פליטים ולהיטים – על האירוע בגינת לוינסקי

לאחר כמה אירועים לוחמניים ומדכדכים בשבועות האחרונים, התאספה בגינת לוינסקי שבמתחם התחנה המרכזית מסיבה שמחה ונינוחה. כמה עשרות סודאנים, חלקם אף עטופים בדגלי ישראל, הודו לממשלה על ביטול "חוק גדרה חדרה" שגירש אותם מתל אביב, העיר המובטחת. הדשא עמוס בילדים חמודים ומוזיקה תזזיתית. מהצד, לא היה נראה שהאנשים והילדים השמחים האלה היו עד לא מזמן בסכנת גירוש. 
האירוע התחיל כשויליאם אקון, עובד נקיון שהגיע מדרום סודן, פנה לליאור ווטרמן, אמן שמחזיק את המקלט בגינת לוינסקי, וביקש לארגן מסיבת תודה. בגיל עשר, אביו של ויליאם נרצח והוא נחטף לעבדות למשך שלוש שנים. כרגע הוא רוקד עם חולצה אדומה פתוחה וסקסית לידי: "אנחנו שמחים שהחוק בוטל ורצינו לבטא את זה במסיבה וגם להודות לאלה שעזרו לנו".
– מה רע בעצם בגדרה?
"בתל אביב יותר כיף. כולם התחבאו בזמן שהחוק פעל. חוץ מזה, הילדים נהנים בבתי הספר שלהם, ויש להם חברים. אי אפשר להעביר בתי ספר".

המסיבה נפתחה באיחור קטן של התקליטן, כך שבהתחלה הושמעה המוזיקה מהסלולר של האנשים, דבר שלא הפריע לאנשים לרקוד. כמה אנשים לקחו את אירוע ההודיה ברצינות יתר והגיעו עם חליפות רשמיות.
הישראלים כאן הם בעיקר אמנים פלסטיים. ווטרמן, אמן משופם ועגלגל, הפך את הסטודיו שלו למרכז תרבות מאולתר, עם חגיגת מימונה עצומה וכמה הפגנות. מדי שבוע מתנהל במקום גם שיעורי ריקוד אפריקאי לילדים. בשנת המאה לתל אביב, אלה האירועים שמציגים את הרוח האמיתית של תל אביב, כעיר חובבת זרים, שהיצירה בה מגיעה מלמטה ללמעלה. ללא זיקוקים, פרסומאים וזמרי קש, עם אייפוד שפועל באופן אקראי. הגורל היהודי רצוף בנסיונות גירוש, התעמרות והסתתרות. במקום להסתכל על העובדים הזרים כאל בעיה, כדאי להתייחס אליהם כבני אדם, חברים, ולהרויח מהם, גם אם זה מתחיל במוזיקה ובאוכל. אני הולך כבר זמן מה לקפה האריתראי בנוה שאנן, שמציע את הקפה השחור הטוב בעיר (אני כותב בו את הקטע הזה, למשל).
תמיר רז, התקליטן, מנצח על האירוע השמח: "חבר שלי היה בפסטיבל מוזיקה אפריקאית במאלי והביא לי חומרים".
-המוזיקה לוהטת.
"מישהו אמר לי להחליף את המוזיקה. ובחור שני אמר לי להשאיר. יש בעיה שחלק מהאנשים לא אוהבים את המוזיקה הסודנית הערבית, ורוצים מוזיקה של הדרום".
-יכול להיות שאתה שם מוזיקה של האויבים שלהם?
"לאלבום קוראים 'הפסקת אש', אז היה נראה לי שזה בסדר".
על הדשא יושבות ארבע ילדות מתוקות, אסנת (8), מרא (8) ואליזבת (8 לטענתה, אסנת טוענת "היא בת 7"), ילדה רביעית בת 4 שלא אומרת את שמה ומכה אותי במניפה, ואז צועקת "אני בת 5". הן מתווכחות בעברית על נושא לא ברור של ילדים, כנראה חשוב מאוד.
-למה המסיבה?
אסנת: "חוגגים שכיף. בגלל זה אמרו תעשו מסיבה".
-למה כיף בישראל?
"כי יש משחקים".
אליזבת: "ישראל הכי יפה ופורחת".
אסנת: "אני לא רוצה סודן. כי יורים שם פקפקפקפק. שם רוצים שנמות. אבל כאן רוצים רוסים בלונדינים. רואים סודנים, לוקחים לפוליס".
-אתן אוהבות את המוזיקה הסודנית פה?
"אוהבות רק מייקל ג'קסון ושקירה".
 
(פורסם בידיעות אחרונות לפני שבוע. ביום שישי תתפרסם כתבה גדולה של ב"7 לילות" שבגינה הסתובבתי בכל הארץ השבוע, מנהריה ועד אילת)

 

—-

 

עוד הודעות:

 

3.9 יום חמישי בערב, השקה חיפאית יהודית-ערבית של מעין 5, הספר שלי ושל הספר של נמרוד קמר בקפה מסדה. יש למקום כרמלית מיוחדת.

 

פת\קית העלו לרשת את האוספים שלהם ובהם גם שירי "ספייס איז פאן", יצירת איטלודיסקו טראשית. אוהדי הבלוג מוזמנים לצלם קליפ ליוטיוב. מומלץ לא לשמוע את השיר יותר מפעם ליום, הוא עושה כאב ראש.

 

הביקורת הכי טובה על ספרי רובים וכרטיסי אשראי בינתיים, מאת אביה בן דוד. ויש גם טוקבקים שמחים.

 

המאמר שלי מעיתון האמנות "החדש והרע" על המוחלש באמנות הישראלית, בפרסום ב"מארב".

 

אחד הוידאואים הקיצוניים ביותר ברשת: וידאו הפרידה ממשה יעלון דלף ליוטיוב. מעניינת ההשוואה בין המכה שנתן משה לסלע במקום לדבר איתו לבין מה שהוא עשה לפלסטינים בחומת מגן. הבעיה היא שאנשים מאמינים לסיפורים שמספרים על עצמם. גם בדימוי שלו על הנחשים במטכ"ל, היה ליעלון מין תפיסה מדברית כשל משה הרואה את הסנה הבוער. כך זה היום: גם פרעה הוא משה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שחר  On 25 באוגוסט 2009 at 19:53

    של העובדים הזרים הם באמת הכי תרבותיים, הכי לא ממוסחרים והכי כיפיים, ויבורכו אנשים כמו ווטרמן.
    הבעיה היא שהם כל כך מחתרתיים, שגם מי שבעניין לא תמיד יודע עליהם.

  • עופר  On 25 באוגוסט 2009 at 20:55

    הקליפ של בוגי ביזארי לגמרי. את זה צריך לראות פעם בשנה מקסימום, וגם זה יותר מדי. עכשיו המנגינה מזמזמת לי בראש כמו יתוש. הצילו!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: