שישה מסמכים צידיים ולא משמעותיים מהשנים 2000 עד 2003

מכתב למערכת כל העיר, מרץ 2002:

 
סקירתו של אילן חיימוביץ' את מופע הקראת השירה בזירה הבינתחומית שבו שמחתי ליטול חלק, הייתה חמודה וכתובה יפה, אבל היו בה אי אילו טעויות קלות שאשמח לתקן. מקור שירת ההייקו, שהשפיעה על שירתי, הוא יפן ולא סין. שירת ההייקו אורכה 3 שורות ולא שתי שורות כפי שקבע חיימוביץ'. מוזיקת הרקע לא היתה דיסקו אלא צלילים של איזי ליסנינג. וכמו כן, השיר שקראתי בערב (וגם פורסם בעיתון "אתגר" האחרון) הולך "בחיוך רחב, שרים את המנון\ המדינה, תלמידי בית\ הספר למפגרים" וכלל לא כפי שפורסם.
 
רועי צ'יקי ארד
 
 
————————
 
 
 

קומוניקט הדיסק סונול מ2002:

 
 
סונול הדיסק החדש של צ'יקי
 
השבוע יוצא "סונול", דיסק סולו ראשון של רועי "צ'יקי" ארד (פינג פונג, קנאק\פופ) בהפקת רם אוריון.
 
זהו דיסק שונה מאוד מ"בין מוסר לאופנה" (אפריל 2000) הקצבי והשמח של פינגפונג: רובו של "סונול" מלנכולי, מינימיליסטי ומנוגן על ידי גיטרה אקוסטית (רם אוריון) ואורגנית חורקת ומוזרה (צ'יקי עצמו).
הדיסק מכיל תריסר שירים: כל השירים נכתבו והולחנו בשש השנים האחרונות על ידי צ'יקי מלבד "אוליביה", גרסת כיסוי לשיר יפהפה ולא מוכר של צביקה פיק מ1974, ששימש גם כפרסומת לחברת חזיות באותו שם.
 
הדיסק, שיוצא בלייבל "רא רקורדס", יימכר במספר חנויות מצומצם במחיר 15 ש"ח. כמו כן ניתן יהיה להורידו חינם מהאינטרנט. 200 עותקים מהדיסק יופצו חינם במסגרת מהדורה מיוחדת של עיתון האמנות "אספיס" בעריכת הגב' יעל ברגשטיין.
 
צולמו קליפים לשירים "פיצה" (הבמאי שאול בצר) ו"י"ח שושנים" (הבמאית קרן ציטר). מעצב העטיפה הוא האמן אדם רבינוביץ'.
"אני חושב שאם צריך להגדיר את ז'אנר התקליט במדויק, הייתי אומר שבחרתי בסגנון של שירים יפים. או אם להשתמש באנגלית, ביוטיפול סונגס", קובע רועי צ'יקי ארד.
 
 
————————
 
 

ראיון באינטרנט לקידום הספר אירובי, טיים אאוט, 2003:

 
שם, גיל, איזור, ותק, כלי תחבורה.
רועי צ'יקי ארד, 28, מתחם הבימה, 11 שנה בעיר, נעלי מגה ג'ירוטי
 
מיהו הכי תל אביבי בעיניך?
הבחורות עם חולצות הפופיק שמגיעות מראשון לציון.
מה משמח אותי בתל אביב?
שבקרוב תפרוץ אש מתוך המזרקה של יעקב אגם. אני מניח שזה ישנה את חיי המין בעיר ואולי את היחסים עם הפלשתינים.
מה מעצבן אותך בעיר?
שעה 14:20.
קפה:
כאדם עסוק מאוד, אני מקפיד לשתות לא יותר מ5 פעמים ביום: באצ'ו, קפה מאיר, קפה נח, ג'יליו וארומה דיזינגוף-סנטר. 
מסעדה מומלצת?
אני משתדל להוציא מחיר חד ספרתי לארוחה. את משכורתי אני מעדיף לבזבז על השקעה במטבעות זרים. אף על פי כן, אני ממליץ על מנת "השקצ'יקי", מנה של חצי שקשוקה עם פטרוזיליה, פיתוח שלי, שמוגש בין השאר ב'שווארמה אנטבה', קינג ג'ורג'-בוגרשוב ב6 ש"ח.
בילויים:
האומן 17, פטיש וכלל. כי יש להם את המנהלים הכי חתיכים.
קניות:
אני לא צרכן. אני בדרך כלל רק מטריד את המוכרים. השבוע קניתי מדבקות ב30 שקל בחנות הכול בשני שקל בקינג ג'ורג'.
רחוב חביב:
מעלה קינג ג'ורג' ב6 בבוקר לאחר בילוי של לילה.
חוף ים:
חוף הזבל.
לאן אקח תייר:
מוזיאון האצ"ל. שהאנטישמי יידע שגם ירדן שייכת לנו.
 
 
 
 
 
—————
 

מאמר שכתבתי בנובמבר 2003 ואיני יודע אם פורסם:

 
השבוי רון ארד מסמל ישראל אידילית שלא קיימת, כשטננבאום דווקא מזכיר את הישראלי המצוי, הקומבינטור
 
ההבדלים בין אלחנן טננבאום ורון ארד מייצגים שתי תפישות על ישראל.
מצד אחד קיים ארד. ארד, המסמן את ישראל כפי שזו אמורה להיות – ישות שכולה טוב, שאינך יכולה לעולל רע. ושגם אם עשתה עוול זעיר, יש לסלוח לה.  שגם אם מתה, היא חיה. מעין ילד בועה. ארד היא ישראל שלא מהמרת ואינה פושעת, ישראל הנמצאת בפעולת מגננה אלטרואיסטית, כדי לשמור על בטחון האזרחים הנמים בעורף, אפילו הסיסמה "לחופש נולד" מרמזת על ישראל הנאבקת על החופש, כמאמר הקלישאה שאנחנו נמצאים בהמשכה של מלחמת העצמאות, אף שקיבלנו עצמאות לפני מעל 50 שנה ושיש לנו יחס של פצצת אטום על כל כמה עשרות אלפי אנשים.
מצד שני, עומדת כשידיה בכיסיה ישראל הטננבאומית – שבאחד מאתרי האינטרנט רואיינה גברת שנרמז כי היא "חברה קרובה" שלו, ששמועות אי-מייל מרמזות על מיני עסקיו המפוקפקים, אדם המלא בתשוקה, ברדיפה אחר דילים מוזרים ותענוגות. זוהי ישראל שבמציאות, שונה לחלוטין מאיזה חזון סטרילי, "חזוני", על ישראל. ישראל עם חולשות ותשוקות ואהבות ושנאות, בוגדנית ונאמנה. ישראל של רחוב אלנבי המתקלף ושל הבארים הענקיים והמעוצבים ונטולי הנשמה שבמתחם לילנבלום וגם העושר של סוחרי נשק, שגם הוא עלוב, כי זו סך הכול ישראל. ישראל של טקס הפתיחה למכביה, ישראל של פקידי מס הכנסה, של ביבי, של שידורי משחק כדורגל במקביל לפיגועים, של השכנה המזמינה אותך למרק כשהיא רואה כי רוחך נפלה. אינני עסוק בהכאה עצמית – אני אומר שישראל המעט נכלולית והדקדנטית היא ישראל האמיתית.
כולם יודעים שזו ישראל, חוץ מכולם. הרמטכ"ל בוגי יעלון ציין כי ההוכחה לכך שבישראל קיים העם המוסרי ביותר בעולם, היא הדיון בן שמונת השעות בממשלה על החטופים. בישראל, כולם אמורים כבר לדעת, לא קיים העם המוסרי בעולם. הדנים, למשל, קצת יותר מוסריים מאיתנו. והייתי מעדיף לתת הלוואה לרמטכ"ל צבא ניו זילנד מאשר ליעלון. יעלון שבוי בתפישת  ישראל ה"רון ארדית", בדומה לפונקציונר עירוני הנואם לילדים בטקס פתיחת מתנ"ס ותוך כדי כך הולך ומשתכנע מדבריו הנמלצים.
ישראל שאני אוהב היא טננבאום. ישראל שאני מכיר היא טננבאום. ישראל של "שתיים במחיר אחד" ו"חבר מביא חבר", בורקסים שמנוניים, של נעלי עקב במדרגות נעות בקניון, של גניבת מגבות ממלונות ארבעה כוכבים באנטליה, של פרסומות קופצות באינטרנט שברור לשני הצדדים שהן שקריות (דמי משלוח 79 ש"ח) ולא ברור איפה האיקס שמסיר אותם מהמסך.
אני חושב ששחרור טננבאום הוא חשוב, לא רק ברמה ההומנית. הוא חשוב כי אז, כשיירד הקולונל מכבש המטוס, אולי אז ישראל תבין שהיא בישראל.
 
———————-
 

מכתב דרישת תשלום בעקבות חלטורה לחברת משחקים בטלוויזיה בכבלים, 2003

 
 
לכבוד: חברת קונקט-טי.וי
 
הנידון: תשלום לרועי  ארד בעבור קופיירייטינג, שרטוב, שכתוב ושרותי ייעוץ לגבי אתר המשחקים: מיתוג המשחקים, לוקאליזציה וכד'
 
1.     עבור עבודת הייעוץ במשרד הבהולה שבמסגרתה הגשתי (בין השאר) כ10 הצעות לשמות  משחקים – 400 דולר.
 
2.     עבור שרטוב (שכתוב והרטבת) הטקסטים הקיימים כהסברים למשחקים, הענקת כותרות משנה לכל משחק, והקפצת הרמה של הטקסטים הקיימים – אני מבקש 300 דולר.
 
3.     עבור סך כל העבודה היחודית שצוינה למעלה – 700 דולר.
 
4. נושא אחר: אני סבור שכל חלק המגזין צריך (מוכרח) להיות ממותג תחת שם אחד. ישנם אין ספור יתרונות עתידיים למהלך שכזה. יש לי מספר רעיונות מצויינים לשם. אשמח להעביר אותם תמורת 1000 דולר (אם אחד השמות יתקבל, כמובן). זהו סכום סמלי תמורת מיתוג מגזין האמור לפעול לטווח ארוך.
 
5. לשם הנוחות: מספר החשבון שלי הוא 196718 בסניף קק"ל 502 של בנק הפועלים (12). הטלפון שלי הוא 6200407,
 
6. אשמח להמשך עבודה פורה עם הצוות החביב של קונקט טי.וי.
 
                                            בתודה,                                                   
                                                    רועי ארד
 
—————————
 
 

קטע אחד מתוך הטור האישי השבועי של פינגפונג במעריב לנוער, 2000:

 
שמייחים ושמייחות יקרים,
 
אנחנו נוסעים לשבדיה, אנחנו נוסעים לשים את ישראל על מפת השמחה. מה שחשוב הוא לא לאיזה מקום נגיע, אלא כמה אתה סקסי כשאתה מגיע אליו. המקום הראשון והמקום האחרון הם אותו דבר: העיקר הכיף ושהאוכל בקייטרינג יהיה טעים.
 
אנחנו נוסעים לשבדיה, ואנחנו נוסעים לשם בחברת התעופה הלאומית התורכית. לא ברור למה, אבל אנחנו לא שואלים שאלות מיותרות. אז נתחיל עם הדיילות והדיילים התורכיים ולא השווייצריים או הישראליים.
 
אנחנו נוסעים לשבדיה, ובינתיים אנחנו מתראיינים לאין ספור עיתונים בארץ ובחו"ל. את אחד הראיונות היותר רגועים נתנו לעיתונאי בשם רוי דילייני, שכותב בעיתון נוער אנגלי בשם "24-7". הנה קטעים ממנו:
 
1. מה שלומכם, פינגפונג?
 
מדהים, כרגיל.
 
2. למה אתם רוצים להשתתף באירוויזיון?
 
שמענו שהשוודים חתיכים. חוץ מזה, אנחנו עסוקים כבר הרבה זמן בהפצת האידיאולוגיה שלנו שלפיה החיים הם מסיבה והיה חשוב לנו מאוד להנחיל אותה גם לאירופים.
 
3. מה אתם חושבים על האירוויזיון?
 
מעולם לא היתה להקה ישראלית שכל כך אהבה אירוויזיונים. אירוויזיון זה הכי כייף ומצחיק ואנחנו אוהבים לכייף ולצחוק (ולהתנשק).
 
4. על מה השיר, לעזאזל?
 
זהו שיר אהבה שר של בת קיבוץ לאהוב הסורי החתיך שלה. שיר שלום. השיר הזה מופיע באלבום הבכורה שלנו, קוראים לו "בין מוסר לאופנה" ואפשר לשמוע אותו באתר שלנו, http://www.ping.co.il.
 
5. איזה שיר אתם הכי אוהבים השנה?
 
אנחנו מאוד אוהבים את השיר הגרמני השנה. הוא סקסי. אנחנו מאוד מקווים שהוא ינצח אותנו, אבל אין לו סיכוי.
 
6. אז תצליחו?
 
כן. אנחנו הולכים להיות יותר גדולים ממועמר קדאפי, שליט לוב.
 
7. מי חיית המחמד האהובה עליכם?
 
ללא ספק, הכלבלבת בוסי. המשמעות של השם בוסי כפולה:
 
1. נשיקה ברוסית.
 
2. הרוצח הראשון בישראל. אל תבהלו! זה לא שאנחנו בעד רציחות, חס וחלילה, פשוט היה לו שפם יפה.
 
8. יש לכם הצעות שיפור לאירוויזיון?
 
ודאי. חשבנו על תחרות שתקרא המלווויזייון, תחרות של המלווים והמלוות של כל המשלחות. אנחנו בטוחים שבתחרות השנה יזכו המלוות המקסימות שלנו, מיטל ויעל. הן קוליות.
 
9. מה אתם מביאים לאירוויזיון?
 
אנחנו נהפוך את היורוויז'ן ליורו-רוולושן. המטרה שלנו היא להפוך את התחרות לדבר הכי מרכזי ושיקי במוסיקה האירופית, שהלהקות הכי חמות ירצו לבוא אליה, ולא רק זמרי-פאבים אנונימיים. אנחנו עוד נגרום לפטבוי סלים להתחרות באירוויזיון הבא.
 
10.  מה הם 3 הדברים הכי טובים בפינגפונג?
 
1. שמחה.
 
2. שמחה.
 
3. שמחה.
 
11. ומה הם 3 הגרועים?
 
1. צ'יקי.
 
2. צ'יקי.
 
3. רועי צ'יקי ס' ארד.
 
 
נשיקות רטובות,
 
פינגפונג
 
(אהל, יפעת, גיאגיא וגם צ'יקי)
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אני  On 24 באפריל 2007 at 16:12

    למה אתר מכובד נותן לאפס העלוב להפליץ כאן

  • לא הבנתי  On 24 באפריל 2007 at 16:14

    למה אתה חושב שכל בירבור שעובר לך בראש צריך לעניין גם אנשים אחרים?

  • קפה ג'ו  On 24 באפריל 2007 at 17:16

    הדבר הכי טוב שהיה באינטרנט הזה לקרוא כל החג. יום עצמאות שמח, צ'יקי. ולכל השאר גם.

  • חייש  On 25 באפריל 2007 at 12:46

    ואם כבר, הרי שחשוב לציין שסה"כ הוא יצא לשליחות חיובית – יבוא חשיש.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: