*
מזיל דמעות על הכרית
כשגונבים לכולם את המזרונים
המשורר
ועוד
ובהמשך לשיר ולפוסט הקודם שלי, מאמר פרודי מעולה של אילן ברקוביץ' ב"הארץ תרבות וספרות" נגד אותה קבוצה של משוררנים צעירים הקרובה להוצאות הממסדיות, המוציאה ספרים משמימים, חסרי חידוש ובשורה שעסוקים רק בהם עצמם ובבית שלהם הנשרף (אף שבינם יש יוצאים מן הכלל). אני דימיתי את הללו ללהקות הנוהגות לבצע גרסאות כיסוי, ברקוביץ' משווה שיר לשיר ומראה איך אותו פלג עייף בשירה הצעירה לא מתקדם לשום מקום ונותר תקוע בשירה הישנה, צמוד לעטיני עסקני השירה. הטקסט כתוב בציניות ולשון מושחזת, עד שבהתחלה חשבתי שהוא מתכוון לכך ברצינות. זהו חלק ראשון בטרילוגיה, נקווה לראות מה קורה הלאה. כל הכבוד על האומץ של המבקר הנועז מגבעתיים, משורר תפוזי בתחילת דרכו, לנסח כתב אשמה חריף כזה מול אנשים חזקים כאלה בפוליטיקה של השירה. (טלי לטוביצקי על המאמר)
רועי צ'יקי ארד 
תגובות
"מה יש לכם אתם
משוררים צעירים
לכתוב כל כך הרבה על השירה,
ואמנות השיר
והשימוש בחומרים
ושלא תבוא,
חס ושלום,
שתיקת המשורר
לעשות בכם שמות."
(דליה רביקוביץ)
אדרבא, שתבוא.
רועי, מציעה שתקרא את התגובה שלי אצל אריק גלסנר. לא מבינה למה הקטטות האלו טובות?
לא מבינה למה הצורך הזה להשפיל את המשוררים המבוגרים/הלא מגניבים או השד יודע נגד מי אתה יוצא. קצת ילדותי למשוך בשרוול של המבוגרים כל הזמן, לא?
והציטוט מרביקוביץ' מזכיר לי שהיא, אבידן ויונה וולך עדיין לא הקימו לעצמם פה יורשים ראויים ומתמידים מספיק.
פרודיה משובחת. סחתיין על ההומור העצמי של אילן ברקוביץ'. מיץ תפוזים.
אחר כך הילדים (בעצם הנכדים) שלי יצטרכו להיבחן עליהן בבגרות.
אם עדיין ילמדו שירה בבית הספר.
המאמר אינו פארודי הוא סתם גרוע! אין שם ולו ניתוח אחד סביר של שיר, רק הצהרות כוללניות כרגיל אצל אילן. רועי אם אתה כל כך מאמין שהשירה במעין נפלאה אולי תנסה לכתוב ביקורת על משוררי מעין? ממה שאני קראתי הרמה במעין נמוכה עד מעליבה, אני יודעת עכשיו תגיד שאני זקנה שלא מבינה, אז בוא ולמד אותי!
על אילן כדאי שתקרא אצל המלכה לטוביצקי
צ'יקי, כמוסד תרבות ('אנטי ממסדי' וזה, כן, נו,) שיושב על צמתים חשובים ביותר למשורר תאב פרסום כמו הברקוביץ', ודאי קיבל מנות גדושות של חנופה מאלה שהפייטן מגבעתיים שופך בדליים על כל מי שעשוי לקדם אותו.
אז צ'יקי גומל לו כאן חסד גדול:
ברור כשמש (לדעתי גם לצ'יקי) שאין במאמר האומלל ההוא מיליגרם אחד של ציניות או פארודיה – הוא נפוח מרצינות ומחשיבות עצמית ככל כתביו של הנ"ל – אבל רק קריאה פארודית יכולה איכשהו, בדוחק, להסוות מעט את הטיפשות והבורות התהומית שבכל שורה שם ולהציל את כבודו של הכותב.
ואת צודקת: טלילה המלכה כתבה מאמר תגובה מבריק:
שהכותרת שלו, "אימת הבורגנות" מתאימה להפליא גם לצ'יקי:
http://www.notes.co.il/talila/42482.asp
איך אתה יודע שהמאמר פארודי, ועל מה הפארודיה בעצם?
באמת לא הבנתי.
אתה חושב שהוא לא מתכוון לטענות שבמאמרו?
אבל ההרהור על סקס בפוסט הקודם זה הדבר הכי יפה בעולם.
סליחה על ההדחפות.
אני לא חושב שהצ'יקי תביא לך אושר.
הוא לא