קטשופ

 
למסעדת החוף
נכנס גבר שמנמן
חביב, עליו חולצת פסים שחורה
ואשתו, זעומת פנים ולקונית, עם עגלת תינוק.
 
הוא יועץ פוליטי
שלושה שבועות לפני הבחירות.
המועמד שלו בדאבוס מצטלם עם מנהיגי העולם
והוא לקח הפסקה ליום ונסע ל'צפוני בטיילת'
המלצרית מגיעה, בכיסה האחורי
מעין מטאטא-זוטא להסרת החול מהשולחנות.
פתאום הוא מתעכב ליד שמשת האקווריום
הדגים צהובים כהים, ירקרקים כאצה.
 
הוא מכה על שמשת האקווריום
האנשים ממשיכים לדבר בסלולר, ואז אומר
'תראי, הדג מת'
מקבל טלפון מראש המטה
"אני בחופשה עם האשה,
נטפל בזה מחר על הבוקר".
הילד בוכה. אשתו – מאופרת ומודאגת – סותמת את פיו בגרבר
תאמינו? היועץ אוהב את האשה הזו,
הוא אוהב את התינוק הזה,
או התינוקת.
מאיזה מפלגה אתה, מר יועץ,
זו שיצאה למלחמה כדי להעלות כמה מנדטים
או זו שהבטיחה מלחמה גדולה יותר אם תיבחר?
כדי לעשות צל, הוא מוריד את הוילון
וסותם את הים.
הצ'יפס מגיע עייף וגיבן כמו אומה צעירה ואמיצה.
והקטשופ חמוץ, הם מתלוננים.
האם ישנו רֶשע בעולם,
או רק כמה שמנמנים בחולצות פסים
ובקבוקי קטשופ שפג תוקפם?
 
(צפוני בטיילת, 29 בינואר 2009)

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: