אפלים/חשוכים" "לפני 60 שנה" "שלא נזכיר את שמם אבל…". זו סמנטיקה שלא ממש מסתירה את כוונת אומרי הדברים ולא משטה באף אחד.

  • צ'יקי  On 24 בפברואר 2010 at 13:15

    תודה, ליאור, על תגובתך ועל המידע הרב.
    אני חושב שגם בימין וגם בשמאל סוחטים את השואה, בכך אתה צודק

  • מיכל  On 24 בפברואר 2010 at 18:40

    בבית ביאליק? באיזה שעה הוא? מה עוד מתוכנן להתרחש שם? והאם עולה כסף להכנס? פשוט מזמן לא עלצתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: