שלושה שירים \\ ההנאה על פי וולטר \\ ברווז לדודו גבע \\ תוספת: סופשבוע וטופי

הבחורה שרצתה חיים רגילים \\

הילדה הרעה של העיתונות הישראלית כבר בת 41
מזמינה פסטה
באיטיות, השליח סופר את הטיפ, היא מוסיפה שני שקלים ורק אז הוא הולך
בעלַה העלוב, הוא אבזם של תיק ג'יימס בונד,
משחק פלייסטיישן בחדר העבודה
סוגרת את הדלת
 
בחוץ – עץ יחיד, קודר.
 
צריכה לקום לקחת את הילד
ילד שמן והומוסקסואל
מי שהיתה הילדה הרעה של העיתונות הישראלית
היא במכונית.
מהמראה זה ברור: השפתון היה דבוק לשיניה כל היום
מעליה מוטחים שמים זהובים מטומטמים
– כסף במטבעות ילדים
ישובי הכוכבים
ישובי הכוכבים

גולף אדומה חורקת
בין שדות ברושיים אוֹבקים, שיהוקי סתיו.
מאחורה במראה,  פרסומת של חברת אפריקה ישראל
בקצה שדה גדול.

מלון נוביטל, ורשה, פולין, נובמבר 2007
 

צ'קים \\

העיר צהובה
היא תחתון על בובה
אתם שומרים את הספחים של פנקס הצ'קים?
 
במכולת – קנה סולת
עיר זו כרס עם כרבולת
אתם שומרים את הספחים של פנקס הצ'קים?
אתן שומרות את הספחים הללו?
שמי כתוב עליהם?

ביר סוויר, סיני, מצרים 28 בדצמבר 2007
(זה אגב אחד השירים היחידים שעוסקים בענף ראיית החשבונות והנהלת החשבונות, שהוא תחום מתפתח מאוד, כפי שעיני רואות לאחרונה. השיר מוקדש למנהלת החשבונות שלי, אור מלאך, שכשמה כן היא. אשמח אם יפורסם בבטאון רואי החשבון, אם יש כזה. אני מוכן אפילו לשנות את השורה השניה 'היא תחתון על בובה', לכל שורה חרוזה אחרת על פי החלטת עורך הבטאון באשר-ישנו, אם מפחדים שמנויים דתיים יבטלו את המנוי בעקבות פרסום השיר).

 

 שיר סוף הקרב \\

הנה הקרב נגמר
ואיש שאיני מכיר ילחץ לי יד רפה
זה סוחר הגרוטאות
ומכונית פג'ו נוסעת במהירות
טנדר עם בננה על הראש
ואהבות רבות – ידעתי גם אדע

הנה הקרב נגמר
נמרוד פושט מדיו, מתווכח על מחיר
עם פונדקית קשישה
ובת הפונדקית
נכנסת: "הקרב נגמר"
מעריב כבר זה נסגר
 
הנה הקרב נגמר
יודעים הקרב הוא מר
וערסלים נדים
הרוח קצת טפשית,
בשערות ראשי
גם סערה מותר
 
הנה הקרב נגמר
ויש יתומים שמחים
וגלים בגובה מטר ושלושים
כשהקרב נגמר
וזין שני-דצימטר
והנכים נחים
 
הנה הקרב נגמר
אני איני זמר
אני מרפסת עץ
פְרוס עלי שטיח
ובאלנבי
פיצריה חדשה
עם זיתים בצבע
חדש של אהבה
הנה הקרב נגמר
זיתים בצבע חדש
חדש של אהבה

(סיני, 28 דצמבר 2007)

לשיר יש לחן הקראה שהקלטתי גם כן בבונגלו שלי בביר סוויר, עם מיקרופון זול שלקחתי ותוכנת אודסיטי חופשית. אפשר להוריד או לשמוע כאן. הקלטתי את השיר כסקיצה, כדי לא לשכוח את המנגינה, אבל נראה לי שזו הגרסה הסופית.

מתוך נסיכת בבל של וולטר

"הכול הודו כי האלים לא המליכו את המלכים אלא כדי לערוך כל יום חגיגות, בלבד שהן תהיינה רבגוניות; כי החיים קצרים מכדי להשתמש בהם אחרת; כי משפטים, תככים, מלחמה, ויכוחים של כהנים, האוכלים את חיי אדם, הינם דברים חסרי הגיון ונוראים; כי האדם לא נולד אלא למען ישמח; כי הוא היה אוהב בכל מאודו ובלי-הרף את התענוגות, אלמלא נוצר למענם; כי העיקר של טבע האדם הוא ליהנות, וכי כל השאר אינו אלא טירוף. מוסר השכל מצוין זה לא הוכחש מעולם אלא על ידי עובדות".
(נסיכת בבל, וולטר. עברית: יוסף כרוסט. הוצאת ספרי זהב, 1955)

דודו במועדון הדודו

 זה היה נכון לאמש:

הערב מגבית הענק של דודו גבע לברווזו בדאדא. יוזמה מעולה של הדאדא, יובל כספי ומר אהרון גבע. אני לא מבין מדוע עיריית תל אביב, העירייה עם הכי הרבה תקציב, לא שמה את הכסף הזה בעצמה, עם כל הבזבוז והשומנים של מחלקת התרבות, ששקל מתקציבה אף פעם לא מגיע לתרבות. כמה כבר עולה ברווז? שחבורת האפסונים שמנהלים את העסק תוריד את הזיקוקים ביום העצמאות השנה ותשקיע את הכסף בברווז המנצח. הוא יכול להיות סמל לעיר הזו, ברווז החירות שלנו, סמל לאנדרדוג (לאנדר-דאק?).

ב19 בינואר ב19:30 בבית הקיבוץ הארצי יתקיים כינוס ראשון של המפלגה האופטימית לעירית תל אביב, "עיר לכולנו". חסר להם שהברווז לא במצע שלהם והתנאי הראשי להצטרפות לקואליציה. כי מה שווה להצליח בבחירות, אם בסוף לא נותנים כבוד לברווז שממנו באת?

אני, על כל פנים, אבצע היום את השיר "ספוטניק אין לאב" מתוך האלבום "ספוטניק אין לאב", שיר שדודו מאוד אהב, וגם עיצב את עטיפת האלבום, שכולו ניתן כולל העטיפה של דודו להורדה בלינק התכלכל.

 

תוספות: מחמאות לסופשבוע מעריב וטופי והגורילה בהעיר

 

לאחר שהחמאתי להם לפני שבועיים, שוב כתבה מעולה וחושבה מתפרסמת בסופשבוע. והפעם, בועז גאון מצטרף לפועלים סיניים בחציבת מנהרה בחיפה (לא מצאתי עדיין באינטרנט). סופשבוע הוא היום מוסף האנדרדוג מ4 העיתונים הגדולים, ולכן זה מקום טוב לכתבות חתרניות.

 

פרסמתי טקסט בחלק התרבות של העיר על טופי והגורילה, שעלה לאתר המתעורר של עכבר העיר אינטרנט.

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: