בעניין שליט

אמרו כבר כל כך הרבה דברים על עסקת שליט. אבל בכל זאת, אנסה לכתוב משהו שיחמוק מהגישה הקלישאית לנושא, ואני מקווה שלא אפגע בחלק מקוראי, כי כולם מלאי רגשות בנידון.
אם שחרור שליט תמורת אסירים יביא שוב למעשי חטיפה, דבר שהוא מן ההיגיון הבריא, אז עדיף לא לשחרר את שליט בתמורה לאסירים פלסטיניים. מתמטית, במקום שליט בשבי החמאס, נקבל חטוף אחר או כמה חטופים. אמנם הרגש קורא לשחרור שליט מצד אחד, (בדיוק כמו שאצל ארגוני המשפחות השכולות, הרגש קורא לביטול העסקה), אבל איננו ילדים. אצל אנשים מבוגרים – ההגיון אמור לפעול לצד הרגש בזמן הכרעה מדינית.

הציבור הורגל לראות בחטיפה משהו נורא, אולי הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות לאדם. הסיבה לכך היא כי העניין מקבל נפח תקשורתי, כי זה אייטם. אבל המציאות שונה: שליט ישוב כנראה, ומי שלא יחזור הם החיילים שנהרגו ונפצעו בזמן החטיפה ואיש לא זוכר את שמם ואת הוריהם. בוודאי אלמוני שאיבד רגל בחטיפה, או שוכב כצמח, חייו נוראים יותר מזה שהיה בשבי חמש שנים ובקושי ידע מה קורה כל הזמן הזה, אכל חומוס בבוקר ולבנה בערב. איש לא עושה פונט מהמכתבים שלו, אבל סיבלו גדול בהרבה. אולי אני מציג טענה קצת קיצונית, אבל לא בטוח אם אדם מבוגר שפוטר מסיבות של יעילות לא מרגיש גם תחושה איומה. לא כמו של שליט, אבל לא הרבה פחות. אבל בוודאי זה לא יעניין איש במערכות העיתונים.
משיחות של מכר עם נהג המונית טננבוים (העיתונות הישראלית ההיסטרית דיווחה בזמנו ששיניו וציפורניו הוצאו) ומדיווחים אחרים שפורסמו, ניכר שהתנאים של שבויים מיוחסים כאלה הם יחסית הומניים. כמובן שאין מה לקנא בו. אבל שליט בסך הכול יושב בכלא סגור מאוד.חטוף ישראלי אחר, מרדכי ואנונו, שזכה לבידוד ותאורת-יום מעל עשר שנים כדי שישתגע, עבר מאסר קשה יותר. שלא לדבר על מה שעשינו עם מקל בייסבול לשייח' דיראני. מי שקורא אודות העינויים המוצגים בספרה המצוין של נעמי קליין "דוקטרינת ההלם", יודע שאמנות העינויים יכולה להיות איומה. שליט המסכן הוא אסיר מאוד חשוב, והחמאס שומר עליו טוב ככל שאפשר ומאכיל אותו היטב. ולו מסיבות של הסברה, כי חמאס מנסים לייצר תחושה של אחריות מדינית סביבם. 
עניין נורא מעצם האחזקה בשליט הוא תופעות הלוואי: החטיפה הביאה להרוגים במהלכה, ויותר מכך ב'גשמי קיץ', מבצע התגמול הנשכח בעזה תיכף אחרי החטיפה שבו נהרגו חיילים ואזרחים ישראלים נוספים ועוד 380 פלשתינים, חלקם אזרחים. כלומר, אם ישוחרר שליט בתמורה לכך וכך חטופים או שבויים או אסירים פלסטינים, כל העניין יהפוך למשתלם ויחזור על עצמו – שוב חטיפה, שוב הרוגים לשני הצדדים, שוב תגמול ישראלי ושוב כליאת והרעבת מיליון איש בעזה, ואז שוב הפצצת דרום הארץ שמתאוששת בימים אלה ושוב תנועה לכיוון מלחמה, ואז בסוף שחרור אסירים. אני לא מציג כאן עניין של ימין ושל שמאל – ראש ממשלה אחראי וחכם צריך להפסיק את שרשרת ההרג הזו, השבה על עצמה, ומזיקה לנו ולפלסטינים במידה רבה. אסור שכניעה חוזרת ונשנית לסחיטה תהא מדיניות רשמית של מדינה ריבונית, הנעה בין אופוריה משוחצת ואלימה לתבוסתנות אפוקליפטית. אי אפשר להשתית קבלת החלטות על היסטריה. 
אלא שמצד שני, עד שלא ישוחררו כל האסירים הפלסטיניים, יימשכו החטיפות בכל מקרה. קל לגלגל עיניים, אבל כמה שזה לא נשמע כך לאנשים שהפנימו את הגיון הפרשנים בעיתונים ובטלוויזיה, החטיפות של הפלסטינים לגיטימיות כמעשי הנבלה שלנו. לאחר ששבו את רון ארד, גם אנחנו נכנסנו ללבנון וחטפנו קלפי מיקוח, ביניהם שני ילדים בני מתחת לגיל 15 ולבנוני מסכן עם פיגור שכלי שהיו בסביבה של דיראני. גם אנחנו לא הודענו עליהם לצלב האדום ולא התרנו ביקורים במתקן הסודי, וכאמור, לא דובר בחיילים או לוחמים, אלא בסתם ילדים, ללא מדים, לא משהו שיעניין יותר מדי התקשורת הישראלית. וגם כשחטפו את שליט, אנחנו בתגובה לכדנו שרים וחברי פרלמנט פלסטינים – פוליטיקאים לכל דבר, שלא קשורים לנושאי צבא, כמו שר האוצר הפלסטיני. ואני ממליץ לקרוא על פרשת הסרג'נטים, כדי לראות איך נוהג עם כבוש שרוצה שדרישותיו ייענו. בקצרה: אנחנו גם תלינו שני סרג'נטים שבאו לבלות בבתי קפה בנתניה. אנחנו גם מילכדנו את הגופות שלהם, שניתלו על עץ לאחר שנרצחו יממה קודם במקום אחר. מעניין לקרוא את הערך הזה בויקיפדיה שהוא ממש כתב הגנה לסוג הגרילה המכונה בתקשורת שלנו טרור.  

אפשר להבין כי כל אם שתשאף כי בנה ישוחרר. רק שבשבילנו 7000 האסירים הפלסטינים הם טרוריסטים חיות אדם, ובשבילם מדובר בלוחמי חרות, אצלם יש לאותם אנשים אבא ואמא וילדים, שאותנו לא ממש מעניינים. האמת שוכנת איפהשהי באמצע בדרך כלל, יש בין האסירים הפלסטינים פושעי מלחמה נוראים שרצחו משפחות. והנטיה שלי ככותב ישראלי היא לחבב את גלעד שליט ולהתרגש בשחרורו, בלי קשר לעמדות הנמצאות כאן, ולא לדעת אפילו את שמו של אף אסיר פלסטיני מן המניין, מלבד הרוצחים הגדולים יותר. עם זאת, ישראל הרגה ביום הראשון ל"עופרת יצוקה" עשרות שוטרי תנועה שזכו בהסמכתם, באישור אסא כשר. הטענה של ישראל היתה כי הם עקרונית יכלו להשתתף במלחמה עם ישראל – מה שאפשר לקרוא 'נקמה מונעת'. על פי אותם חוקי מלחמה שטניים של כשר וצה"ל, חטיפת שליט החייל, שהיה יכול להשתתף במתקפה עתידית על עזה, היא צעד סביר.
אין הבדל בין כאב משפחתו של שליט למשפחתו של אסיר פלסטיני. כל אחד רוצה את בנו ויעשה כל שאפשר, גם אם זה נורא לצד השני, כדי להשיג את החופש הזה. גם נועם שליט מוכן היה שמיליון וחצי איש ירעבו בעזה בגלל בנו הקטן, והתקשורת הבינה אותו כשתומכיו חסמו משאיות מזון שביקשו להגיע לעזה הגוועת. הוריהם של שלושת חטופי 2000 חתמו ב2006 על פגזים ששוגרו ללבנון והרגו ילדים, ואי אפשר להאשים אותם באכזריות, כי אין שופטים אדם בצערו. אני מניח שגם כל אב פלסטיני שרוצה את בנו, יהיה מוכן שכל ישראל תרעב כדי שבנו יחזור הביתה.
אם כן, הפתרון שאני מציע, ומזכיר יותר מקצת את זה של עדה יונת, הוא פשוט לא להיכנס למשא ומתן בנושא שליט, או לג
בי כל חטיפה עתידית. אפשר לשוחח עם חמאס על רגיעה ועל נושאים אחרים, כי בחמאס יש חלקים פלורליסטים. אבל לא לקיים משא ומתן עם חוטפים וסחטנים, כי זה רק מעודד אותם.
מצד שני, לקחת את היוזמה לידי ישראל ולהודיע שבשמונה וחצי השנים הקרובות, אם יהיה שקט (במקביל להמשך המשא ומתן עם הפלסטינים והסרת המצור על עזה) ישוחרר כל חודש אחוז אחד מהאסירים הפלסטינים ללא תמורה, שיחתמו על אי-חזרה לפעילות צבאית. אם ייחתם הסכם שלום לפני כן, ברור שכל האסירים צריכים להיות ממילא משוחררים משני הצדדים. כמו בסוף מלחמות. זה מסורת חשובה. 
וכך, בסופו של דבר לא יישארו בידי ישראל אסירים פלסטינים ולא יהיו חטיפות. וגם גלעד שליט יוחזר. מישהו השווה את הפעולה הזו לאדם שנותן כסף לגנב כדי שלא יגנוב אותו, אלא שיש הבדל גדול: האסירים הם לא רכוש ישראל, אלא שייכים לפלסטינים מראש. כלומר אותו "גנב" הוא למעשה אדם שגנבו ממנו, והוא רוצה את כספו בחזרה, ויעשה הכול בשביל זה.
מכיוון שממילא ישוחררו בסוף כל האסירים הפלסטינים, לא יהיה טעם בהשקעת אנרגיה בחטיפות ובנזקי הצד האיומים שלהם. זה גם יחזק כוחות מתונים בפתח ובחמאס ויתן תקווה לאיזור, במקום עסקה כזו שתחזק גורמים קיצוניים ותזרה יאוש ודכדוך לטווח הרחוק.
אני מניח שראש רובכם מלא בהבלי העיתונים והטלויזיה וכל הדן מרגליתים שמביאים אותנו לאסון אחרי אסון, כך שזה אולי נשמע לכם מטומטם לתת לפלסטינים את אסיריהם, יתכן גם שאני טועה. אבל ככל שאני אידיוט מוחלט כאן ולא מבין בעניינים האלה, אם אני מבין בעניינים כלשהם, מה שישראל ההיסטרית עשתה עד כה מטומטם פי כמה: בתגובה לחטיפה, היא פלשה לעזה, הרגה מאות, הרסה בתים רבים ותשתיות חשמל והשאירה רבים חסרי בית ומתוסכלים, חסמה את הרצועה, פגעה באפשרות לרגיעה אחרי ההתנתקות, העלתה את החמאס, מעטים זוכרים, שחיזבאללה פתח בעקבות המבצע של שליט בחזית שניה, שנקראת מלחמת לבנון השניה, שבה ישראל גרמה לעצמה נזק לא יאמן. זה גם הקרין על מלחמת עזה בתחילת השנה, שבה ישראל שוב הזיקה לעצמה וחירבנה את היחסים האסטרטגיים עם התורכים, שהיו היחסים האסטרטגיים החשובים של ישראל עם גוף בסביבה. ישראל הודיעה שלא תיכנע לאולטימטומים ובסוף לאחר ששילמה מחיר כבד, תעשה כמעט בדיוק מה שהוצע לה בהתחלה, ככלב שנובח שעות ובסוף חוזר מרוט להצטנף לפינתו, עם גרון צורב, שנוא על ידי כל השכנים.     

 

—-

 

ולא קשור, סרט אנימציה מרגש בנושא קרח ונדל"ן של בועז קדמן וגיל לביא. בועז פרסם בזמנו קומיקס בנושא אסקימואי במעיןן.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידו  On 22 בדצמבר 2009 at 19:47

    האסירים שעומדים להשתחרר הם קמצוץ מהמחבלים הפוטנציאליים, והמאומנים כבר, שיש בשטח. שחרורם, מתמטית, לא ישנה דבר. זה אולי נשמע מוזר, אבל לא מדובר במתמטיקה. אתה יודע, מוסר וכאלה. נכון שיש לנו ממשלה מטומטמת, ונכון שכל עניין המלחמה בעקבות החטיפה הוא פיאסקו שאין שני לו. ועדיין, כל חיים שיש בידינו להציל – והדגש הוא לא על המילה "כל", אלא על "בידינו", כי אנחנו יכולים – אנחנו צריכים. אתמול מאיר שלו אמר, בצדק לדעתי, שכל אחד מההורים השכולים המפגינים כנגד העיסקה היה מוכן לשחרר את כל אחד מהאסירים המוצעים בה, לו היה הדבר מחזיר את בנו לחיים.

    ועדיין – צריכים לקבוע איזושהי התנהלות עתידית, כדי שיהיה ברור מה עושים בפעם הבאה שחלילה זה יקרה, ולא להסחף למלחמות מטומטמות ולמו"מים חסרי שחר. לארה"ב יש כזו עמדה: היא לא מנהלת משא ומתן עם חוטפים. זו עמדה שגויה בעיניי, אבל לפחות זו עמדה.

  • רני  On 22 בדצמבר 2009 at 19:55

    לנבואה שאם נשחרר את כל האסירים הערביים הבטחוניים ישוחרר שליט אין כל סימוכין, עובדה ישראל החזירה את כל האסירים הלבנוניים, היכן רון ארד

    שני החיילים הבריטיים נתלו משום שהבריטים תלו לוחמי מחתרת יהודיים. אחרי התליה לא נידונו יותר לוחמים או טרוריסטים יהודיים לתליה. ישראל עד כה לא הוציאה פסק דין מוות על אף לוחם ערבי. ניתן לומר שממשלות ומדינות לומדות.

    אכן ישראל חטפה פוליטיקאים פלשתינאים, מעשה חיובי ביותר. כי ככלל פוליטיקאים שולחים אנשים להרוג, למות ולהיחטף. הפעם לפחות חלקם נוכחו שגם הם משתתפים במשחק.

    אולי מטפלים היטב בשליט. כמי שפגש חטופים ישראליים שבילו בסוריה נורמלי הוא כבר לא יהיה, חבל אבל זו כנראה אמת.

    האמונה המיסטית בכח הבלתי נדלה של היהודים מהדהדת בכתבה. היהודים העלו את החמאס, היהודים קובעים בלעדית את המדיניות המזרח תיכונית של תורכיה ביחס לישראל. היהודים ורק הם קובעים את מדיניות החזבאללה בקשר למלחמה או שלום עם ישראל, היחסים של ישראל ותורכיה הם היחסים הכי חשובים בסביבה, כולל כנראה יחסי ארה"ב סעודיה. מגזים בפראות.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 22 בדצמבר 2009 at 20:22

    "ישראל עד כה לא הוציאה פסק דין מוות על אף לוחם ערבי."

    מממ. ובכן. ישראל הוציאה גזר דין מוות על כמה וכמה לוחמים / פקידים/ מנהיגים ערבים. בלי פסק דין. קוראים לזה סיכול ממוקד

  • צ'יקי  On 22 בדצמבר 2009 at 21:10

    ראשית תודה לכולם

    לעידו, אני מסכים איתך שחיים של אדם צריך להציל בכל מחיר כמעט, אבל במקרה הזה המחיר הוא מוות.

    הגישה של לעשות פוס ומהפעם הבאה נהיה קשוחים, היא טפשית, כי גם פעם הבאה יקרה אותו דבר. אפשר להחזיר או לא להחזיר, אבל לשקר את עצמך זה בזבוז זמן.

    לרני

    גופתו של רון ארד כנראה הלכה לאיבוד, אחרת היו מציעים אותה כדי להשיג כל מיני השגים, מה שלא קורה.
    יש דוח של חיזבאללה שהנחנו שהוא שקרי ובגללו לא קיימנו את ההסכם להחזיר את קונטר. זה בין הסיבות למלחמה ב2006. אבל אולי הוא אמיתי,מי יודע
    האם לדעתך רון ארד חי ושבוי אצל מישהו וסתם לא מגלים לנו? מה ההגיון?

    אין לי בעיה עם הטענה שלך לגבי אחריות הפוליטיקאים הצבאיים, אבל במקרה הזה מדובר גם בפוליטיקאים סתם כך. אפשר לעצור את כולם, לפי גישתך.

    גם אני פגשתי מישהו שהיה בשבי הסורי. באמת נבלות. אבל חיזבאללה וחמאס טובים יותר כנראה.
    נראה לי כי הם מנסים להשיג לגיטימציה עולמית
    אז הם משתדלים

    לגבי המשפט על היחסים עם התורכיים, התכוונתי ליחסים של ישראל ולא ארה"ב. הקשר הבטחוני עם התורכים הוא הברית האסטרטגית החזקה ביותר שיש לישראל בסביבה (בהנחה שעירק לא נחשבת). אני טועה?

    והנה כצפוי, בפסקה האחרונה אני מואשם באנטישמיות כאילו רומז שהיהודים אשמים בכל צרות העולם ומעבירים מחלות. האם המילה יהודים נמצאת בכתבה? ובכן, אני לא רואה כאן רק עניין ישראלי, ולא מאשים בהכול את ישראל. אני אומר שהיחסים עם תורכיה התעוררו בגלל מלחמת עזה, האם זה לא משהו ידוע? האם סתם החליטו התורכים להפנות לנו גב?
    אני אומר שיש דברים שישראל יכולה לעשות כדי להרגיע את המצב, וישראל לא עושה זאת, אחד מהם היא שחרור האסירים הערבים. יש גם דברים שהחמאס יכול לעשות כדי להרגיע את ישראל והוא שחרור גלעד שליט והפסקת הקסאמים.
    על זה כתבתי

    רני, תודה

  • אסף  On 22 בדצמבר 2009 at 21:22

    לא ליהודים ולא לערבים
    ואין שום משמעות לאכיפת החוק
    שהחזק ישרוד ומי שלא מסוגל להגן על עצמו שימות.
    זה בעצם מה שאתה מציע
    אם אין ענישה ואין הרתעה לרוצחים
    דבר לא ימנע מהם להגדיל אף יותר את פשעיהם
    תחי האנרכיה !
    אין חוק ,אין סדר, אין דין ואין דיין
    אין ענישה לפושעים
    ואין הגנה לקורבנות

    נראה לי שבחור דקיק כמוך יהיה הראשון שיצטרך ללכת במעגלים של 360 מעלות סביב עצמו כשזאת תהיה המציאות.

  • צ'יקי  On 22 בדצמבר 2009 at 21:55

    לאסף

    כשמדינה עוזבת מדינה כבושה היא משחררת גם את האסירים הבטחוניים שתפסה בשטח הזה. תאר לך שהבריטים היו מחזיקים באסירי הלח"י שתכננו למשל את רצח הסרג'נטים. זה אומר שאין טעם בבית משפט באנגליה? אתה מיתמם.

  • אסף  On 22 בדצמבר 2009 at 22:17

    שנתפסו בשטח כבוש
    אלא רוצחים שנתפסו בארץ ישראל
    בתל אביב או בירושלים או בדרכם לשם
    או בשולחם אנשים בכדי להתפוצץ שם
    על אזרחים

    אם מישהו מהם היה רוצח את אמך
    ואת אחיינך בעודם חוגגים יום הולדת במסעדה
    כמו סבארו או מצא
    האם היית מכנה את הרוצחים אסירים בטחוניים/לוחמי חופש והיית מסכים לשחרר אותם רק כדי שלא יהיה
    להם סיבה לחטוף אזרחים בכדי לנסות לשחררם
    ?

    והאם אתה באמת מאמין שאם לא היה אף אסיר פלסטיני בכלא הישראלי לא היה נעשה שום רצח או פשע
    ?

    הרי פרעות ורציחות ביהודים היו לא רק לפני שכבשנו את שטחי עיו"ש אלא עוד לפני שהייתה לנו בכלל מדינה ובתי כלא

    החמאס שונא אותך , בכל גבול שרק תהיה, 67 , 47,
    או איך שלא תקרא לזה
    ולא צריך אסירים כלואים כצידוק בלעדי
    לטיהור אדמת ישראל מהכופרים

    הנה לך עוד רעיון גאוני
    איך נלחם בפדופליה
    ?
    נהפוך אותה למותרת
    כל מי שרוצה לאנוס ילדה בת ארבע, בכבוד !
    ככה לא נצטרך להתעסק במרדף אחרי הטיפוסים הנאלחים האלה
    ניתן להם לעשות מה שהם רוצים
    בתקווה שלא יגיעו אל ילדינו הפרטיים

  • רני  On 22 בדצמבר 2009 at 22:34

    את החיילים הבריטיים חטף האצ"ל לא הלח"י

    לעניין ארד אני לא יודע מה קרה ולא מאמין לאיש גופה? מי ראה גופה?. בכל מקרה גישתך שהיו מציעים נכונה או לא, אין לדעת. גם ליצור פצע פתוח ואימת אובדן אצל האויב זה דבר מה. ראינו את החיזבאללה בסיפור משחק הגוויות המוחזרות. יש אנשים רעים והחיזבאללה הם אנשים רעים. יש מי שנהנה להכאיב, עובדה שעניין ארד ממשיך להכאיב

    אבל המעניין זו תגובתך, תגובת איש מעניין לעניין חשיבות היהודים. אני בכלל, אישית, לא אוהב את המשחק האנטישמי, מגזימים. לא התכוונתי ולו לרגע להאשים אותך באנטישמיות אז ממש קל לי לבקש סליחה. עד כמה שאני יודע, מבין, מסיק מסקנות ומנסה לחשוב אתה לא אנטישמי. אני מתחיל לגחך, כאילו שאתה צריך ממני אישור לכך + בול חותמת + אישור נוטריוני + עדים

    אבל אנא חשוב לרגע – מהיכן הבאת את עניין העברת המחלות? וודאי שלא ממני. ודאי לי שדבר כזה לא עלה על דעתי. אבל אכן אצל ציקי, כאיש מעניין או/ו מעונין, זה כביכול הצצה למעמקים מענינים שמצויים אצלו. אני אומר זאת כדבר מעניין לא לשבח ולא לגנאי.

    כל מה שרציתי לומר זה שכל קבוצה אתנית או סתם קבוצה חושבת שסביבה סובב העולם ושהיא מסובבת את העולם. גם משוררים צעירים וזקנים, גם מטפסי הרים, גם הבושמנים, גם האינוטים, גם צידי נמרים, גם היהודים. לטוב או לרע.

    אשר לתורכים, תורכי לא מפנה גב לכל אחד גם לא לישראליים. שאל את בני ציפר. חוץ מזה לומר שהתורכים רגישים במיוחד לסבל אנושי, במיוחד של הפלשתינים, קשה לי. לדעתי כרגע נראה להם הכוונה לפוליטיקאים ולמעצבי דעת הקהל, שהולכים קלפים אחרים, וסיפור מסכני עזה הולך. בעירק למשל, כאן בסביבה, נרצחים מאות ואיש לא ראה איש לא שמע ומחלקים זכיונות נפט אז כנראה נפט מפחית רגישות למוות. זו דעתי.

    גם אני התכוונתי לקשר לסביבה. זה כאן בסביבה הצי השישי והמטוסים נושאי נשק יום הדין שעליו והצוללת הגרעינית שמסתובבת בחילופי משמרות כבר יותר משלושים שנה בסביבת מזרח הים התיכון.

    זה גם משפיע על התורכים וגם על אחרים. פחות מדי ישראלים חושבים על כך. אבל זה סיפור אחר לפעם אחרת.

    תודה עבור זמנך הבלוג שלך ותשומת לבך.

  • נעמי קליין  On 22 בדצמבר 2009 at 22:49

    לספרה המצויין של נעמי קליין קורים "דוקטרינת ההלם" והוא חשוב כדי להבין מה קורה כאן לא רק בגלל העינויים

  • אנה  On 23 בדצמבר 2009 at 2:09

    עם הדיעות אני לא מסכימה, אבל מפתיע לגלות שאינך אדיוט . אפילו,הייתי אומרת, הלם.

  • פיני  On 23 בדצמבר 2009 at 4:16

    ברור שצ'יקי לא אידיוט, הוא חכם, ואפילו מוכשר, קראי את הנובלה המקסימה שלו ששכחתי את שמה ותיווכחי לדעת זאת.
    הקלילות יכולה להטעות.
    עם זאת, הרעיון שהוא מציע כאן מופרך

  • יסכה  On 23 בדצמבר 2009 at 9:50

    ולשחרר גם אסירים יהודים

  • חנן כהן  On 23 בדצמבר 2009 at 10:37

    לא קראתי את הכל אבל שמח שמישהו מנסה לחשוב אחרת

  • ש  On 23 בדצמבר 2009 at 12:45

    מ-לא אדיוט ועד חכם, יש מרחק רב, שצ'יקי עוד לא גמע.
    לא אדיוט, טוב, גם זה משהו.

  • שמרלינג  On 23 בדצמבר 2009 at 19:03

    היחסים עם טורקיה לא בהכרח התעכרו בגלל עופרת יצוקה. לארדואן חיי פלסטינים וזכויות אזרח לא ממש משנים, אם לשפוט לפי דעותיו בנוגע לעוולות אחרות שמבוצעות גם בארצו. השינוי ביחסים עם טורקיה היה צפויים מראש לאור עלייתו של ארדואן לשלטון.

    מלחמת לבנון השניה ומבצע עופרת יצוקה גבו מחיר כבד מצדם של חזבאללה וחמס כמו גם מצידם של האזרחים באיזורים בהם נלחמנו. זאת היתה המטרה הבלתי מוצהרת והיא גם הושגה (לא חכמה גדולה, נכון). בשורה התחתונה, גם חזבאללה וגם חמס חדלו אש לכיוונינו כמעט לגמרי והשנה האחרונה היתה מהשקטות שהיו לנו מאז קום המדינה. אם זאת היתה המטרה המוצהרת של המלחמות האלה, היינו מגדירים אותן כהצלחה.

    להגיד שגלעד שליט מקבל תנאים סבירים זאת רשעות. אף אחד מאיתנו לא היה מעוניין בתנאים 'סבירים' שכאלה ביודעינו מה משפחתו עוברת בשנים האחרונות.

  • צ'יקי  On 23 בדצמבר 2009 at 20:28

    אתחיל הפוך, כי זה יותר נח

    שמרלינג,
    תודה על תגובותיך
    לפוליטיקאים רבים לא באמת אכפת מכלום חוץ מלהיבחר. לא אכפת לנשיא תורכיה מהפלסטינים באמת כמו שלא אכפת לאולמרט באמת מההפצצות על שדרות. מצד שני, אולי כן אכפת לזה ולזה.
    מה שכן, לקהל היעד הישראלי היה אכפת משדרות ולקהל התורכי היה אכפת מעזה, וההפגנות הכי קשות היו בתורכיה, כך שלהגיד שאין קשר זו טענה שעשויה להיות נכונה אבל כנראה היא לא
    מה שבטוח זה שתורכיה ארגנה הסכם של ישראל וסוריה, וארדואן החזיק את אסד ואולמרט על הקו, ולמחרת ישראל פתחה במתקפה שהיה ברור שהיא מתוכננת, והוציאה את ארדואן אפס. כך שאולי זה משהו אישי בכלל. אבל אולי אתה צודק, אי אפשר להוכיח באופן אבסולוטי מה גורם למה בהיסטוריה
    שנינו צודקים במידת מה

    לגבי הצלחת המלחמה – גם לפני מלחמת לבנון השניה היה שקט וגם לפני מלחמת עזה היתה הפוגה של חצי שנה, כך שחזרנו בדיוק למצב שלפני. גם חמאס וגם חיזבאללה התחזקו בגלל המלחמות
    ישראל לא התחזקה אלא נחלשה
    וגם המנהיגים שיזמו את שתי המלחמות עפו

    אני לא מקנא בגלעד שליט, פשוט השוויתי אותו לאנשים שמתו במתקפה הזו או נפצעו
    העיתונות מתרכזת בגלעד שליט כי הוא אייטם, ולטעמי מי שמרחם על אדם יותר כי הוא אייטם מאשר זה שאינו אייטם וסובל יותר הוא המרושע.
    (למרות שכאן להיות אייטם זה חלק מהסבל)

    ליסכה
    אם היה משהו כמו מלחמת הדרום והצפון בארהב, בסוף המלחמה הייתי בעד לשחרר גם עצורים יהודים.
    בהנחה שהיינו מנצחים.
    אחרת, אני לא רואה קשר
    אני לא מדבר כאן על משהו אבסטרקטי, אלא על משהו ספציפי של מדינה כובשת לעם כבוש

    לתיקון של נעמי
    קראתי את הרבע הראשון בספר המעולה של נעמי קליין, עדיין לא רכשתי את הספר. באמת הקטעים הכלכליים היו מאלפים יותר, אבל כאן התאים חלק העינויים
    תיקנתי את שם הספר

    לרני
    חיזבאללה הוא לא רשע בסגנון אוסטין פאוארס, זה ארגון ציני-אידאולוגי שרוצה הישגים, ואם רון ארד היה בידיהם הוא היה יכול להרוויח כאלה. ליצור פצע זה משהו אינפנטילי, כאילו פשוט מישהו רוצה שיהיה לאמא של רון ארד רע
    הם פשוט לא מתעניינים בה
    הם יכלו להשיג את קונטאר תמורת מידע, ופשוט לא מצאו משהו אחר. כך שאתה לטעמי טועה כאן
    מקבל את ההסבר על האנטישמיות וגם את הטענה שלך שלימין ולשמאל קל לחשוב שהעולם סובב סביבנו
    גם אני חוטא בזה
    אולי בניו זילנד זה אחרת
    תודה

    אסף
    רון ארד היה בשטח לבנוני. ואגב, גם
    רוצחי הלורד מוין היו בקהיר

    כמובן שהיה לי קשה לשחרר את רוצחי משפחתי
    אבל הצעתי כאן מודל של חשיבה בוגרת מדינית
    אני חושב שזה ב לא פייר להעמיד שאלות מסוג כזה
    אם היית פלסטיני, גם היית רוצה להתפוצץ בדיזנגוף סנטר אם היו הורגים את הילדות שלך בטעות
    זה עדיין לא מצדיק טרור

    לאסף, החמאס שונא אותי כמו שאתה שונא אותו. גם אתה לא נשמע חובב חמאסניקים
    אבל אין ברירה, צריך להסתדר פה באיזור ולהרגיע את העסק
    חלק מהסיבות שהחמאס שונא אותנו ושאנחנו שונאים אותו, הן אמיתיות. ואם הן יפחתו, אנחנו נשנא אותו פחות והן אותנו פחות
    אם למשל החמאס היה מכריז על כך שהוא לא פוגע יותר באזרחים, האם היית שונא אותו פחות או יותר?
    כך גם הם. זה טיבו של עולם
    אף שתמיד יישארו חלאות בשני הצדדים, שיש להם איזה חשבון ישן. הם לא מירב הציבור אצלנו ולא אצלהם. לי יצא לפגוש פלסטינים וערבים סתם, ואני יכול להגיד לך, שהם כמוך בדיוק
    אני בסך הכול שמח שאנחנו במזרח התיכון

    לגבי הצעת הפדופיליה, היא לא דומה כלל. אבל אם היית לוקח ילד לתימני והוא היה כועס עליך ושובר לך כל יום את הדלת, לתת לו חזרה את הילד
    זו היתה אופציה טובה, לא? איך זה קשור לפדופיליה

    תודה לכל המגיבים והמתקנים. מקווה שעניתי על הכול בכנות ולא בהתנשאות ונהנה לא להסכים ולהסכים

  • מממ  On 23 בדצמבר 2009 at 20:30

    התחלתי לקרוא וממש קיוותי להתעצבן
    אך ככל שהמשכתי לקרוא החלה לאחוז בי בהלה
    חשתי שאני מסכימה עם דברי הכותב

    מטריד

  • שירה  On 24 בדצמבר 2009 at 0:35

    שלך בכל הנוגע לפלסטינים, הוא הנסיון לייחס להם אותו הלך חשיבה רציונלי, שאתה כביכול הולך בו. זו אותה חשיבה שמנסה לפתור את הבעיה האירנית בעיצומים כלכליים (כמו שנעשה בדרום אפריקה בשעתו), אותה חשיבה שהובילה להענקת סמכויות ונשק למשטר של ערפאת(וייבואו מהגלות) ואותה חשיבה עכשיו שמנסה להפיק לקחים מהחטיפה של שליט.

    הלקח היחיד שאפשר להפיק, כמו המסקנה היחידה שאפשר ללמור מההסטוריה, הוא שאי אפשר להסיק או להפיק שום דבר מההסטוריה.

    האויב שלך הוא אויב אידיאולוגי. העם הפלסטיני בחר במפלגה אידיאולוגית, העם האירני בחר במנהיגות אידיאולוגית, ולולא הכוח הצבאי של משטרים ערביים אחרים באיזור, רוב המזרח התיכון היה מגיע למצבן של שתי המדינות הללו.

    הניתוח והתשובות שלך מנסים ליצור רציונליזציה, אתה נשמע כמו בית הדין בהאג או בשוויץ, בנסיונך לצאת מהסיטואציה ולהביט נטול אינטרסים, וממעוף הצפור. אי אפשר לעשות זאת. ראשית, כישראלי ויהודי לא תוכל לעשות זאת לו רצית. ושנית מהמניעים שהזכרתי, ומאותן סיבות שאירופה לא לוקחת חלק מהותי בתהליכים במזרח התיכון זה כבר מעל לעשרים שנה – אי הבנה בסיסי של הלך החשיבה האיסלמי הרווח , הן בקרב ערבים והן בקרב מוסלמים (אולי להוציא טורקיה)ו.

    אתה לא יכול להבין אם פלסטינית, אתה לא יכול להבין צעיר פלסטיני, ואתה לא יכול להצדיק באמצעים רציונליים את בחירתו הדמוקרטית של העם הפלסטיני בחמאס, ואת בחירתו הדמוקרטית של העם האיראני באחמדינג'אד, או את בחירתו של החמאס לאכלס את גוש עציון במיליציות. המניעים אינם רציונליים, גם אם מתגלעים בהם לעיתים היקשים לוגיים אחריהם אתה מנסה להתחקות.
    אי לכך, הדרך היחידה להתמודד היטב עם הבעיה, וכמאמרו של נתניהו אנחנו חיים בשכונה קשה, היא להתעלם ככל האפשר ממניעים אלו או אחרים של העם היושב בעזה ובגדה, ולפעול לפי הצו שלנו, הצו היהודי, זה שמורה על שחרור אסירים תמורת חטוף בודד (ותמורת החטופים שעוד יבואו), ועל שחרור אסירים תמורת גופות ורמזים להמצאותן של גופות. קדושת החיים היהודית היא חלק מזהותנו, עם קשר או בלי קשר לרצונם או אי רצונם של החמאס בהעלמותה הגורפת של הריבונות הישראלית.

  • שירה  On 24 בדצמבר 2009 at 0:45

    ובנוגע להערה שלך על מלחמת לבנון.
    צה"ל לא נחלש כתוצאה מהמלחמה, אלא מעמדו נחלש. צה"ל תפקד רע בניצוחו של דן חלוץ, המלחמה לא יצרה מציאות אלא שיקפה אותה. יש לקוות שראשיו הפיקו את הלקחים מקורות מלחמת לבנון. השקט ששרר לפני עופרת יצוקה והחטיפה של שלושת החיילים בגבול לבנון היה בדייה, והצביע יותר מכל על כשליו של המודיעין הישראלי.

    מבצע עופרת יצוקה כמו מבצע חומת מגן, היו הכרח שישראל נדחקה לו כתוצאה ממציאות קיצונית שנכפתה עליה (חומת מגן הוכרזה לאחר הפגוע במלון פארק, ואילו עופרת יצוקה לאחר הפגזה בלתי פוסקת של העיר שדרות ועוטף עזה, שגבתה חיים ואיכות חיים) . שתיהן לוו מחאה ציבורית מסוימת ונחלו הצלחה. חומת מגן הרגיעה את גזרת ג"נין והגדה ואילו עופרת יצוקה, במחיר שגבתה, הרגיעה במידת מה את הרצועה. הדגש הוא על רגיעה, לא פתרון.

  • צ'יקי  On 24 בדצמבר 2009 at 3:56

    שירה, קראתי את דבריך על חוסר הרציונליות של הערבים שהזכירו קצת את תיאורי דנידין עליהם, ערבבת את האירנים עם חמאס, לא נורא. ואני רוצה לומר לך שאני איכשהו מצליח להבין הגיון של הרבה דברים שהם עושים, גם אם אני לא מסכים.
    אבל אני לא מבין את הרציונל שלנו. אנחנו אלה שחושבים מוזר ועקום בדרך שמזיקה לנו, אנחנו אלה שפועלים בניגוד לכל אינטרס הגיוני שלנו. הרי כל המאמר מדבר על פתרון האובססיה הישראלית הזו. את אומרת לא לחשוב על הערבים, לחשוב עלינו.
    אני פשוט חושב שיש כאן אחלה אנשים, אבל אנחנו כמדינה מתנהגים כחולי נפש

    לגבי השקט שהוא בדיה, עדיף לי שקט בדוי מאש אותנטית

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 24 בדצמבר 2009 at 9:42

    "טרוריסטים וחיות אדם"?
    חשבתי שגם בשבילך ובשביל חבריך,האסירים האלה נחשבים כ"לוחמי חופש",שנכלאו באכזריות ע"י האויב הציוני,לא?
    וההיא,שהתפוצצה על עגלת התינוק במסעדת מקסים-היא בכלל איזה סוג של "אמא תרזה".
    בכלל- חכל שתבזבז את זמנך היקר בכתיבה באתר הזה,עדיף בהרבה שץארגן איזו הפגנה למעם "האסירים הפלשתיניים במסכנים",שיושבים בכלא על לא עוול בכפם, ולקינוח תוכל לטפס על הברווז של עיריית ת"א,כדי להספיק לקרוא כמה שיותר מ"שיריך",לפני שתגיע המשטרה כדי לפנות אותך (אחרי שאתה תצלצל אליהם,כמובן,כדי להבטיח שהם יבואו), בתוספת איזה "עיתונאים",דהיינו איזה כתבת רכילות של YNET, והכתב המדיני של הפעוטון הסמוך.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 24 בדצמבר 2009 at 9:51

    בתלביב,אולי היה שקט.
    בדרום,עד כמה ששמתי לב,היה כל יום,כל היום,מבול של טילים.
    אבל אולי אני טועה,ואלו היו בסה"כ "קסאמים-שמאסאמים" ו"קטיושות-שמטיושות".

  • מואיז  On 24 בדצמבר 2009 at 10:03

    שאם בתמורה לחייל אחד צריך להחזיר 1000 פלסטינים ישראל תצטרך לעצור אלפי פלסטינים למקרה של חטיפה נוספת. ואז יישבו עוד יותר אנשים בכלא. צריך שמישהו יסביר את זה לחמס.

    בכל מאז עסקת ג'יבריל אני בכלל לא בטוח שחלק מהאסירים יושבים שנים בכלא רק לצורכי מיקוח.

    תחשבו על זה

  • צ'יקי  On 24 בדצמבר 2009 at 10:52

    לטוקבקיסט בלי השם שמפליא בבקיאות מרשימה בביוגרפיה שלי, ממליץ בכל זאת לקרוא מאמר לפני שמגיבים אליו. כתבתי:
    האמת שוכנת איפהשהי באמצע בדרך כלל, יש בין האסירים הפלסטינים פושעי מלחמה נוראים שרצחו משפחות.
    אתה מעוניין שאנקר את עיניהם בעצמי? שכנעת אותי שאכפת לך מכאב משפחות שנטבחו יותר ממני.
    כל הכבוד

    למואיז:
    בוודאי, אני בטוח שמנטליות החטיפות-החזרות מביאה לכך שיותר קל לעצור אנשים. תוך שנה שנתיים, יקבלו אלף אסירים חדשים. ואז יהיו צריכים לחטוף עוד.

  • ליליפוט  On 24 בדצמבר 2009 at 13:40

    איזה מזל שההחלטות על שיחרור רוצחים לא נמצאות בידיים שלך מר צ'יקי ביכי, אתה מבין בפוליטיקה כמו שחמור מבין במרק פירות. מזל שלחמאס יש שכל יותר משלך והם יאפשרו להרחיק את מה שישראל דורשת גם מבלי שבורים כמוך יעלו פוסט חסר קשר אנושי כלשהו אפילו לערבים שאתה שונא אבל אוהב במגפון לצרוח כמה הם נהדרים.

  • חייש  On 24 בדצמבר 2009 at 14:13

    וחמאס יחטפו חיילים בכפוף ליכולת שלהם לחטוף חיילים. ואם צה"ל לא יהיה ערוך טוב על הגבול הם יחטפו שוב ושוב ושוב עד כי יבוא שלום. למה? כי זאת האג'נדה שלהם. בדיוק כמו שהאג'נדה של צה"ל היא לחסל בכירי חמאס וחיזבאללה ברגע שאפשר להשיג מודיעין טוב על מקום הימצאם. לו החמאס לא היה מקבל מחיר טוב על חיילים, הוא היה מסתפק בלהרוג אותם בפיגוע, כפי שקרה מספיק פעמים בעבר. כמו שציינת, כנראה שעדיף ליפול בשבי מאשר להיות מחוסל ממארב.

    היות וצה"ל פישל ואפשר חטיפה, על מדינת ישראל לשלם את המחיר ולהחזיר את כמות האסירים המבוקשת. אמנם זה לא נעים לחשוב על מחבלים שמשתחררים אחרי כמה שנות כלא בודדות, אבל זה כלום לעומת אפס הימים בכלא שקיבלו כל האחראים בצד שלנו על פשעי מלחמה הדומים לפיגועים לכל דבר ועניין.

  • ענת  On 3 בינואר 2010 at 10:08

    וחשוב לי להגיד את זה, למרות התיישנות הפוסט. כי רוב התגובות נגד. הלוואי והדברים שאתה אומר יישמעו יותר ויחלחלו לשיח המיינסטרים. כי מה שבאמת גרוע בגישה הישראלית, זה שכאילו יש חופש ביטוי אבל להגיד את הדברים האלה זה אסור. ולכן כל הכבוד. אתה גבר שבגברים.
    חטיפה זה מאוד לא נעים, אבל זה, בין היתר, מה שעושים במלחמה. ומלחמה זה דבר מאוד מכוער, כמו שכבר אמרו לפני: מלחמה זה פויה.

    והצביעות הישראלית הזו של שתו לי, אכלו לי, חטפו לי. סליחה? אתם רוצים את "זכותה של ישראל להגן על עצמה", שזה בליברמנית – להמשיך להלחם עוד חמישים שנה. אז זה המחיר חבר'ה: חטיפות, פציעות איומות, מוות, הלם קרב. ומיותר לדרג את הזוועה שבכל אחד מאלה. מלחמה היא גיהנום.
    אבל צודק ביותר צ'יקונס, בקרנבל שליט אתם מזנים את האבל של משפחות אחרות.
    ארגון משפחות השכול משני הצדדים היא הגורם הכי בריא פה בסביבה.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: