שירי הבונסאי של המשורר הביטניק בוב קאופמן

שירי בונסאי \ בוב קאופמן
 
א.
נזכר בימים לפני שהכרתי את נשמתי
הייתי מסוגל להלך על מקקים ולגנוב פרחים.
 
ב.
כל אותם בעלי כוונות טובות שנתנו לי ספרים משונים,
כשמה שרציתי זו ארוחה טובה.
 
ג.
לאחרונה, מאז שהתחלתי לנסח משלים קסומים בעצמי,
שואלים אותי אנשים מה אני חושב על סין
והאם אני סבור שהסוריאליזם יתפשט עד איווה
ומה הסיכוי שהזכייה בפוליצר היתה מצילה את צ'סמן* מעונש מוות
כשעניתי שאני כותב כרגע את מכתב ההתאבדות האמריקאי הגדול,
הם רחרחו את חולצתי והמשיכו.
 
ד.
גברים שאוהבים נשים
אסור להם לעולם לשחות.
 
ה.
כל אימת שאני רואה קשיש עם מזוודת קרטון בלויה
אני משוכנע שהוא סוכן הנצח במשימה סודית כלשהי.
 
ו.
לעולם לא אבין את התקוות והתשוקות של אנשים אחרים
אלא אם הן חופפות לשלי. ואז נתקוטט.
 
ז
כן, היה זמן שלא הייתי בטוח בעצמי
אבל זה היה לפני שהייתי עצמי. בקושי הכרתי אותו
 
ח.
תרבות איש המערות נעלמה בגלל שהוא לא יכול היה לייצר
מגזין שיופץ בידי נער על אופניים.
 
 
* צ'סמן – רוצח ואנס שנידון למוות בקליפורניה ופרסם על כך ספר.

    Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

    תגובות

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 28 באוגוסט 2009 at 11:23

      אחלה תודה,

      אפשר אולי לקבל קישור לטקסט המקורי? ו או במקרים של עיברות מילים יוצאות דופן כמו בתרגום הקודם, לצרף את המילה בשפה המקורית?

      תודה שוב

    • שולמית אפפל  On 28 באוגוסט 2009 at 11:27

      נפלא

    • מרית  On 28 באוגוסט 2009 at 11:47

      ושולמית, זה באמת קצת כמו השירים שלך, על הליום

    • צ'יקי  On 28 באוגוסט 2009 at 13:01

      דוקא את השיר הזה לא מצאתי באינטרנט אלא ב'גשם הקדום', ספר שקניתי ב'סיטי לייטס'. אין כאן מילים מיוחדות שאני צריך לבאר
      אולי אפשר לדבר על הרקע לשיר, אף שאיני מומחה גדול לקאופמן או לרקעים (אני גם לא חושב שאני מתרגם טוב). קאופמן היה מעין משורר רחוב, דבר שקשה למצוא בישראל, הקרוב אליו ביותר כאן הוא המשורר המעולה דודו ויזר מהכספומטים בדיזנגוף סנטר שפרסמנו שירים שלו במעין 4.
      ועל כך השיר על הארוחה החמה, שהוא קצת זני, עדיף לי אוכל על ספר משונה ובגנות הכוונות הטובות

      בוב קאופמן היה שחור יהודי-קתולי שהפך לבודהיסט כמו רבים מהביטניקים, כך שאני מניח שלכך הוא מתייחס בחלקים אחרים בשיר
      אגב, מניחים שזה שיר, כאילו שירה זו סוגה עליונה, אבל חלק מהשיר הוא מכתם קלאסי כמו למשל הבדיחה על אנשי המערות

    • קיקה  On 28 באוגוסט 2009 at 16:16

      אני אוהבת את זה.

      את ד' לא הבנתי בכלל.
      אלך לישון איתו הלילה.

      גם שיין הוא משורר רחוב.
      משוררי רחוב גורמים לי לחשוב שכל מי שכותב מתוך נוחות של בית עובד עלי בעיניים.

      השירה, כראוי למציאות עליונה, נעלמה והשאירה אחריה שובל ריח מטריד.

      קל להתגעגע למה שבספק אם היה.

    • צ'יקי  On 28 באוגוסט 2009 at 16:29

      הי כנרת

      נראה לי ששיר ד' הוא מעט הומוריסטי כאילו בעצם השחיה יש בגידה.
      רק אציין שבוב קאופמן היה ימאי רוב חייו והפליג בכל האוקיינוסים, שם נחשף לראשונה לספרות כשקיבל ספר מקולגה ולמאבקי עובדים שהובילו אותו לקומוניזם בימי מקארתי. על כך חטף המון פעמים מכות משוטרים.
      ארבע פעמים האוניות שלו טבעו וככה הוא גם איבד חלק מחוש השמיעה שלו. אולי אפשר לקשר בין זה לבין המתח שהוא מוצא בין שחיה לבין זוגיות נאמנה
      אביא בקרוב תרגום שלי לשיר שלו שגם קשור לימיו באוניה.

    • עמיחי  On 28 באוגוסט 2009 at 18:41
    • רון  On 29 באוגוסט 2009 at 13:06

      זה לא שירה, זה חוכמת רחוב פתטית שהובאה לדפוס, לא משהו חדש, לא מקורי. משמושך פה זה הביטניק. וגם זה עבר זמנו

    כתיבת תגובה

    הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

    הלוגו של WordPress.com

    אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Twitter

    אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Facebook

    אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת גוגל פלוס

    אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    מתחבר ל-%s

    %d בלוגרים אהבו את זה: