שירים שלי במצרים ובשבדיה

שלושה שירים שלי, "האשה שלא יכלה להסתכל להם בעיניים", "אני ואנונו" ו"מיחזור (הפשיזם)" תורגמו במצרים על ידי נאאל אלתוכי. אתם מוזמנים לראות בלינק כאן.
נאאל הוא איש המוסף הספרותי של אל-אחבר, כותב מוכשר בעצמו שב"מטעם" כבר פרסם סיפור על אמו והסכסוך, והוא היום המתרגם המרכזי של התרבות הישראלית במצרים. מלבד אתגר קרת, רביקוביץ', חנוך לוין ועוד, הוא כבר תרגם שירים מתוך "לצאת – נגד המלחמה בעזה" לשער של עיתון שירה לבנוני בשם "אלגאון", והמקבץ ייצא בקרוב בספר בקהיר, כמו כן פרסם סיפור של בועז לביא מתוך מעין 4 – כולם קיבלו תגובות מעולות.
בישראל, הכותבים של מעין לא כל כך חלחלו לעיתונות-הספרות או זכו להתייחסות, והם נותרו כמעין אופוזיציה רעשנית ומושתקת כאחד שניתן לקרוא רק ב"מעין" או לשמוע באירועי השירה של "גרילה תרבות" למשל. אבל בעולם, יש התעניינות גדולה באוונגרד הישראלי החדש, שיוצא מהכיוון של מעין על שלוחותיו, שלא לומר גרורותיו.
  
והנה עוד לינק, של קרולינה ג'נינגס, כוכבת פורנו לשעבר משבדיה שהפכה לאמנית ולדמות ידועה מאוד בחוגי הפופ והאמנות בסקנדינביה, שממליצה על השיר שלי "כל כך טפשות החולצות" בתרגום ליסה כץ (שייצא בספר השירה שלי "רובים וכרטיסי אשראי" שאמור להגיע עוד שבוע לדוכני) ועל "ספוטניק אין לאב".

הנה השירים בעברית:

האשה שלא יכלה להסתכל להם בעיניים (פורסם בעבר בבלוג)

לעדילולה היפה בנשים

היא אמרה שהיא לא יכולה להסתכל להם בעיניים
זה הגיע למצב כזה, לטעמה,
שהיא כבר לא יכולה להסתכל להם בעיניים
העיניים שלהם הגיעו לידי מצב, לטעמה,
שאי אפשר כבר להסתכל שמה
כמובן שהיא יכלה ביולוגית להסתכל להם בעיניים, 
אבל ההרגשה!
היה לה קשה מאוד לעשות את זה.
זה היה בלתי אפשרי, היא אמרה, 
להסתכל להם בעיניים.
אבל היא ידעה שבסופו של דבר צריך להסתכל להם בעיניים.
היא ידעה שבסופו של דבר תוכל להסתכל להם בעיניים
שלא תוכל שלא להסתכל להם בעיניים.
אי אפשר לקחת ציבור שלם – ולא להסתכל להם בעיניים.
 
בעיניהם,
לא היתה כל בעיה עם העיניים שלהם,
גם כשניסו להיכנס לתוך העיניים שלה,
לא היתה כל בעיה עם העיניים שלהם
הם חשבו שהעיניים של עצמם בסדר גמור, מאה אחוז,
להם לא היו בעיות עם עיניים כלשהן.
אבל לה היתה אשמה עצמית עמוקה 
וזעם עמוק 
לא עליהם אישית,
אבל הזעם היה כל כך עמוק 
והאשמה כל כך עמוקה 
שהיא פשוט הרגישה שלא יכלה להסתכל להם בעיניים.
 
הם כאמור, לא ראו את העניינים עין בעין.
גם להם היתה אשמה וכעס, 
אבל לא היה לכך קשר לעיניים של מישהו,
הם דווקא רצו שתסתכל להם בעיניים,
ולא היה אכפת להם להסתכל לה בעיניים,
למרות המלחמה.
 
 
אבל הם לא יכלו 
                        –  אי אפשר – 
                                               להכריח אף אחד להסתכל לך בעיניים.
אתה גם לא מעוניין שיכפו דבר כזה
זה צריך לבוא טבעי
כך שהם פשוט חיכו 
היו בטוחים שבסופו של דבר תבוא עם הרנו, תחנה,
ואז יסתכלו זה לזה בעיניים.
 
הגיעו כל יום בבוקר, 
ישבו מחוץ לחנות.
לעתים עם קנקן לימונדה, 
לעתים עם פכסם נגוס.
חיכו יום, יומיים ושבוע. הם עשו כמובן עוד דברים 
ובסופו של דבר, היא נשברה
הגיעה במיוחד עם הרנו, החנתה, הורידה את האמברקס מטה-מטה,
והסתכלה להם בעיניים
למרות האשמה והזעם
בגלל האשמה והזעם
שהיו עמוקים וכעת הפכו רדודים
הסתכלה להם בעיניים
ישבו והסתכלו זה בזה בעיניים
בעצב, ואחר כך בחיוך, לבסוף בשעמום
הביאו תה, המשיכו להסתכל בעיניים
ואז הופתעה לראות שם, בעיניים עצמן,
את מה שבמשך זמן כה רב לא ציפתה לראות שם
דבר מה שאף אחד לא הכין אותה שתראה שם
לא לונדון וקירשנבאום, לא רוני דניאל ולא סיגל שחמון! אף לא סיגל שחמון!
אף אחד לא הכין אותה לרגע שתסתכל להם בעיניים
שום דבר לא הכין אותה להפתעה העצומה
אף שזה היה עניין מובן מאליו – של מה שראתה שמה
כשהסתכלה להם בעיניים
כל כך הופתעה מזה!
הכול היה ברור ופשוט,
נהיר ובהיר,
היה צפוי לגמרי שתראה מה שתראה שם
כל כך הופתעה ממה שראתה 
כשהסתכלה להם בעיניים
 

(רכבת מנהריה לתל אביב, לאחר ביקור בכפר יסיף. תחילת פברואר 2009)

אני ואנונו

אני ואנונו
מתחת לשולחן
צופה בטלויזיה
אני ואנונו
עייף בחמש
בצהריים, אז נם, אחרי השניצל
אני מרדכי ואנונו
מביט במלצרית
עם צוואר שגידיו מזכירים חוט עפיפון
במעלית ובמשרד,
ואנונו
במשרד ובמעלית,
ואנונו
אני לא מתכנן לקנות דירה
אין לי מכונית, כי אני אוהב לשוחח עם נהגי המוניות
אני ואנונו
http://video.google.com/videoplay?docid=-6849977700412945098
 
מִחזור 

את הפשיזם המתוק
אטבול בקפה
הפשיזם המר
טוב בסלט, לצד השוּמַר.
את הפשיזם המהיר
אתחוב לנעליי.
ואת הזוחל
אשים בגינה לאכול
עכברים.

העיר כל כך יפה!
השמלות כל כך קצרות!
הקפה כל כך מתוק!
הסלט כל כך ירוק!
ובגינה אין עכברים
 

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: