עשירים והומואים – פתיחת גאפ בישראל

פתיחת רשת הבגדים הבינלאומית 'גאפ' בקניון ממילא בירושלים נבנתה אט אט בתקשורת כאירוע ענק,  
אבל אירוע הפתיחה עצמו היה מוזר. ניגשתי אל כמה אנשים שנראו כמפורסמים או כתת-דוגמניות, אבל הם היו כמעט תמיד עיתונאים מעיתונים מתחרים. לבסוף, הייתי בטוח שמישהי היא דוגמנית או לפחות אחות של דוגמנית, אך היא התגלתה כאנה בורד, כתבת הבריאות של גל"צ, שסיקרה את האירוע. "הקפיצו אותי", היא מסבירה בחביבות. אחרי זה הסתובבנו, אבל היא לא אישרה אותי בפייסבוק.
דווקא אלה שלא קיבלו רשות להיכנס היו מעניינים. למשל משפחת בוכמן מנתניה שהגיעו במיוחד, חמושים בשעונים שעליהם אותיות עבריות במקום ספרות, ולא קיבלו תג. לכן נעמדו ליד הגדר בעצב והתלוננו. אב המשפחה: "שמע, כל הסלבריטאים יותר יפים כשהם בטלויזיה. למשל מורן אייזנשטיין. בכלל לא זיהיתי אותה".
הבן: "אבל זו היתה ויקה מהשרדות, לא מורן אייזנשטיין. היא סתם דומה".
-אז ברור שהיא לא דומה לעצמה. זו לא היתה היא.
האב: "נכון, זו כנראה הסיבה".
משפחת פסטרנק הדתית האמינה להיסטריה, הם רואים בעצמם העריצים מספר אחת של המותג בישראל, אבל זה לא עזר והם נותרו עם הברזלים. הם מראים לי כל אחד את התגים של החולצות, ואכן כולם עם גאפ. שירה פסטרנק, ילדה: "אנחנו הרבה יותר ממעריצים. אנחנו מתים על גאפ, במילים שאי אפשר לתאר".
-כמו את התנ"ך?
"באותה מידה".
אני פונה לאם המשפחה ומלשין שבתה אוהבת את גאפ כמו את התנ"ך. האם מזועזעת לשניה מהכשלון החינוכי, אבל למעשה שמחה מעט. והבת מתנצלת: "התכוונתי לכמעט כמו התנ"ך".
מתחיל שלב הנאומים ואני נאלץ לעזוב את חבריי החדשים. ניר ברקת, ראש אחת העיריות העניות בישראל, עניבתו אלכסונית, מספר על מזוודות עמוסות גאפ שהיה קונה לילדיו. הקוקטייל מסתיים. הוילון עולה ונחשפת החנות, שבה חולצת טי עולה 150 ש"ח. אנשים שמים זה על זה כיפות לבנות לכבוד נעיצת המזוזה ואני לא יודע מי מחלק את הכיפות. אז זאביק דרור, היחצן, מניח עלי בחיבה את הכיפה שלו.
– יש משהו מאוד דתי באירוע הזה, עם התפילות והכיפות. משהו אלוהי.
דניאל תבורי: "כל הכבוד שמשתפים אותו בטקסים, עם האמת של האלוהים. יש משמעות כשעושים את זה".
-מה הקשר בין אלוהים למרכז קניות?
"אני אוהב שלא מתביישים לשלב את התורה"
שי, המאבטח, זועם: "אני כועס על הסלבריטאים. מאיימים עלי שיעשו לי דברים אם לא אכניס כל מיני אנשים. אני סדרן במשחקים של בית"ר, ואנשי בית"ר יותר נחמדים מהסלבריטאים".
-אבל היו הרבה נחמדים שלא הכנסתם.
זה ההוראות.
-לא יפה. הם אנשים נחמדים.
אין להם תג.
אני מתלונן אצל צלם העל רון קדמי שאני לא מזהה אף אחד, אך הוא גורס: "יש פה דוקא הרבה סלבריטאים, למשל ויק וויקה".
-למה להם לבוא לפה, הם מקבלים בגדים חינם?
"הם באים לפה כדי להרגיש שהם קיימים".
-אבל הם קיימים, גם בלי קשר. 
"הם לא קיימים".
-הם קיימים. יש להם אף ואוזן.
"הם לא קיימים כסלבריטאים, אלא בתור בני אדם. זו הממלכה שלהם. מה שאתה עושה מקיים אותם.
-כשאני כותב, ויק וויקה קיימים.
כן.
אורלי היחצנית החמודה מסבירה: "אנחנו חברה גדולה שמייחצנת את גאפ ומנגו ועוד הרבה".
-מנגו לא מקנאים בגאפ?
"מה פתאום. מנגו זה פשן. גאפ יותר בייסיק".
-את מעליבה את גאפ.
"לא, זה סטייט אוף מיינד".
ג', מלצרית באירוע וסטודנטית לפסיכולוגיה מתחילה לדבר איתי ואז נוזפים בה שתעבוד. אנחנו מתחבאים  מהבוס ומשוחחים: "זה אירוע פלצני למדי. מלאכותי בצורה אבסורדית. זה לא מייצג את האוכלוסיה הירושלמית"
-איזה אוכלוסיה יש פה?
עשירים והומואים.
 
גאלה רחמילביץ', סטייליסטית נוצצת, מאוכזבת: "עדיף שיביאו את הקולקציה האמיתית ולא את הסמרטוטים שפה. זה גאפ עם ניחוח של קסטרו. גם אין אוירה מינית פה. כל השטריימלים לא עושים לי את זה. אם תשאל אותי, אני ממתינה למונית ספיישל לחזור הביתה".
-הזמינו לך מונית ספיישל?
"בוודאי. היחצן הזמין. לא מספיק שאני עולה לירושלים, שגם אשלם על מונית".
-אני הגעתי במונית שירות על חשבוני.
"כנראה שאתה לא מקושר, מתוק".
אורי עיני, מנכ"ל משותף באדלר חומסקי, למה אני צריך להתרגש מלראות כמה חולצות זו על זו? למה באתי לפה ועוד בשרות?
"פעם בהרבה זמן מגיע לארץ מגה ברנד".
-אבל יש המון מותגים בישראל.
"זהו, שלא מגה-ברנדס".
-למה גאפ מגה-ברנד ואמ.טי.וי לא?
"גם אם.טי.וי מגה-ברנד".
-זארה זה ברנד או מגה-ברנד?
אני לא רוצה לפגוע באף אחד. אין הרבה מגה-ברנדס.
 

(פורסם בנוסח מקוצר בידיעות אחרונות לפני חודש)

 

—-

 

לוח ארועים

 

יום שבת 23:00 צוותא – מופיע עם "הפה והטלפיים" האגדיים בהופעה חד פעמית לכבוד אירוע ההומאז' לרם אוריון בפסטיבל "הלם הכרך".

 

יום חמישי ה15 באוקטובר – ההצגה קדימה!, על הצד החברתי של מלחמת לבנון השניה, מוצגת ב"תיאטרון ברזילי" שהקמתי במועדון ברזילי. בין הכוכבים: משה פרסטר, יובל שגב, זאב טנא, זבולון משיאשווילי ויובל בן-עמי.

 

יום שישי ה30 באוקטובר בצהריים – השקת מעין, עיתון הקולנוע מערבון ועיתון האמנות החדש והרע, בלופט החדש החדש של קסטיאל בבית אל-על, רחוב בן יהודה, עם הופעות, מיצגים, הקראות וחתיכים.

שחררו את מוחמד עות'מן מנעלין

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד  On 30 בספטמבר 2009 at 20:02

    אצלי בפייסבוק. אתה כותב נהדר. מאוד מאוד נהניתי. תודה

  • שגית  On 30 בספטמבר 2009 at 20:30

    הנאה צרופה, כל פוסט חדש שמחה חדשה

  • י.ג.  On 30 בספטמבר 2009 at 20:47

    זה מצחיק עד כמה שזה עצוב. גאפ נחשב בארה"ב הזבל של השמעטס. באותו מפעל שמייצרים גאפ מייצרים את אותם הבגדים של אולד נייוי ובננה ריפבליק. אותם בגדים תוויות שנות.

    למי שיש כסף אז הולך לרנות בבננה ריפליק. מעמד בינוני הולך לאולד נייוי. למטה מזה גאפ. אולי גאפ מתאימה דווקא לי-ם.

  • אייל גרוס  On 30 בספטמבר 2009 at 21:01

    הומואים? הם לא ראו את הסצנה ב
    queer eye for the straight guy
    כשקרסון המעצב מגיע לאחד מהאנשים שהוא אמור ללמד אותם סגנון מהו, ומרוקן את הארון בגדים שלו בזעזוע:
    "גאפ 1999, גאפ 2000, גאפ 2001, גאפ 2002…"

  • גם  On 30 בספטמבר 2009 at 22:04

    אולי בארה"ב גאפ נחשב לזבל של השמאטעס, כמו שטוען י.ג שתי קומות מעלי, אבל בפריז יש לו שם הרבה יותר טוב ו-17 סניפים במקומות מרכזיים. ומנסיוני, הוא בכלל לא זבל ולגמרי לא שמאטעס – בגדים שקניתי שם מחזיקים מעמד שנים.
    וכל זה לא מבטל את הגיחוך שביחצנות סביבו, שצ'יקי היטיב לתאר.

  • י.ג.  On 30 בספטמבר 2009 at 22:22

    אתה רק מאושש את הדברים שאמרתי. הבגדים של גאפ מחזיקים לך שנים בארון? הם כנראה נתפרו למלא פונקציה מסויימת.
    שמעטס במובן זול. מי שטרוד באופנה לא ידרוך בחנות של גאפ. כמות הסניפים שאתה מספר עליה (שהיא כלום ביחס לצפון אמריקה) רק מעידה על העממיות של הרשת. אבל מכיוון שישראל זה סוג של גטו תרבותי, עושים מזה סיפור כזה גדול.

    אני מקווה שיקח להם פחות זמן מסטארבקס להתחפפף מהארץ, למרות שבתור צרכן שלהם אני חייב להודות שהבגדים סה"כ באייכות טובה יותר מהקפה המחורבן של סטארבקס.
    אולי בסרי-לנקה מזיעים פחות מאיתיופיה.

  • פייס  On 1 באוקטובר 2009 at 13:30

    אותי אנה בורד אישרה!

  • מינד דה גאפ  On 2 באוקטובר 2009 at 18:05

    ואכן, אפילו אדון ארד הצליח להשתכר מכתבה בעיתון על כניסתה של עוד חברה אמריקאית למחוזותינו בעודו מבקר אותה בחריפות ונותן לה פרסום חינם בעיתון הגדול במדינה וכך תורם להגדלת רווחיו של העיתון על ידי שעשוע הקוראים הנלהבים

    קפיטליזם במיטבו

  • גיורא לשם  On 3 באוקטובר 2009 at 23:25

    מה קרה? אתא לא מספיק לכם?

  • גיורא לשם  On 3 באוקטובר 2009 at 23:25

    מה קרה? אתא לא מספיק לכם?

  • סלבס  On 26 ביולי 2011 at 12:56

    זה מצחיק או עצוב לא החלטתי הם באמת לא מרגישים קיימים בלי כל החטטנות הזאת ובסוף הם עוד מעזים לבוא בטענות לצלמי הפפראצ'י חחח

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: