שיר שכתבתי בעקבות שירת פולגת

 
אתמול מחיפוש בקבצים, הבחנתי שאת השיר שקראתי ב"שירת פולגת" (והתפרסם גם במעין ובבלוג), כתבתי ממש בערב שאחרי "שירת המלצריות". היום אני מביא את 'תגידו בגת' שכתבתי יומיים אחרי הפגנת השירה בפולגת קרית גת (באתר מופיע עוד שיר על ההפגנה עם ארמזים מהמקורות).
 
 
 

תגידו בגת


הקפה ששתית עד תום
ממשיך להמות
האדם שהרגת
מעלה עלה חיוור
השושן שגזמת
מניד את רגליו
 
 
ההצלחות הן הכשלונות היחידים שלך
אתה הורג את הילד שהולדת
כשהירח לבן, כשהירח צהוב, הלב אדום
צביקה בולינבלום גנב את פולגת.
 
הים שיַבש
ממשיך לבכות.
המכונה המושבתת
ממשיכה לרקוק
הלשון שנקטעה
תתפור שרוול מלמל ורוד 
 
כשהירח לבן, כשהירח צהוב, הלב אדום
על הספסלים כולם כתוב:
צביקה בולינבלום גנב את פולגת.
 
מכרות יסתתמו
תת-אלופים יפתחו מספרות כלבים
כלבים ימותו מאדישות ויגון
ויזכור העולם
ותזכור תבל
צביקה בולינבלום גנב את פולגת

 
 
זה כמובן שיר המושפע מעט מספר שמואל (שומע את הטקסט היפהפה הזה בפעם השלישית רצוף, כשקצו, הרפה, פשוט לא יאמן).
על כל פנים נזכרתי בעוד אנקדוטה מהאירוע. כשפרסמנו את האירוע בפייסבוק היינו חייבים לציין את שם העיר, ומשום מה לא היתה אופציה לרשום קריית גת. היתה דווקא קרית ביאליק, אבל קריית גת לא היתה קיימת, כנראה, מבחינת חברת פייסבוק (פתח תקווה קיימת!) האנטישמית או האנטיגתית (להבדיל מאנטיפ"תית – אנשים המכחישים את קיום פתח תקוה). אז נאלצתי לרשום את האירוע על שם עיר בלוב בשם גת. כך שהשימוש בגת הפלשתית השפיע כנראה על השיר שלי.
רק שכאן יש היפוך כפול – אם שם, גת היתה האוייב הפלשתי, כאן קריית גת היא כמו שאול ויהונתן, מושא ההספד. אם הטקסט התנכ"י מתבייש לספר (אל תגידו בגת – אל תלשינו לאוייב שככה נפלנו), כאן  אני מספר ומגלה, כמובן על סמך העיתונות, זה רק שיר
. באופן מעניין, 'הצבי ישראל על במותיך חלל', פסוק באות פרק, נתן את השם לצביקה הבעלים של המפעל, שעל פי בלוג העוקץ, קנה את המפעל, הוציא את כספי בגיר כדיבידנד לעצמו בדרך שהיא אולי מבחינה פיננסית מבריקה, כדי לממן את ההשקעה, ואז אחרי שהחזיר את ההוצאה ואף הרוויח סכום יפה על כל המהלך, סגר את המפעל על 300 פועלותיו, בהזדמנות ראשונה. כאן הוא מגיב לטענות בטענת פופוליזם ואומר שאין קשר בין הכסף שהוציא לפולגת, וזה קרה בכלל לפני. אני קצת הופך לנודניק, אבל מעניין גם לחפש בגוגל 'אהוד ברק בארינבוים'.  

וכדאי לקרוא את זה, עד הסוף, מתוך אתר הרכילות 'נוצץ':

בחצות ירד מהתקרה גשם של קונפטי ופתיתי נייר לבנים דבקו בשיערו המשוח של איש העסקים צביקה ברינבוים. כ-800 מחברי האלפיון העליון פתחו ביום שישי שעבר את 2005 בנשיקה לבנות זוגם. המסיבה של נוחי דנקנר ואבי פישר, בעלי השליטה בחברת ההשקעות גנדן, הוגדרה רשמית כערב התרמה במלאת חמש שנים לגנדן ונאספו בה 300 אלף שקל שנתרמו לבית חולים ולמשפחות נזקקות.
על רחבת הריקודים ריצדו יו"ר דיסקונט אריה מינטקביץ', שרי אריסון, גליה מאור, עורכי הדין רם כספי ודוד תדמור, ליאון רקאנטי, אופיר פינס, סמי סגול, רון חולדאי, אלפרד אקירוב ועוד. תפאורה: על קירות האולם הוקרנו תמונות המנהלים של גנדן והחברות הקשורות. נערות רוק: ריקי גל וגלי עטרי. בלט בעניבה (צהובה): יו"ר מכבי שמעון מזרחי. בלט בהיעדרו: הדוד שמואל. פיקחו מקרוב: המפקח על הבנקים יואב להמן והממונה על שוק ההון במשרד האוצר איל בן שלוש. (הכל אישי, הארץ כלכלה, הארץ)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ריקי  On 1 במאי 2008 at 18:32

    והתיאור של נוצץ אפילו מבחיל. גועל נפש צרוף

  • ריקי  On 1 במאי 2008 at 18:32

    טוב לראות אותך 😉

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 1 במאי 2008 at 19:30

    מנכל פולגת מת

  • דרור  On 1 במאי 2008 at 21:09

    המצב בישראל נראה דומה יותר לציור של ברויגל, http://www.newagebooks.net.au/gallery/classics/Brueghel/bruegelThe%20Suicide%20of%20Saul.jpeg, מאשר לקינה מהתנ"ך.
    הם מתים בצד, הרוב לא שמים לב, ושני הבתים על ההר מסתכלים באדישות על שתי החניתות ששאול ונערו נפלו עליהן. אין קינה, המוות בקושי נראה, "בטל בשישים".

  • דרור  On 1 במאי 2008 at 21:10

  • חנן כהן  On 1 במאי 2008 at 22:18

  • חנן כהן  On 1 במאי 2008 at 22:19

  • ד  On 2 במאי 2008 at 8:54

    מנכל פולגת נפל על חרבו

    תודה על השירים

  • ד  On 2 במאי 2008 at 8:55

    אגב, נשמע כמו אחלה מסיבה.

  • יחזקאל רחמים (מנוי)  On 2 במאי 2008 at 14:11

    תגידו בגת
    צביקה בארינבלום גנב את פולגת
    צביקה בארינבלום גנב את פולגת!
    תשאלו בגת
    מה עושים למי שגונב את פולגת
    מה צריכים לעשות לגנבים שגונבים את פולגת
    איך עושים לגנבים שגונבים את פולגת
    תשאלו בגת
    מי גנב את ההגה
    תשאלו בגת מה צריך לעשות למי שגנב את ההגה, ואת המפות והדרכים
    תשאלו בגת – איך עושים למי שגנב את ההגה, ואת המפות ואת הדרכים ואת שאריות הערכים
    תשאלו בגת – מתי עושים למי שגנב
    מתי כבר עושים למי שגנב
    שלא יחשבו שלא יעשו למי שגנב
    וגם אם קשה בגת, וגם אם נבוכים בגת
    איך אמר פילוסוף אחד של כאוס ושל דינזאורים אצל שפילברג:
    life will find a way

  • שרגא  On 2 במאי 2008 at 20:48

    Life will find no way. If people will find no way there will be no life.

  • Mink  On 9 במאי 2008 at 10:59

    בארינבוים הוא אויב מעמד הפועלים שראוי שייטבע בג'ל שערו. אבל די סביר שכל בעל הון אחר שהיה קונה את פולגת היה סוגר את המפעל. שוק הטקסטיל העולמי נהייה אכזרי הרבה יותר מאז הליברליזציה הגלובלית (2005) שבטלה את מכסות הייבוא והייצוא בכל העולם. לישראל יש עדיין יתרון יחסי בגלל הסכם סחר חופשי עם ארהב אבל השכר פה פשוט לא עושק מספיק כדי שהענף יישאר בחיים. בירדן למשל הענף פורח – אבל שם מייבאים פועלים מבנגלהדש וסרילנקה – הירדנים לא מספיק זולים בשבילם! במצרים במחלה אלכברא לפועלי הטקסטיל אין כסף ללחם, ואלה שתי מדינות עם הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית.
    הבעיה היא לא עם מניאק משומן-שיער ספציפי, הבעיה היא עם השיטה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: