קקטוסים, קרתגו, פסטיבל שירה בשדה בוקר, עם בני המה בב"ש, וארי ליבסקר

כמה הודעות שלא קשורות למלחמה המרושעת:
 
1.  כדאי להגיע ל"גן הקקטוסים והסלעים" בפארק הירקון. זהו פארק סודי וחמוד לא רחוק מהגן הבוטני. הוא מומלץ במיוחד לזוגות אוהבים: הקקטוסים מאוד פאליים ורומנטיים. במיוחד בני משפחת החלבלוביים. מדוע שלא אהיה אספן קקטוסים?
 
2. החוק שמחייב ספריות לפעול חינם החל לפעול. יש הרבה חוקים למדינת ישראל, אבל זה הראשון שעוזר לי במשהו. אני עשיתי מנוי חינם לספריה הגאונית במגדל שלום, שאליה מגיעים במעלית גאונית לא פחות.  כבר כתבתי שיר רומנטי על המקום, כשהייתי צריך לחכות רבע שעה עד שיפתח בשלוש בצהריים. זה אחד האתרים המקסימים בתל אביב, עם שקיעות מרהיבות – והכי חשוב – זו נקודה צוננת, דבר שהופך את המקום לנח מאוד לכתיבה עם מחשב. מלבד על דוסטויבסקי, בשביס-זינגר ובלזק, לקחתי ביוגרפיה שיצאה בהוצאת "מערכות" על חניבעל, מנהיגה של קרת חדשת. כבר תקפתי חייל צעיר מאוגדה זניחה על כך שצה"ל לא מפעיל פילים כמו קרת-חדשת. הרי זו פחדנות להילחם בעזה, מול ילדים ונשים, לירות בבתי ספר ולפוצץ מסגדים. בוא נראה את אשכנזי מצניח פילים על האלפים! שעלי לא יגידו שאני פציפיסט, אני פשוט חובב מלחמות בקלאסה. אני הראשון שיתמוך אם כסף מקצבאות נכים ותרבות יעבור לתחום חיל הפילים, שיכול ליצור הרתעה רבתי. כידוע לקוראי הבלוג ומנויו, אני כבר שנים רבות עומל על קימום אגודת ידידות קרתגו-תל-אביב, שאני אעמוד בראשה או אהיה נשיא כבוד בכיר, ורעי דוקטור חגי שפן יהיה סגן זוטר. זכרו את השם איקת"א. 
 

3. מחר יוצא פירמה-גלובס שאני עורך, עם הרבה כתבות ומדורים מעניינים. השער עוסק בסכנת המאגר הביומטרי, ומשתמש בנתונים של יהונתן קלינגר הבלוגר הנודע (נמרוד קמר); מלבד זה, כבר עלתה כתבה של מלך המסבירנים ויועץ התקשורת מוטי שרף שמסביר בצורה פרקטית כי ישראל היא גוליית והפלסטינים הם דוד, כך שצריך להתמודד עם הנתונים הללו (ארי ליבסקר); כתבה נוספת על הגול העצמי שמכניסים לעצמם העיתונאים שמפריעים למעריב של דורותי להתאושש (יניב פוהורילס); ראיון עם ירון ידען מתנועת "אור" האנטי-דתית ("יהדות היא גזענות") שמספר שהוא מקווה שיאיר לפיד יצטרף אליהם אחרי הבחירות (ארי ליבסקר); מדינת הגמדים – איך מ"העולם שייך לצעירים" הפכנו ל"עולם שייך לילדים"? (עידו הרטוגזון); ופרסום שני של כתבה מ2007 שסוקרת את העיתונות הישראלית שכשלה במלחמת לבנון השניה כשהכניסה לאופוריה ולא ביקרה. האם זה קורה שוב במלחמה הזו? לטעמי כן. (אורן פרסיקו, שבינתיים כותב יפה בעין השביעית).

4. מומלץ מאוד להגיע ל"פסטיבל שירה במדבר" בשדה בוקר שמארגנת מדי שנה אילנה שחף, מלכת החול של השירה העברית, בין ה15 ל17 בחודש. משוררים הקשורים למעין (אסנת סקובלינסקי, צאלה כץ, א.ב. דן, יהושע סימון, יובל בן עמי, יוני רז פורטוגלי, אורית גת, מיכל דר, אורית גת, שלמה קראוס, נמרוד קמר ועוד רבים) ומשוררים מקבוצות אחרות כמו כתובת יופיעו בבוקר השירה הצעירה בשבת בבוקר, ה17 בחודש. אני אמור להנחות, יעזרני האל הטוב. אנחנו מתכננים לארגן אירועים רבים שלא קשורים לפסטיבל. אז כדאי להגיע.
פרטים נוספים על יתרונות הפסטיבל בבלוג האנגלי של יובל בן עמי.
בחמישי בערב ה27 בחודש (ולא התאריך שנמסר קודם!)  אני מופיע בבאר שבע, בעשן הזמן, עם "בני המה" (אוהד פישוף וישי אדר) שמבחינתי הוא סגירת מעגל. כילד בבאר שבע הייתי מעריץ של נושאי המגבעת, והשירה שלי הושפעה מאוד מהטקסטים של הלהקה. 30 ש"ח
5. חברי, הבמאי הלוחם ארי ליבסקר, יוצא עם סרט חדש, "הפואמה הביתית" שאני הוא אחד משלושת גיבוריו, והייתי בין המשקיעים בו, לא ברור איך ליבסקר הצליח לשכנע אותי. זה סרט בהפקה עצמאית, ללא קרנות ותמיכה ממשלתית, בלי "האחר" וכל השטויות האלה שחייבים לקרנות, סרט שעוסק דווקא בטרויאלי ובביתי ולא בפוליטיקה גדולה. בסרט שלושה סיפורים: סבתו של ליבסקר העוברת לבית אבות, ידידה קרובה שעוזבת את השכונה, ואני שמזמין עוזרת לראשונה. השם 'הפואמה הביתית' מבוסס על ספר שירה של אהרון שבתאי. סרטו הקודם של ליבסקר היה "סטלגים", שהצליח מאוד בעולם, ולפניו "ברית מילה" שטען כי ברית המילה פוגע בהנאה המינית. אני, אגב, אשתדל לא לצפות בסרט, כי אני נוטה לא לראות סרטים שעוסקים בי.
 
הפואמה הביתית, ארי ליבסקר,
ימי רביעי 14/1, 28/1 שעה 19:30
קולנוע האוזן השלישית, שד' בן ציון 1, 25 שח 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יוסי  On 13 בינואר 2009 at 0:15

    כן, מכיר, גם אני משתדל לא לראות סרטים שעוסקים בי. משפט קצת יאיר לפידי, לא?

  • ל  On 13 בינואר 2009 at 1:16

    איזה מפחיד מוטי שרף. הוא ממתג את המלחמה וממליץ לנו להיות כמו פוטין.

  • יובל בן-עמי  On 13 בינואר 2009 at 1:35

    אל תשכח שלקרתגו יש קשר הדוק לתל אביב או לפחות לסביבתה. קיסריה התחילה כעיר פניקית, שלא לדבר על פטולמאיס (עכו), אמנם הפניקים משלו בהן בימים שבהם מרכז הכוח היה בלבנון ולא בתוניסיה, ובימי חניבעל כבר לא היה עם מי לדבר פה (לעזאזל עם הדיאודוכים!), אבל בעצם מדובר באגודת ידידות תל-אביב-עתלית.

  • מגיב  On 13 בינואר 2009 at 8:24

    חוץ מזה שהם אפגרייד ל"שינוי", שהיתה מגעילה בעצמה. הם גם קוראים לכתישת עזה, לא פחות ולא יותר אלא בשם "ההומניזם" (כך במפורש במצע שלהם), וכמובן דוגלים בכלכלה חופשית לחלוטין, שוב כנראה מתוך אותו הומניזם קלאסי ומתקדם. כי הרי גם וולטר ודלמבר דיברו על הפרטת ביטוח לאומי.

  • רפרם  On 13 בינואר 2009 at 11:44

    צריך ללמוד מאנשי העיר שם הליכות באיך עיר ים תיכונית צריכה להיראות. במיוחד לאור "תל אביב".

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: