לעניין גל השובניזם הישראלי בימי אווירת התבוסה

איך קוראים לאדם ששונא את הסביבה בה הוא נמצא, מתעב את מזג האויר, ההנהגה, היבשת, אסיה, וגם האיזור, המזרח התיכון, מתנגד למערכת המשפט, הטלויזיה, התרבות, האמנות, השירה, התקשורת, שונא את כל המיעוטים – ערבים, חרדים, הומואים, מזרחים – ישמח להחליף את האזרחים אחד-אחד באזרחים אחרים, שונא מתנחלים כמו שהוא שונא שמאלנים, איך קוראים לזה שישמח אם המדינה לא תטפל בכלום, תופרט לגמרי, בלי איגודים, בלי אגרה, בלי חברת חשמל, בלי המשכורות של עובדי חברת חשמל, שונא את הפקידות בישראל, את הבירוקרטיה, שונא "שאי אפשר להזיז כלום במדינה הזו", שונא כשהעובדים שובתים כדי לשפר את תנאיהם העלובים והוא צריך להמתין בשדה התעופה עוד שעה, שונא עובדים, שונא שאין כאן שירות כמו שצריך, שונא את המדינות השכנות, חושב שכולם מרמים אותו, אדם שלא ייסע בתחבורה הציבורית בכל מחיר, איך קוראים לאדם שאף פעם לא שותה מים מהברז, יקלל גם אחרי שניה אחת במיזוג מקולקל, אדם שמזהם את האוויר באגזוז של ג'יפ גדול ומכוער, חלומו הוא לגור בבית צמוד קרקע שיתפוס עוד שטח ירוק, והוא מנסה בחישובים יצירתיים עם רואה החשבון לשלם כמה שפחות מיסים?

 

קוראים לו פטריוט.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דוד  ביום 23 באוגוסט 2007 בשעה 20:03

    שהקוסמופוליטיים הגדולים נוסח צ'יקי סיימו את הקריירה שלהם כלאומנים הגדולים ביותר.

  • מילה  ביום 23 באוגוסט 2007 בשעה 21:08

    שהשמין בצבא ומאז הפך לרדוף

    כמו שהוא כתב:
    בזמן שהייתי עסוק בדיכוי האינתיפאדה זה קרה: חצי מקורס המ"כים שלי עבר על גג בניין אחד בין מחנות הפליטים אל-בורייג' ונוסיראת ברצועה עזה. השעמום היה כמעט בלתי נסבל, 16 שעות ביום של תצפית בלתי פוסקת על גג בניין בטון חשוף, קפוא ומכוער. אז נכון שכמעט כל דבר היה עדיף מהמאבק בסימטאות, זה שבו השתתפנו בחודש הראשון של האינתיפאדה, אבל מצד שני התפריט הבסיסי על הגג כלל בעיקר לחם, שוקולד למריחה, קפה צבאי ושק של תפוחי אדמה.

    בחודש ההוא הוספתי למשקלי בערך עשרה קילוגרמים: לא משהו שאי אפשר להוריד עם קצת השקעה במד"סים, אבל כן משהו שהעביר אותי עוד פעם לצד השני של הקו הדק המתוח בין "מלא" ו"בריא" לשמן.

  • יריב  ביום 23 באוגוסט 2007 בשעה 23:14

    מעולה ואף מבריק.

    אכן אוקסימורון הוא הפטריוטיזם הישראלי שאוהב את המסמן "ישראל", אבל שונא את כל מה שהוא מסמן.

  • איריס  ביום 23 באוגוסט 2007 בשעה 23:40

    סאדו מאזו לאומי

  • טל  ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 0:16

    משעשע, מדויק ועצוב…הכל ביחד

  • טלי  ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 8:44

    מעולה

  • טלי  ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 8:48

    דרך התגובה הגעתי לאתר שלך והוא יפהפה. איך אפשר לכתוב לך?
    [סליחה, רועי, אתה יכול למחוק את זה אח"כ]

  • הזוייה  ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 10:01

    מזכיר לי כשגרתי בארה"ב וכל הישראלים ישבו בלוס אנג'לס ב"ואלי" במסעדת שושנה, נגבו חומוס ולכלכו על הישראלים. אבל הם עובדים ב moving משהו שהם לא היו מעיזים לעשות בישראל.

  • בועז כהן  ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 10:45

    "…אדם שמזהם את האוויר באגזוז של ג'יפ גדול ומכוער"

    אף פעם לא הבנתי איך הפטריוטים הכי לאומניים אין להם שום תפיסה ירוקה של הסביבה. איך זה יכול להיות שמי שמדבר כל כך הרבה על "עם ישראל" ו"ארץ ישראל" – לא עושה כלום, שום דבר, למען ייעור מאסיבי של הארץ והטלת מלוא כובד משקלו נגד הפיכתנו למדינת החניון והקניון

  • הצועד בנעליו  ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 20:10

    ולשמור.

  • נולי  ביום 25 באוגוסט 2007 בשעה 1:02

    נכון מאד.
    ואם יורשה לי להוסיף: בעל הרוטווילר שנותן לכלבו להתנהל ברחובות ללא רצועה ולא מעלה על דעתו לאסוף את צואתו ( של הכלב)

  • שפי  ביום 26 באוגוסט 2007 בשעה 12:57

    מהפוסטים שלך שקראתי לאחרונה (על אחד מהם הגבתי, להרגשתי בלא מספיק ביקורתיות) אני מקבל רושם שאתה שואף להכנס לפוליטיקה. לא לכתוב על אלא להיות בעצמך.

    אמן התענית:
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=6749207

כתיבת תגובה