מלחמת גאורגיה-דרום אוסטיה \ מאושר גם גלגל הים, אהובתי: שירים קצרים מאכזיב 2008

שירי אכזיב 2008

 

מאושר גם
גלגל הים
אהובתי

כמו הקרוקס,
חשבתי שיעלמו:
ספינות הקרב

 

 

הכול טוב
הגלים
שובר הגלים

בהחלט האדם המאושר בעולם:
ערבי משופם בן 70
בגלגל ים

 

כמו הטבלן
נופל כאבן למים וצועק
הלן

 

אהבתנו – מצוף יד: 
היכן אפשר ללמוד לא 
לשחות

 

הדייג, החכה או
הדג?
אני הים התיכון

יש לי כרית צבעונית
גם באכזיב
גם בתל אביב

וידאו

אני אוהב הכול בים
המפרשיות של תנובה
זפת

יש שעות מסוימות שבהן אין שמש
אבל תמיד
יש ענבים

וידאו

 

השמש שוקעת בים
הענבים נשארים בכיור

 

 

 

צרות בדרום אוסטיה

 

גם אני מודאג בשל כיבוש דרום אוסטיה על ידי גאורגיה והכניסה האכזרית של הרוסים למערכה. את הדיווחים על המלחמה אני קורא דווקא בערך בויקיפדיה (תודה לנמרוד קמר על ההמלצה): הערך מתעדכן כל הזמן מול הסטטיות של העיתונות העולמית. מעיון בערכים הנלווים בויקיפדיה נחשפתי לסיפור משבר היין בין גאורגיה ומולדובה לרוסיה (שימו לב לאמירה של שר ההגנה הגאורגי, שהוא כמדומני ישראלי לשעבר, אם מדובר באותו אחד) ועל גיוס של צבא קוזקים ב"רפובליקה של הדון", שמזכיר ניחוחות מההיסטוריה.

ובכל זאת הנה מאמר מעניין בגארדיאן. ומאמר בפוליטיקו על ההבדלים בין היחס של מקיין ואובמה למשבר. מכיוון שבטח לא תלחצו אקצר: אובמה הציג עמדה סטנדרטית ומולו מקיין הציג עמדה אנטי-רוסית ופרו-גאורגית תוקפנית, שמזכירה את הקדנציה הראשונה השחצנית שלו בוש שהובילה למתקפה בעירק. בסוף המאמר מתחבא סקופ גדול, שלא ברור איך לא הפך למרכזי יותר: רנדי שויינמן, יועץ החוץ של מקיין, היה בעבר לוביסט של גאורגיה.

על כל פנים, כמו מלחמת לבנון השניה, נראה כי גם המלחמה הזאת, מעבר לכל ההסברים הלאומיים, המדיניים וההיסטוריים, נעשתה הרבה מאוד כדי להשתמש בנשק, ההנאה שבלירות, בלי חשיבה מה יהיה אחר כך. גם פה נראה שסאקאשווילי כמו אולמרט מנסה לפתוח במלחמה קלה להעלאת הרייטינג שלו. כמה טיפש צריך להיות מנהיג כדי להילחם ברוסיה הגדולה? נו, קל להגיד את זה מהצד. היו מספיק ישראלים שתמכו במלחמת לבנון השניה. והראשונה. ויתמכו גם בשלישית, אם תהיה. (גם אורית קמיר כתבה יפה על הדמיון הזה אולמרט-סאקשווילי)

בזמנו, דובר על כך שמעולם שתי מדינות שיש להם סניפי מקדונלדס לא נלחמו זו עם זו. כשחיפשתי לברר אם יש סניפי מקדונלדס בטביליסי דרך גוגל גיליתי שכבר מישהו כתב על זה שהכלל נשבר. הוא נשבר כבר ב2006 עם ריסוק ביירות על ידי חיל האוויר של צבא ההגנה לדן חלוץ (צהל"ח).

דב זאבי מסופשבוע מעריב פרסם כתבה חשובה על הישראלים המחמשים את גאורגיה, תוך שהם מסבכים אותנו עם רוסיה. בתיק דבקה, אתר בעל אמינות שנויה במחלוקת, מדווחים על אלף יועצים צבאיים ישראליים שמעורבים במלחמה. ויש גם את הידיעה הזו של עומר כרמון בNFC. זה מצחיק איך המדינה והעיתונות רודפים כל מיני ילדים מ'כוכב נולד' בגין חוסר פטריוטיות, כשבמקביל טיפוסים מפוקפקים עושים עשרות מיליוני דולרים על חשבון השם הטוב של ישראל, תוך פגיעה באינטרסים של ישראל בעולם, ואחריות לדם של חפים מפשע (מצד האוסטים, יש טענות ל2000 אזרחים הרוגים בדרום אוסטיה. אני מקווה שזה לא דיווח אמין).

 

בהמשך לנקודה הישראלית, בתקופת מלחמת לבנון השניה כתבתי מחזה בשם "קדימה". דמות איש הצבא מהמלחמה במחזה קיבלה השראה מסוימת מאיש צבא ישראלי ידוע בשם גל ה' שהיה סמל המלחמה.

כשכתבתי את המחזה, גל ה' עדיין היה בצה"ל, איש צבא לגיטימי. רק אחרי שכתבתי את המחזה, הוא הפך למעין שכיר-אש והחל לאמן את הגאורגים, כמו במחזה (שבו הוא אימן את המקסיקאים). אצלי במחזה, לאחר הכשלון במלחמת לבנון הוא שירת אינטרסים מקסיקנים לתקוף את האוטונומיה הזאפאטיסטית שהיתה כאב ראש למקסיקו, בחסות המערב. כך שהמקרה דומה בצורה מוזרה, רק שמדובר במקסיקו ולא בגרוזיה. באוטונומיה הזאפאטיסטית ולא באוטונומיה האוסטית. ולא חזיתי שפעולת ההסחה תהיה פתיחת האולימפיאדה.

אם להמשיך את המקריות הקיצונית, במחזה שני שכתבתי, "רפובליקת הנשים השמנות", ושפרסמתי בפרקים בבלוג, סיפור המסגרת עוסק במדינה מבטיחה בקווקז (של נשים שמנות) שהופכת למיליטריסטית על ידי מנהיגה משוגעת ומחליטה לתקוף את רוסיה הגדולה.

מדובר במקריות (שטנית). הבחירה שלי למקם את המחזה בקווקז היתה אקראית, בגלל שביקרתי באוזבקיסטן. ובגלל שחשבתי שהקווקז הוא איזור חסר קשר לישראל. בכך, לפחות, טעיתי. 

 

מ"רפובליקת הנשים השמנות":

 

מרי: זה יהיה נורא אם נפציץ את רוסיה.
ביאטריס: אבל רוסיה כבשה לנו חלק ארץ נכבד במערב, והקרב לא זז כבר כמה חודשים. ההנהגה אומרת שאין ברירה, חייבים להשתמש בפצצה. צריך לסמוך עליהן, הן מבינות במלחמה. הרי כולם מסכימים עם זה.
מרי: הרי רק לפני שנה כבשנו את דחאסטן מהרוסים וכולם כאן הריעו.
ביאטריס: אני לא מבינה בזה. גם את לא. תני למומחיות לטפל בזה.

 

תוספים (מתעדכן)

כדאי לקרוא: במוסף הפוליטי של ידיעות, מסמך מעניין של מרטין אינדיק שמראה איך אהוד ברק הרס את האפשרות של שלום עם אסד. אינדיק טוען שחאפז אסד היה חם על שלום עם ישראל, אבל ברק עשה עליו טריקים מלוכלכים של שוק, כשהוא מתחמק מלגלות את היקף הנסיגה – וזאת מול פשרנות מפתיעה של א-שרע. אני מקוה שאולמרט רציני יותר במגעים בטורקיה.

 

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: