רפובליקת הנשים השמנות, חלק ב'

.
כדאי לקרוא את חלק א' כדי להבין היכן אנחנו נמצאים,

רפובליקת הנשים השמנות – חלק ב'

שוטרת:  אני ממשטרת ההגנה הפנימית. את, כפריה, האם הפרת את החרם על הנתינה המנודה, בתה של הבוגדת שרת הפנים לשעבר?
מרי: הרגע עברתי כאן, עישנתי סיגריה ורציתי מקום לאפר. לא אמרתי מילה. אני סתם כפריה שמנמונת בביקור בבירה. האם יש חוק נגד עמידה בכניסות בתים?
שוטרת: אפשר לראות את הסיגריה?
 
מרי מוציאה בדל סיגריה מהכובע של ביאטריס ומראה. השוטרת מניחה ניילון על ידה, לוקחת את הבדל ובוחנת אותו בהמהום, מחזירה למרי שמשיבה את הסיגריה לכובע של החלוק של ביאטריס.
 
שוטרת: הבחור הזה דיווח שאת שוחחת עם מנודה.
גבר: אה…
שוטרת: בלוֹם, רד לי.
 
השוטרת מורידה את מכנסיה, הוא מתכופף.
ביאטריס: עדות גבר אינה קבילה לפי החוקה של 1962.
שוטרת: מסכימה. גברים הם צפעונים. (לבחור) יותר עדין. בלי שיניים.
מרי: אני רואה שאתן משוחחות, בניגוד לחוק.
שוטרת: כי היא דיברה, החצופה. הרי אסור לה לדבר.
מרי: היא דיברה לעצמה.
ביאטריס: מותר לי לדבר לעצמי, על פי תנאי הנידוי.
שוטרת: מה שקורה כאן מנוגד לחוקי העוצרת, אני לא יודעת אם לחוק ספציפי, אבל בוודאי שישנו חוק כזה. אאלץ לדווח לעוצרת.
ביאטריס: זו שאימי חילצה מבעל מכה והביאה לרפובליקה.
שוטרת: מה?
ביאטריס: זו שאמי סייעה לה להיכנס לפרלמנט למרות שהמשקל שלה היה גבולי, ולא היו לה מרפקים שמנמנים.
שוטרת: מה?
ביאטריס: זו אשר הרגה את כולן, את כל האמהות המייסדות, הנשים הטובות.
שוטרת: את מדברת על העוצרת?
ביאטריס: היא הרגה את כל הנשים הטובות, לטעמך? דיברתי על אחרת. על גברת בשם גברת לוי.
מרי: אתן שוב מדברות.
שוטרת: אדווח על דברייך. את צריכה להירגע. תעזור לה. (דוחפת את העבד לכיוון האגן של מרי)
עבד: אני קצת עייף… הלשון.
שוטרת: לך שתה מים, צחצח שיניים, ותחזור.
מרי: יום אחד תזרח השמש, בוקר אחד העננים יעלמו משמינו.
שוטרת: אני אצטט את מה שאמרת. (כותבת ומקריאה בקול) יום אחד תזרח השמש, בוקר אחד העננים יעלמו משמינו. תחתמי כאן שאמרת את זה?
מרי: (חותמת) בראשי תבות.
שוטרת: ליד זה תחתמי שהשמיים כרגע לא מעוננים, אלא מעוננים חלקית, ובכל זאת אמרת זאת.
מרי: איני מוכנה לחתום שהשמיים מעוננים חלקית. אני לא מומחית לזה.
שוטרת: את רוצה לחתום כעדה, מנודה?
ביאטריס: על מה?
שוטרת: על מזג האויר? אני רוצה להוכיח שהיא אמרה עננים כדימוי.
ביאטריס: מזג האויר אפור.
שוטרת (למרי): גברתי, אולי תגידי לי למה את מתכוונת במילה 'עננים'? אה?
מרי: אני מהכפר. עננים קודרים מביאים גשם וסופות ומטביעים את היבול. מהו ענן? למעשה גם חמורה טיפשה שדוהרת במדבר מסלסלת ענן של אבק מאחוריה.
שוטרת: מעניין מאוד… את רומזת שהעוצרת היא חמורה טיפשה שמסלסלת ענן אבק?
מרי: בכפר שלנו רק חמורים שמנים מעלים ענן מאובק מאחוריהם, חמור כחוש שהולך במדבר בקושי מותיר את פסיעותיו הדקות, העלובות.
שוטרת: התיק נסגר. רמזת שהעוצרת, אם האומה, כחושית?
מרי: אם את אומרת שהעוצרת חמורה. אבל כדאי שתודי כי מאז שהיא בשלטון, העוצרת היא יותר מאי פעם…
שוטרת: תאמרי את המילה 'כחושית', ונגמור עם זה. ניטול את ראשך בגיליוטינה.
מרי: מה שרציתי לומר, זה שמאז שהיא שולטת, העוצרת היא יותר מאי פעם… נחמדה.
שוטרת: נחמדה? בוודאי יש גם בכך עבירה. הרוסים שבגבול יחשבו שרפובליקת הנשים השמנות מנוהלת על ידי אישה חלושה וותרנית, ולא כך. אני רושמת את המילה. (רושמת) הנה, נחמדה, תחתמי.
מרי: אני חותמת בראשי תיבות.
שוטרת: טוב, נראה לי שיש מספיק עדויות, המילה האחרונה, נחמדה, הכריעה את הכף. אתן נעצרות, זה גם המשפט, אתן נשפטות למוות בגין בגידה חמורה והפחתת הפחד מהעוצרת.
מרי: ככה, בלי בית משפט?
שוטרת: יש קיצוצים.
מרי: אין שופטים?
שוטרת: יש רפורמה במגזר הציבורי, בנות. יש ייעול פה! —- בואו אחריי, בדילוגים.
(שלושתן יוצאות מהדלת)

המשך בפרק 3

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: