הכיוון מזרח: שלל פתגמים מסופוטמיים \ ערב השירה באוטובוס לבת ים – הוידאו \ ההטיה הגאורגית \ דב חנין

קניתי (בהנחה, אם להשוויץ באופן ישראלי) את הספר "בימים הרחוקים ההם – אנתולוגיה משירת המזרח הקדום" בתרגום ש. שפרה ויעקב קליין. מלבד שירים ומיתוסים נהדרים, פרק הפתגמים מציג אמרות חוכמה יפהפיות, שבזמנו כבר ראיתי אצל ידידתי האכדית כוכבית ק'.

הפתגמים אולי נכתמו לפני יותר מאלפי שנים, אבל מתאימים עדיין לפוליטיקה הישראלית המכונמת של 2008 שאפשר לפסוק בודאות כי הם מתנהלת באוירה מסופוטמית. אספתי את המיטב:
 
 

שועל השתין אל תוך הים: "כל השתן שלי", אמר.
 
חמור אוכל את מצעו
 
ראם בשאול אינו אוכל לחם
איילה בשאול אינה שותה מים
(כל עוד אדם חי הוא זקוק למאכלים; רק המתים אינם זקוקים למזון)
 
בעיר שאין בה כלבים – השועל הוא המושל
 
בעיר הקיטעים – הפיסח הוא הרץ
 
מה שיצא מלב העץ – רק לב העץ יודע
 
להתעבר – תענוג
להרות – מכאוב
 
הגורל הוא כלב; נעץ בו שיניו. הוא התכווץ כמו סמרטוט; מי יכירנו
ׁ(לא הבנתי את הפתגם הזה, אבל יש בו יופי רב)
 
העני לעולם לא ירים יד על בנו; תמיד יהיה יקר לו כאוצר
 
סופר שידו מתחרה בפיו הוא אכן סופר
 
סופר בלא יד – זמר בלא גרון
 
סופר שאינו יודע שומרית – איזה סופר הוא?
(נכתב בתקופה שהשומרית היתה שפה מתה)
 
סופר פטפטן – כבד עוונו
 
בשנה שעברה אכלתי שום, והשנה ליבי צורב
 
כמו תנור ישן – קשה להחליפך

 

—-

 

הוידאו של ערב השירה באוטובוס 19 בדרך לבת ים בהשתתפותי, תומר ליכטש, מתי שמואלוף, יחזקאל נפשי ועוד עלה לרשת. קראנו שירים של תומר גרדי, נמרוד קמר ואמיר נעמן ועוד מתוך "אדומה".

צלם: תומר ליכטש.

 

הסיקור הכושל במלחמת גאורגיה-רוסיה

 

מעניין לשים לב לסיקור המוטה של המלחמה בקווקז בעיתונות הישראלית והאמריקאית. דיברתי עם אנשים נבונים, שפשוט לא היו מודעים לנתונים בסיסיים שמתגלים מקריאה ביקורתית ועמוקה יותר בכלים שמחוץ לעיתונות הישראלית. אני שומע בעיקר שתי דעות מהבריות: אנשים שלא מבינים מה קורה במלחמה הזו ומעדיפים לא לחרוץ דין ואנשים שסבורים שרוסיה, מתוך גחמה צארית, החליטה לכבוש את גאורגיה במגף גדולה. העיתונות (במיוחד הארץ וידיעות, מעריב הגון יותר משום מה) מצטטת בדרך כלל בלי סייג את הנתונים הגאורגים על טורי השריון הרוסיים הכובשים ערים בגאורגיה ומתקרבים לכבוש את טביליסי. סבר פלוצקר כמובן, אבל אפילו צור שיזף שהיה נדמה לי שהוא כותב רציני והגון, מפתיעים בנטיה הזו (ראו התכתבות בטוקבקים בנושא זה למטה).

במציאות, כוחות היבשה הרוסים נותרים בגבולות האוטונומיות הבדלניות פחות או יותר ועושים בחוכמה שלא נכנסים בינתיים לערים (אור לכתיבת הטקסט הזה). ואני מקווה שלא יעשו זאת. גם ככה, ראויים לגינוי הפצצות האויר המתועבות של הרוסים על אוניברסיטאות, בתים, ועל שדה התעופה, בנוסח הימים הראשונים של מלחמת לבנון השניה של "פגיעה בתשתיות". רק שכאן זו נקמה על 1600 נטבחים אוסטים, אזרחים מסכנים, ולא על שני חטופים חיילים הרוגים. וחשוב לציין, אף שדי לא מתייחסים לכך, מי שהתחיל ומי שטבח במאות אזרחים אוסטיים היו הגאורגים. זה לא שהרוסים פתאום פלשו למדינה קטנה מסיבות של גרביטציה כמו שגרגמל לועס דרדסים. הגאורגים משווים את הרוסים לנאצים ואת עצמם לצ'כיה, אבל כיבוש מהיר כמו שהם עשו לאוסטיה הדרומית מזכיר מאוד את הבליצקריגים. למרות שאף אחד כאן לא באמת היטלר, אז שלא ינג'סו.

עוד נקודה מעניינת זה שהעיתונות הישראלית רומזת כל הזמן לקשר בין המקרה הקווקזי לבין מלחמת לבנון השניה אבל נזהרת בדרך כלל מהקבלה ישירה. כשאנחנו החרבנו את לבנון בגלל החטופים המתים, ארצות הברית היתה איתנו וגם אירופה לא מצמצה במיוחד. כשרוסיה עושה דבר דומה לגאורגיה, עם לא הרבה יותר מעשירית מההרוגים שאנחנו גרמנו, העיתונות הישראלית מדברת על "חוסר פרופורציה". היא אגב צודקת בגינוי הרוסים, אבל איזו צביעות וזכרון של קרקר יש לעיתונאים האלה.

מעניין היה לקרוא היום באחד מעיתוני הכלכלה את ראש הבנק הלאומי הגאורגי או משהו כזה שחרד לדירוג האשראי הנושר של מדינתו, מגלה את האמת על המלחמה. הוא אמר, שהרוסים הוכיחו שהם לא רוצים לכבוש את גאורגיה ואת טביליסי. ציטוט הפוך למנהיג הגאורגי השקרן, סאקאשווילי (עורך דין כמו אולמרט, אבל גרוע הרבה יותר) שטען ששני שליש ממדינתו כבושה.

סאאקאשווילי עשה את אחד הדברים הכי מנוולים שמנהיג  יכול לעשות: לכבוש בירה ולרצוח מאות אזרחים אוסטיים בטקס הפתיחה של האולימפיאדה, אירוע שלום בינלאומי (עוד מימי אתונה וספרטה). ואז, אחרי שנכשל, להתחנן למלחמת עולם שלישית בין ארצות הברית לרוסיה כדי להינצל פוליטית. את המלחמה הכושלת הזו הוא הכין ובישל זמן רב: הכפיל פי שלוש את ההוצאות הצבאיות של גאורגיה, על חשבון סיוע לעניים בגאורגיה, מדינה כפרית שבה רוב האוכלוסיה חיה מהיד לפה. הכסף הרע הזה זרם לידי כל מיני טיפוסים כמו גל הירש ורוני מילוא, שאני מקווה שלא ידעו שהם מאמנים צבא של רוצחים. על כל פנים הנה עוד סיבה לא ללכת למסעדות יוקרה בישראל. מישהו שאתה מכיר יכול לשבת עם גל הירש או רוני מילוא ואתה תצטרך ללחוץ יד לאנשים (?) שדם על ציפורניהם ודם בכספותיהם, ולא מהטרטר.   

על כל פנים, ליבי עם האזרחים האוסטים והגאורגים המסכנים, הפיונים במלחמות ארצות הברית ורוסיה. אני מקווה שסאקאשווילי שליט הבובה, על הקארה השמנמן והשומני שלו, יברח הביתה, לארצות הברית. כמו שברח היום ראש ממשלת תאילנד לשעבר, טקסין ואני מאחל לצדוק יחזקאלי בריאות והחלמה. היה יפה לראות שכל העיתונים התאחדו בסיקור הפציעה ואפילו הזכירו את "ידיעות אחרונות" המתחרה. זה נותן תקוה לראות שיש לכותבים ולעורכים כבוד למקצוע וערכים קולגיאליים. אני משוכנע שהם יסקרו באותו עניין גם את המוות הזה של צלם רויטרס.

 

גאורגיה היא לא ממש דמוקרטיה אלא מדינה חצי-דיקטטורית

טקסט על ההטיה בבי.בי.סי

רון בן ישי בטקסט הגון למדי

רחביה ברמן על הנושא

גדעון לוי: אין טובים ורעים

26 בנובמבר 2008: השגריר הגאורגי מודה שגאורגיה התחילה

כמו דב במים

 

גם אני עם דב חנין.

צריך להחזיר את העיר מידי המאיון לידי תושבי העיר. דב חנין הוא אדם פרגמטי בצורה מפתיעה, כך התרשמתי מהפעם-פעמיים שנפגשנו. אדם נעים וחכם ופוליטיקאי ברמה גבוהה. אני ממליץ לקרוא את הראיון הזה במקור ראשון, ולהתמקד בטוקבקים, כדי להבין שמדובר באדם באמת נדיר. חיה יוצאת דופן הוא הדב: פוליטיקאי לא גועלי. 

אם איני טועה, חנין הוא מחברי הכנסת היחידים שהתנגדו מהיום הראשון למלחמת לבנון השניה. פעולה שמזכירה את אובמה שהיה מהסנטורים האמריקאים היחידים שהתנגדו למלחמה ההיא.

אבל גם בלי השוואות אופנתיות לאובמה, אני חושב שתל אביב היא עיר נהדרת ואני בטוח שתל אביב תהפוך לעיר נהדרת יותר עם חנין כראש עיר. הפיכתו של חנין לראש עיר או תוצאה טובה בקלפי יכולה להקרין לטובה ברמה המדינית על ישראל: היא יכולה להיות נקודת חזרה מהתפישה הניאו-ליברלית השלטת ומהפוליטיקה הצינית. במקרה של חנין, לא צריך רק להצביע, אלא גם להילחם כדי שזה יקרה. באדישות ובדכדכת הקיימת, אפילו מספר קטן של אנשים שיהיו דבקים במטרה יוכלו לעשות כאן היסטוריה. 

אני שומע סיפורים מדי יום על צעירים שחוזרים להורים בחיפה ובפתח תקוה, באשר היא שם, או עוקרים לברלין. תל אביב תהפוך בקרוב לעיר רפאים עם עשירים מפוחדים שנעים בג'יפים-ממוגנים ממקום למקום, מתחמקים מקבצנים.

שי מזרחי בטוקבק כתב על כך שדב חנין מתעסק רק בירוק ולא באדום. אני בוודאי יודע פחות ממנו על הפוליטיקה הפנימית של חד"ש, שלא הצבעתי לה לכנסת. אך כתומך סקרן, גיליתי מחיטוט באתר של חנין דו"ח רציני שפירסם במרץ 2007 על הישגי השנה הראשונה שלו בכנסת, ובו נראה בבירור כמה חוקים שעברו בקריאה ראשונה או טרומית והוא קשור אליהם, כמו חוק הארכת חופשת לידה, פרסום נגיש של סל התרופות, שיפור תנאי עובד קבלן, איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים, ועוד חוקים רבים. מדובר רק על החוקים שהוא סייע להעביר עד מרץ 2007, בשנה הראשונה לעבודתו, תוך כדי שהיתה ברקע מלחמת לבנון השניה שגזלה הרבה אנרגיה מכולם. כך שבוודאי מאז עשה עוד דברים טובים. כך שאני לא מסכים עם הטענה שלך בטוקבק, שי. אבל אני שמח שבגללה, גיליתי עד כמה רבה הפעילות שלו.

על כל פנים, לגבי הרשימה, אני מתלבט בין דעם לבין עיר לכולנו. בעיר לכולנו אני מקווה שתיכנס שלי דביר, שאיתה עבדתי על 'גרילה תרבות'  שנמצאת במספר 7, שיכול להיות ריאלי, אגב. ומדעם אני רוצה את אסמא אגבריה, שאיתה עבדתי על "אדומה" במועצה.

 

גם שוקי גלילי תומך

בלוג הערצה ורדרד לדב חנין

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 13 באוגוסט 2008 at 12:19

    גם אני עם דב חנין המצויין, רק שלא אוכל להצביע כי אני כבר לא בת"א, מפאת מחירי הדירות… כבר מזמן

    ואתה צודק לגמרי לגבי החדשות המעוותות בעניין המלחמה, מתקשר לי למה שקראתי עכשיו אצל אריק גלסנר

  • יובל בן-עמי  On 13 באוגוסט 2008 at 13:15

    יופי של פוסט שיש בו באמת עולם ומלואו.

    האימרה על הראם והאיילה הזכירה לי את האימרה היידית: ,כמו שהמתים אוכלים, ככה הם נראים".

  • דודי  On 13 באוגוסט 2008 at 14:01

    מה מקורו?

    בחד-צדדיות קיצונית נקטה התקשורת בענייני יוגוסלביה, וקוסובו בפרט.

  • בעז יניב  On 13 באוגוסט 2008 at 15:47

    איזה כיף לכם התל אביבים שיש לכם מועמד כמו דב חנין שהוא בהחלט מהפוליטיקאים האחרונים במדינתנו שהם אנשי עקרונות.

  • שירה ארד  On 13 באוגוסט 2008 at 19:55

    אכן, שכר הדירה בעיר הזאת הגיע לרמות לא הגיוניות ולא אנושיות. השאלה שנשאלת היא איז איך אפשר לעצור את זה בתוך ה"שוק" המטורף הזה של היצע וביקוש.
    הנה שיר של חגית גרוסמן שמדבר יפה את זה
    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=6594&blogID=154
    והנה שיר שלי
    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=114&itemID=6518#post6518

  • Chad  On 14 באוגוסט 2008 at 0:47

    Dov is too good for you. you don't deserve him!

  • שי מזרחי  On 14 באוגוסט 2008 at 7:01

    לא מעניין אותי במיוחד ולא עניין אותי במיוחד מה קרה בגרוזיה, תודה. לא כי אני מתכנס בבועה של עצמי, אלא כי רשימת הדברים החשובים שאני מתעניין בהם חייבת להיות מצומצמת. בסדר העדיפויות שלי, רוסיה-גרוזיה לא נמצאו.

    בתור מצביע חד"ש, אני לא בעד דב חנין. אני מציע לכל התומכים בו לחשוב ולמצוא מה הוא באמת עשה בכנסת מלבד נושאים ירקרקים. גם רוב הצעות החוק האלה לא היו ביוזמתו אלא הוא פשוט הצטרף לחברי כנסת אחרים.
    בנושאים החברתיים הוא לא עשה כלום. טוב לחד"ש שהוא לא יתמודד לבחירות הבאות בכנסת.

    חוץ מזה, מישהו יודע כמה עוזרים פרלמנטריים יש למר ח"כ חנין?

  • שימרית  On 14 באוגוסט 2008 at 15:12

    http://www.room404.net/?p=13365#comment-105502

  • דריה  On 14 באוגוסט 2008 at 18:23

    לבדוק מה שלום אבא שלי
    אבל נראה לי שאתה לא יודע..

  • האזרח דרור  On 15 באוגוסט 2008 at 0:15

    http://www.shakoof.org.il/2008/08/11/773/

    תקשורת דמוקרטית = דיווח למען האזרחים ולא למען הרווח

  • צור שיזף  On 15 באוגוסט 2008 at 15:04

    קראתי. נדמה לך שהייתי כותב את מה שאני כותב אם הייתי חושב שתמונת המציאות אחרת?
    שיש צדק בדברי הרוסים?
    יכול להיות שאני טועה, אבל מתוך היכרות עם מרכז אסיה ורוסיה מ-1991 ועד היום, וכן היכרות עם גיאורגיה ואנשיה (כיסיתי גם את מלחמת האזרחים שם ב-1991) נדמה לי שעל סמך מה שאני יודע ומה שראיתי אלו הם פני הדברים.
    ייתכן שנדמים לך דברים אחרים, יכול להיות שאתה צודק אלא שאתה לא בא משם ולא נכחת. יכול להיות שעיתונאי שטח מיותרים ושאפשר הכל מפה. צר לי. אני שייך למאה ה-20 – שם עדיין נמצאו בשטח על מנת לקבל את תמונת המציאות.
    אין הקבלה בין ישראל לבנון גאורגיה ורוסיה. ממש לא. זה עניין אחר.
    צור שיזף

  • צ'יקי2  On 15 באוגוסט 2008 at 17:45

    הי צור
    קודם כל, תודה על התגובה העניינית ומחמיא לי שאתה כותב לי בבלוג.

    אני לא רומז שאין צורך בעיתוני שטח. וכמו שאמרתי, תמיד הערכתי את העבודה שלך והיתה לי תחושה שאתה אדם ישר והומאניסט. כמו שהעדת בחן לגבי עצמך, יכול להיות שטעיתי גם אני, ההיסטוריה תראה מי צודק, וגם על כך אי אפשר להתחייב. אני בוודאי לא מומחה לעניין, אף כי קראתי כמות עצומה של חומר. הייתי בקווקז, אבל לא באיזור הזה, אלא בגרורה אמריקאית אחרת, ולפני 3-4 שנים.

    חשוב לציין שהעובדה הבסיסית היא שהמלחמה נפתחה בטבח בדרום-אוסטיה, ושנינו לא ביקרנו בדרום-אוסטיה אחרי הטבח. למעשה, ראית רק צד אחד של השטח. זה כמו שעיתונאי זר יבקר בישראל בתקופת הפיגועים, יראה אוטובוס מתפוצץ לחתיכות, ויתרשם מכך שהפלסטינים הם רצחניים, ושאין כאן עניין שבו לשני הצדדים אחריות. כך יקרה אם הוא לא יגיע גם לשטחים. כך יחשוב אדם שיראה רק את פינוי המתנחלים וירשום שיש כאן טיהור אתני. הוא יאמר אמת. והיתה כבר כתבת שהסתובבה עם החיילים האמריקאים והראתה שיש נשק כימי בעירק.

    אתה נראה לי כמובן טוב יותר, אבל אני מציין מקרים קיצוניים. המצב האידאלי הוא שיש כתב שמגיע לשני הצדדים, או שני כתבים שנותנים לקוראי העיתון את האינפורמציה כדי שיקבע את דעתו בעצמו. אבל אין מקרים אידאליים. מדובר במלחמה ומוות. אני לא בא להטיף: גם אם אני הייתי בגאורגיה (או בלבנון, דרום אוסטיה וכו') הייתי מזדעדע מההרג ושונא את האויבים של אותן מדינות באותו זמן.

    אולי אתה יכול לתקן אותי, אולי היית בדרום אוסטיה וראית שהרוסים משקרים והטבח פוברק. דבר שהייתי שמח לשמוע. והייתי מפרסם הבהרה שטעיתי.
    על כל פנים, אתה אומר שהטענות שלי בעייתיות, אבל לא קבעת כך לגבי רוב הפרשנים שיושבים בבית ואומרים "הרוסים רצחנים וחובבי כיבושים מאז ימי סטלין", שהיה בכלל גרוזיני. אז אני חושב שטוב שיש כתבי שטח, וטוב שיש אנשים נודניקים שכותבים ממיזוג אחרי שקראו את החומרים של כתבי השטח וחומרים נוספים, בלוגים, ידיעות צד וכו', ויש להם גם אג'נד פרטית, גם אם אני מניח שיש לנו טעויות והגזמות. מצד שני, כמי שיצא לו לדבר עם עיתונאים שבאים לארץ לראות את הסכסוך מקרוב, הם בדרך כלל לא מבינים מהחיים שלהם. וכל ילד ישראלי או פלסטיני מבין יותר.

    על כל פנים, הבעיה שאני מציין כאן ושציין הכותב ב"שקוף" היא שבארץ היה סיקור מונוליטי פרו-גאורגי של כל העיתונאים והפרשנים, כשהנתונים הבסיסיים מראים שהגאורגים שיחקו תפקיד רציני מאוד בבישול וגיהוץ הסכסוך הזה. האם יש תירוץ להרג בדרום אוסטיה?

    אני מסכים שאין דמיון מוחלט בין המלחמות בקווקז למערכה המפוארת בלבנון. יש נקודות שונות רבות, אבל עדיין יש נקודות רבות לדמיון. בשתיהן מדובר במלחמה של מדינה חזקה במדינה חלשה יותר, בהפרש של שנתיים, כשבוש הוא נשיא וקשור לאחד הצדדים, ובשתיהן מדובר על יחס העולם ויש קאזוס בלי ותיווך בינלאומי בסוף. בשניהם משתמשים בפצצות מצרר נוראיות, שעל כך כתבתי כבר בפוסטים קודמים שלי. הטענה נגד הרוסים היא שהאלימות שלהם מול גאורגיה חסרת פרופורציה וזו הטענה המערבית שהופנתה נגד ישראל ב2006, כך שאני חושב שאפשר להשוות בין הנזקים שגרמו שתי האומות הללו לשכנותיהן החלשות יותר. אפשר להשוות את היחס הישראלי לטענות העולם ב2006 ליחס הישראלי לטענות העולם ב2008. לא צריך להגיע לגאורגיה או לדרום אוסטיה כדי לדבר על צביעות חלק ניכר מהעיתונאים הישראלים במקרה הזה.

    שבוע טוב ותודה
    מקווה שתחזור או שחזרת בשלום
    צ'יקי

  • ד  On 16 באוגוסט 2008 at 11:56

    איפה המאמר על מעל"ה?

  • יוסי  On 20 באוגוסט 2008 at 2:00

    חבל שלא נתת אפשרות להשאיר תגובה על רמת החי"ל, כי בדיוק הגיעה התובנה.

    הרבה זמן אני קורא בבלוגך, סובל ונהנה לפרקים. וכל הזמן, כבר שנים רבות, מבעבעת חוסר נחת ממך וטירדה גדולה מפועלך. הטירדה נובעת מהקושי הרב לשים אצבע על הסיבה לחוסר הנחת.

    כבר דשנו בזה בעבר, ואתה טענת שהכל כי אני נמשך אליך מינית, אבל אני ממש לא חושב שזה העניין. אני אוהב שדיים.

    טענתי שאתה מזכיר לי את בני ציפר רק בלי המרירות. ועכשיו הבנתי למה. כי אין הרבה אנשים מבוגרים שהטקסטים שלהם עוסקים כל כך הרבה בלמה הם טובים מאחרים. ולא חשוב כמה הוספת שאתה בעצם לא טוב מהם. הרי ברור שאתה חושב שאתה כן טוב מהם.

    אבל לא נתווכח על אם אתה טוב או רע מהם. הנקודה היא שאתה כותב על איזה סוג של אנשים כדאי להיות ואיזה לא. אני חושב שהעיסוק הזה מעיד על תהיות ארוכות ונמרצות בשאלה איך להיות טוב מאחרים. איך להיות שונה וטוב מהם. איך להוכיח בטקסטים שנונים מן השנינה שאתה טוב מהם.

    אז רק רציתי להגיד לך, בלי או עם קשר לתיעוב שאני חש כלפיך, למרות שאתה נבון ושנון ומצחיק אותי וכותב הרבה דברי טעם, רציתי להגיד לך שלא זו הדרך. ואם תבקש קצת מגניבות, אוסיף: לא זה הדרך.

    בברכה וחיבה ותיעוב

  • עודד  On 20 באוגוסט 2008 at 9:26

    בכל אשמים אנשי רמת החייל ורוכבי האפניים

  • צ'יקי  On 21 באוגוסט 2008 at 1:02

    אולי אתה צודק, יוסי, במה שאתה אומר על האופי המחורבן והשחצני שלי. איני יודע. על כל פנים, אם זה האופי שלי, כדאי שאתמיד בו, אחרת אהיה גם שחצן וגם צבוע. תסכים איתי שזה גרוע יותר.

    אבל מעבר לכך, אני ממש משוכנע שאתה נמשך אלי. בגלל זה התיעוב שלי כל כך מעסיק אותך. אתה כמו ילד שמושך בצמות לילדה שבה הוא מאוהב. זה הסיבה שאתה שונא אותי. חוץ מזה יש גברים שמתים מסרטן שד, אז זה לא פוסל.

  • רון  On 6 בנובמבר 2008 at 23:14

    צ'יק חסרת לי בקמפיין הסלבס,
    מפתיע שאתה תומך באיש שמקדם בקמפיין של את תרבות הסלבס
    בכל מקרה נראה לי שכדאי שתראה שתציץ מה לגיא פינס היה להגיד על רון חולדאי
    http://cli.gs/Z3JZvh

    מה דעתך?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: