שריפת הגלובוסים ברוטשילד פותחת את השאלה מיהו אמן: מעצב הגלובוס או המצית?

קראתי עכשיו שהוצת הגלובוס הראשון בשדרות רוטשילד. נשאלת השאלה האם אנשים שמאיירים או מכיירים גלובוסים ברוטשילד (אשר חלקם מכוערים במידה בלתי תיאמן) עבור 100 החברות הגדולות במשק הינם אמנים.

השאלה מהי אמנות פותחת נושא מורכב וגזי כמעט כמו 'מהי שירה', ואני בוודאי לא טיפוס טהרן בהגדרת האמנות או השירה. לעתים טראשיות קיצונית דווקא מקבלת איכויות של אמנות: הייתי עֵד לתערוכת טלפונים שעוצבו על ידי דוגמניות והונחו במוזיאון כלשהו בחיפה. נראה לי שהיה לזה כבר ערך אמנותי, אפילו ביקורתי.

מחיפוש שמה בגוגל נראה שהאמנית שגלובוסה עלה בלהבות עשתה קודם מספר עבודות אקולוגיות מעניינות והיא בוודאי עצובה וכועסת כרגע על כך שעבודתה הפכה לאפר. אחד הבלוגרים הציג אותה כמי שרק רוצה להתפרנס קצת ואת המציתים כ'ונדלים', אותם שבטים סקנדינבים\רומנים שהחריבו בין השאר את קרתגו האהובה עלי.
מצד שני, כדאי לשים לב לתצלום השלט השרוף: העבודה חתומה בראש ובראשונה על ידי לוגו גדול-מידות של 'הבורסה לניירות ערך' ותאגיד תרופות בשם 'פריגו קומפני' (לשעבר אגיס) ושמה מופיע שלישי ברשימה. גם מסיקור האירוע (על ידי כתבי צרכנות ולא כתבי אמנות) מתברר שלמעשה העבודות הן חלק מקמפיין פוליטי ימני-קיצוני שנועד להרגיע את הציבור שמצבו החברתי מדרדר כשהוא רואה קומץ אנשים מתעשרים על חשבונו ומכפילים את הונם, כשהוא עצמו נלחם עם תשלום השכירות ועובד בשכר של 22 ₪ לשעה. כדי שיהיה ברור יותר, אעביר את זה מהשדה החברתי לשדה הפוליטי-לאומי: הדבר דומה לכך שיתנו לאמנים לעצב מאה קרפדות ענקיות עם שמות של התנחלויות ויניחו אותן ברוטשילד או בכיכר ברמאללה.
 
במאמר של שרה ברייטברג-סמל בסטודיו על תערוכת "ארטפוקוס" שבה צה"ל אישר את העבודות, דובר על כך שבעידננו הדבר המרכזי שנותר לאמן הוא חתימתו. מכיוון שכאן השם של האמנית מופיע מתחת ללוגו גדול של הבורסה ואף מתחת לשם של החברה, פריגו ישראל, אפשר לומר שהעבודה שלה הושחתה פעמיים. בפעם הראשונה על ידי פריגו קומפני והבורסה לניירות ערך. ושימו לב שבאתר התערוכה השערורייתי, שֶם האמנים כלל לא נזכר והגלובוסים מתוארים על-פי שם החברה. מדובר אם כן, בעבודה שחתומה על ידי חברה בורסאית, כמו שלמשל לוגו של חברה בורסאית הוא נכסה של החברה בראש ובראשונה. נשאלת שאלה הלכתית נוספת שאליה נדרשים הזמנים החדשים והקשים: האם אפשר להגדיר חברה בורסאית כאמן (אמנית). אני חושב שהתשובה היא שבתנאים מסויימים, חברה רגילה יכולה להיות מוגדרת כאמנית פלסטית, אבל חברה בע"מ לא יכולה בשום אופן להיות אמנית, כי היא מתנערת מאחריות ליצירה. 
 
בזמנו, הצגנו את השור השרוף (של אל-על המופרטת בזול לאחים בורוביץ' שבדיוק רשת הסופרמרקטים שלהם פשטה רגל בלי לדאוג לזכויות הבסיסיות של העובדים) בתערוכה "דורון" ב"מנשר", שעסקה בקשר בין זכויות עובדים לאמנות (בעקבות התמונות נחקר עורך מארב דאז, רונן אידלמן ומחשבו נלקח), ועבודה נוספת, של גל דרן של גבר העומד כמשתין על השוורים. במקרה ההוא, אני מעלה את הטענה הפולמוסית שאפשר להתייחס לשורפים כאל אמנים, אמנים חברתיים המשתמשים בבנזין במקום בצבעי גואש וטרפנטין ובגפרור במקום במכחול. במעין האחרון היתה עבודה של האמן איגור גלמן-זאק, שמת לאחרונה. בעבודתו 'מבצע אדום על לבן' (מעין 3, עמ' 78), הוא הציב עגבניות על מיצב של האמנית רייצ'ל וויטריד בטייט מודרן וטען 'גברת וייטריד משעממת'. כך שבוודאי תגובה פלסטית לאמנות (או ללא-אמנות) יכולה להיחשב אמנות.
 
כמשתתף בביאנלה בהרצליה "העורף" (אוצר: יהושע סימון), היה מעניין לקרוא את ביקורתה של חמדה רוזנבאום בעכבר העיר על הביאנלה, שדיברה על התל-אביביות של התערוכה ההרצליינית (וגם כאן). עסקתי בנושא גם בעבודה שלי, המציגה להֶלֶך בהרצליה או לשכנים שלי למיצג את דירת החדר שלי במרכז תל אביב בזמן אמת. נראה כי האמנות בתל אביב מתקיימת על אף העירייה, וכשישנה "אמנות" שהעירייה מסייעת לה זהו רק במפגני הון כעורים כמו הגלובוסים והשוורים. כבר כתבתי פעם על הסיטואציה המשפילה שבה ניסינו לגייס 3000 ש"ח מהעיריה ל'היכל האמנויות של האקדמיה החופשית' וקיבלנו מכתב סירוב כמעט חצי שנה אחרי שהתערוכה ירדה. זה היה שיעור טוב עבורי – אל תמתין לממסד. 

בסיטואציה הנוכחית, אמנים המציגים במוזיאון תל אביב צריכים לכתת רגליהם ולמצוא ספונסר. לא הרחק, בחולון, וכעת גם בהרצליה, ניתנים תקציבים מכובדים לאמנות מודרנית ומתייחסים אל אמנות בצורה סבירה ובכבוד. החמצתי את 'אמנות הארץ' לצערי, אבל הבנתי שגם שם יריד בכחנלי ענק ניסה להעיב על התערוכה היפה-בוודאי של האוצר אורי דסאו. יש לי שאלת תם: מדוע בניגוד לסוקולוב הרצליה, לא הופכים את שדרת רוטשילד למקום שבו אמנים עכשוויים מציגים את עבודותיהם, לאו דווקא דרך פסלי חיות, פשוט אמנות, כשהם חתומים עליה, ולא חברות בורסאיות? אף שאם לסתור את עצמי, אולי טוב שלא מסייעים לאמנים בתל-אביב ומותירים אותם רזים. יתכן והאמנות היתה פחות שוקקת אם היתה מסובסדת ומחובקת יותר. כך גם העיריה משאירה לאמן הרציני והמחויב תפקיד: לשרוף עבודות.
 
הביקורת שיש לי על הגלובוסים המסוימים הללו והקשר שלהם להון לא מפריעים לי לאהוב גלובוסים. אני זוכר את עצמי כילד מקבל גלובוס מדיני מאיר, שהפלסטיק כמעט תמיד יצא ממנו ושהפרדת הצבעים לא היתה מדויקת במיוחד. מסתכל בשעת ליל על המדינות בגלובוס המדיני או באוסף הבולים שלי ונהנה מהאיים המלדיביים, ס.ס.ס.ר, לוקסנבורג, פרס. אבל הכי אהבתי את לסותו, מדינה ללא-מוצא לים שממוקמת בתוך דרום אפריקה, שאז היתה מדינת אפרטהייד. כבר כילד הייתי טיפוס אינטרנציונלי וקוסמופוליטי. גלובוס הפלסטיק הקטן סימל את האהבה שלי למין האנושי בעולם, ללובי, לאמריקאי, ולתושבים של מה שאז היתה וולטה עילית. 
 
מעריב תומך כמובן בגלובוסים

גם הבלוג של ליטל מתנגד לגלובוסים

חבורת הירקון 70 ביוזמה מוצלחת – הבלופים

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רז  On 4 באוקטובר 2007 at 18:18

    האמת, עם כל הכבוד, כל הגלובוסים ושאר החיות הם הרבה יותר מוצרי עיצוב ומאשר אמנות.ואם אינני טועה (אני זהיר כיד לפגוע ברגשות יוצרי הגלובוסים)רובם שייכים בעצם לתחום העיצוב.
    כמו כן "אמנות מגוייסת" היא כזאת שמגוייסת לכ מטרה, גם על הגנת כבוד ההון. בכל יש יותר מדי תערוכות בת"א וגם בשאר הארץ שמטרתם קודם כל הלבנת הון או סתם שמירת כבוד בעלי ההון. לא פעם תוך שימוש ציני באוכלוסיית חריגות.

  • מירי  On 4 באוקטובר 2007 at 18:26

    כן. בדיוק מה שעבר לי בראש כששמעתי ששרפו: שזו פעולת מחאה מוצדקת והגיונית בהתחשב בנסיבות, שהנזק של האובייקטים המונחים בשדרה גדול – אנשים מסתובבים שם, למען השם, ילדים קטנים שלא מגיעים למוזיאונים וטועים לחשוב שזו אמנות, בעוד שמאכילים אותם לוקשים מפלסטיק, היוניפורמיות של המוצגים היא הכל חוץ מאמנות, עאלק ביטוי אישי שכלמעשה מלבישים את היצירה האינדיבידואליסטית בתלבושת אחידה, כתונת כפיה יצירתית דוחה, ועל כל אלה שורה רוחו המסואבת של מולך הבורסה. עברתי שם לפני כמה ימים, חבל שאין כמה אמנים חתרניים שמוסיפים את התוספות שלהם לתערוכה באופן פיראטי – בעיניי רוחי ראיתי מחווה לציור של קורבה מקור העולם,

    כלומר זוג רגלי פלסטיק מפושק ומתוך הערווה המפושקת מתגלגל החוצה גלובוס זעיר, עקום, מכוסה לוגואים של חברות בורסאיות

  • חייש  On 4 באוקטובר 2007 at 18:50

    היא תת סעיף של מהי אמנות.

    שריפת השור ושריפת הגלובוס הוא מעשה מתבקש, אבל אני לא רואה במה הוא אמנותי יותר מהשלכת בקבוק תבערה לתוך סניף של בנק הפועלים בשעת לילה.

  • א  On 4 באוקטובר 2007 at 20:30

    אם שריפת יצירות היא אמנות, הרי שהכאת משוררים היא שירה צרופה…

    הגלובוסים הם "לא אומנות" משחיתים את טעם הציבור ומבלבלים אותו בקשר להגדרת האמנות מהי.

    בדיוק באותה מידה עושים זאת אמנים היוצרים עבור הברנז'ה שלהם בלבד, יצירות סתומות שאפשר לפרשן רק לפי הקשר פוליטי-חברתי "נכון".

    ודרך אגב, הונדלים לא החריבו את קרתגו, אלא את רומא, והיא שהחריבה את קרתגו שנים לפני כן.

  • ב  On 4 באוקטובר 2007 at 20:42

    שווה להזכיר גם שכשביקשו לתבוע את מי ששבר לאחרונה מזרקה של דושאן במרכז פומפידו (אותו אדם שהשתים0ן בה בעבר), הוא טען כי עצם השבירה שלו אותה הוא מעשה אמנות לכן מעלה את ערך המשתנה

  • מוטי סגרון  On 4 באוקטובר 2007 at 20:45

    לטעמי שריפת עבודה לא חשוב מה טיבה לא פעולת אמנות! זה מעורר אסוציאסיות נוראיות. יש לחשוב על מחאה יצירתית. לשרוף?דרך קלה שלא מראה על חשיבה רעיונית

  • צ'יקי  On 4 באוקטובר 2007 at 20:45

    הרומאים כבשו את קרתגו, הפכו אותה לפרובינציה מרכזית, ואם איני טועה על פי ההקדמה לוידויים של אוגוסטינוס הונדלים הפכו אותה לבירתם והחריבו אותה.

  • א  On 4 באוקטובר 2007 at 21:25

    אני מודה שלא הלכתי רחוק יותר מאשר הוויקיפדיה.
    שם, נטען כי קרתגו הוחרבה לחלוטין ע"י הרומאים, שאסרו את ההתיישבות שם לתקופה ארוכה של יותר מ 100 שנים.
    עד לכאן הגיעו גם ידיעותיי משיעורי ההיסטוריה.

    לאחר מכן היא נבנתה על ידי הרומאים מחדש, ונחרבה סופית ע"י המוסלמים במאה השביעית.

  • אביבה  On 4 באוקטובר 2007 at 22:01

    שוב שורפים אובייקטים מפלסטיק, חונקים את הילדים שמשחקים שם באדים רעילים ובטוחים שעושים טובה לאנושות.

    אם אלה חברים שלך, צ'יקי, תמסור להם שמצדי הם יכולים להשתין על כל הפסלים בשדרה, אבל ראבאק, למה להרעיל את השכנים? איזו מין פעילות סביבתית מסריחה זו?

  • קורא  On 4 באוקטובר 2007 at 22:06

    בעיניי זה אקט לא לגיטימי, בעיקר בגלל הפגיעה באמן שיצר את העבודה.

  • אורן צור  On 4 באוקטובר 2007 at 22:17

    שריפת הגלובוסים היא בטח לא אמנות אלא מקסימום רפרודוקציה זולה שהרי כבר שרפו שם את הפרים.

  • ד.ט  On 5 באוקטובר 2007 at 0:21

    יש אמנם ויכוח אמנות מהי, אבל יש מקרים חד משמעיים.

  • דניאל  On 5 באוקטובר 2007 at 0:22

    בלי קשר לתערוכה, ובאמת זה לא משנה האם התעורכה מגעילה או לא או ממומנת על ידי מי ומי מקבל עלייה קרדיט..שריפה היא וונדליזם.
    ועצם הדיון בהאם וונדליזם זה הוא אומנות הוא מטופש ביותר וילדותי ממתי הרס הוא אומנות?
    האם מי שהיה הורס לך את יצירת האומנות האחרונה שלך הוא גם אומן…
    למה טיב העבודה משנה משהו..
    ההתיצבות כנגד התאגידים בכל פעם לא משנה מה
    היא בורה ילדתוית…קצת כמו ציקי עצמו..תתבגר

  • פירו  On 5 באוקטובר 2007 at 3:16

    אני חושב שמתבקש לשרוף אומנות ניסיונית ואוונגרדית מפני שהיא רק מסווה את הסדר ההגמוני הקיים בספקה לו אשליה של "כוח-נגד". אני בטוח שההמונים (או נציגיהם) יזהו את מתקפה פסיאודו-חתרנית מתוחכמת כזו מצד בעלי ההון ויפעלו בהתאם, בין אם במרחב הציבורי ובין אם במרחב ה"פרטי" (שהרי זו דיכוטומיה שנועדה לשמר את יחסי הקניין והכוח הקיימים ולא יותר).

  • תוהה  On 5 באוקטובר 2007 at 3:53

    כותב השירים או זה שמכה אותו? אכן מעורר מחשבה.

  • אליק  On 5 באוקטובר 2007 at 7:57

    לדעתי גם כל מי שנמצא ליד אמן או ליד איש (או אשה) שהיו ליד אמן, או שהיו ליד ברזיה ששתה ממנה אמן, או שעבר לידה- הם אמנים.

  • יעל  On 5 באוקטובר 2007 at 13:27

    אם חתימתו של אמן היא כל שנותר לו ובכוחה הופכת היצירה לדבר אמנותו, הרי ששריפה או כל פעולת מחאה שאין בצידה שם וחתימה (ולא יכולה להיות), גם היא, אינה אמנות.

  • רונשו  On 5 באוקטובר 2007 at 20:18

    צ'יקי בחייך: במשך שנים ארוכות כל מי שנכנס להיכל (!!!) התרבות בתל-אביב, הופתעי לקבל בכניסה מספר דגמים מפוארים של רכבים פלוס פרסומות ענק (כן, ענק) של חברת ביטוח ספציפית. נראה לך שאם תכנס ל-לה סקלה במילנו או לאופרה בפריז או לכל מוסד התמיימר להיות תרבותי בעולם, נראה לך שבניסה תקבל את פניך מכונית מפוארת ומבריקה

    ידידי, אלו הם הכללים במדינה, ושדרות רוטשילד שייכות למפרסמים ולידידהם – לפיכך יש לך שתי
    אפשרויות
    או להצטרף לחגיגה הזאת או להצטרף לחגיגה הזאת

    הצחקת

    ובגדול

  • אלעד  On 6 באוקטובר 2007 at 6:15

    יש משהו מעצבן בזה שזה עיצוב מחריד כלשעצמו שמסתיר אמיתות בין אם הן אמנותיות או פוליטיות-חברתיות (כמו שאמרה לי יקירה אחת – השיא היה בגלובוס שהיה מכוסה "לבניות" ירוקות וכחולות של בתי הזיקוק. זה כבר היה יותר מדי, לקחת את המזהם מספר אחד של אזור מפרץ חיפה ולהלביש אותו ב"ירוק" כאילו הוא תורם לאיכות הסביבה…)
    ובסוף זה הפך למעין פארק להמוני משפחות עם ילדים. אתמול בערב ניצפו שני ילדים מנענעים גלובוס, אולי הצליחו?

    ולדניאל – ראושברג היה מוחק עבודות של חברים וסתם אומנים ומציג אותם (ציור מחוק של ג'ספר ג'ונס, בטח עלה הון!)

  • חגית ברקוביץ'  On 7 באוקטובר 2007 at 14:24

    אוי צ'יקי אתה חמוד נורא
    אני אוהב אותך
    אני אוהב אותך
    אני אוהב אותך
    אבל אין לי מה להגיד
    אז אני צורח
    ועושה סימנים
    שאולי
    במקרה
    תבחין בי
    אוי צ'יקי
    צ'יקי חמודי
    אני אוהב אותך אבל
    אבל
    אבל אתה קצת
    לא כל כך חכם לפעמים
    בכל מקרה
    זה למה
    אני אוהב אותך
    אני אוהב
    אותך
    צ'יקי

  • איתמר  On 8 באוקטובר 2007 at 13:19

    לשרוף גלובוס אולי לא נופל תחת קטגורייה אומנותית, אבל להרעיל את הזאטוטים הרכים בשדרות רוטשילד עם אדים רעילים פטרו-פלסטיים דווקא כן.

    הפעילות החוזרת של שריפת המיצגים של הבורסה צריכה לעורר קצת מחשבה גם מצידם (של הבורסאים), קצת דיאלוג מפרה לא הרג אף אחד. אולי בפעם הבאה הם יציגו אובייקטים שרופים מלכתחילה (אשר ייצגו חברות בורסאיות), יהיה מעניין לראות את התגובה ה'עממית' לזה. בטח יקומו אנשים שינסו להקפיא את היצירות המפוחמות או אולי ישחזרו אותן בדייקנות למצב אותנטי טרם-שריפתי?
    יהיה מעניין.

  • צ'יקי  On 8 באוקטובר 2007 at 15:57

    תודה למגיביי הנאמנים ובמיוחד לכותב\ת השיר היפה (הייתי מוריד את 'זה למה' שקצת הורס את הנימה הרצינית). היו כאן כמה טענות מאתגרות, במיוחד לגבי הרפרודוקציה.
    וגם הטענה של יעל מעניינת.
    אני גם מסכים על כך שעדיפות תגובות יצירתיות יותר. נדמה לי שבפעמים קודמות רצו להוסיפו לשוורים ויברטור

  • חגית ברקוביץ'  On 8 באוקטובר 2007 at 18:55

    נחמד לשרוף
    בעיקר לאנשים אחרים
    נחמד גם לראות
    את הסביבה לא להסכים

    נחמד ללכת ברוטשילד
    יש שם מלא בחורות יפות
    מגניב להיות בתל אביב
    העיקר להבין ולראות

    שתרבות זה דבר מושחת
    שמלחמה על תרבות
    זה משו שלא נפסק
    והיעדים גדולים וברורים

    והם לא בשדרה
    לא, זה לא הפרים
    זה הרבה יותר עמוק ומקיף
    מחלחל מסביב

    בספרות בשירה באמנות
    בשפה בחזות בנעימות שצורמות
    באגרסיביות והתוקפנות האנושיים
    ויאללה כוס אמק נהיה לא נעים

    והשיר שלי ארוך ומחזיק מעצמו
    ואני נפוח כמו בלון שבו
    רק אוויר מחכה לצאת
    בכל אופן ובאמת

    עזבו אתכם מהפרים ברוטצילד
    הם לא הבעיה
    גם לא החברות שהזמינו
    או מעצבי היצירה

    הבעייה היא בשיטה שכולנו
    שוחים במימייה הבוציים
    וחמים לנו ונעים
    ואוי שכחתי יש סמים

    ואף אחד מאיתנו
    אף פעם לא ממש רעב
    וכלום לא בוער
    וכלום לא מהלב

    והעניים עניים וחסרי הבית חסרים
    ומקבליי שכר הרעב עובדים
    והנשים שפכות והגברים כלבים
    והפליטים זועקים והזכרונות

    הזכרונות מטשטשים את רוטשילד
    את תערוכת הפרים
    את תערוכת הגלובוסים
    את השריפה וההתייחסות

    ונשאר רק לחשוב על מין
    לשוטט כמה שאפשר
    לגעת בכל דבר ואיבר
    ולהנות בטירוף לפני שנגמר

    תודה לצ'יקי על התיקון הלשוני שמתקבל בהבנה
    בשיר זה מין הסתם תהיה לך הרבה יותר עבודה
    וייתכן גם שתפסול אקבל בהבנה
    בכל אופן סחטיין על הבלוג התגובות וכל מה שמסביב, מקווה להיכנס עוד לבקר בכל מקרה שחק אותה חבר

  • אבנר עמירן  On 9 באוקטובר 2007 at 11:23

    הגעתי לכאן בעקבות ההספד על צאלה (שאהבתי מאוד) אבל יש לי גם מה להגיד. עם כל הכבוד לגלובוסים, הצתה היא בכל זאת מהלך לא נורא מקורי. לו לפחות היו מגלגלים אותם במורד השדירה ומפילים אותם לאת הבנייה ליד היכל התרבות.

Trackbacks

  • By עוד בלוג תל-אביבי on 9 באוקטובר 2007 at 22:22

    לא תכננתי לעשות פוסט שיוקדש לגלובוס המוצת ברוטשילד, במיוחד אחרי שצ'יקי הרחיב בנושא, ויוחאי נתן דיווח ראשוני. החברה להגנת הטבע הביעה מחא…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: