להרגיע את נועם שליט

המאבק של נועם שליט לשחרור בנו הוא בעייתי במידה רבה, ובכך אשמה מאוד התקשורת, ובייחוד התחרות בין ידיעות למעריב. נועם שליט לא אשם: כל אבא יהיה מוכן לעשות הכול כדי לשחרר את בנו. אבל התקשורת צריכה לנהוג באחריות במגעה מול אבא כזה, שלא אכפת לו מדבר חוץ מבנו, ולא לנסות לסחוב אותו עוד ועוד בלשונו כדי למכור עיתונים.
שליט התנגד לרגיעה עד שבנו ישוחרר. כלומר הוא העדיף שמיליון פלסטינים לא יוכלו לאכול ממתקים או ללבוש נעליים חדשות, שיחיו ממש בכלא, ושתושבי שדרות יספגו קסאמים מעצבנים, שאנשים ימותו ויאבדו רגליים וידיים, שעשרות סטודנטים לא יוכלו לצאת ללמוד באוניברסיטאות, שמאות חולים לא יקבלו טיפול ואינפוזיה וימותו, אך שלא יפתחו את המעברים. ויותר מכך, איש לא אמר לו שבנו ישוחרר גם אם לא תהיה רגיעה. בכל זאת איים שיפנה לבג"ץ נגד ההסכם. כמה אפשר להיות חסר לב לכאבי אחרים. הוא העדיף שכל אותם בני אדם יסבלו, כל עוד הבן שלו כלוא. זה השיא שאליה הגיעה תודעת ההפרטה הישראלית: אדם, במצב שאין לאחל לאיש, הדורש מהחברה כל כך הרבה רק בשביל בנו שלו הקטן. שיחרב הכול, תנו לי את הבן שלי. והתקשורת מעודדת אותו בדרישותיו.
כמובן שהאחריות על גלעד שליט, כפי שהאחריות למצב של אדם הנפצע בתאונה בשל בעיות בכביש, או סתם חולה במחלה קשה, היא של הממשלה. אבל אם היה מישהו מבקש מתושבי חיפה להרוס את הכבישים ולעבור לבהמות משא כדי שבנו יינצל מדריסה, או דורש מקופת המדינה עשרה מיליון רובל בשטרות להטסת גופה של סבתו מאוקראינה לקבורה בבית הקברות בסגולה, היו העיתונים נזהרים מלבזות אותו, ובצדק, ודוחות בנימוס את פנייתו, אולי מפרסמות ידיעה קטנה בעמוד שמונה. כי לכל "לעשות הכול" יש גבול. אבל כאן, קרובי החטופים, יחד עם יועצי הפרסום שלהם, עושים סיבוב על חשבונם ומשיגים פרסום יקר לעצמם, מטריפים את המדינה. כל מנהיג עולמי נפגש איתם ואם הוא אומר שבא רק לפגוש מדינאים, הוא ייחשב אנטישמי וחסר-לב, ננסי פלוסי מתקלחת עם דיסקית הנושאת את השמות שלהם, ובכלל נוצר מצב כאילו נוסף על ישראל ושכנותיה ישנה ישות נוספת: משפחות החטופים, המנהלת מדיניות עצמאית, כשהיא מבקרת בתוקף את הממשלות האחרות בסביבה ורואה באזרחיהם ומנהיגיהם אנשים סוג ב' מול "הבנים". וכאמור, האינטרס של הורי השבויים מובן, אבל התקשורת צריכה להיות בעלת אחריות מסוימת. 
הפתרון יחיד, וברור: חילופי שבויים הנעשים באופן אחראי. ממילא השבויים הפלסטינים והלבנוניים ישוחררו כולם, אם רוצים שלום אמיתי, כנהוג בסוף מלחמות. תתארו לכם שהבריטים היו שומרים קלפי מיקוח טרוריסטיים מימי הלח"י לאחר הכרזת המדינה. ובוודאי שדמו של גלעד החייל לא טוב יותר משל שבוי פלסטיני בן גילו, עלי או מוחמד, המציפים את בתי הכלא הצבאיים וגם הם לא נהנים באופן מיוחד מהסיטואציה. שלא לדבר על סלימאן אל-עביד, אזרח ישראל עובד-מדינה שכבר 15 שנה בכלא כשברור שהוא לא רצח את חנית קיקוס.  
אני כותב את הטקסט הזה כי חזרתי מחו"ל והפייסבוק שלי היה עמוס בנערות פותות שבמקום להופיע בביקיני כבימים בתיקונם החליפו את תמונתן לזו של שליט כדי "להעלות את המודעות". הצעירים היום חושבים שאם יש להם אייפוד נאנו זה אומר שיש להם חשיבה עצמאית, ואינם מבינים ששטפו את מוחם, או שהם חלק ממסע פרסום ציני של חברת פרסום בשם arc. כמובן שהייתי שמח אם שליט היה חוזר לביתו, אבל הטענה הקיצונית ביותר היא שלא נעשה מספיק למען החטופים, שלא מדברים על זה מספיק, ששכחו אותם. עבור הגופות של גולדווסר ורגב פתחו במלחמה מטופשת שגבתה כאלף קורבנות לבנונים אזרחיים ומעל מאה קורבנות ישראליים, ישראל עשתה בלגן אימים שהציג את צה"ל כצבא בינוני, החריבה שדות תעופה, בתי זיקוק, מתקני חשמל וגשרים, וכמובן בתים ושדות. הבעירה את המזרח התיכון, וחיזקה בסופו של דבר את חיזבאללה, והכול בשביל שתי גופות שיקברו בישראל ולא בלבנון, ושכמה פוליטיקאים רצו להעלות את הפופולאריות שלהם על חשבונם במלחמת-קיץ קלילה עם אויב קטנצ'יק. גם עם גלעד שליט, במקום להחזיר אותו תיכף ומיד תמורת אלף קטינים ונשים (זו היתה הבקשה המקורית של חמאס), ישראל נכנסה לעזה והרגה כארבע מאות חיילים פלסטינים ואזרחים כנקמה, חטפה באישון ליל חברי פרלמנט, שרים ופוליטיקאים של חמאס, וחסמה מיליון עזתים חפים מפשע בסגר למשך מעל שנה. איך אפשר להגיד ששכחו את החטופים? אין יום שדבריו של מישהו שמכיר את אחד החטופים, אחיין או חבר לכתה, לא מעטר את השער של ידיעות או מעריב. כל פיפס שקשור אליהם, פותח את המהדורות. הם הצליחו לשתק לכמה שניות את כל האתרים כ
לל גוגל, בקמפיין שאחר כך רץ לקאן וזכה באריה הכסף ואריה הארד. בזמנו, כשיצאתי לירדן, חשב האיש בגבול שעשה את עסקת חייו וגילה את רון ארד (בגלל הדמיון בשם). כי גם גבולות מדינת ישראל היבשתיים, מכוסים בשלטים בנוגע לשבויים הללו ובמיוחד ארד. לא עשיתי חישוב, אבל אני סבור שכאבם האמיתי של המשפחות הללו מקבל יותר סיקור מכאבם של מיליון תושבי עזה גם יחד. 
מעבר לבעיה המוסרית שיוצר האסקפיזם הזה, בנוסח כוכבי הישרדות, התוצאות של הפעולות הציניות הללו וחוסר האחריות של התקשורת, הן מסוכנות. הלחץ סביב השבוי הקודם, רון ארד ז"ל, אשם בעקיפין במותם של גולדווסר ורגב ושל חיילים נוספים. שכן, אם לא היו מתעקשים לשמור על קלף המיקוח קונטאר, אותו בן 16 וחצי שרצח לפני 30 שנה את משפחת הרן בימי אש"ף ואמ"ל העתיקים, ומחזירים אותו בעסקת טננבוים-אביטן-אברהם-סועאד כפי שכבר סוכם, יתכן מאוד שחיזבאללה לא היה פוצח במבצע חטיפת הגופות שהיה העילה הישראלית לפתיחה במלחמת לבנון השניה. ושוב, כאילו לא קרה דבר, ידידיו לטייסת של רון ארד ממשיכים לדרוש את קונטאר כאילו קונטאר המשופם שייך להם בטאבו כמו כנפי צניחה או שיערות באף.
את מיליוני הדולרים האלה שמשקיעים במתים עדיף להשקיע בחינוך, בהוראה ובבריאות. מבחינתי זה שמורה מרויחה 2700 ₪ זו חרפת הממשלה, המשכורות הנמוכות של רופאים מתחילים הם הבזיון, ולא היחס של אולמרט לגורל החטופים, שהוא היסטרי ומוגזם בשל תקשורת חסרת אחריות וצינית.
אימייל ששלחה דנה ר' למכותביה, שמוסיף עוד נקודות:

בימים האחרונים קיבלתי עשרות פניות לחתימה על העצומה לשחרור גלעד שליט. עצם קיום העצומה מקוממת כמו השאלה "מי בעד חיסול הטרור?". כי מי, בעצם, לא "בעד שיחרור גלעד שליט"? מי רוצה שבחור צעיר יישב בצינוק מסריח שנתיים כי הממשלה שלו מלאה בפקידונים חדלי אישים? כזו היא דמגוגיה; הולכת על הברור מאליו.
לא חתמתי על העצומה הדמגוגית הזו, ואין לי כוונה לחתום עליה.
ראשית, משום שהעובדה שכל אחד, ובעיקר החמאס, רוצה בשיחרורו של שליט היא ברורה מאליו; ושנית, כי נדמה שהעצומה הפכה לכלי שרת במשחק וולגרי וחסר אנושיות, שבו משרדי פרסום ופקידי ממשל חדלי אישים גוזרים קופון על מצוקתו של האב, נועם שליט.
במקביל, השימוש בגלעד שליט הפך לנוסחה ריקה כדי לחמוק מדיון אמיתי על מצב השבויים והנעדרים (ישראלים, פלסטינים, לבנונים) ועל המצב המדיני והכלכלי בכלל.

הבלוג של ר' תיאר את תחושות האי נוחות שלי בחדות (אני סומכת עליכם, שתיכנסו ללינק כדי לקרוא את הטקסט המלא):
http://notes.co.il/roy/45384.asp

מעט שירגולים:

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 25 ביוני 2008 at 17:57

    יותר טוב מציפר

  • גיורא לשם  On 25 ביוני 2008 at 18:12

    לא קיים שבוי פלסטיני
    צריך לזכור שארגוני הטרור אינם מקיימים את אמנת ז'נבה בעוד שאנחנו מדווחים על כל "שבוי" שנמצא בידינו

  • מחמוד  On 25 ביוני 2008 at 18:13

    תודה על הבדיחה

  • moshik l  On 25 ביוני 2008 at 18:51

    מהמוצדקים ביותר שלך.
    תודה

  • יוסי  On 25 ביוני 2008 at 19:05

    הקישורים לתרבות ערוץ 2 קצת מוגזמים כי בכל חברה יש עיוותים כאלו ובעבר היו לא פחות עיוותים לא הגיוניים כמו טוב למות בעד ארצנו.

    אבל חוץ מהקישורים האלו, דברים כדורבנות.

  • משגיח בחינות  On 25 ביוני 2008 at 19:09

    מי שבוחר חברות על פי קו הביקני, שלא יתפלא כשהוא מוצא את עצמו מפלרטט בצ'ט עם תמונתו של גלעד שליט.

  • אסף  On 25 ביוני 2008 at 19:48

    למרות הנטייה להתנג סך הכל הדברים נכוחים ונכונים.

    אבל היה זהיר בדבריך: אמירה כמו זו שאמרת על סמיר קונטאר כסיבה לחטיפה של רגב וגולדוואסר היא בפשטות תעמולה של חזבאללה שקנית.
    לחזבאללה ושולחיו יש אינטרס להישאר בעימות (גם אם לא ישיר ומתמשך) עם ישראל וזו הסיבה הבלבדית לפעולה שהציתה את המלחמה (גם אם מסכימים, ואני אישית לא יודע, שהיציאה עצמה למלחמה הייתה שטות גמורה).

    זהו

  • ערן  On 25 ביוני 2008 at 20:23

    הבעיה, לדעתי, היא לאו דווקא ההפרטה, אלא דווקא היחד-נס, מדורת השבט העיוורת. הסיבה האמיתית לבלגן סביב השבויים היא העובדה שזו הסיטואציה היחידה בה ישראל מתאחדת כדי לעזור לישראלי אחר. אם לא יעסקו בקדושה בשבויים, אף אחד לא ירצה ללכת לצבא, מפני שכל אחד ידמיין מה עלול לצפון לו הגורל באמתחתו האכזרית. נועם שליט הוא לא רק אבא של גלעד, הוא אבא של כל חייל או משתמט או טכנאי ערבי בהיבט זה.

    עד כאן אני חושב שיש משהו מאוד יפה בהתנהגות הזו, מעין קידוש קולקטיבי של ערך החיים (לפחות חייהם של בני הקולקטיב). מעניין להשוות לעזאם עזאם, שהיה שבוי אך לא יהודי ולכן הוא לא זכה להמולה נוסח פולארד או שליט.

    הבעיה מתחילה כשגורמים אינטרסנטיים ובעיקר חברות מסחריות, כמו אמצעי התקשורת או חברות הפרסום, נוטלים בעלות על העניין, ואנשים מתפתים להאמין שאינטרס היחד הוא זה שמנחה את "אחיו הגדולים". ומכאן היטבת לתאר את העניינים.

    נ.ב. לא זוכר אם אמרתי לך את זה בעבר, אבל כינויו של הנווט רון ארד ז"ל בטייסתו היה צ'וקו. ר' צ'וקו ארד.

  • נופלת מגרייס  On 25 ביוני 2008 at 20:59

    כן, טקסט בסדר.

    רק שאתה כל כך רחוק מלהיות בעמדה שיכולה לבקר התנהגות של אבא-אולי-בדרך-להיות-שכול, ומהעמדה של לזלזל בהבאת שתי גופות של בני אדם שיש להם הורים שרוצים קבר לעלות אליו, למרות שגם ככה הם חיים חצאי-חיים.

    הנוער חושב שאם יש לו אייפוד, יש לו חשיבה עצמאית.
    ואתה חושב שאם יש לך מקלדת, יש לך רשות לומר כל דבר.

    הבעסה היא שבכל פעם שמישהו מעיר ברשת על ניסוח לא יאה – יהיו חצי מליון מניאקים יפי נפש שיכנו את המעיר "סותם פיות" (פיות כמו פה, לא כמו נערות הבקיני שלך)

    מקלדת היא לא זכות, היא חובה.
    ואתה בת"א. וחוץ מהלחות, נח שם, לא?
    יותר מדי נח.
    מרגישים את זה בין השורות שלך.

    אני תוהה עד מתי תיתמם בנוגע לאהדת-היתר שיש ליהודים כלפי יהודים, מול זו של יהודים כלפי אנשים מעמים אחרים.
    עד שלא יילך לך ילד לעזאזל, תמשיך עם המקלדת.
    הרי כולנו פציפיסטים מלוקקים עד בוא המפגש עם השטן.

    יש בזה משהו אינפנטילי.

  • קוראת  On 25 ביוני 2008 at 21:02

    נונקונפורמיסט חדש שהחליט שלשים את התמונה של גלעד שליט זה "ללכת עם העדר", והוא, המבין הגדול- לא ישים אותה! דווקא! שיראו כמה הוא חכם ונונקונפורמיסט ולא נכנע לכל טרנד מפגר.
    לא לא! צ'יקי ארד יודע לחשוב לבד! והוא גם יודע לקרוא ולקשור את השרוכים שלו לבד! וגם לכתוב את זה במילים ממש מתוחכמות.

    עכשיו תשמע, אנשים פה חסרי אונים. הדאגה לגורלו של גלעד מטריפה את כולם. כי עם הניסיון המחורבן שהיה לנו עד עכשיו, אנחנו יודעים שעוד משהו ישתבש. העיסקה תידחה. אולמרט יעשה מהלך שגוי. מישהו מהחוטפים של גלעד ידפוק לו כדור בראש. אנחנו מנהלים מו"מ על חייל חי כרגע, ואיש לא ערב לנו שבקרוב ננהל מו"מ על גופה. את הקתרזיס הקטן הזה, את גלעד בבית אחרי כל הסבל, את זה אנחנו מבקשים.
    העניין הוא שאנחנו לא יכולים לעשות כלום. כלום! ממש כלום. זה לא בידינו. זה בידיו של ראש הממשלה. זה בידיהם הדרג-זרג הבכיר.
    אנחנו יכולים לבכות, ולהפגין, ולצרוח עד לב השמיים, אבל זה לא בידינו.
    המעט שאפשר לעשות זה להראות למשפחת שליט שלא שכחנו. שאנחנו איתם. התמונה של גלעד שליט בפרופיל שלנו היא לא הכסת"ח הקטן שאנחנו עושים כדי לטהר את מצפוננו שלא עשינו כלום.
    כי אנחנו באמת לא יכולים לעשות כלום.
    וזו הנחמה הקטנה שלנו, תמיכתנו הקטנה בהוריו.
    הזדהות. השתתפות בסבל.
    לפחות זה.

    עכשיו אתה מבין?

  • ריקי כ  On 25 ביוני 2008 at 21:04

    שנתיים כמעט שמר נועם שליט על אצילות, איפוק וריסון. שנתיים. זה הבן שלו, הוא צריך להילחם בשבילו ולא לרחם על אף אחד, דווקא בגלל שאיש לא עושה זאת בשבילו. דווקא בגלל שהוא הבין שמושכים אותו באף בספינים.
    לצפות שנועם שליט יגלה עכשיו חמלה לפלשתינאים, תומכי אחיהם החוטפים, זו ציניות גמורה מצידך. זו חובתו האבהית והמוסרית לנהוג ככה.

  • צ'יקי  On 25 ביוני 2008 at 21:05

    לגיורא לשם, האם זה נאמר בבדיחה (בגלל החטיפה של הילדים עם מנהיג חיזבאללה שלא דווח עליה) או ברצינות?

    ליוסי, אולי אתה צודק וקצת ערבבתי.

    לאסף, יכול להיות שאתה צודק ושהחטיפה של חיזבאללה היתה לא בגלל קונטאר, אבל יכול להיות שאתה זה שמאמין לתעמולה הישראלית. מהיכן המידע שחיזבאללה משקרים בנוגע לקונטאר? על כל פנים זה מה שהם דורשים, כך שזה נשמע אמין. אפשר גם לומר באותה מידה שהתגובה של ישראל לא היתה בגלל החטופים, וזו תעמולה של ישראל. שני הגופים, ישראל וחיזבאללה, אמינים למחצה.

    לערן, גם סביב עזאם עזאם היה פסטיבל לא קטן. ובחטופי הר דב היה גם ערבי, עומאר. אני חושב שההמולה סביב החטופים קשורה בכל זאת לעידן תרבות הרייטינג וההפרטה, ופעם דובר על משהו כללי יותר, ולא אישי – פדיון שבויים או שלח את עמי.

  • אמא למתגייס בקרוב  On 25 ביוני 2008 at 21:18

    הנשים חושבות הפוך מהגברים (ותודה ליוסי דר ודני בלוך). לכמה מהגברים שכתבו פה יש ילדים? ואם אין לכם- האם יש לכם אח בשירות קרבי? מישהו ממכם היה בסכנה בשליחות המדינה? אם לא- תשתקו! פשוט תשתקו! ואם זה נקרא כמו צרחה- זה מה שזה.
    ביום שאתה, ציקי, תלך לעזה ותבקש להיות שבוי יחד עם גלעד, אז אני אאמין שאכפת לך לא רק ממנו אלא גם מהפלשתינאים. עוד 50 ישראלים שיתנדבו לחצות את הגבול ולהצטרף לגלעד ואף אחד לא ידבר יותר על הקרבת חייל. ישחררו את כולם.

  • אברא קדברא  On 25 ביוני 2008 at 21:35

    עדיף שאת תשתקי. אין לך מונופול על הרגש ובטח שלא על השכל

  • daniel  On 25 ביוני 2008 at 21:39

    – הקישורים שאתה עושה הם פשוט תמימים, ולדעתי קצת מסוכנים.
    המאבק של נועם שליט להחזרת בנו והא מהמוצדקים במאבקים, בייחוד כי המחיר ידוע ואפשרי. דווקא ממך הייתי מצפה שתהיה לעזר למאבק זה, שבסופו של דבר דורש לא התלהמות ומלחמה אלא הסכם, שכאמור ידוע מראש. אני לא חושב שמשהו חושב, ולדעתי גם לא אתה שהבגץ שהגיש נועם שליט נועד למנוע את הרגיעה, זה היתה פרובוקציה מצידו על מנת לעורר את המודעות. מוצלחת יותר או פחות אני לא יודע, אבל די ברור מה מטרטה. העובדה שמדברים הרבה על גלדע שליט היא נכונה ויפה, אבל לא מדברים מספיק על פשטות ההסם ונאבקים עליישומו, ולכן המאבק של נועם שליט מוצדק. ולכן, לדעתי יש לתמוך בו.
    – זה לעניין שליט. זה שצהל ומדינת ישראל הם מקורות מידע בעייתים יודע כל ילד, זה נכון לגבי כל גוף ולגבי כל מדינה. אבל ההשוואה שאתה עושה בין חוסר האמינות של מדינת ישראל לחוסר האמינות שלחיזבאלה כאילו מדובר באותה דרגה היא מסוכנת וילדותית, קשה לי להמאין שאתה מאמין בה. יש מדינה, בעייתית 0 יותר או פחות ממדינות אחרות) ויש ארגון טרור מי שלא מבדיל בינהם עושה נזק בסופו של דבר גם לנושאים שהוא מעוניין לקדם.

    אני אוהב מה שאתה כותב, וקורא את הבלוג הזה לא פעם. אבל, אני מרגיש שאתה נסחף עם האמריות שלך ומתקשה להאמין שאתה מאמין בהן, בייחוד בקיצוניות שבהן. המצב לא כזה פשוט, והניסיון לייצר אותו כך, מעבר לזה שהוא חוטא לאמת, פשוט מזיק לקידום הנושאים שאתה מעוניין ובדרך כלל מקדם יפה..

  • צ'יקי  On 25 ביוני 2008 at 21:59

    אוי ואבוי, כתבתי תגובה יפה וארכנית לכולם והיא נמחקה. על כל פנים, אהיה לקוני יותר:

    לנופלת מגרייס
    אני במקור מבאר-שבע, כך שאולי מותר לי. האם אני צריך ללכת עם הלפטופ למקום שמשלם ארנונה לעיריית גבעתיים כדי לכתוב מאמרים כאלה? אני כמובן צוחק. על כל פנים, אם פתח תקווה תאוחד עם תל אביב האם למחרת אסור יהיה לך לכתוב דעותייך? ואני בטוח, אם זה ירגיע אותך, שהקמפיינים והכתבות נהגו בחדרים ממוזגים יותר משלי בתל אביב או בירושלים המערבית. נשיקות, תשלחי חומרים

    לקוראת:
    כפי שכתבתי יש לי סימפטיה להורים ואני מקוה שגלעד שליט ישוב לביתו, מצד שני אם זה כאב אישי וחוסר אונים אמיתי למה צריך בשבילו קמפיינים גדולים עם 100 אתרי אינטרנט, ושלטי ענק? במקום קמפיין כזה, את יכולה לשלוח מכתב או להרים טלפון לנועם שליט. זה הרבה יותר יפה.

    ריקי כ:
    אולי אני טועה. אף פעם לא הייתי אבא, ואני לא קרוב לכך. אני מקווה שאם אהיה אבא ואהיה מוכן שיחריבו את המזרח התיכון בשביל שבני יהיה בבית, יהיה מישהו שידאג להרגיע אותי ועיתונות אחראית שלא תשפוט אותי בזעמי המוצדק כנראה.

    אמא למתגייס:
    העלית רעיון יפה. אולי שעורכי העיתונים והפרשנים הצבאיים המאצ'ואים יחליפו את עצמם עם שליט. אני מוכן ללכת איתך לקמפיין פייסבוק על זה. נראה את המאצ'ואים האלה, עם הדגמ"חים, או פוליטיקאים מסוג ישראל חסון, שכשפמו כן הוא. אני גם בטוח שהחמאס יסכים. אבל לא ראיתי איש שהציע את זה מכל האמיצים הללו. לגבי החלפה שלי ושל שליט: אני חושב שהחמאס יסרב לקבל אותי. מקווה שבנך יחזור בשלום ושלא יהרוג אף אחד.

    לאברא קדברא:
    תתנהג יפה. כולם עונים כל כך בצורה שקולה. האמא לחייל מדברת מלבה ובשפה מנומסת.

    דניאל:
    אני מסכים עם ההסכם. לא חשבתי על כך שהעתירה של שליט נגד הרגיעה היא תעלול פרסומי. אם כן, תסכים איתי שהיא בטעם רע, ואנשים כן התייחסו אליו ברצינות. אני מקווה שאתה צודק, נועם שליט נראה לי אדם נחמד ואציל והתאכזבתי מאוד

    תודה על התגובות, מקוה שלא פגעתי באיש ואישה.

  • שגיב  On 25 ביוני 2008 at 22:06

    אין לך גבולות, אין לך בושה, אתה אומר הכל וכל מה שאתה אומר בא ממקום ריק, עלוב נפש , ילדותי
    ועקום. לא היה פוסט אחד שלך שאפשר לראות בו
    תרבות, תוכן, משהו, הכל נהנתני שפל וריק מבושה וגם אלים.
    החיים שעוד יהיו לך ילמדו אותך לקח
    .

  • גיל  On 25 ביוני 2008 at 22:23

    אבל מצד שני, אתה צודק בהחלט שהעיתונות מלבה אותם כי זה מוכר עיתונים. מבחינתו של נועם שליט, הוא מוכן להרעיש עולמות ובצדק. העיתונים לא צריכים לשתף איתו פעולה אלא להפעיל שיקול דעת. זה פשוט ניצול של אדם שנמצא במצוקה הגדולה ביותר.

    אני גם מסכים בנוגע לכל הנושא של פייסבוק. לאנשים מאוד נוח לחשוב שאם הם חותמים על עצומות וירטואליות, משנים את התמונה שלהם וכו', הם תרמו תרומה חשובה למאבק או לדמוקרטיה. זה די פתטי בעיניי.

    בכל מקרה, הנקודה החשובה בכל הנושא של חילופי שבויים היא שאנחנו אף פעם לא לומדים לקח. אפשר היה לחשוב שאחרי כל כך הרבה מקרים מצערים כאלו תהיה תגובה הגיונית של המדינה. משום מה תמיד המדינה נתפסת מופתעת, אנחנו חושבים שהזמן פועל לטובתנו, ובסוף חותמים על עסקה שהיה אפשר להגיע אליה תוך כמה ימים מהחטיפה. איך יתכן למשל שלוקח שנתיים עד שמגיעים למסקנה שהחטופים בלבנון מתים כשזה היה צריך להיות די ברור מההתחלה?

  • צ'יקי  On 25 ביוני 2008 at 22:34

    לשגיב:
    מלבד האשמות אישיות על המקום שממנו אני בא, אשמח לשמוע טענות ענייניות ומתנשאות פחות. אין דבר כזה "חסר תוכן", אם היה לי פוסט חסר תוכן, לא היית מגיב עליו, וזו היתה פשלה טכנית של רשימות. אתה יכול להסכים או לא להסכים, אני מניח שאינך מסכים, אבל בוא תסביר את דעתך.

    לגיל:
    כמו רבים, שכתבו בעדי או נגדי, כתבת דברים באמת יפים, שמרחיבים את הטענות שלי. אבל אני לא מסכים עם הטענה כאילו קמפייני חתימות באינטרנט הם הבעיה. אין דבר רע גם בפתטיות לעתים

  • שיר  On 25 ביוני 2008 at 23:09

    מסכימה שעל פניו התוצאות בעוכרינו. עדיין, במידה ולא היינו יוצאים למלחמה (המיותרת) סביר להניח שהכשלים שהוזנחו עד למלחמה וטופלו (לפחות חלקית) אחריה היו מכפילים ומשלשים את הנזק והאבדות בנפש לשני הצדדים (ישראל בחוסר כשירותה שמביא לתגובות נועזות ומיותרות, בעיקר אוויריות). בל נשכח שהתמודדנו ועודנו מתמודדים מול אויב לא מתפשר שמגדיר את עצמו בשנאת ישראל. קשה לי לחשוב על פשרה לטווח הארוך (אני מתכוונת לשלום שלא כולל השמדת ישראל).

    באשר להפצצת בתי הזיקוק והפגיעה באזרחים- תתפלא, ואני מגוננת ממקור ראשון, כמה זמן ומשאבים מושקעים בצמצום הנזק. הגשרים שהופצצו בדרום לבנון הקשו על העברת התחמושת ובאו במקום הפצצת שטח אזרחי שהיווה גם חממת אמל"ח, כנ"ל למתקני החשמל ושכמותם. בחודש הלחימה עמדו לצה"ל הידע והיכולת להרוס את לבנון כליל, מה שלא קרה מהתחשבות הומאנית בלבד. זה אמנם ייחוס אירוני ללחימה אווירית בשטח אזרחי, אבל בהשוואה למדינות אחרות בכלל ולמדינות אויב בפרט אני מתקשה להעלות ברעים לרעיון. הקו הזה, אגב, מנחה את האחראים על מטרות בצבא לפי פקודה.

  • חייש  On 26 ביוני 2008 at 0:45

    היא פגיעה באגו הקולקטיבי. עם הרוגים אנחנו עוד איכשהו זורמים, אבל שבוי זה כבר נה נה נה נה נה. ולכן קל לעשות סיבוב על הנושא, כי אין קונצנזואלי יותר ממנו.

    ישר כח על השימוש בביטוי ז"ל לקראת סוף המאמר. הגיע הזמן להפסיק לשקר.

  • אמא למתגייס בקרוב  On 26 ביוני 2008 at 1:45

    והוא מוכנות הורים לשלוח את ילדיהם לסכן את עצמם. יש כאן חוזה ארוך שנים בין המדינה לאזרחיה. המדינה מבקשת אותנו לסכן את ילדינו למען קיומה ובתמורה היא מבטיחה לשמור עליהם בכל מאודה ולדאוג להם. לולא היה חוזה זה- לא היו ההורים (וגם לא הילדים) מוכנים להסתכנות. קוראים לזה הדדיות. מגיע הגאון בוגי ומודיע על הפרת החוזה חד צדדי. ומוסיפים כל מיני טוקבקיסטים, בעיקר זכרים, שמן למדורה. אתם מבינים בכלל איזה נזק מצטבר זה יוצר למדינה? לא לנועם ואביבה שליט, לנו, שלא נסכים לשתף פעולה עם הרמאים והפחדנים והאוטיסטים.

    ועוד דבר- גם הצבא המתוק שלנו עסוק בחטיפה וברצח. אז במכבסה שלנו קוראים לזה חיסול ממוקד (כולל טעויות מצערות) או לכידה או שבי. ביום שישחררו (אמן כן יהי רצון) את האסירים הפלשתינאים- מיד יתחיל צה"ל לחטוף שוב לצורך מיקוח או איזה שם שהוא יבחר לתת לכך.
    ולכן לא מסכנים את חיי האזרחים יותר ממה שמסכנים היום וכן צריך לשחרר מאות בשביל גלעד שליט.

  • קוראת  On 26 ביוני 2008 at 1:49

    כן, צריך להפסיק לשקר. אבל אם מי מבני משפחתו, חבריו או מכריו של רון ארד קורא כאן, ורואה את הסיומת "ז"ל" שהודבקה בשיא האטימות, אני לא רוצה לחשוב איך הם מרגישים.
    אתה, וצ'יקי, בכ"ז לא חווים את אובדנו של רון יום יום על בשרכם, ולא יודעים מה משמעות הדבר להיאחז בכל שביב תקווה, אפילו הקלוש ביותר.
    במקרים כאלו עדיף להיות קצת חכם, קצת בעל טאקט, מאשר צודק (ולא אמרתי שאני חושבת שאתם טועים בעניין).

    צ'יקי, בתגובה לתגובה-
    עכשיו אתה סתם קטנוני. קודם כל, מנין לך שלא מגיעים כל יום מכתבים וטלפונים תומכים למשפ' שליט. ומגיעים.
    דבר שני, חשוב שהנושא לא יירד מסדר היום הציבורי עד שגלעד יחזור.
    וכמו שציינתי, זו עוד דרך של הציבור חסר האונים לזעוק את זעקתו. כי מה שקורא כאן, כל המחדלים שבגללם חייל סוגר שנתיים בשבי בלי שחרור נראה באופק, רק כי ראש הממשלה שלו רוצה לשחק אותה גבר במו"מ, וכי יש עוד אזרחים במדינה הזאת שחושבים ש"עם כל הכאב, זה רק חייל אחד"- בדיוק בשביל זה צריך קמפיין.
    כדי שנכניס לנו לראש שעם כל השיקולים הקרים והשכלתניים, שלושים אסירים יותר או פחות וכמה דם יש על ידיהם- לא ישתוו לזה שלא מגיע לאף אדם לעבור את הגיהנום שגלעד והמשפחה שלו עוברים כרגע.
    ואנחנו נשלם בסוף, ונשלם ביוקר, בכל מקרה. עדיף להציל כל עוד יש את מי.

  • (((  On 26 ביוני 2008 at 2:37

    אכפת לך ממישהו חוץ מעצמך כמו שלחמאס אכפת מזה שקוראים לך ארד או מזה שלפי המפות אתה תשב בכלא או תחטוף בעתיד. אתה דומה להם והם לך
    השפה השקולה כביכול, הממודרת, היודעת הכל
    מסתירה קיצוניות שונאת כלפי בני אדם בלי קשר למינם , גזעם, אופיים.

    אתה שונא אדם. וזה מורגש מכל פוסט דבילי
    וחסר טעם שאתה כותב.

  • צ'יקי  On 26 ביוני 2008 at 3:09

    לאמא למתגייס:
    אני לא מסכים עם הטענה של הגברים-נשים. הרי זה שובניסטי ומצ'ואיסטי לחלוטין להעמיד חייל כדמות מרכזית להזדהות ולא רופאה או מורה, או כימאית. לא מדובר באזרח מן השורה שנחטף, אלא בחייל. הנשים הן קורבנות של המניפולציה הזו במקום לחתור לאג'נדה אזרחית. ראיתי מאמר של בלוגרית נגד שחרור קונטאר בלי סימן מרון ארד. זה היה אחד הטריגרים למאמר.

    לקוראת:
    חווית האובדן יום יום אצל משפחת רון ארד היא בגלל שהפוליטיקאים דואגים להנציח את העדרו של רון ארד ז"ל כדי ליצור שנאה ודמוניזציה לשכנים ככה וחוברים לזה אנשי עסקים ואישי ציבור ציניים ולא ציניים, חשוב לציין שיש הרבה אנשים שעושים זאת לשם שמיים, גם אנשי עסקים. אבל בוודאי שצריך להגיד שהוא מת לפני כמה שנים ולתת מנוחה למשפחה המסכנה. הרי כל ידיעה בעיתון מחזירה את הטראומה. מדוע העיתונות לא עוזבת את המשפחה ונותנת לה חיים של משפחה נורמאלית? האם המשפחה שייכת לנמרודי או מוזס?

    לרע:
    אני לא מצליח להבין מה אתה אומר. אני גם לא חושב שהשפה שלי שקולה במיוחד.

  • י.ג.  On 26 ביוני 2008 at 7:43

    לא, נעם שליט אינו מעוניין להרעיב מליון וחצי פלסטינאים. כן, אין לך זכות לשפוט אותו, גם אם אתה מאשים את התקשורת, בשורה תחתונה אתה עושה זאת.

    אני מציע לך לצאת מידי פעם מתל אביב (ולא, הכוונה לא לשדה התעופה בלוד) ולגלות שיש חיים של שיתוף ודו קיום בגליל. משפחת שליט, במצפה הילה השכן למעיליא, היא דוגמא חיה לכך. את נעם שליט לא צריך לחנך להומניזם יקירי, ואני מוצא את ההתלהמות שלך פוגעת ואטומה.

  • קרועה  On 26 ביוני 2008 at 7:48

    אני מציעה שתצא עם זה לרחוב, "שליט תמורת העלאת שכר המורים", או "אין רופאים בלי שליט", או משהו כזה. בטח תחשוב על משהו שיותר תופס, חריף שכמוך.

    סלט עשית מהכול. דייסה חסרת תוכן (מילים זה לא תוכן, אל תבלבל).

  • יוסי  On 26 ביוני 2008 at 7:58

    "כל עוד הבן שלו כלוא" – איפה הוא כלוא? בכלא 6?

  • דפנה  On 26 ביוני 2008 at 8:13

    הציטוט הזה מסכם היטב את דעתי על הפוסט שלך.

  • פייס  On 26 ביוני 2008 at 9:57

    אין לך זכות לשפוט את שליט, ולא אף אדם אחר
    אתה לא מבין את עצמך אז איך תבין מישהו אחר?
    הפוסטים שלך מייצגים בדיוק את הבעיה שלך

    כשאתה תציג קבלות על תרומתך למדינה הזאת ולא חשוב באיזה נושא, תבוא בטרוניות וטענות למשפחות שתורמות למדינה. כל זמן שאתה בעד החמאס ויושב בישראל, אין לך זכות לשפוט.

    הדעות שלך לא קבילות.

  • אבנר  On 26 ביוני 2008 at 10:11

    תגיד, יכול להיות שהתחלת לכתוב, זה לא היה מספיק קיצוני ומעניין ולכן המשכת לשייף פה ושם עד שיצא לך סלט מופרך שכזה?
    אתה מרגיז אותי, ואתה מתאמץ מדי להשמע חכם, ועכשיו אני הולך לאכול משהו כדי להירגע ולהדחיק את השטויות האלה.

    נ.ב – עומאר סוועד היה דרוזי, לא ערבי
    נ.ב 2 – אני שם 100 שקל שאם תקרא את הפוסט הזה בעוד 10-20 שנה תרגיש די מטומטם לגבי עצמך

  • חנן כהן  On 26 ביוני 2008 at 10:13

    אבל צריך שגם פוסטים כאלה ייכתבו

  • אמא למתגייס בקרוב  On 26 ביוני 2008 at 10:58

    זה לא החייל כדמות להזדהות. המדינה ביקשה (מה ביקשה, דרשה!) ממנו לסכן את חייו בשבילה. הוא עשה את זה. מה היא עושה עכשיו למענו? כלום. עכשיו היא אומרת שהוא לא חשוב, חשובים יותר אזרחים או חיילים אחרים. אתה מבין שזה לא יכול לעבוד כך? כי מי זה האחרים? זה אתה ואני והבן שלי. ואם אנחנו מאבדים את האמון במדינה אז מי יעשה בשבילה משהו?
    *מדינה= המנהיגים שבשמה הם מדברים.

  • חייש  On 26 ביוני 2008 at 11:20

    הרי זאת בדיוק הבעיה – יש לא מעט משפחות בישראל ששכלו את בניהם במערכות ישראל. זאת טראומה נוראית למשפחה, שלא נדע מצרות.

    לעומת זאת, הטרגדיה של משפחת ארד גרועה אלף מונים – הם שכלו את רון מבלי שניתן להם ההיתר להתאבל עליו. הם חיים את הטראומה על בסיס יומיומי. לו היה רון ארד מוכרז כחלל לפני שנים, היום הם יכלו לחיות את חייהם עם קצת פחות כאב.

    בקשר לגלעד שליט – הקמפיין הנוכחי, תוך ניסיון להיות נחמד בעיני כולם, לא קורא מפורשות לשחרר כל כמות אסירים נדרשת, כדי לשחרר את גלעד. זה הרי יהפוך את המספר לקונטרוברסלי. אז לוקחים מסר קונצנזואלי, בסגנון "השיבו את הבנים" ורצים איתו קדימה. אף אחד לא מתנגד להשבת הבנים, נכון? זה קצת מזכיר את הקמפיין נגד השחיתות שהריץ העיתון שהמו"ל שלו נכנס לכלא בפרשת ההאזנות.

  • אאאערררררראאאא.  On 26 ביוני 2008 at 12:08

    חייש אתה ורועי ארד פתחתם קליניקה לחיקוי תוכים
    חייש בחייאת אתה עושה קולות של תוכי ורועי עושה, ככה זה גם נשמע

  • צ'יקי  On 26 ביוני 2008 at 13:23

    לי.ג.
    במקרה הייתי באיזור מעיליה, כשביקרתי במעלות בשכונה חדשה שנמצאת ליד. אני לא מבין איך מצופה שזה ישנה את דעתי. האם זה יגרום לי להעריך יותר את המניפולציות של העיתונים וערוץ 2? האם יציאה מתל אביב נועדה כדי שאגביל את הפרספקטיבה ואהיה נבוב יותר?

    לפייס:
    מבחינת קבלות, איני יודע מה גלעד שליט עשה, או רגב וגולדווסר? מדובר בילדים שעשו מעט מאוד, אבל זה לא משנה, הם בני אדם ובזה הם נמדדים. על כל פנים, אני מאמין שעשיה היא לא עשיה צבאית. וגם אם היו שובים גנרל (ישראלי או חמאסניקי) מבחינתי הוא לא עשה הרבה חוץ מנזק. היכן קראת שאני בעד החמאס? ונאמר הייתי בעד החמאס או כת ההאמיש, מה זה משנה את צדקת טיעוניי? חוץ מזה, המונח 'קבילות' תמוה לגבי דעות. האם אסור להגיד לך שאתה, חביבי, עובר מניפולציה. זה לא קביל?

    אמא למתגייס:
    למרות הסימפטיה, אני שוב לא מסכים איתך.
    אני בטוח שהמדינה היתה עושה הרבה יותר לגבי החטופים מאשר היתה עושה אם נועם שליט היה לא עלינו חוטף שיתוק ולא היה לו ביטוח רפואי מתאים, ואחרי כמה חודשים היתה צריכה לזרוק אותו, אם היו מפוטר וכו'. בגלל התקשורת, המדינה נותנת משקל לחטוף אחד פי עשר מלקבוצות של אלפים כמו העובדים הסוציאליים שיכולים לשבות במשך זמן ארוך בלי התייחסות, דבר שמביא להתאבדויות וכו' ולהרבה יותר מוות וסבל כללי למשפחות רבות. כך שאני חושב הפוך ממך. הממשלה והתקשורת חושבים רק על החטופים ולא על האזרחים והאנשים הפשוטים. כמובן שצריך להחזיר אותם, אבל המשקל הזה מוגזם, וגם מחרפן אנשים טובים-כנראה כמו נועם שליט. תתארי לך שכל דבר שתאמרי יכנס לשער של ידיעות באותיות אדומות. אז בוודאי תתקפי את כולם.

    לאבנר
    מי יודע, אני עובר שינויים כל הזמן, וכבר אמרתי דברים שאני מצטער עליהם. יכול להיות שאני אחשוב שאני די מטומטם עוד עשר שנים, אבל יכול להיות שאתה תחשוב שאתה די מטומטם כבר עוד חצי שנה, כמו כל העדר שחשב שצריך להרוס את לבנון היפה רק כדי למנוע את העברת שתי גופות ממקום למקום, ואפילו להסתכן במלחמה שבסוף קרתה. או אלה שהיו בטוחים שבעירק יש נשק כימי מוכן לכיווננו וצריך לעצור את הלחיצה על הכפתור. אבל בהחלט יכול להיות שאני טועה כאן ובכל מקום, ואתה צודק.

    תודה למגיבות ולמגיבים

  • קוראת  On 26 ביוני 2008 at 14:27

    מה שאתה אומר הוא נכון בבסיסו. אבל זה עדיין לא נותן *לך*, לצ'יקי או לכל אדם מן היישוב שאינו מעורב באופן אישי בפרשת רון ארד, את הזכות להכריז על ארד כחלל, על דעת עצמך.
    הודעה שכזאת צריכה להימסר למשפחה בידי הגורמים המתאימים, באופן מסודר.
    ההכרה הזאת צריכה להיות מוסכמת ומעוכלת על בני המשפחה.
    ההחלטה אם לכנות את ארד "ז"ל" צריכה לבוא מהם, לא ממך, בהינף מקלדת. אחרת זה סתם חוסר רגישות משווע.
    עם זאת, אני מסכימה שטוב היה לו ארד היה מוכרז רשמית כחלל שמקום קבורתו לא נודע, זה עדיף מלהחזיק את המשפחה באוויר.

    לגבי הקמפיין- כן, גם אני הייתי שמחה אם קמפיין "השיבו את הבנים" היה חלבי פחות.
    אבל זה עדיף מכלום, ובוודאי עדיף על דממה נטולת קמפיינים. הנושא הזה יכול היה לרדת בקלות מסדר היום הציבורי (והיתה תקופה שהוא באמת ירד, עד עליית הקמפיין), וכשהוא כזה, מה אכפת לאולמרט לעשות מגלעד רון ארד 2?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 26 ביוני 2008 at 16:16

    " מר ארד
    מבחינת קבלות אתה לא יודע מה גלעד שליט עשה, או רגב וגולדווסר? מדובר בילדים שעשו מעט מאוד???????
    "
    תגובה למר ארד:
    עכשיו הם כבר לא ילדים שעשו מעט מאוד
    עכשיו הם גיבורי תרבות ואנשים חשובים מאוד מר ארד לדאבונך הנורא.

    שאלה לי אליך –
    מר ארד

    שרתת בצבא בכלל?
    או בפינג פונג?

  • מודי תולשששש  On 26 ביוני 2008 at 17:57

    לא על הפוסט, שאינני מסכים עם רובו, אלא על דרך הארץ שבה אתה נוקט בתגובות, לא נעלב או כועס על האנשים שמקללים אותך, ועונה לעניין.

    אני מתרשם שאתה אדם רגיש יותר ממה שנראה לרוב המגיבים פה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 26 ביוני 2008 at 18:27

    כן, כל הכבוד לכל המשתמטים משרות צבאי, כל הכבוד לשונאי משפחות החטופים, וכל הכבוד לחמאס

  • בר  On 26 ביוני 2008 at 19:20

    לאמא של מתגייס בתור מי שכל המשפחה שלו גרה בעוטף עזה למרות שאני כבר לא שם. הבן שלך וכל הצבא נועד שיהייה שם שקט ולא הפוך ולכן צריך רגיעה ואין לזה כל קשר לגלעד.
    וכל מי שרוצה את גלעד שליט בבית שיפסיק להתחסד ויגיד בגלוי שצריך לשחרר את ה450 אסירים שהחמס רוצה ישחררו ומחר הוא בבית לא ישחררו ושום דבר לא יעזור.
    אני בכלל בעד לשחרר 4500 אבל זה כבר נושא אחר.

  • שלי  On 26 ביוני 2008 at 19:21

    אידיוט
    חבל שאי אפשר לשים אותך להרקב שם במקום גלעד
    אפילו קילו בננות לא הייתי נותנת עבורך

  • צ'יקי  On 26 ביוני 2008 at 19:36

    לקוראת:
    את מדברת על הגורמים המתאימים, אבל ברור שאין אינטרס לאף "גורם מתאים" להרוס את החינגה סביב רון ארד, כי אז יתלו את השליח, אותו עצמו. כולם יודעים שהוא מת ומעדיפים לשתוק, כדי לא להינזק בעצמם עם מכבש הלחצים והאינטרסים שנוצר סביב הנושא. הרי מתגלגלים מיליונים על התחום הזה, ויש לוביסטים ויועצי תקשורת. אולי אני אומר דבר נורא, אבל אני לא חושב שרון ארד שונה מכל הרוג אחר.

    לאיש שעושה דברים נוראיים:
    אני רואה שהבנת את הבלוג. אני נגד לראות את גלעד שליט כגיבור תרבות ונגד אלה שהפכו אותו לכזה. לדאבוני, יש אנשים שיש להם אינטרס להפוך אותו לגיבור תרבות כדי למכור עיתונים או להעלות רייטינג לתוכניות טלויזיה מיוחדות ורגישות. גלעד שליט הוא אדם ולא יותר, וזה מספיק לטעמי

    לי.ג.
    לצערי לא הייתי בשוק של פקיעין ולא שמעתי עליו. אבל גם אם הייתי שם, קונה קינואה או כוסמת או מה שאתם היאפים אוכלים, האם זה היה מצליח להפוך אותי לבעל פרספקטיבה צרה יותר שרואה עין בעין עם עורכי ידיעות ומעריב? כמה זמן צריך לשהות בשוק כדי להפוך לאדם צר אופקים כפי שאת רוצה שאהיה? וממתי אני אמן מיוסר?

    לבר
    אני מסכים איתך.

  • rjd2  On 26 ביוני 2008 at 21:04

    אתה מתחזה קטן ומוזר. יושב לך במגדל השן בשדרות ציון בין הבימה לסנטר וחושב שאתה מחובר למשהו. אתה לעצמך לא מחובר יא נקניק, לעזזל למה אתה לא טס מפה למדינה ממוזגת יותר בלי כל מיני יהודונים ספוגי טראומת שואה ?
    אתה לא מתאים לנו (העם היהודי ) ואנחנו לא מתאימים לך.
    אז סע.
    פשוט סע.

  • יעל  On 26 ביוני 2008 at 21:38

    חסרה בטקסט הזה (ועם הכותב הסליחה) תשומת לב לדבר רציני מאוד.
    בעבר, בזמנו של רון ארד, וחטופים אחרים, המשפחות ישבו ולא עשו כלום (ולא באשמתם) עקב מדיניות מסויימת ומה שנראה כדבר הנכון לעשות.

    דווקא השתיקה היא היא הסממן הלאומני (חס וחלילה לא באשמת המשפחות- ליבי עם משפחת ארד (ומשפחות אחרות)ניראה לי שאומץ הלב הוא דווקא לעמוד במקום הלא ידוע והלא מוכר.

    השתיקה כזו שנותנת למנהיגים בודדים להכתיב לכולנו איך לחיות…לקחת החלטות גורליות בשביל כולנו ואנו- שותקים.

    מה שקורה כעת- בעת הזו ממש, יחידים מתחילים לפרוץ את המחסום, ולשים את יקיריהם- כן כן יקיריהם הם ממש, פרטנית- לפני התנועה הלאומית הגדולה. הקריאה לשחרורו של גלעד שליט היא לא קריאה לאומנית, לא מגוייסת, ובטח לא ניבזית.

    היא קריאה של משפחה שרוצה לחיות ומבינה שגורל אהוביה הוא סדר העדיפויות הראשון.
    לא פוליטיקה, לא דעות קדומות.

    אדון שליט היקר מבין שגורל אהוביו חשוב.
    נקודה.
    הוא לא חשוב ביחס לאחר, הוא חשוב לו.

    וזה הדבר היחיד שיש לעשותו.

    אחרת אנה אנחנו באים?

    לכן- טוב עושה נעם שליט.

    עכשיו האיזון מדבר- ונועם שליט איתו.
    נעם שליט מבין שהגיע הזמן לדבר.

    הטקסט הזה- אינו מקדם אותנו בכלום.
    במאום.
    אני נימצאת במחסומים לפעמים, אני בקשר עם אנשים מפלשתין.
    האם אתה חושב שמעשיו של נעם שליט הם ניבזות?

    "שלא איכפת לו דבר חוץ מבנו"
    האם יש דבר שצריך להיות חשוב יותר?

    ומאידך- אפשר להתמלא גאווה אנושית על התנהלות נעם שליט.

    כל אחד חשוב. מן הצד הזה ומן הצד השני.
    ודווקא מהיבט זה יבוא השלום- מההבנה של יחידים שהם חשובים.

    כשנבין שאנחנו חשובים לא נמהר להקריב עצמינו על מזבח אמונה לאומנית כלשהי, וזה נכון לשני הצדדים.
    מפחיד ומותח אבל נכון.

    המחשבה שלו על טובת בנו- מייצגת את כל זה.

    זה נכון לכולם.
    ההתקדמות, והצעידה, באה דווקא בדרכים הלא מקובלות.

    כן לשחרור גלעד שליט.

    כן לשחרור גלעד שליט אינו אומר–> כן לסבל פלשתינאי.

    ההיפך.

  • י.ג.  On 27 ביוני 2008 at 0:48

    חבל שאתה בוחר שוב להתחמק מהנושא: התבטאויות כמו "כמה אפשר להיות חסר לב לכאבי אחרים. הוא העדיף שכל אותם בני אדם יסבלו, כל עוד הבן שלו כלוא" או כמו "להרגיע את נעם שליט" פשוט אינן במקומן.

    אתה כאילו (באמת) מותח ביקורת לגיטימית על התקשורת, אך בפועל אתה שופט אדם בצערו. אף אחד לא כופה עליך צרות מחשבתית, זו הרי מין טענה כזו שמשתמש בה אדם שאינו מסוגל להודות פשוט שטעה או כשל בדבריו.

    כתבתי בציניות שאתה אומן מיוסר, ואתה שאלת אותי ממתי אתה אומן מיוסר. אני חושב שהשאלה הנכונה היא ממתי אתה אומן. לעניות דעתי (עניות, אביונות, דלות) הבמה שניתנת לך היא פונקציה של קשרים ופוליטיקה בעולם הצר של האומנות הישראלית כשרון האין. לשמחתי ההסטוריה משאירה את המוכשרים באמת התודעה ואילו את רוב אנשי הבוהמה היא מוחקת ממנה. אני כמובן מאחל לך להשתייך יום אחד לסוג הראשון, אך מהיבול הרדוד (לא כמות) שלך עד כה, אתה עדיין לא שם.

    אגב יאפים, אנחנו אוהבים קינואה, אבל לא עסוקים במדידות.

  • מאחר בנשף  On 27 ביוני 2008 at 1:21

    חושב שכתבת דבר דבור על אופניו. זה הכל פסיטבל וודסטוק היסטרי של מיתוג, רק חסרות חולצות א-לה צ'ה גווארה. שילוב של איזו תחושה צדקנית אנטי ממסדית, יחד עם ריקוד "מה יפית" ענוג בין גערה בעוזרת לנזיפה בשוטף המכוניות שעומל על ה- 4*4. השטות של מצפה = דו קיום היא מביכה. מצפה = גטו סטרילי ואקולוגי בלי עשן ובלי ערבים. ודווקא, יש משהו אולטרה ליברטריאני בכל הביקורת עליך, משהו אנטי לאומי באופן קיצוני ושמקדש את הפרט כמעט כדת. הרגו מהנדסים אמריקאיים וחושב שגם בריטים בעירק ולא נוהל מו"מ. האצ"ל חטף ותלה בני ערובה והבריטים לא ניהלו מו"מ. וכמובן נועם שליט עושה את שלו, ואין ביקורת. הרי לא מצפים מקרוב משפחה של מי שנפגע מעבירה שיחליט על העונש

  • גדי.ב  On 27 ביוני 2008 at 1:39

    גלעד שליט הוא אחד, אדם אחד שהולבש במידי צבא והפך למותג, בצידי הדרך מוטלות אלפי גופות,משני הצדדים, ישנם בתים הרוסים, פליטים, מוכי טראומה שלא יתאוששו, ילדים יתומים אבל הקונצנזוס הישראלי מחייב לצעוק גלעד שליט גלעד שליט, תחזירו אותו, ויוצר תחושה של כוח וסמכות והשפעה מול ראש הממשלה הלא אכפתי , שהרי הישראלי הממוצע הרבה יותר אכפתי מראש הממשלה, הוא לא החליף את התמונה בפייסבוק, הוא לא מצקצק בפינת הקפה אוי אוי אוי מה עם שליט מתי הוא חוזר?
    אבל מר ישראלי חייב את שליט , על מנת שיוכל להרגיש טוב עם עצמו להרגיש הומני ואכפתי, על מנת שיוכל לפרוט את הכאב והזעם כלפי אולמרט באמצעות הוריו של שליט, ותבוא עוד מלחמה ויגיעו עוד חטופים והגופות ימשיכו להיערם משני הצדדים ולא נבין למה, אבל יהיו לנו החטוף ומשפחתו וראש הממשלה להאשים, תמיד יהיה את מי להאשים.
    ומי שיעז להגיד לנו אחרת הוא מפלצת חסרת רגשות כי הרגש אצלנו עובר דרך ערוץ שתיים והעיתונים, ואם אתה לא מיישר קו אתה חסר רגש
    הידד לאחדות המחשבה הידד לקיבעון

  • יעל  On 27 ביוני 2008 at 1:52

    ברשותך מאחר
    "ושמקדש את הפרט כמעט כדת."

    יש הבדל עמוק לטעמי בין קידוש הפרט באופן קפיטליסטי וחולני כפי שמתבטא לא פעם בחברה המערבית (הרי לא סתם הזכרת 4*4…), וזה בעצם לא קידוש הפרט כלל וכלל כי אם שוחד נפשי של חאגידי ענק שמתחנפים לצרכנים,
    לבין קידוש הפרט והחיים בהבנה שכולם חשובים, אתה אני וכל אחד אחר.

    ההבנה הבסיסית הזו שכל כך חסרה בארץ מביאה שקט נפשי.
    ומאפשרת מציאות של חיה ותן לחיות.

    אבל אתה לא יכול בשם זה (הקפיטליסטי) לחבוט באנשים הלא נכונים. זה פשוט מקומם.

  • NY  On 27 ביוני 2008 at 9:00

    איש מאתנו לא יכול להבין מה הוא עובר, וגם אם ניתן היה להאשים אותו במשהו (ואני מתקשה להאמין בכך), הדבר כלל לא רלוונטי ביחס לבעיה האמיתית – התנהלות הממשלה והעיתונות, האומללה בשני המקרים. העיתונות – כי היא הוציאה את כל העניין מפרופורציה. שבוי שנשאר אצל האויב הוא דבר איום, אבל פחות נורא ממוות מסרטן או מתאונת דרכים, או מהיותם של אלפי אנשים מתחת לקו העוני, או מהאלימות והקיטוב הגוברות או מקריסתה המואצת של מערכת הבריאות או מהעובדה שעוד אין שלום, לעזאזל. כל זה לא מעניין את העיתונות, כמובן. והממשלה… זו, אללי, אמורה לקבל החלטות מושכלות שייטיבו עם הישות הזו, הקרויה "מדינת ישראל", לטובת כלל אזרחיה של הנ"ל. במקום זאת היא מקבלת החלטות על פי מידת הפופולאריות שלהן. וזה, אם כמעט לצטט מ"הבית הלבן", רע בכל כך הרבה רמות, ולא רק בהווה אלא גם (ואולי בעיקר) בהשפעה על מה שיקרה בעתיד.
    אבל לא רק העיתונות והממשלה אשמות. האזרח הקטן, שצווח ככרוכיה "החזירו את גלעד שליט" אבל לא יתעניין בזקנה שמתה על סף דלתו, אשם – וצבוע – לא פחות.

  • קתרין לוי  On 27 ביוני 2008 at 9:56

    ציקי המגעיל
    אתה לא מרגיש כלום
    חסר רגשות
    לרחם על עכבר שמסתובב לך בבית ומצייץ אתה יכול
    אבל רגשות לבני אדם אתה לא מסוגל לבטא.
    פעם אהבת משהו חוץ מעצמך?
    אתה עם האגו האין סופי שלך

  • gotman  On 27 ביוני 2008 at 10:02

    מקרה שליט גולדווסר ורגב לא הגיע לקונצנזוס אלא רק לפני כשבוע וחצי!!!!!!!!
    למי שנדמה שקודם היה קונצנזוס כלשהו לגבי החטופים טועה ומשקר במצח נחושה.

    רבים היו בדעה של אולמרט שלא מחזירים רוצחים עם דם על הידיים בתמורה לכמה חיילים חטופים, וזו היתה הגישה שהתמשכה על פני שנתיים ימים.

    בשבוע וחצי האחרונים בלבד המצב השתנה, לכן לקפוץ ולדבר על קוצנזוס, ועל החזירו את גלעד שליט, זה שקר גס.

    הדברים התהפכו כתוצאה מחוסר אמון שגם הוא התלהט לאחרונה בנוגע לאולמרט שכל המניות שלו
    נקברו , ונושא שליט רגב וגולדווסר הגיע לתודעה וחזק.

    וכן, בכדי להחזיר חטופים צריך לרפא קודם כל פצעים ונגעים קשים של שנאה, ומר צ'יקי ארד איננו שונה מכלל אזרחי ישראל, שעדיין חושבים שחיילים חטופים צריכים למות בידי האוייב ולא צריך להחזיר אותם, כי כל השאר יותר חשוב.

    אז כפי שהעובדות אומרת את שלהן – מר שליט האב הצליח רק בשבוע וחצי האחרונים לשנות ולשנות הרבה בכדי שתהיה אמפטיה בכלל הציבור הישראלי להחזרת בנו והחטופים האחרים. קודם לא שמעת את אשכנזי מדבר על החזרתם בפה מלא ולא אף פוליטיקאי או איש צבא אחר.

    די לפופוליסטיות והרוע.

  • צ'יקי  On 27 ביוני 2008 at 11:54

    יש לי הרבה מה להגיד למגיבים הנחמדים וגם לצעקניים. רק אתקן את גולמן, ודאי שאני בעד שחרור שבויים בתמורה לשליט-רגב-גולדווסר ועדיף היה לעשות זאת ביום הראשון. לפני שאתה אומר די לפופוליזם, גם תגובה על טקסט שלא קראת היא פופוליזם מסויים.

    אני גם לא מסכים איתך שרק עכשיו החטופים נעשו חשובים. הרי נעשתה מלחמה מטופשת על גבם של החטופים האלה שקיבלה 90 אחוז פופולריות.

  • gotman  On 27 ביוני 2008 at 16:03

    החטופים לא היו חשובים. המלחמה לא נעשתה בכדי להחזיר אותם, איש לא ידע היכן הם, ושר הביטחון לא התיימר למצוא אותם. המלחמה הזאת כן היתה טעות, במיוחד כי צהל לא היה מוכן , אבל זה נושא אחר.

    אתה מעלה ברשימתך הרבה מאוד ביקורת על אביו של שליט, וביקורת פופוליסטית עד מאוד על התקשורת שנוח תמיד ופופוליסטי תמיד להתקיף אותה כשאין את מה להתקיף.

    גלעד שליט כמו כל חטוף אחד מוכרח לחזור הביתה, שנתיים ימים דבר לא נעשה, רק בשבוע וחצי האחרונים קרו דברים.

    למה אתה מסלף את הרשימה שלך? לא עדיף אם כבר לתקן את המשפטים הקשים על שליט ובנו? לא מוטב לא לכתוב רשימה כזאת בכלל? למי אתה בא בתלונות?
    מה נושא הרשימה שלך? אתה מבין ?

    למה אתה מתקיף אנשים מסלף עובדות ומציג את עצמך כמישהו שנורא אכפת לו כשהדברים פשוט לא כתובים כך בשום אופן, אלא מתקיפים, פוגעים
    מרושעים ומצוצים מהאצבע?

  • רון  On 27 ביוני 2008 at 19:02

    אני אומר את אותם הדברים בדיוק כבר מאז פרוץ המלחמה.

    במיוחד היית צריך לשים דגש על הפסקה האחרונה שמדברת על האבסורד שבעצם הנצחתנו את סבל השבויים אנחנו יוצרים אותו.

    חוץ מהסתייגות אחת קטנה, גורלו של גלעד שליט נתון באחריות הממשלה הרבה יותר מקרבן של תאונת דרכים, שכן הממשלה אחראית באופן ישיר למצבו. גיוסו לא נעשה מבחירה.

    אבל בגדול, אתה צודק באלף אחוז, ומי שלא מבין את זה הוא מתחסד. אני עשיתי צבא וגם קבע ואני לא חי בתל אביב רבתי.ואני לא מבין בכלל מה זה קשור שאתה לא.
    להשתמש בזה כאילו אתה איזה תת-אדם, זה סתם זול.

    תהיו בריאים

  • רון  On 27 ביוני 2008 at 19:02

    אני אומר את אותם הדברים בדיוק כבר מאז פרוץ המלחמה.

    במיוחד היית צריך לשים דגש על הפסקה האחרונה שמדברת על האבסורד שבעצם הנצחתנו את סבל השבויים אנחנו יוצרים אותו.

    חוץ מהסתייגות אחת קטנה, גורלו של גלעד שליט נתון באחריות הממשלה הרבה יותר מקרבן של תאונת דרכים, שכן הממשלה אחראית באופן ישיר למצבו. גיוסו לא נעשה מבחירה.

    אבל בגדול, אתה צודק באלף אחוז, ומי שלא מבין את זה הוא מתחסד. אני עשיתי צבא וגם קבע ואני לא חי בתל אביב רבתי.ואני לא מבין בכלל מה זה קשור שאתה לא.
    להשתמש בזה כאילו אתה איזה תת-אדם, זה סתם זול.

    תהיו בריאים

  • צ'יקי  On 27 ביוני 2008 at 19:30

    לגוטמן (מצטער שקראתי לך גולמן בטעות קודם):

    ראשית אתה טוען שאני מסלף ושאני לא קורא לחילופי שבויים, אך כך כתבתי במאמר:

    הפתרון יחיד, וברור: חילופי שבויים הנעשים באופן אחראי. ממילא השבויים הפלסטינים והלבנוניים ישוחררו כולם, אם רוצים שלום
    אמיתי, כנהוג בסוף מלחמות.

    שנית, בוודאי שהעילה הישראלית שבגינה פרצה המלחמה היתה החטיפה, ולא גון זקנו של נסראללה. אולמרט אמר שיכתוש את לבנון ולא יסיים עד שיחזרו. בגלל זה היתה נגדו ביקורת קשה, כי הוא חתם על הסכם הפסקת אש ללא חזרת החטופים. תעבור על עיתונים, אני די מומחה לתקשורת בתקופה ההיא, לצערי.

    לרון:
    אני סבור שאחריות המדינה למורה שמקבלת סרטן מהגירים לא שונה מהאחריות שלה לחייל שבוי. עליה לעשות את הכול לחזרתם למצב תקין. התקשורת הופכת אחת לסמרטוט ואת השניה לקדוש. אבל זו העמדה שלי והיא אולי קיצונית כשהצבא כן הוא הדת ויוצר קדושים מעונים

  • ולוולה  On 28 ביוני 2008 at 11:39

    לא לאפשר פרסום של המאמצים לשחרור החטופים. החוטפים מעלים את המחיר ככל שיש יותר פרסום ולחץ של המשפחות. המחיר מגיע מעל ומעבר ליכולת שלנו לשלם.

  • פיסארו  On 29 ביוני 2008 at 11:02

    לא אכפת לך מהמורה עם הגירים ולא אכפת לך מהחיילים החטופים, 99 אחוז מהתוכן הרשום שלך מאדיר אותך במקרה הטוב, השאר בכלל לא חשוב.

    גם אם התכוונת לנסח רשימה מעורבת , תרתי משמע
    הפרזת בגילוי הבוז שלך ובגישה דמגוגית וזולה
    שלא מתייחסת לגירים ולא לחטופים במשמעות כלשהי

    תן את הדעת לאמרת מרובה לא אמרת, לנסיונות נואשים שלך לדבר בטרנדים, בכיסוחים דגם פלסטיק ובנסיון להיות יוצא דופן בסגנון הילד הרע, אז אתה ילד ואתה רע, אבל ביחד לא מחמאה בכלל.
    אתה נקרא שטוח לאורך כל הרשימות שלך. תתפלא

  • צ'יקי  On 29 ביוני 2008 at 11:19

    לוולוולה:
    צנזורה זו הגזמה.

    לפיסארו:
    נחמד שיש לך יכולות טלפתיות לדעת מה אני חושב באמת, בניגוד למה שאני כותב. אתה יכול להתעשר מזה כמו אורי גלר. אני חושב על מספר בין 1 ל100 כרגע

  • עמרי גולדשטיין  On 29 ביוני 2008 at 12:56

    אני מסכים עם הטענה שטובת הכלל לפעמים חשובה מטובת פרט בודד, גם אם מדובר בחייל שבוי שהתגייס למען המדינה או לאביו. אני גם מתנגד לכל עיסקת שבויים בלתי פרופורציות שתעשה, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בהחזרת בני אדם תמורת גופות. אני גם שמח שבג"ץ דחה את עתירת נועם שליט.

    ועדין, לא ברור לי מאיפה אתה מביא את החוצפה הזו מבין כולם לבקר דווקא את נועם שליט? איזו מין פרובוקציה שפלה ועלובה זו? האינטיליגנציה שלי נעלבה. נועם שליט הוא בכלל לא האישו כאן, וכן, זה בסדר גמור ואפילו מעורר הערכה והערצה שהוא רוצה לעצור את כל רצועת עזה רק בשביל הבן שלו. זה לא אומר שזה מה שמדינת ישראל צריכה לעשות, נכון, אז תאשים את ראש הממשלה. תאשים את השרים, תאשים את ציבור הבוחרים שכנראה יתמוך בעיסקת השבויים (הם גם אשמים בהתנהלות התקשורת, הרי הם הצרכנים והלקוחות שלה שדורשים את הסיפורים סוחטי הדמעות). ההיטפלות לנועם שליט היא ניסיון עלוב להראות כמה אתה ציני, מגניב ושובר מוסכמויות.

  • צ'יקי  On 29 ביוני 2008 at 13:40

    לעמרי גולדשטיין
    שוב, מומלץ לך לקרוא את המאמר לפני שאתה מגיב. בוודאי שאני בעד עסקת קונטאר. היה צריך לעשות אותה מיד כשזה קרה ולא להמתין שנתיים. אם היית קורא את המאמר בעיון, גם הטענה השניה שלך היתה מתפוגגת.

  • מגיב  On 29 ביוני 2008 at 14:53

    עמרי כמו שאר ומרבית המגיבים פה, במיוחד אלה
    שבזים לכתיבתך, קראו היטב את הרשימה (ולא המאמר!) והגיבו לכתיבתך רק על פי מה שכתבת.
    אם אתה בעצמך לא מאמין למה שכתבת, למי אתה בא עכשיו בטענות?

    יש אנשים צ'יקי שכותבים אבל מתכוונים למשהו אחר לגמרי, יש שם למחלה הזאת, אם אתה רוצה אתן לך פרטים , תתעניין ותבדוק אפשרות ריפוי.

  • שחר  On 1 ביולי 2008 at 16:46

    וואללה צ'יקי, אני לא מסכים עם כל מה שאמרת, וגם אתה משתמש קצת בדמגוגיה זולה פה ושם, לדעתי.
    אבל בסך הכל, סחטיין, על הדעה המעוררת ועל היכולת להגיב למגיבים בנימוס ובעינייניות.
    אחד הדיונים היותר מעניינים שנתקלתי בהם, וזה לא פשוט במדיה כזו, ובנושא כל כך טעון רגשית.
    אז – כל הכבוד!!

  • חן  On 3 ביולי 2008 at 0:01

    מדים

  • אביר  On 28 באוגוסט 2008 at 21:12

    עלי לבקש רשות מהוריו של גלעד שליט, על מנת להביא למודעות ואולי לשינוי, יש לי רעיון מצוין

    כיצד אני יכול ליצור קשר עמהם?

    בברכה

    אביר

    נא לשלוח מענה-אל האימייל בבקשה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 27 בספטמבר 2008 at 11:03

    לנעם שליט: בערב ראש השנה, במקום לאכול לחם יבש ושתיית מים, לפי הכתוב בספר "הסוד" של רונדה בירן, תאמינו שגלעד כאן אתנו, וחגגו חג עם מאכלי חג, כאילו הוא כאן אתכם
    חג שמח ושנה טובה

Trackbacks

  • By המבוקש מס' 2 on 4 ביולי 2008 at 14:44

    יש לי סימפטיה מלאה להורי גלעד שליט ואני מייחל לשובו ארצה. אך גלעד שליט כבר הפך לסמל לאומי. ואי אפשר לדון בדמותו מבלי לשאול מהן ההשלכות הלאומיות של חטיפתו. שליט הוא חייל שנשבה בפעולה צבאית של החמאס כחל

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: