על החיים הטובים של התפרנים בתל אביב \ אחמדינג'אד והיטלר

 קיבוץ דן

בתל אביב, בניגוד למטרופולינים אחרים בעולם, החיים שלך טובים יותר כשאתה עני. עשירי העיר מנהלים אורח חיים מדכדך ורדוף. כשהגעתי מבאר שבע, הייתי עיתונאי מוזיקה במקומון והרווחתי מעט מאוד כסף. נאלצתי לאכול במחיר חד ספרתי. כלומר, התזונה שלי היתה על טהרת מנה מסוימת בשם קליפורניה שהוגשה במק דייויד פרישמן תמורת 9 ₪ ועל חצי סנדביץ' ברשת סאבוויי עם ממרח בהיר זרחני שנקרא 'מיטבול' ועלה 6.50, עדיף לא לנסות לתהות מה היה שם, במיטבול הזה. מק דייויד התאפיינו ברטבים חופשיים, כך שיכולתי לאכול אינסוף קטשופ. על כל פנים, הייתי מאושר. בינתיים 'סאבוויי' ו'מק דייויד' נעלמו.
גרתי תמיד עם שלושה שותפים ובנות זוגם, לרוב מוזרים, לעתים אילמים, אחד היה קרוב של אלי ויזל. אהבתי את השאון של חיי השותפים, זה עזר לי להתעורר בבוקר. היה גם נחמד לראיין שותפים חדשים, כשהקודמים עזבו מדי כמה חודשים. אנשים עדיין מזכירים לי את הטראומה. את נייר הטואלט גנבתי מהמקומון – וזה היה נייר נורא, בצבע אפור, בגלילים רחבים!
סקס לא עניין אותי. הייתי למעשה די לא נסבל עם בחורות, כמו כל אדם חסר אינטרס. נטיתי להתאהב בכל מיני בחורות מלאות-גחמות. את מעט הסקס שעשיתי, עשיתי גרוע. את האנרגיה השקעתי במוזיקה של הלהקה שלי אז, קנאק\פופ, ובתככים הפנימיים. זו היתה תקופה שלכולם היו להקות. לפני האכזבה הגדולה, כשהתברר שכשהרדיו לא משמיע את אותם מורדי גיטרה, אין להם בעיה לכתוב שירים שמתאימים גם לשעות אחרי פיגוע גדול בשרון.
מצחיק שיש אנשים שחושבים שתל אביב זו עיר מנוכרת. הם כנראה שותים ברשת קפה כשרה בקניון עזריאלי. כמובן שיש אזורים מנוכרים כמו רמת החי"ל, שעדיף בדרך כלל לאבד איבר קטן (זרת? הסחוס שבין הנחיריים?) ולא להגיע לשם לפגישה. אבל החלום התל אביבי הוא חלום זול של אנשים זולים – אני חושב שזה עדיין חלום נהדר עבור בני 17 שגרים בדרום הארץ, ומדביקים טקסטים מעיתונים על הקיר, עם חלומות על כיבוש תל אביב. החיים במרכז-דרום תל אביב שלי, האזורים שבהם דב חנין קיבל מעל שישים אחוז מהקולות, לא שונים בהרבה מהחיים בתל אביב הקטנה של נחום גוטמן. כמעט לאף אחד מחבריי אין טלוויזיה או אוטו. אלא שמול הזולות הזו, ביחס מהופך, מסתתר החלום – והוא עצום ולווייתני, של מטרופולין בינלאומי, של כיבוש העולם – תל אביב היא ילד כחוש שמחזיק בידו חוט ובקצהו צפלין ענק וצבעוני.   
וכזה הייתי. כזו היתה תל אביב מיום הקמתה – עם יומרות בינלאומיות חסרות בסיס, מתוקות. הנה הלילה שהתאהבתי בטינקר-בל, אחרי שראיתי אותה מזדחלת על שולחן הביליארד במועדון שהוקם על ידי בעל אימפריית נקניקים, שיערותיה לוחכות את הלבד הירקרק והכדורים נופלים לרצפה. היא עברה באותו שבוע מחיפה לתל אביב. למחרת, ניסיתי לחפש אותה. הלכתי בפלורנטין עם חבר גבוה ושתקן ועגלת סופרמרקט וצעקתי את שמה. היא גרה אז בקומונה עם עוד שבעה נערים, חלקם מתופפים, והיתה מקיאה לכוסות קטנות ומסכסכת בין המתופפים. היא עדיין לא היתה מוכּרת. היינו כמו סיד וננסי, אבל היא לא נתנה לי אף פעם, ואני לא מתתי. עכשיו יש לה שני ילדים והיא גרה בהתנחלות בערבה, טינקרבל!.
תל אביב הפכה לעיר נהדרת לא בגלל יוזמות מוניציפאליות אלא כי היא זולה וקלה, אבל היא מסתאבת ומתמלאת באנשים מהמגזר הפיננסי, בעלי עומק ואופי כשל שטרות הפלסטיק החדשים הלא נקרעים בני ה20 ש"ח. אנחנו הולכים עם עגלות סופרמרקט וצועקים. הם קונים נכסים, מייעלים. האוכל היה זול, חדר להשכרה עלה לי 180 דולר. יותר מכל אני פוחד שהניצחון בבחירות של חולדאי משמעו שהמשוגעים, המוזרים, הבטלנים הטובים הללו, אנשים שלא יכולים להיכנס לשום סטטיסטיקה כלכלית כלשהי, לא יחזיקו מעמד במחירים האלה. תל אביב לא בנויה מסביב לאנשים שמופיעים בכיכר באירוע המיליונים למאה שנה, אלא סביב אלה שהטלפון שלהם נותק בגלל איחור בתשלום, בדיוק כשהתקשרו אליהם. תל אביב היא עיר של טיפוסים.   
חיי העשירים פה מדכדכים. לפני חודשיים, בזמן המלחמה בעזה, ארגנו, יחד עם עוד משוררים מ"גרילה תרבות", הפגנת שירה מול מגדלי אקירוב, מעונו של אהוד ברק, מיוזמי המלחמה ומי שחשב שירוויח ממנה, ונדפק. גם אהוד ברק, כמוני וכמו שהיתה טינקר-בל, הוא תושב תל אביב-יפו. מה לו ולי? הוא גר באחת הדירות היקרות בעיר במגדלי אקירוב האלה שנראים כמו איבר מין מלגו. קר שם בגלל הרווח בין הבניינים, אין בית קפה נחמד בסביבה, והאנשים מהלכים עם עיניים חסרות הבעה וכלבים יקרים. כמו השועל שאכל יותר מדי ענבים, ברק יודע כמה הוא שנוא בעיר הזו, הרבה מאוד בזכות הדירה הזו.
הוא לא יעז להסתובב ברחובות מסוימים, המסכן. לא ברור איך מישהו האמין שהוא פתח מלחמה מהמגדל הזה לטובת המסכנים בשדרות (למחרת הפגנת השירה שלנו, שלא סוקרה בשום עיתון, הוא הכריז על מעבר מתוקשר לאשקלון).
אלוהים, רחם על העשירים. חבר שלי התעשר מנדל"ן וקנה סגוויי. ראיתי אותו, במעט הזמן החופשי שלו, ליד חוף ירושלים. הוא דווקא בחור נחמד. אמרתי לו, בוא, נרד, נשב קצת, תראה לי את הבלקברי. הוא אמר, לא, אני לא יכול עם הסגוויי. עמד כמו פוץ והשקיף על הגופות הנוצצים על החול.
חיי העשירים הם חיים של אימה וחנופה – הם יכולים רק להתקנא בנער ששופך רטבים אינספור על המבורגר במחיר חד ספרתי, שהולך עם עגלת קניות וצועק את שמה של בחורה שהוא חושב שהוא אוהב.   
 
 

כתובת ראשונה: בן גוריון 60, קומה ראשונה, דירה 3
עושה כיום: מפרסם את ספר השירה, "רובים וכרטיסי אשראי", עורך כ
ב העת מעין
מקום אהוב בתל אביב: קשה לי לבחור. רציתי להצטלם בבית הקפה האפריקאי שנמצא בחצר אחורית בתחנה המרכזית, אבל הבעלים ביקשו שלא וכיבדנו את הבקשה, אז הלכנו למקום אחר בתחנה. גם אני פועל זר, מהגר עבודה, אני במקור מבאר שבע. אגב, זה בית הקפה היחיד בתל אביב שתולה דגלי ישראל שעליהם מלופפים פרחי פלסטיק וענבי פלסטיק.
(מתוך סופשבוע מעריב האחרון)

עוד על אחמדינג'אד

הרבה מדברים היום נגד אחמדינג'אד, וברור שהוא לא גורם חיובי במזרח התיכון. אבל לא מדברים על כך שעצם השוואתו להיטלר הנפוצה כל כך יש בה משום הכחשת שואה.
מדובר במנהיג מעצמה איזורית קטנה, עם כח צבאי זניח, שמעולם לא פתח במלחמה, שלא כבש אפילו רגב אדמה, שלא הרג אפילו יהודי אחד, שיחס מדינתו ליהודים טוב מאוד והוא ביקר בבית כנסת בחג. ישראל ואנגליה מוכנים לשלם אלפי פאונד כדי לשכנע יהודים לעזוב, והם לא מוכנים, כנראה כי לא רע להם שם. חסר להם לבוא לפה שיספרו עליהם שהם קמצנים.  
בקיצור, נראה שישראל מחפשת מאוד היטלר כדי להרגיש מאוימת וככה לדפוק פה את האזרחים ואת הפלסטינים. ככל שאדם יותר מנסה להפחיד מאחמדינג'אד, הוא גם יותר ידפוק אותך. השימוש שעושים פה באחמדינג'אד הוא פוליטי לחלוטין. זה היה התירוץ של ברק להיכנס לממשלה ולהשיג עור צבי (גם במדינות ערב, הדיקטטורים מאיימים על ישראל כדי לשרוד, זה לא יותר טוב כמובן).
אז אחמדינג'אד אמר שהציונות תתפרק כמו ברית המועצות – ירחם האל! – ואנחנו לא אומרים אותו דבר על אירן החומייניסטית? אז הוא רוצה נשק גרעיני ואני מתנגד לזה – אבל היי, אנחנו לא רוצים נשק גרעיני? לנו אין נשק גרעיני? אנחנו לא אסרנו אדם ל18 שנה ומתעללים בו ולא נותנים לו מנוח כי הוא חשף את זה בעולם? האם הוא פתח מחנות ריכוז? האם הוא הכניס טנקים לפולין וכבש אותה בסערה? הוא לא היטלר, מקסימום דני נוה עם זקן. להשוות אותו להיטלר זו בורות וזלזול בשואה. 

תוספת אחמדינג'אד

והנה דבר מצחיק שגיליתי בהשוואה בין הנוסח הרשמי של נאום אחמדינג'אד בשויץ בועידה נגד הגזענות שהופיעה באתר הממשלתי לתרגומים הישראליים (זה הראשון שמצאתי בגוגל):
 
הנה התרגום באנ.אר.ג'י:

. "לאחר מלחמת העולם השנייה, באמתלה של רצח היהודים ותוך ניצול של השואה ובמעשי אונס ובמלחמה, סילקו אומה ושלחו מהגרים מאירופה ומאמריקה וממקומות נוספים לתוך הארץ של האומה שסולקה והקימו שלטון גזעני חלוטין בפלסטין הכבושה"
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/880/865.html
 
הנוסח באתר הרשמי:

Following World War II, they resorted to military aggression to make an entire nation homeless under the pretext of Jewish suffering and they sent migrants from Europe, the United States and other parts of the world in order to establish a totally racist government in occupied Palestine. And, in fact, in compensation for the dire consequences of racism in Europe, they helped bring to power the most cruel and repressive racist regime in Palestine. 

http://www.presstv.ir/detail.aspx?id=92046§ionid=3510302
 
שימו לב שאחמדינג'אד מדבר על "תוצאות הרות האסון של הגזענות" שהיהודים ספגו באירופה, דבר שבתרגום באנ.אר.ג'י נשר, כי זה לא מסתדר עם הטענות כלפיו. ומול זה איכשהו מדברים באנ.אר.ג'י אולי בפנטזיה ארוטית של המתרגם על מעשי אונס שנעשו בפלסטינים שעליהם אחמדינג'אד לא דיבר כנראה. הנאום של אחמדינג'אד מאוד תוקפני ורווי שנאה, אבל התרגום מעיד על טירוף של המתרגמים ונסיונות להגזים אותו בכיוונים יצירתיים סקסואליים.
בזמנו היתה לי תאוריה על דמוניזציה, כלומר הפיכת אדם למפלצת, שתמיד נדרשת לאיזה אספקט מיני וגופני – זה קורה גם עם יגאל עמיר אגב (כשניסה להוליד ילד, או בהתמקדות על החיוך שלו). גם במיסטיפקציה של משהו יש את המיניות והגופניות (ידו הארוכה של צה"ל, מול הארוטיקה של הנשק בישראל של שנות החמישים). מעניין גם לדעת שהמושג 'מפלצת' הגיע ממונח מיני – מדובר במעין איבר מין עצום עשוי עץ ששימש בטקסים אליליים  שהיו נפוצים בימי ממלכת ישראל הקדומה, כך לפחות לפי הלקסיקון המקראי. מקור השם בשורש פ.ל.צ שקשור להרעדת הטוטם הזה.
ביקורת אישית: לאחר שכתבתי את מה שכתבתי בהתלהבות, נזכרתי שאני עצמי חטאתי עוד בפוסט הזה במשהו דומה, כשהשוויתי את מגדלי אקירוב בפוסט זה ממש לאיבר מין מלגו. גם לתושבי אקירוב, שאני בטוח שרובם אינם גנבים ולא הזיקו לאיש (בניגוד לברק שעשה את הונו בדרך לא כשרה לטעמי והרג אלף איש השנה כדי להתקדם בפוליטיקה), עשיתי כאן דמוניזציה. כך שגם אני לא נקי. אף שהייתי מגדיר את זה כדמוניזציה-מונעת, שמאזנת את הפרנויה בתקשורת מעובדים ועניים (חרדים\ערבים).

עוד

מבקר האמנות של עכבר העיר נועם אבידן סלע כתב עלי מאמר משעשע.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יובל בן-עמי  On 22 באפריל 2009 at 15:15

    ההשוואה של אחמידינג'אד להיטלר משרתת את משחק הזהויות הבעייתי ביותר בין מדינת ישראל והעם היהודי. אחמדימניג'אד פיזר איומים על מדינת ישראל. ישראל מציגה את אותו כמי שמבקש להשמיד את "העם היהודי", כאילו אין עם יהודי בלתי אם מדינת ישראל. המדינה הזאת מנסה כבר זמן מה להשתלט על המותג היוקרתי, וזה מעשה בעייתי ביותר.

    מצד שני, מי בעולם הזה נקי כפיים? הנה גם אתה ,צ'יקי ארד, נמנעת מלהזכיר שבמק דייויד היו הגרלות מדליקות שבגרוד זריז היו מזכות את הלקוח בעוד המבורגר או צ'יפס או משקה, הכל לפי צו הגורל. מן הסתם זכית מדי גם אתה מדי פעם, הכפלת ואף השלשת את השקעתך, נשקת לשמיה של תל אביב המתודלקת במזומנים והשת ולו לרגע כחתול אקירובי שמנמן. תגיד שלא היה כיף.

  • אמיתי סנדי  On 22 באפריל 2009 at 15:42

    אחמדי הוא סוכן ציוני.

  • אורית עריף  On 22 באפריל 2009 at 15:49

    של ביתי וצרחתי את שמך פה בין הבתים.
    אתה כותב מקסים.

  • אסתי  On 22 באפריל 2009 at 17:07

    רק שעם עגלת ורסצ'ה, וליד השטרונגול (סליחה המגדל) של אהוד ברק

  • צ'יקי  On 22 באפריל 2009 at 17:16

    איך שכחתי את כרטיסי הגירוד!
    ואני חשבתי שאני טוב מאהוד ברק

  • אבא גינדין  On 22 באפריל 2009 at 17:17

    יובל,
    לא הבנתי, לחסל רק את מדינת ישראל זה בסדר? לקרוא באופן סדיר להשמדתה זה סבבה?

  • שרון רז  On 22 באפריל 2009 at 18:25

    הכתיבה שלך מענגת וחכמה
    אני כל כך נהנה
    תודה

    "שהמשוגעים, המוזרים, הבטלנים הטובים הללו, אנשים שלא יכולים להיכנס לשום סטטיסטיקה כלכלית כלשהי, לא יחזיקו מעמד במחירים האלה"

    הם ולא רק הם, כבר מזמן לא החזיקו מעמד

    וחבל שאין את מק דיוויד, בא לי
    תגיד, אין עדיין באילת אחד כזה?

  • מאיר  On 22 באפריל 2009 at 18:39

    אני לא חושב שחולדאי יצליח להוציא את כל המוזרים והתמוהים מהעיר, אחרי הכל אותו אנחנו יכולים להחליף כל 4 שנים ואילו המוזרים והתמוהים ימשיכו לזרום העירה לתמיד…

    אני פשוט לא רואה אותם משתכנים בפתח תיקווה.

  • יובל בן-עמי  On 22 באפריל 2009 at 18:54

    אבא גינדין היקר,

    אם להתשמש במינוחיך, לא טענתי מעולם שאחמידנג'אד הוא סבבה ולעומתו היטלר אינו סבבה. אבל לא בלבד שאחמדינג'אד בשלב זה נובח ואינו נושך. הנביחות שלו אינן מצדיקות את ההשוואה. אחמדינג'אד מאיים להשמיד יישות פוליטית. זה מעשה אלים ומסוכן כשלעצמו, אבל העם היהודי אינו יישות פוליטית, ולא משנה עד כמה היישות הפוליטית השולטת עלי מתיימרת לייצגו, זו בעיקר יומרה.

    מטרידה אותי גם המידה בה ישראלים נלחצים בכל פעם שמדיניות הכיבוש מושווית למדיניות הרייך: "אסור להשוות שום דבר לשואה" אומרים, "ההשוואה בלתי נסבלת." אם זה ככה, אז באמת נא לא להשוות, ואם להשוות, אז להשוות כל הזמן ולנצל את לקחי ההיסטוריה באומץ ובחכמה.

  • שאול  On 22 באפריל 2009 at 19:04

    שלך מענג. לעצם הטענות שלך, דווקא להיות עשיר זה מצויין והרבה מאוד אנשים שיש להם כסף די מבסוטים מהחיים. המשל ההוא על השועל והענבים מוכר לך? איך זה מרגיש להיות שועל?
    מה יש לךמאהוד ברק? דווקא הוא עד גיל מבוגר יחסית לא עשה לביתו אלא סיכן את חייו בשביל אנשים אחרים. לטעמי זכותו להנות לעת זקנתו מכשוריו הרבים שלעשות כסף הוא כנראה אחד מהם. לך תתעווז על עשירים אחרים שלא רואים אף אחד ממטר. ברק הוא לא הכתובת.
    לגבי האיראני, אף אחת מהטענות שלך לא נכונה ברמת העובדות אבל אין לי סבלנות לפרט. תיכף בטח יבוא מישהו (עשיר?) עם הרבה זמן פנוי ויעשה את זה.

  • חיננית אמ'של רועי  On 22 באפריל 2009 at 19:25

    לא זוכרת את השיחה בת רבע השעה שלי עם בני רועי הצ'יקי שכתבת עליה
    לחשוב שזו היתה מעין התקפה על שפת המיצג נראה לי טיפונת מוגזם.
    אבל אני הרי משוחדת….
    ובכ"ז.?.אתה בטוח בזה??.
    .

  • אביגיל  On 22 באפריל 2009 at 20:12

    חוץ מזה שמגדלי אקירוב נראים כמו זין מלגו.מה?

  • ליאור  On 23 באפריל 2009 at 4:54

    אמר על עצמו שהוא אדם עני עם הרבה כסף.

  • אבא קובנר  On 23 באפריל 2009 at 9:35

    אחמדינג'ד מנהיג את אחת המדינות החזקות במרכז אסיה, בעלת צבא משוכלל וחיל אוויר מודרני (רובו אגב תוצרת איראן, יאמר לשבחם). איראן היא גם בדרך ללהיות מעצמה גרעינית, כלומר מדינה בעלת "סיי" במגרש העולמי כמו רוסיה, צרפת או סין. מתאים לך שמדינה כזאת תהיה מעצמה? שמארחת ועידות של מכחישי שואה?

    איראן גם רחוקה מלהיות פציפיסטית. היא שולטת בשטח כבוש שגודלו פי כמה משל ישראל ומדכאת שם את האוכלוסיה בשלל אמצעים. איראן גם נלחמה בעיראק במשך כמה שנים בשנות ה-80, וביצעה כאלה פשעי מלחמה שיגרמו לגבי אשכנזי להחוויר.

    על חיי התרבות באיראן אין מה להרחיב. מדבר במדינה שבה תולים הומואים ונשים נואפות ברחוב חת-שתיים.

    איראן, כמובן, מייצאת את המודל האיסלמי שלה לכל מדינה במצב משברי, וכך קיבלה אחיזת רגל יפה בעזה, לבנון ועיראק, too name a few.

    ההשוואה של אחמדינג'ד להיטלר דווקא תופסת יותר מאשר השוואה של כל מנהיג ישראלי להיטלר.

    ברור שהחלק הזה בטור היה פרובוקציה, וככזה מילא את מטרתו (גרם לי ולאחרים להגיב), אבל גם לפרובוקציה צריך שיהיו רגליים.

  • יובל בן-עמי  On 23 באפריל 2009 at 10:31

    אבא גוריו היקר,

    אני לא לגמרי בטוח שהחלק הזה בבלוג היה פרובוקציה, יש בו דברי טעם. אתה מצביע על איראן כאומה שחס וחלילה שיפול לידיה נשק גרעיני ואני מסכים, אבל חושב במקביל שישראל, אומה שנולדה מתוך טראומה נוראה ועדיין אינה בריאה בנפשה, אינה מועמדת טובה הרבה יותר להחזיק בנשק גרעיני. שר החוץ שלך היום מבטא גזענות בוטה ונטיות פאשיסטיות מובהקות, יש לו פצצת אטום בכיס המכנס וגורמים בממשלת ישראל, לה הוא שייך, כבר איימו בהשמדתה של איראן. אבל אנחנו רק עסוקים באחמידנג'אד, הבד גאיי.

    כאמור, אין בעיה להשוות את אחמדינג'אד להיטלר, אבל אז אנחנו צריכים להביט גם באופן שבו אנחנו דומים להיטלר ואת זה אנחנו לא מוכנים לעשות. בלהאשים אנחנו טובים, וההאשמות מעולם לא הועילו לא לנו ולא לאחרים.

  • חייש  On 23 באפריל 2009 at 10:51

    זה המקום לציין שההדפסות היו קבועות, וכדאי היה תמיד להמר ולגרד את הריבוע האמצעי וממנו להמשיך, לפי מה שיוצא. המיקום של כל רצף זוכה היה ידוע. היה רק פרס אחד שהודפס כולו בטור הימני, ועם זה שיטת גירוד האמצע נכשלה.

  • כרמידס  On 23 באפריל 2009 at 15:35

    הפגנת השירה דווקא סוקרה (גם אם לא בהרחבה). הנה:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1052207

  • san  On 23 באפריל 2009 at 16:36

    וואלה צודק הצ'יקי הזה,
    אין כמו הפגנת שירה לפי האספרסו בקפה מתחת לבית
    במקום לעשות מילואים

  • נתן החכם  On 23 באפריל 2009 at 17:56

    אבל זה לא כמו בפרישמן של פעם, עם הטעם של ההמבורגר הכי טרי כי הכינו אותו במיוחד בשבילך. בגלל שאתה הלקוח היחיד שיושב בסניף
    בגלל זה גם תמיד היו זוכים בכרטיסי גירוד

  • גיורא לשם  On 23 באפריל 2009 at 18:11

    תל-אביב בשנות ה-20 היתה גדושה אינטלקטואלים, בשעור גבוה יותר מכל מרכז עירוני בעולם!

  • שטריקר  On 27 באפריל 2009 at 18:53

    השטרות החדשים של 20 שח מצוינים בעיני. יש להם טקסטורה יחודית ואפשר לברור אותם שהם בכיס בלי צורך לשלוף את כל הסטיפה.
    גם התחושה שלהם יותר נקיה ולא כמו של נייר טואלט ציילוני.

  • שטריקר  On 27 באפריל 2009 at 19:02

    הרבה יותר מטריד מכל מה שכתבת זה הפופולאריות בישראל של השם נטעלי, נטלי וכו'
    מבלי לנסות להעליב חלילה השם הוא טפשי ומצלצל טפשי. מבלי שהורים או איש נתן את דעתו לכך כשנתן את השמות האלה לאחת מבנותיו
    נ ט ע ל י , נשמע כמו הוורסיה האידית לנטלי, הע' הזו שתקועה לה באמצע.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: