מוות ורצח – מהנעשה בעיתונות הישראלית + לסקלי\אבידן\הנפילה\יובל בן עמי

"את המדינות הבאות יש לעזוב מיד או להימנע מביקורים בהן: עיראק, סודן, סוריה, לבנון, סומליה, תימן, איראן ואפגניסטן. לגבי אלג'יריה, ג'יבוטי, סעודיה, אינדונזיה, מלזיה ופקיסטן יש להימנע מביקור ולעזוב את המדינה בהקדם האפשרי. בנוסף קורא המטה שלא לבקר בכוויית, איחוד האמירויות, תוניסיה, קטאר, מרוקו, בחריין, מצרים וירדן. לגבי לוב, עומאן, בנגלדש, קניה, ניגריה, טג'יקיסטן ומאוריטניה נמסר כי עדיף לדחות נסיעות שאינן חיוניות במיוחד. לישראלים הנמצאים בקולומביה מומלץ להצניע את זהותם הישראלית, להעדיף תעבורה אווירית, לנוע רק בכבישים ראשיים ורק בשעות האור", המטה נגד טרור, מתוך ויינט או הארץ, לא זוכר. אני כמובן בעד נסיעה לסיני, וכתבתי על כך כאן. סעו לסיני!

"אתה לא תאשים את המדינה שלנו ברצח. האישום הזה לא יהיה פה כשאני מנהל ישיבות. כשאני מנהל ישיבות, ישראל לא תרצח ילדים", ח"כ אופיר אקוניס, סגן יו"ר הכנסת. הוא אגב היה כתב במעריב לנוער כשאני הייתי בראש אחד. תראו לאן אני הגעתי ולאן הוא, יש לו הרבה מה לעבוד לאקוניס.

ועכשיו לחלק התרבותי, מוקדש לשרה החדשה לימי

המלצה חזקה על "באר חלב באמצע עיר" (עם עובד), ספר כל כתבי חזי לסקלי שיצא החודש: בעבודת עריכה נקיה וצנועה של ויזלטיר, הספר מציג את אחד מחמשת המשוררים החשובים או לפחות המצויינים שהניבה אדמת ישראל. הספר החדש מניח אותו על הבמה המרכזית, עם עלי דפנה מוכספים משוחים זרע ודם, לאחר שנים של העלמות ממדפי הספרים בשל סיבות הנוגעות לציניות של ענף המו"לות או חוסר עירנות\עילפון – אפשר להגדיר את החלל הזה ללא לסקלי כתקופה. "באר חלב" הוא ספר שגורם להבין למה אתה בעסק הזה של השירה בכלל. אולי אכתוב עליו עוד בהמשך, בינתיים הפרומו בגלריה של מיה סלע שמכיל כמה שירים.

כמו כן, יצא (בחסותן של חמש הוצאות) סוף סוף הכרך הראשון של כל כתבי אבידן. גם כאן זהו ספר חובה (אם יש מושג כזה). אני הייתי משמיט את השירים הקומוניסטיים החיוורים והחיגרים לטובת פרסום המחזה של אבידן למשל, או מאמרים מהתקופה המצוינת, אם הולכים על "כל כתבי", אבל אלוהים יעזור לי שלא אצטרך לערוך "כל כתבי" בחיי.

 

הפסדתן:  אני מפציץ היום בסופרלטיבים ומאמץ את מאגר שמות התואר שלי כאילו הייתי ספר תחמן בסניף שוקי זיקרי בראשון. אחת התערוכות המרגשות ביותר שהיו כאן בשנים האחרונות היא "הנפילה" שארגנה רות פתיר בבניין פנרמה, תערוכה שכולה התרסה נגד מגמת האמנות וההון, שעליה כתבה גם גליה יהב ב"השוק והשדה" שהתפרסם במעין האחרון (ניתן להשיג כמעט רק באוזן השלישית). בישראל לא נעשתה פעולה בינתחומית מדויקת כל כך כמו הנפילה (שילוב אמנות-שירה-מוזיקה-קולנוע-פוליטיקה) וללא הטררם של כאילו זה נעשה כחריגה מיוחדת. תערוכה שמילאה רבים באושר מוזר.
גם הטקסט של התערוכה (מאת רות פתיר והמסאי בועז לוין) מעניין, הוא מדבר על כך שמעולם לא היה בעולם דור צעיר שהוא כל כך לא מסוכן – ואכן מדהים שהיום התרסה וייחוד זה ללכת עם אייפון או אייפוד. אני זוכר את הכעס כשהתגלה שאובמה משתמש בנגן המוזיקה זון של מיקרוסופט ולא במתחרה הלבן. הכעס עליו היה הרבה יותר גדול מאשר אחרי פעולה אמריקאית באפגניסטן שבה מתים ילדים. זו היתה ממש תחושה של בגידה. עניין הזון היה כמובן שמועה, עלילת דם. המארגנת רות פתיר, שלומדת בבצלאל כרגע, היא מבחינתי האדם מספר אחת והכי חתיך באמנות הישראלית, אחרי יעקב אגם, מיכל הלפמן והדס קידר.

תמונות מתוך התערוכה

 

כאמור הסקצייה האמנותית בבלוג מוקדשת לשרת התרבות לימי. אז בואו נמשיך. הם עוצרים גם קולנוענים: המשטרה עצרה את סמיח ג'בארין, במאי קולנוע ותיאטרון. איני מכיר את המקרה, אבל הוא נראה חמור למדי. מוזמנים לחתום על עצומה עצומה.

 

זוטא 1 של רונן אלטמן וענת אבישר יצא לדרך ומומלץ מאוד להציץ.

 

הסופר, המשורר, המתרגם ואיש הרנסנס יובל בן עמי פרסם ברשת את ספרו הבא, הים והבקבוק, לקריאה חופשית כמחאה נגד שוק הספרות. עדיין לא קראתי אבל כל דבר שיובל נוגע בו הוא זהב טהור.  אתם מוזמנים לקרוא.

ויש גם מייספייס למוזיקה שלו, מומלץ במיוחד השיר "אפרוס".

דיון על גליון דליה הרץ בכתב העת עמדה חושף שאלות עקרוניות. אני אחד המשתתפים בגליון המיוחד ובמאמר בעין השביעית, איתמר ב"ז 

 

זוטא 1 יצא לרשת. מומלץ להציץ ושיהיה בהצלחה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  On 7 באפריל 2009 at 21:39

    קראתי בעיון את הדברים שלך בכתבה של איתמר בעין השביעית ושמחה להגיד לך שלפחות אצלך it make sence בניגוד מוחלט לטקסטים שלי שנחתכו והוצאו מהקשרם ובעיקר ממובנם.
    מודה שאני אישית לא הצלחתי להבין את הטיעונים שלי מהם נשארו רבעי גרגרים שהודבקו זה לזה בצורה שעיקרה אותם ממשמעותם.
    אבל אין ספק שאותי שכנעת (-:

  • סיגל  On 7 באפריל 2009 at 21:53

    ותמיד מעניין לקרוא את נקודת המבט המחוייכת והרצינית שלך גם יחד. מחכה לקרוא את הגיליון עם הדיון שבו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: