אולמרט ועובד התדלוק

כמו בדיונים של ועידת וינוגרד, שהעלתה את חקירותיה לאינטרנט בפורמט פי.די.אף, גם פרשת אולמרטורס חשפה חומרי גלם, שהם הדבר החשוב ביותר להבנת פוליטיקה. חומרים נקיים ללא פרשנות של מלחככי פינכה\עלוקות צמאי דם, ללא זוית מיוחדת, "מקורות יודעי דבר" ובן כספיתים.
אני מתכוון לקבלות שהתפרסמו בהארץ על ידי התחקירן גידי וייץ וחשפו טיסה של אולמרט לניו יורק ששולמה על ידי שני מקורות. מחיר הטיסה לניו יורק, על פי הקבלות, היה 7813 דולר. ובשתי הטיסות זה כבר יותר מ-14000 דולר. העיתונים התייחסו בעיקר לשאלה אם אולמרט לקח משני גופים, האגודה למען החייל והפורום הישראלי לשלום, כסף על אותה טיסה. 
השאלה הנכלולית אותי פחות מעניינת. אני פשוט חושב על הסכום העצום הזה שעולה טיסה לחו"ל. הדולר באותה תקופה היה שווה 4.4 שקל. כלומר הטיסה, אפילו טיסה אחת, עלתה מעל 34000 ₪. משכורת שכר מינימום ב2005 היא 3335 כלומר אולמרט הוציא תמורת טיסה אחת מעל 10 חודשים של משכורת של אדם עובד, מנקה במסעדה, עובד במכולת בטבעון, עובד בתחנת הדלק המפוארת בשלומי שבה יש עכשיו מסך אל.סי.די. אם מדובר בשתי טיסות מדובר על שנה וחצי של עבודה שעלו באוויר.

התקשורת מפנה את משקפי המונוקל שלה אל אולמרט ומצקצקת בצדק. אבל גם אם אולמרט עבריין, זה התעריף שכל הנבלות נסעו בו, כשהאזרח הרגיל יכול היה בקלות למצוא טיסה ב900 דולר. לכולם היו עניינים במחלקה ראשונה בבונדס, כולם רצו להתרים לאקי"ם בניו יורק, גם אני הייתי שמח לעזור למכון ויזנטל לתפוס רוחות של נאצים מתים או בני תשעים פלוס.
אני יכול להבין גנב, אני יכול להבין מישהו שרוצה לפנק את בת זוגו, יש לי חיבה למחפשי לוקסוס, אבל כשאני זוכר את הדרך שבה אותם אנשים נלחמו כדי לדחות בעוד חצי שנה עליה של אחוזים בודדים בשכר מינימום, 140 ש"ח לחודש עלובים, כדי ש"המשק לא יקרוס", אני לא יכול שלא לחשוב על כבשת הרש.

.

בשולי הפרשה, סיפור מעניין: בבית הקפה שבו קראתי את המאמר, הצגתי בפני בחורה קנדית יפה בשם ה' את שער הארץ שבו התנוססו זו ליד זו שתי הקבלות. תרגמתי לה, והיא הזדעזעה. שחיתות דומסטית כזו יוצרת תמיד מצב רוח טוב. אחר כך בביתה, היא חיפשה את הידיעה בשער "הארץ" באנגלית של "הרלד טריביון". שם הופיעו רק תאריכי הקבלות והשם של אולמרט, ללא סכומי הכסף שהוסתרו על ידי תמונת כתפיו המחולפות של אולמרט. כמו ישראלים טובים, עורכי ה"הארץ הרלד טריביון" התביישו להוציא את גודל הסיפור החוצה, לגויים וליהודי העולם, כי זו אכן בושה גדולה. אני לא יודע אם אני מאשים אותם. 

אולי הדמיון שלי ויזואלי או פופוליסטי, אבל אני חושב כרגע על שני אנשים: אחד שורף את הכסף בטיסת מחלקה ראשונה, ושני עובד במשך שנה בשמש, עם כובע מטופש של חברת הדלק ומשאבה בידו.

אחרי שכתבתי את הפוסט, חיפשתי את משל כבשת הרש, והנה הוא:

שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת, אֶחָד עָשִׁיר, וְאֶחָד רָשׁ. לְעָשִׁיר, הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹד. וְלָרָשׁ אֵין-כֹּל, כִּי אִם-כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה, וַיְחַיֶּהָ, וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם-בָּנָיו יַחְדָּו. מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה, וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב, וַתְּהִי-לוֹ, כְּבַת. וַיָּבֹא הֵלֶךְ, לְאִישׁ הֶעָשִׁיר, וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ, לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא-לוֹ. וַיִּקַּח, אֶת-כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָשׁ, וַיַּעֲשֶׂהָ, לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו.

 

מעניין לציין שגם במקרה התנ"כי, העשיר הגזלן היה למעשה נדיב לחברו. לא מדובר במישהו שלקח לעצמו, אלא במקרה מורכב יותר, של חבר סוגר עם חבר. 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יריב  On 16 ביולי 2008 at 5:29

    על פניו אתה צודק אבל ההשוואות האלה הם לא באמת רציניות. אני בטוח שגם בכסף שהוצאת בבית הקפה יכולים היו לפחות שני רעבים לאכול ארוחת צהריים, ועדיין גם אנשים מצפוניים כמוך עושים את זה מדי פעם
    חוץ מזה, אתה באמת רואה מצב סביר שרוה"מ יטוס במחלקת נוסעים? או שלא יטוס בכלל?

  • רוג'ר מור  On 16 ביולי 2008 at 6:38

    הי צי'קי, כתבת בטעות "שתי מקורות"——–
    "וחשפו טיסה של אולמרט לניו יורק ששולמה על ידי שתי מקורות."
    תרגיש חופשי למחוק את התגובה שלי אחרי התיקון

  • י.ג.  On 16 ביולי 2008 at 6:46

    על פניו: מדוע המושחת הולל סתם כך בעוד הישר והתם קורע את התחת בתחנת דלק שנה שלמה.
    אך כאן הוא ההבדל: אולמרט, על אף שחיתותו, הגיע לאן שהגיע בזכות כישוריו הפוליטיים, קשריו, השכלתו ופועלו. לפיכך שחיתותו בלתי נסלחת משום שהחלטותיו הן גורליות לחיינו.

    הבחור שאתה מדבר עליו הגיע לתחנת הדלק משום שכישוריו וחוסר קשריו ואולי גם חסרים וחסכים אחרים הובילו אותו לעבודה הקשה הזו. החלטותיו אינן משפיעות עלי כמעט זולת הרגע בו הוא נותן לי שירות.

    ומתוך נקודה זו אוסיף כי הגישה שלך מזכירה לי את התיפייפות שמדי פעם מזדמן לי לשמוע בנושא רצח רבין. יש הטוענים שרצח ראש ממשלה הוא ככל רצח. אז זהו, שלא. רצח פלוני אומנם מעשה מתועב, אולי הנורא ביותר שאדם יכול לבצע, אך רצח ראש ממשלה היא חריצת גורלות של אוכלוסיות שלמות. ההשלכות חמורות יותר על חייהם של
    פולנים אלמונים נוספים.

    ובהשאלה: שראש ממשלה נוסע לחו"ל להתרים לבונדס או לאקי"ם או במקרה האומלל שלנו עם אולמרט, גם לכיסו, סביר להניח שהוא יצליח לגייס תרומות גדולות יותר מאשר סופר כושל ומתוסכל, לצורך העניין.

  • שרון רז  On 16 ביולי 2008 at 7:22

    אני איתך רועי

  • אלון  On 16 ביולי 2008 at 8:16

    באמת קראו לה אלוהים?
    וואו

  • צ'יקי2  On 16 ביולי 2008 at 10:31

    ליריב ולי.ג. – אני מסכים שההשוואה ילדותית, פופוליסטית, אבל המחשבה הזו תקועה אצלי בראש. גם הסיפור עם מרי אנטואנט והעוגות אולי קשור לכך שמחירי העוגות פתאום ירדו אותה תקופה, וזו בכלל לא היתה מרי אנטואנט. על כל פנים, עושים השוואות מטופשות בפוליטיקה, אז גם אני רוצה לתרום אחת.

  • נופלת מגרייס  On 16 ביולי 2008 at 13:51

    מתאים לך.
    הפוסט הזה ביום הזה מתאים לך.

    ואתה תחזור לכתוב פוליטיקת יהודים-ערבים שמאלנית רק אחרי הפעולה הבאה של צה"ל, כן?

    כל כך צפוי.
    כל כך מכור.

  • יודית שחר  On 16 ביולי 2008 at 15:42

    וחשבתי שבמדינה הזאת בטח לאף אחד לא איכפת ממילא, ואני רואה את התגובות כאן ומבינה שצדקתי.
    הפערים בין שכבות האוכלוסיה הם לא יאמנו, ומחיר הכרטיס המחיש את זה היטב.
    וחוץ מזה, אני עדיין לא מקבלת הודעות מהבלוג שלך ושל מתי,
    ושנינו כמדומני מקריאים היום בירושלים.
    נתראה שם, ידידי.

  • ר'  On 16 ביולי 2008 at 21:49

    מסכימה איתך במאת האחוזים
    משהו לא טוב קורה במדינה הזאת ונראה כי איש לא שם לב לכך מלבד קבוצות מצומצמות
    הפערים מתרחבים החינוך יורד לטימיון בהשכלה התיכונית ובמוסדות האקדמאים
    כשסטודנט צריך ללמוד 5 ימים בשבוע לעבוד תוך כדי על מנת לממן את עצמו ולחיות באופן מינימלי כשמנגד אנשים ממשיכים להתעשר ללא גבול

    אני באמת לא מבינה את האדישות ששוררת בקרב העם
    מישהו לא רואה מה קורה לנו?!
    האם הפכנו להיות כל כך אדישים?

    ואני דווקא חושבת שזאת דוגמא מצוינת, לכל מי שחושב שזאת דוגמא מופרחת כנראה לא עבד מימיו בתור מתדלק, מלצר, קופאי או כל עבודה אחרת בה אין לך חיים ובכל זאת משכורתך לא עולה על 3200 ש"ח

  • צ'יקי  On 17 ביולי 2008 at 19:11

    כן, ביום כזה צריך לחבק את המשפחות כמו אהוד ברק ואולמרט. ממש להיכנס לפריים של המצלמה

  • אסף  On 18 ביולי 2008 at 0:21

    "בני כספית" במקום "בן כספיתים" ?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: