שוב הטפשים מוצצי הדם מרימים ראש

אחרי שוינוגרד הורידה להם את הראש, הנה שוב האידיוטים מחרחרים מלחמה בעזה. ושוב ישראל מחסלת כדי להבעיר את השטח. הנה שוב העיתונאים המשועממים במשרדים המחוממים רוצים אש. והפוליטיקאים הפחדנים רוצים מוות, כי היועצים ממליצים ליצור ככה בידול. רוצים פצועים. רוצים הרס. רוצים תבוסה. רוצים לנצח בבחירות, ושישרף המזרח התיכון. התירוץ שלהם הוא הקסאמים, שמלחמה רק תכפיל פי כמה, והדרך היחידה להפסיק היא פתיחת המצור והפסקת ההרעבה של מיליון וחצי איש שרובם מתחת לגיל 18 או מעל גיל 60. אבל הם לא יכולים בלי המלחמה הזו, החבר'ה האלה. העיתונאים חמים כבר על מלחמה והמקורות היודעי דבר שאינם יודעים דבר יתאכזבו אם נפספס אותה הפעם בגלל עוד איזה רגיעונת כמו היום. ולעזאזל שדרות. ולעזאזל אשדוד. ולעזאזל חן יונס. ולעזאזל עזה. מה לעשות, אדלר אמר.

 

 

הערה על הטוקבקים: מאוד מעניין שכל הטוקבקים שנגדי שרובם ככולם אנונימיים הגיבו אד הומינם, כלומר ניסו לסתור אותי אישית, ואת הזכות שלי להביע דעה על המצב בעזה. במה הפרשן של ידיעות אלכס פישמן (למשל) או דליה איציק זכאים יותר ממני להביע דעה? האם ביתם מופצץ יותר משלי? אני ישראלי, וזו דעתי. גם אם הייתי רועה זונות או מוכר חישגד בטבריה היתה לי אפשרות להציע ניתוח. לא אני ולא אהוד ברק גרים בשדרות. בזמנו, התנגדתי ליציאה למלחמה בלבנון, אני חושב שהיום רבים תומכים בעמדה שלי דאז, למרות שבזמנו מעל 90 אחוז היו בעד. היו כמובן מקרים שטעיתי. אבל כאן נראה לי בניתוח פשוט שהמלחמה טפשית. ניכר כי גם אחרי כיבוש עזה כולה יירו קסאמים ואף יותר מעכשיו, כשבכיבוש עצמו ימותו לפחות מאה ישראלים וחמש מאות פלסטינים. ואגב, מה מיוחד עכשיו, כמה דקות לפני שאובמה נכנס לתפקיד, שדורש מלחמה? הרי ברור שאין כאן עניין דחוף או אפילו הרוגים שדורשים את העניין, אלא רצון פוליטי להעכיר את העולם ולנצל את זה שאין נשיא. קל להאשים את החמאס בהפרת הרגיעה, אם שוכחים שהרגיעה כללה את פתיחת הרצועה תמורת שקט, דבר ויראל ישראל לא כיבדה את הצד שלה. ראו את הניתוח של רביב דרוקר שמסביר שלאהוד ברק הסיכוי הפוליטי היחיד זה לעשות קצת בלגן בעזה. האם מישהו חושב שאני טועה בזה ומציע תסריט שלפיו פלישה לעזה תשפר את מצבה של ישראל? מה אפשר לעשות? ניתן להגיע לאיזו פשרה עם חמאס על הסרת המצור תמורת שקט שבמסגרתה כמות הקסאמים תפחת מאוד או תעלם. זה כבר נעשה, והצליח למדי. אני מרגיש ששוב, כמו במלחמת לבנון השניה, פותחים כאן במלחמה שתוביל לאסון, כדי לקדם זמנית אישים פוליטיים. זו עמדתי. אתם יודעים מה, היא אולי לא נכונה, בוודאי לא פופולרית. אבל כדאי להתמודד מולה ולא מולי. ואגב, משורר הוא לאו דוקא אדם שמומחה בחמשירים כפי שניתן לראות מתחתיי.

 

דב חנין אומר דברים דומים וקורא למרצ להתנגד עכשיו למלחמה ולא רק אחרי שנכנסים לבוץ כמו שהם רגילים.

למי שעדיין לא חושב שיש קשר בין הטעות עכשיו לטעות לפני שנתיים: השוואה בין הנאום של ציפי לבני לזה של אולמרט בפתיחת המלחמות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אסף  ביום 22 בדצמבר 2008 בשעה 18:10

    אבל מה עושים עם הקסאמים
    ??

  • אהוד ברק  ביום 22 בדצמבר 2008 בשעה 18:12

    מצד אחד אתה לא גר בישובי עוטף עזה.
    מצד שני לא יגייסו למלחמה משתמטים חארות.
    אז מה יש לך לדאוג? בכל מקרה חייך לא בסכנה. תוכל להמשיך לחיות בשקט בבועה התלאביבית ומקסימום לחטוף מכות ממשוררים

  • שאול  ביום 22 בדצמבר 2008 בשעה 18:51

    בשדרות, שום דבר לא נופל לך על הראש, יש לך זמן. שיחכו.שימצו את כל האפשרויות כמו שאומרים. לא בוער כלום. יש להם טילים שיכולים להגיע לבאר שבע? בסדר, עדיין רחוק מתל אביב. קל לשחק את האסקפיסט השנון ולהטיח באלה שצריכים לקבל את ההחלטות הקשות שהם מחרחרי מלחמה, כשהחיים שלך בטוחים וההחלטה הכי קשה שאתה צריך לקבל זה מה מתחרז עם מה (ושיהיה מספיק קצר כדי לעבור באסאמאס). נסה לדמיין עצמך 8 שנים תחת טילים כשאתה לא בטוח אפילו בתוך הבית שלך.

  • מ. שורר  ביום 22 בדצמבר 2008 בשעה 19:38

    מעשה באחד ושמו צ'יק
    שהיה משתמט ומציק
    הוא עשה הרבה רוח
    הפליץ כמו מפוח
    שיזרקו אותו כבר לים עם עשרה סלעים בתוך תיק.

  • רומי  ביום 22 בדצמבר 2008 בשעה 19:56

    אכן לחיות בעירך תחת התקפת טילים שנים רבות זה דבר נורא. בערך כמו תגובות אוטומטיות שלא מסוגלות להרחיק רואי ומעודדות פתרונות צבאיים אלימים, שהוכיחו את עצמם כיעילים כל כך עד עכשיו.

  • קיקה  ביום 22 בדצמבר 2008 בשעה 21:13

    (שאול, אהוד, ואתם מה? כותבים טוקבקים מהמקלט?)

    אתה יודע מה מצחיק-עצוב, רועי?
    שאין כזה דבר – אין-מלחמה.
    זה הסוד הכי לא שמור באיזורנו ובכל זאת מתעקשים שהוא כאילו ואיננו קיים.

    אפילו תורת האסיר, שפועלת מכח בסיסיותה כמעט בכל מרחב ותחום אפשריים, לא עובדת אצלנו.
    אין הבלגה, אין הימנעות כדי לראות מה יעשה הצד השני.
    יש רק עשייה שהיא פשע.

    ההבדל היחידי בינינו הוא שאני רואה את פשעי שני הצדדים ואילו אתה בוחר "להפשיע" רק את הצד שלנו.
    (שזו, לדעתי, בכלל תופעה פסיכולוגית אישית ורחוקה מלהיות פוליטית. אתה וגדעון לוי יכולים ללכת לסירוגין לאותו פםיכולוג ולחלוק בהוצאות)

  • קיקה  ביום 22 בדצמבר 2008 בשעה 21:13

    דילמת האסיר, כמובן.

  • דניאל  ביום 22 בדצמבר 2008 בשעה 23:18

    צודק לגמרי! כמוך, גם אני פסימי. והתגובות המתלהמות מראות רק שאתה צודק.
    עוד יבואו ימים טובים…

  • שמרלינג  ביום 22 בדצמבר 2008 בשעה 23:39

    אתה לא חושב שחיכינו מספיק?
    מדינת ישראל חיכתה מספיק זמן ואף יצאה מגדרה וחתמה (טעות מצערת) על הפסקת אש עם ארגון טרור פונדמנטליסטי גזען שלא יהסס לפגוע גם במשוררים.

    הגישה של – לא נלחמים בשום מצב – לא יכולה להצליח בעולם בו אנו חיים. יותר מזה, חיזוק החמאס רק מרחיק את היום בו נוכל לממש הסכם כלשהו, נורמאליזציה.

    אתה, חביבי, נמנה עם אלו הנהנים מאוד מהחופש שלהם אך כאלו שלא היו מוכנים, במקרה הספציפי שלך גם לא מסוגלים, לעשות דבר על מנת לשמור עליו. הפגנות שירה מחוץ למפעלים לא נחשבות בעיני.
    חיינו הנוחים אינם מובנים מאליהם ובשביל תושבי איזור רצועת עזה הם בגדר חלום רחוק.
    לגבי אדלר, לדעתי אחת הסיבות לדחיית הפעולה בעזה היא שפעולה כזאת לא טובה לאף פוליטיקאי. יש לה סיכוי גבוה להכשל ובכלל לא ברור מה הציבור יחשיב כהצלחה. אם אדלר אמר משהו, הוא בטח ביקש לחכות עם זה עד אחרי הבחירות.

  • איציק  ביום 22 בדצמבר 2008 בשעה 23:46

    מראות שהוא צודק. אם אתה מסתכל עליהן ממש טוב אתה אפילו רואה שהוא צודק מאוד. תסתכל עליהן ממש ממש טוב, יכול להיות שהן יראו לך אפילו עוד דברים, אולי את המספרים של הלוטו, מה אתה יודע.

  • ערדי  ביום 22 בדצמבר 2008 בשעה 23:46

    מחוץ לתל אביב, בפרובינציה, יש אנשים קצת פרימיטיבים
    עושים צבא, חוטפים קסאמים, משונים מאד
    ככה זה אצלם – אוהבים מלחמות. רק תן להם למות ולהרוג
    מוצצי דם
    זה מה שהם אוהבים, מה תעשה?
    אבל בקטנה, זה רק מחוץ לתל אביב

  • סתם אחד  ביום 23 בדצמבר 2008 בשעה 0:42

    לרועי,

    אתה כותב כי "הדרך היחידה להפסיק היא פתיחת המצור והפסקת ההרעבה של מיליון וחצי איש".

    אז אגלה לך סוד, הגלוי לכל מי שזוכר מה היה לפני שנים מספר, לא רבות.
    לא היה מצור. היתה תנועה חופשית למעשה בין רצועת עזה לבין ישראל, של אנשים ושל סחורות.
    העזתים השתכרו יפה בישראל, ורצועת עזה פרחה.
    מה עשו העזתים?
    התחילו בטרור נגד ישראל.
    התוצאה: מצור ומחסור.
    שים לב – מחסור, לא רעב. טענת ההרעבה היא תעמולה שקרית.
    אבל עניין הרעב איננו באמת משנה.
    גם אם יש רעב, העזתים הביאו זאת על עצמם.

    והטענה שלך (למעלה), כבר הוכחה כבלתי נכונה,
    כדרך שכבר הביאה בפועל בדיוק את ההיפך ממה שאתה טוען.
    זו טענה המתאימה רק לפתאים חולי שיכחה.

  • מ. קאמה  ביום 23 בדצמבר 2008 בשעה 9:02

    צ'יק הקטן, צי'ק החביב
    משתמט יקר, זבל אדם מאגניב
    הוצא אפך מעכוזך והרח
    אתה לא יותר מפלצן סורח
    שתי דקות בשדרות
    ואתה על הגדרות
    צורח בהומואיות "אמא, אבא, קחוני מפה, אני כאן רק אורח"
    יצור כה כחוש
    מלהג כמו יבחוש
    הייתי שמך כמטרה
    לכל קאסם לצורך הכוונה
    אולי אז יהיה לך ברור
    משתמט שלי ארור
    שלך כאחד שמקבל מאחורה
    עדיף לפעמים לסתום ת'ג'ורה.

  • מאשה  ביום 23 בדצמבר 2008 בשעה 10:21

    משוררים פטריוטיים שכמוכם, אוהבי הארץ האמיתיים, בניגוד לצ'יקי עוכר ישראל, שרק רוצה לראות את תושבי שדרות סובלים.
    למה שלא תשקיעו אותה אנרגיה במאבק למיגון שדרות, פעולה שנדחית כבר שבע שנים, בניגוד לשאר פעולות שאותן אתם כה מעודדים כיום ובעקבותיהן תדיחו את ראש הממשלה הבא?

  • מיכל  ביום 23 בדצמבר 2008 בשעה 12:22

    באמת. ואתה צודק.

  • טלי  ביום 23 בדצמבר 2008 בשעה 13:19

    מייאש.

  • איריס ח.  ביום 23 בדצמבר 2008 בשעה 13:26

    אכן מקרה קשה של התמכרות.
    קיקה,
    לשלוח לפסיכולוג מישהו זה לא קללה. אני מאחלת לך פעם לחיות במדינה שמשלמת את זה. אבל זה לא הולך יחד עם מלחמות כמובן. כשמוציאים הכל על סמים, לא נשאר לבריאות.

  • mr.globy  ביום 23 בדצמבר 2008 בשעה 18:11

    רועי
    השתמשתה בהרבה מילים על מנת לומר כלום.

  • דניאל  ביום 23 בדצמבר 2008 בשעה 18:21

    רועי טען כי למרות חוסר התועלת שבתגובה צבאית, הפוליטיקאים לא יוכלו לעמוד בפרץ, ובהתלהמות האגרסיבית האופיינית להם ינחיתו איזה תגובה.
    התגובות הרבות, שהתקיפו את רועי באותה התלהמות ואגרסיביות, ובעיקר ללא טיעונים אמיתיים (מה הקשר בין איפה שהוא גר לבין היכולת שלו לחוות דעה, אפשר לחשוב שברק/ביבי/לבני אלון בנ דוד למינהם לא גרים בת אביב…). ולכן, התגובות רק מראות כמה קו החשבה הזה חזק, וכה יש לשבור אותו, וכיוצא מכך, שרועי צודק.
    לגבי המספרים של הלוטו. אני לא ממלא, אבל אם תבטיח לתת לי את מהספרים הנכונים יש על מה לדבר. תצפין אותם בתגובה…מבטיח לקרוא טוב טוב…

  • אמיר אשר  ביום 23 בדצמבר 2008 בשעה 19:04

    ברגע שאמרו שדפש מוד באים לארץ היינו צריכים לדעת שככה זה ייגמר

  • מתן  ביום 23 בדצמבר 2008 בשעה 22:49

    כתבת יפה צ'יקי.
    וכן – התגובות כאן בהחלט מזכירות את הגועל נפש הטרוריסטי והמטומטם שרווח כאן בקיץ לפני שנתיים וחצי, ביולי -"בשדרות חוטפים קסאמים", "בואו נכניס להם", "הערבים האלה מבינים רק כוח". נחמד רק שמתוך כבוד לפורום, כאן כותבים את זה בחרוזים…

    מעניין אם בתגובה על התגובה שלי מישהו יזכיר את גלעד שליט. איך עוד לא הזכירו כאן את גלעד שליט?! אתם זוכרים, אחד מאלה שהמטומטמים המתלהמים הוציאו את בשר התותחים שלהם למלחמה בשבילו, היחיד מהם ש(אולי)שרד את המלחמה הקודמת. נו, טוב, אולי תצליחו להרוג (גם) אותו הפעם…

  • לא מתגייס לצבא של  ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 20:31

    א יכנסו לעזה גם אם היו מקבלים על זה עיטור מטכ"ל.

    לסתם אחד: הפלסטינים הצביעו בבחירות דמוקרטיות. תוצאות הבחירות לא מצאו חן בעיני ישראל וארה"ב. ישראל וארה"ב הטילו מצור שאכן חנק את הרצועה ואכן הביא חלק ניכר ממנה ובמיוחד מהילדים ברצועה לרעב. לא, רעב זה לא רק מוגדישו ולא רק טרבלינקה. אף "תגובה" ישראלית לא הביאה להפסקת ירי הקסאמים והפצ"מרים. הרגיעה מצד ישראל כן הביאה להפסקת הירי, לתקופה מסוימת. הפעולה הזאת לא תפסיק את הירי ובטח שלא תחזיר את גלעד שליט.

    בוקר טוב ישראל!

  • דני  ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 21:08

    דווקא מתבקשות. רוצה לומר, ישנם מקרים בהם תגובות לגופו של כותב הן למעשה תגובות לגופו של עניין. כל אחד מאתנו קרוב אצל עצמו ואכן קל יותר לקרוא לאיפוק כשהחרב לא יושבת מעל הראש שלך. יש סיכוי סביר שאם היית גר בשדרות דעתך היתה שונה. יתכן שלא. אבל התגובות לגיטימיות.

  • באני  ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 21:56

    ואתה כן גר בשדרות?
    ואהוד ברק כן גר בשדרות?
    למה לא שומעים ביקורות דומות עליהם?
    ומישהו מהמגיבים גר בעזה?

כתוב תגובה לאיציק לבטל