הרהור אהבין בן שורה אחת

אני רוצה להכיר את אהובתי בדוכן שניצלים. ביום רביעי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יובל בן עמי  On 23 בדצמבר 2007 at 7:01

    קודם כל בהצלחה, ואני ממליץ על השניצליה של ציון ברחוב הירקון פינת טרומפלדור, כדי שאם האהבה תהיה נכזבת לפחות השניצל יהיה טעים ואם האהבה תהיה כואבת תמיד אפשר יהיה להאשים את ציון, ששם הרבה חריף.

    מאיר אריאל כתב: "אצל ציון רק חושבים איך להשביע / את רצון הלקוחות / ולכן תמיד תענוג להגיע / רעב וצמא ובאפיסת כוחות." ככה גם טוב להגיע אל האהבה, למרות שאולי לא באפיסת כוחות מוחלטת.

    דבר שני, הערתך בפוסט הקודם בדבר האופנה כאדריכלות מרקדת הזכירה לי את אמירתו של אלויס קוסטלו: "לכתוב על מוסיקה זה כמו לרקוד על אדריכלות". יתכן שמצאת עבורו ועבור מליוני מבקרי המוסיקה שנעלבו ממנו את הפתרון.

    בברכת "ברוך המבדיל בין קודש לחול ובין שניצל אמיתי לטבעול",

    יובל

  • צ'יקי  On 23 בדצמבר 2007 at 12:36

    נכתב באמת על ציון

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 27 בדצמבר 2007 at 16:42

    נמצאה האהבה?
    או שהתנחמת בשניצל?

  • שמרלינג  On 1 בינואר 2008 at 15:48

    העניין פה הוא לא הרצון לאהבה, אלא הפינוק המוגזם. לא רק שהדובר רוצה להכיר את אהובתו, אתה גם מפתח העדפות לגבי היכן זה יקרה, ועוד יש לו לוח זמנים כמעט בלתי אפשרי לעניין הזה.

    חבל שבחיפה אין שניצליה טובה.
    גם הבחורות פה…

Trackbacks

  • By used cranes on 12 במאי 2008 at 7:59

    used cranes4585

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: