אני בקנדה

1. נסענו באוטו בדרך לקוויבק סיטי וחלפנו בעיירה ציורית עם כנסיה גדולה שהתחרתה בגודל הכנסיה שבעיירה בגדה שמעבר לנהר. שתי העיירות הגדילו והתפיחו במשך שנים את הכנסיות שלהן. זה היה המאבק החשוב ביותר בעיני התושבים בשתי העיירות: רצו שלהם תהיה כנסיה גדולה יותר מבעיירה שמעבר לגשר. עיירה אחת הגדילה את החומה, השניה קנתה פעמון גדול וכך הלאה – שתי כנסיות הגדלות זו מול זו. ואז לפני ארבע שנים משרד הפנים של קוויבק הכריח את שתי העיירות להתאחד לעיירה אחת לשם ייעול. ככה אני מרגיש‬.

 

עיתון קנדי השתמש בפונט עברי לדיון על הקשר בין הוליווד לבוליווד. יהודים? הודים?

 כולם אותו דבר באסיה

2. באחת משתי העיירות האלה, סט. ז'אק סור רישיליו (אולי רישיליה), נכנסנו למעין דיינר של ביליארד מחוץ לעיר. מקום לא מפואר מדי ולא מוזנח מדי, עמוס בתמונות של כוכבי הוקי גם על התקרה, ובמעקים מצופי זהב מזוייף. לאט לאט המקום התמלא באנשים, שמנים ורזים, רק גברים. כולם היו בקפוצ'ון, וכולם היו דומים מאוד לאנשים שאני מכיר. אני לא רוצה להיכנס לרשימה, אבל אחד היה דומה לדוד אלי, שני לגדי טאוב, שלישי לעידו הרטוגזון ורביעי בעל דמיון לא יאמן לאחד השותפים ב"שווארמה אנטבה" שהייתי פוקד בקביעות בזמנו, אבל נקנתה והפכה מאז ל"שווארמה אג'נדה", כמובן שאיני מגיע מאז.

 

 

3. ביום הראשון במונטריאול לבשתי בגדים קלילים וקיבלתי נזלת, שנוסף ליעפת הטבעית. הרקע הזה חשוב למה שיקרה אחר כך, ואין לזלזל בו. הייתי עייף מאוד, וישנתי בבית ובו הרבה אנשים. נמתי היטב ונהניתי מהשינה החמימה, אבל העירו אותי פעמיים ואמרו שאני נוחר. הטיעונים האלה לא שכנעו אותי. לא יכולתי לדמיין את עצמי נוחר. וכמובן לא שמעתי את עצמי נוחר. אחר כך בבוקר, ניגשו אלי איש איש, וכולם אמרו לי שנחרתי. הם היו מנומסים, אמרו לי שיש לי נחירות יפות, בקצב אחיד. הסברתי להם שזה בגלל שהאף שלי סתום והם הנהנו.

יש לך את סוג האנשים שחשבו שעשו משהו מביש, הם לא יודעים איך העולם יקבל את זה, אבל מסתבר שלאיש לא אכפת מהדבר שעשו והם סתם היו דרמטיים ועסוקים בעצמם. אצלי זה בדיוק הפוך. אני חושב שזה גורלו של העם הישראלי.

 

4. אחד האנשים שפגשנו היה דוור בשם אלן, שהוא אקס של הלן. הוסבר לי שדוור בקנדה זה כבוד גדול, עם משכורת מעולה, בניגוד למצב בישראל. וזה דבר להעריך בקנדה (עוד דבר טוב בקנדה זה הרליש הטעים ביותר שאכלתי לצד נקניקיה מסורתית). על כל פנים, עברנו ליד בית אבן שנמצא ליד גן מכוסה שלג, והוא אמר שכאן גר היהודי החשוב ביותר, כאן הוא מחלק דואר ללאונרד כהן, שנמצא בדרך כלל בגן ממול, אך כעת הוא באוסטרליה בערב התרמה לנפגעי השריפה. הוא העלה את הרעיון שאצטלם ליד הבית של לאונרד כהן דנן. מיד הסברתי שאני מצטלם רק במסעדות עם בעלי המקום, כדי שיתלו על הקיר, ולאונרד כהן אינו מסעדן ולא בנו של מסעדן, עם כל הכבוד.  

 

 5. אני כל היום דולף נזלת ויש לי כאבי ראש הנעים וחוזרים כממשלות ישראל. הפעם היחידה שהרגשתי בריא לגמרי במסע הזה היה כשנפגשתי עם ידיד פלסטיני טוב, איל הטבק הפלייבוי מוסטפה עלמי וחברתו המרוקאית היפהפיה ששמה נשתכח ממני, ועם רופא עיניים לבנוני-בריטי נלהב וחשקן בשם מוניר. קשה לי להסביר, אבל מיד הבראתי והליחה שלי התייבשה. ההבדל בין ערבים לנוצרים הוא שלערבים תמיד יש אייפון, והם מכירים את כל הפונקציות.

 

6. מקנדה הרחוקה, כל הכבוד לאיבתיסאם ולבנות שהתפרצו לשידור הישיר של גיא זוהר. בהצלחה גם לנאבקים על פרי גליל. הכי טוב אם היו משלבים את המאבקים – של היוצרים המרומים ושל עובדי פרי גליל המרומים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • סיגל  On 25 בפברואר 2009 at 8:39

    אני מאוהבת

  • ארדיסט  On 25 בפברואר 2009 at 9:05

    אמן תישאר שם לנצח.

  • זיסו  On 25 בפברואר 2009 at 10:12

    ההבדל בין ערבים לנוצרים זה שהערבים מבינים רק כוח, והנוצרים מבינים רק סנטה.

  • פאולוס  On 25 בפברואר 2009 at 11:09

    בטח, נוצרים הרי מעולם לא הרימו יד לרעה על אף אדם. תשאל את הנהנים מחסדי ישוע ומריה באמריקה הלטינית, אפריקה, רוב אירופה ועוד.

  • ערן  On 25 בפברואר 2009 at 12:27

    תמשיכו להנות שם! אנשים שסובלים אינם נוחרים

  • ליאור  On 25 בפברואר 2009 at 14:36

    אהובתי היחידה

  • יודית שחר  On 25 בפברואר 2009 at 21:46

    תהיתי לאן נעלמת, תהנה גם בשבילי, ולהתראות כשתחזור.
    אתה יודע, בדיוק היום חשבתי שצריך לעשות משהו למען פרי הגליל, והנה קראתי אותך כאן.

  • יובל בן-עמי  On 26 בפברואר 2009 at 10:37

    פוסט מקסים על אמת. זה שחפפתם שם את מוסטפה זה פשוט נס. לדעתי זאת גם היתה הפעם הראשונה בקנדה שהוא לא היה מצונן.

  • חייש  On 28 בפברואר 2009 at 12:03

    עובדי פרי גליל זקוקים לחשיפה והיוצרים זקוקים ללגיטימציה ציבורית.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: