מכתב של חיים בראשית לזאב צחור, בעניין פרשת המרצה ניזאר חסן והמדים במכללת ספיר

 
אחד לפברואר, 2008  
לפרופ' צחור שלומות,
 
קראתי בתדהמה וזעזוע את מכתבך המשפיל וחסר התקדים לניזאר חסן, בעקבות הדו'ח של וועדת השמוע שנמסר לך. אני חייב לומר כי דו'ח הוועדה עצמו הינו מסמך בעייתי לכל מוסד אקדמי המכבד את עצמו, ואינני רואה באיזו ארץ אחרת יכול היה להיכתב, מחוץ לטורקיה ופקיסטן. למרות דעתי זאת, אני רואה את מכתבכך כמשפיל וחסר יושרה הרבה יותר מדו'ח הוועדה, שכן אתה פועל בצורה פסולה לדעתי, מכמה בחינות. גם אם סבור אתה, כהחלטת הוועדה, שעל המרצה להתנצל לפני התלמיד, דעה שאינה מקובלת עלי, שכן נראה לי שהיה נכון מצדו לבקש את התלמיד לעזוב ולחזור לבוש אזרחית, הרי שדרישתך חסרת הבסיס למחויבות לדגל ולמדי הצבא הכובש גם אינה מוזכרת בהחלטות הוועדה, ולכן תמוהה במיוחד. אם ישראל כבר הגיעה למצב שנשיא מוסד אקדמי מכובד כותב בשפה לאומנית, משתלחת ובוטה לבן הלאום הכבוש והמדוכא על ידו, בדרישה להצדעה לדגל הכבוש, הרי שברור מעל לכל ספק שהחל שלב הסיום של ההרפתקה הציונית בארץ ישראל, ושהמסכות הליברליות מוסרות מן הפנים המכוערות של הכבוש הבוטה. בחודש בו מרעיבים כשני מיליון איש תוך הפרת החוק הבינלאומי, שלא להזכיר את המוסר היהודי, כשלשה קילומטרים משולחנך, מצאת אתה לנכון לשכוח את תפקידך האקדמי והאינטלקטואלי, ולפעול, תחת לחץ גובר של מפקד אתו צבא כבוש ודיכוי, כקצין מילואים הממלא פקודות ולא כאקדמאי. אני המכירך משנות עבודתנו יחד, ומכבדך על אומץ הלב שהפגנת בהזדמנויות שונות של לחץ על חוקרים ומורים, כולל עלי בזמנים שונים, מוצא עצמי בוש ונכלם על התנהגותך זו, ומבקשך לחזור בך מן הדרישה המבישה וחסרת השחר, מעבר לבקשת הההתנצלות – דרישה המתוכננת בבירור להביא להתפטרותו של המרצה.
 
ברור לי שגם אתה יודע שמכתבך הבלתי-שקול יביא למחול שדים של האשמות, למחאות ועזיבה של תלמידים ומרצים, ולערעור בריאותו של בית הספר לקולנוע, שהיה לי תפקיד כלשהו בבנינו וביסוסו, ועל כן אני חרד לעתידו. בית ספר זה, בהנהגתו המקצועית ורבת החזון של אבנר פיינגלרנט, הביא להעסקתם של טובי המרצים בישראל בשטח הקולנוע, וניזאר חסן הינו חלק חשוב מהתפתחות זו. גם בסרטיו הרבים והחשובים, וגם בהוראתו רבת ההשראה, תרם ניזאר רבות לעדוד ופיתוח הבנות מורכבות בין שני העמים, תוך התבססות על שוויון ולא על יחסי הכוח בין כובש ונכבש. עליך לדעת ולהבין נכוחה כי מכתבך ישים קץ להתפתחויות אלה, ובמקום להוביל לקראת שיח בוגר בין העמים שמטרתו להביא לסיומו של הכבוש והדכוי, יביא מכתב זה לסיומו של פרק חשוב שיכול, וצריך היה, לעודד שיח והבנה.
 
אני רוצה להניח כי מכתבך נכתב מתוך אי הבנב של ההקשר, למרות שקשה לראות כיצד יתכן הדבר. אתה דורש מבמאי קולנוע פלסטיני, שארצו נכבשה כולה על ידי אותו צבא, שיקבל את מרותו של צבא זה, היושב בשטחים כבושים תוך הפרת החוק הבינלאומי, הרוצח אזרחים חדשות לבקרים, ומרעיב מיליונים בענישה קבוצתית חסרת שחר ובלתי מוסרית. זהו גם הצבא שהביא למותם הנפשע של למעלה מ1500 אזרחים, בלבנון ובישראל, בפעולתו המטורפת בקיץ 2006, זמן קצר לפני המאורע שחקרה הוועדה. נראה לי שדרישתך מניזאר אינה רק מופרכת וחסרת צדוק והגיון, אך גם בלתי-מוסרית: אין זו דרישה שאתה מעמיד לפני מרצים אחרים, כמובן. הרשה לי לומר בגלוי – זו דרישה שניזאר אינו יכולת ואינו צריך, לעמוד בה; זוהי דרישה שאני עצמי לעולם לא הייתי מקבל, ושום אקדמאי בשום ארץ תרבות לא יקבל עליו.
 
אני קורא לך להתעשת, לעמוד על זכויותיך וחובותיך כנשיא המכללה, למשוך חזרה מכתב משפיל ובלתי נאות זה, ולהביא לסיומה של הפרשה הכאובה, שיותר מכל דבר מראה בבירור את השפעתו המשחיתה של הכיכוש. ניזאר חשוב ביותר למכללה ולבית הספר, ובמקום הדרישות המשפילות המוטלות עליו, מן הראוי היה שהמכללה ותלמידיה יעמדו על תפקידו של הכבוש והדכוי המתמשכים על היחסים בין שני העמים. ניזאר ביקש מן התלמיד לזכור שהוא גם אדם וסטודנט, לא רק חייל. נראה לי שמכתבך מזכיר לניזאר שאתה קודם כל חייל, ורק אחר כך אקדמאי. אם כך פני הדברים, אתה בצד המפסיד, וכהיסטוריון עליך לדעת זאת; עם המדכא עם אחר אינו עם חופשי. אפשר כמובן להמשיך בכיבוש עוד שנים; מה שלא ניתן הוא לחיות כבני חורין כאשר אתה קודם חייל כבוש ורק אחר כך אדם. אני קורא להיסטוריון זאב צחור למנוע מסגן אלוף זאב צחור לעשות טעות גורלית. אני מאמין שאתה מסוגל לשנות החלטתך ולמנוע את הכאב והצער שמכתב זה יביא.
 
בדאגה,
 
 
פרופ' חיים בראשית
אוניברסיטת מזרח לונדון  
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.  On 2 בפברואר 2008 at 22:41

    שהוא עומד בראשו נכנסו ללחץ מהעליהום התקשורתי שהתפתח סביב המקרה המדובר,עם כל הספינים וההוצאות מהקשרם,ולכן התגובה של צחור .

    14 Points of fascism

    http://www.oldamericancentury.org/14pts.htm

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 8 ביולי 2012 at 22:10

      הייתי מזיין בתחת את הנבל בראשית מתומכי חמאס בעולם

  • איתי()  On 2 בפברואר 2008 at 23:53

    תגיד, צ'יקי, התייעצת עם מישהו לפני שפרסמת את המכתב כאן?
    זה מכתב פנימי שהתגלגל במיילים פנימיים.

  • בעז  On 3 בפברואר 2008 at 1:47

    היכן ניתן לראות את המכתב של צחור?

  • שמרלינג  On 3 בפברואר 2008 at 4:29

    אין לי מוטיבציה להתחיל להסביר בהיגיון מדוע המכתב הזה מוטה וחסר יושר אינטלקטואלי בסיסי מאחר וזאת מטלה כפויית טובה שעלולה לזכות אותי בקיטונות של בוז באכסניה זו ובדומות לה. מה גם שאני לא קורא את הבלוג הזה על מנת להחשף לדיון
    חברתי-פוליטי.

    שימו לב שהמכתב פוליטי לחלוטין ואינו דן במעשיו של המרצה באופן ישיר. המרצה הפלסטיני המדוכא בחר ללמד במכללה אשר נמצאת בישראל, מדינה אשר מכילה חוק גיוס. הוא מלמד חיילי מילואים מתוך בחירה גמורה. הבחור שהגיע לכיתה במדים לא עשה זאת על מנת ליצור פרובוקציה, זו זכות ששמורה רק למרצים ולקולנוענים, כנראה.

    לגבי האירוע המקורי, אני ניזון רק ממה שפורסם בעיתונים. הערותיו של המרצה לא הפתיעו אותי מאחר ואני מכיר את האווירה באקדמיה. מה שהעליב אותי באמת היתה האין-תגובה של שאר הסטודנטים שישבו בכיתה. אם אני הייתי בכיתה, אני רוצה להאמין שההרצאה היתה מופסקת לאחר הערותיו של מר חסן והוא לא היה זוכה ללמד את הקורס הזה דקה נוספת.

  • מיצי  On 3 בפברואר 2008 at 4:53

    זה משעמם, זה מטופש, הפוליטיקה הפנימית של ספיר מרתקת בערך כמו כמו החלחולת שלי אחרי ארוחה הודית.

  • איריס  On 3 בפברואר 2008 at 7:35

    המכתב סביר, אם כי קצת מנוסח בטרחנות (חוזר על אותה טענה פעמים רבות). מאחר שהייתי בפוזיציה של "מטיף מחו"ל" ועכשיו אני בארץ, חשוב לאמר לחיים בראשית שהעמדה שלו בעייתית, עקב המיקום שלו. ראשית, זאב צחור מעולם לא היה יונה צחורה אלא "פרגמטיסט" לעילא ומי שהקים אצלו מחלקה יכול היה לדעת זאת.
    שנית, ההטפות האלה מחו"ל חסרות כל ערך, להיפך הן מחזקות את הימין. מי שהחליט לחיות פה בימים טרופים אלה, לוקח בחשבון את הצורך להיפרד זמנית או בכלל מהעקרונות היפים שאתה מטיף להם מאנגליה . מאזן הכוחות הפוליטי-כלכלי פנימי בישראל הוא כזה היום, שאי התיישרות עם המערכת מובילה לפגיעה גסה ולא מוסווית, בבשר החי. הדבר יפה ליחיד-פרט, ועוד יותר למוסדות. הצדקנות שלך גורמת אצלי לפחות לרצון עז לעשות דוקא למרות שבסיסית תמכתי ועדיין תומכת בנזאר חסן, על יסוד העובדה שגם לי יש אלרגיה לצה"ל ולמדים, מטעמים די דומים לאלה של חסן, חרף היותי יהודיה. כל אחד והטראומות שלו מצה"ל הברוטלי. אני יכולה לראות מצב שבו אני עושה כמותו, ואף יותר מזה, במצב דומה.

    האינטרס של המעצמות, כמו זו שאתה מתארח אצלה בכבוד, זה בדיוק להפיל את העול המוסרי על ישראל, במימוש המטרות של אירופה-ארצות הברית, במזה"ת. כלומר מדינת ישראל גם צריכה לבצע את הטבח בשבילם וגם לשאת את כל כובד המשקל של האשמה המוסרית, זה ה"דיל" שממשלות ישראל הסכימו לו, תמורת מצלצלים נאים. כמובן זו עסקה שזמנה קצוב, והיא טומנת בחובה סיום לא נעים בתום השליחות. (כפוף להתרחשות של נס).
    אתה מקיים את חלקך בעסקה בדיוק כמו צחור וכמו צה"ל החובט בעזתים. בוא נצא מנקודת מוצא שכולנו יודעים מה שאתה יודע ורוצים לשמוע משהו אחר לשם שינוי מהתסריטים הקבועים מראש. צחור משמיע תקליט שחוק למען אדוניו בחבר הנאמנים והתורמים, וגם אתה. כל אחד לפי החליל של סביבתו. אנחנו עוברים את תסריט ההצלפות האלה מאקדמאים ישראלים בחו"ל כבר כמה שנים, וזה לא ממש מוביל לאיזה מקום מעניין או חדש.

    אני מוכנה להסכים שהדיל שלך משופר, ובתור נפולת שלא הצליחה לשריין לעצמה נישה כזו, זה די מעצבן לקרוא את מכתבך. אדם שהצליח לשריין לעצמו נישה עם מרחב נשימה להיות מוסרי. סבבה לך

  • חיים  On 3 בפברואר 2008 at 19:56

    רעב הנו מצב קליני מוגדר. המצב התזונתי ברצועת עזה הנו אחד ממצבי התזונה הכי מפוקחים בעולם. ניתן בקלות להכנס לרשת ולבדוק את הנושא. כללית מצב התזונה שם טוב מבמצרים ודומה לזה שבישראל. יש אנמיה קלה שם אבל זה גם המצב בישראל ובארצות מזה"ת אחרות האנמיה גרועה יותר. אם היו סימנים קליניים של רעב כבר היה רעש מעזה עד קצה היקום. מצאו מי שיזייף היסטוריה של ארץ-ישראל והציונות כמה יפה שבשטח התזונה עוד אין זייפנים כאלו – אבל הם גדלים והם יבואו..
    אין סגר על רצועת עזה. בשבוע האחרון יותר קל להכנס ולהכניס כל דבר לרצועת עזה מאשר לארצות הברית או קנדה.
    הנסיעה של כמה ישראלים עם שק סנדויצים וכמה מסנני מים לעזה הייתה תרגיל ביחסי שליט נשלט של האדם הלבן. אף אחד לא צריך אותם לשום דבר בעזה.
    שליטי עזה מחליטים בעצמם בלי עצות של אנשים לבנים מה יובא לשם. ההחלטות נעשות בטהרן ודמשק כפי שאמירה הס כתבה. לעזה הובאו עשרות טונות של חומרי לחימה. מבחינה מוסרית של האדם הלבן הכי בסיסית מי שמיבא לארצו חמרי לחימה במקום מסנני מים הוא פושע. אבל כאמור אלו שם אינם משחקים בלהיות בני אדם לבנים..
    גם למרצה הגאון וגם לכותב מלונדון אין כלל אלרגיה לדגל מדים וכל היתר. יש להם אלרגיה בסיסית ליהודים ישראלים המבטאים זכותם להגדרה עצמית.
    הייתי מאמין ליהודי בלונדון אם הוא היה מסדר ג'וב לערבי מהנגב. אבל כרגיל במקרים אלו לכל אחד התפקיד שלו. זה לשבת בלונדון ם כל האנשים הלבנים וזה לעשות הצגות בישראל.
    בסוף היום אני החברים מהחמאס והמרצה חושבים בערך אותו דבר על הליצן מלונדון. כמו שאמר לנין טיפש מועיל.

  • רננה  On 3 בפברואר 2008 at 20:22

    של ניזאר ובראשית.
    גם לפי חוקי האיסלם וגם לפי חוקי נירנברג אסור ליהודי לשאת נשק ומדי מלחמה והעונש הנו מוות. כאשר נפגשים שני העולמות באיסלמו-נאציזם הסלידה הפחד והרתיעה מיהודי נושא נשק הופכת לפרנויה מוחלטת. כמו אצל הרבה מדוכאים – סינדרום שטוקהולם מוכר, המדוכא, במקרה זה יהודי, מקבל את הסטנדרטים של המדכא. וכך הוא נכנס ללחץ נוראי כשהוא רואה יהודי נושא נשק. מה יהיה?, מה יגיד האדון? איך מתנהגים כך. יהודי עם מדים? נשק? חילול סדרי עולם. הרי עצם המראה של יהודי נושא נשק הנו דיכוי מופגן ובוטה של כל עקרונות האיסלם. ובכלל יהודי דורש התנצלות ממוסלמי? שיא החוצפה ועזות המצח היכן ומתי נשמע כדבר הזה .

  • יהודית  On 3 בפברואר 2008 at 23:37

    מאיפה את יודעת בכלל שניזאר חסן הוא מוסלמי? אולי הוא נוצרי? או שאת הולכת לבדוק לכל גבר ערבי את השופר? יכול להיות שיש לך איזו קבעון פאלי שנובע מתסמונת פנינה רוזנבלום שאת לוקה בה?
    יהודי עם מדים לא מרגש אף אחד כבר אחרי שישים שנה והנסיון שלך להדביק בין איסלם לנאצים הוא בזוי. , שלא כמו האיסלם, השמידו את היהודים שחיו ביניהם. יהודי מדינות האיסלם לא הושמדו כידוע. והנאצים השמידו גם את היהדות והשטויות שלך הן ההוכחה שהם הצליחו. עצוב.

  • יותם התם  On 4 בפברואר 2008 at 2:30

    אני מבין שמרצה ערבי ילחץ מכך שהוא רואה את המדים שלובשים חיילי צה"ל בשעה שהם הורגים ערבים (בד"כ תוך פעולת הגנה כלשהי – אבל ניחא…)

    נשאלת השאלה:

    מכייוון שמחבלים ערבים נוהגים לעיתים לרצוח יהודים תוך שהם לבושים בבגדים אזרחיים, האם רשאי מרצה יהודי להתייחס לסטודנט ערבי באופן דומה בגלל שהוא בא לבוש לכיתה?!

    ומילא בגדים אזרחיים – מה לגבי מרצים שירצו לגרש מכיתתם סטודנטים ערבים שלובשים חולצות פוליטיות למהדרין של מפלגות אנטישמיות כמו חד"ש או בל"ד אשר שוללות מהעם היהודי את זכות ההגדרה העצמית השמורה לכל עמי תבל, ואשר תומכיהן ומנהיגיהן דוגלים בחיסול המדינה היהודית – ואף נפגשים עם אויבי המדינה כמו חסן נסראללה, למשל?!

    המדים אינם מעידים דבר על דעותיו הפוליטיות של מי שלובש אותם, אלא רק שהוא אזרח שומר חוק במדינה, המציית לשלטון אשר נבחר בה באופן דמוקרטי. חולצה של חד,ש, בל"ד – או חולצה שעליה מתנוסס דיוקנו של צ'ה גווארה, למשל (מאוד אופנתי לאחרונה בקרב סטודנטי ארצנו הערבים) – מצהיר על דעתו באופן התנדבותי.

    אז מה לדעתכם יקרה למרצה שיסרב ללמד סטודנט ערבי הלובש בגד כנ"ל, באוניברסיטת בר אילן למשל (רמז: לינץ שמאלני רב-תיקשורתי, כנראה במהדורת מבט)???!

  • מתי שמואלוף  On 4 בפברואר 2008 at 22:13

    המחלקה לקולנוע מזמינה איתכם להלחם על החופש שלה כמקום הפתוח לעמדות אחרות מהקונצנזוס הלאומי וקוראת להפרדה בין האקדמיה לממסד הצבאי.

    ביום רביעי ה 06.02.08 בשעה 12:00 תתקיים הפגנת מחאה בבניין המנהלה במכללת ספיר

    בואו בהמוניכם!!!

  • יותם התם  On 6 בפברואר 2008 at 8:08

    זה די ברור שהמחלקה לקולנוע, עסקינן, היא כבר מזמן "מקום פתוח לעמדות אחרות מהקונצנזוס הלאומי", והיא גם מוסד נפרד שאינו כפוף לממסד הצבאי. עובדה שאחד כמו נזאר חסן – שלא משרת בצבא ולא חשוד בדעות שהן מהקונצנזוס – מלמד שם.

    השאלה שעולה מן הפרשה הזו היא דווקא:

    האם המחלקה לקולנוע הופכת לסניף של בעלי דעה אנטי-ציונית ושמאלנית קיצונית בלבד – או שהיא מסוגלת להכיל גם סטודנטים בעלי דעות מן הספקטרום של הקונצנזוס, אשר גם משרתים כחוק בצבא ובמילואים???

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: