מהדק – נכתב עבור ערב עברי-יידי

הָיִיתִי צָרִיךְ לְהַדֵּק זֶה לְזֶה שְׁנֵי דַּפִּים.
אֲבָל לֹא הָיָה לִי מְהַדֵּק.
לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה:
קָנִיתִי מְהַדֵּק סִיכּוֹת וָרֹד מִדֶּגֶם "קֶנְגוּרוּ 10" בְּאַחַת מֵחֲנוּיּוֹת הַכְּתִיבָה
הַמֻכְּהוֹת שֶׁל רְחוֹב אֶבֶן גְּבִירוֹל.
הַמִּלָּה "מְהַדֵּק" הוֹפִיעָה עַל אֲרִיזָתוֹ שֶׁל הַמְּהַדֵּק בַּשָּׂפוֹת צָרְפָתִית,
גֶּרְמָנִית, אִיטַלְקִית, סְפָרַדִּית (בִּסְפָרַדִּית זֶה גְּרָאפַּאדוֹרִה)
וְאַנְגְלִית.
הַסִּיסְמָא קָרְאָה "קֶנְגוּרוּ – בִּשְׁבִיל הַבִּיצּוּעִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר שֶׁל מְהַדֶּקְךָ".
 
בְּכִיס הַסִּיכּוֹת שֶׁל אוֹתוֹ קֶנְגוּרוּ מְהַדֵּק לֹא הָיוּ סִכּוֹת.
הָיִיתִי צָרִיךְ לִקְנוֹת אֶת הַסִּיכּוֹת בְּנִּפְרָד.
בִּקַּשְׁתִּי מֵהַמּוֹכֶרֶת, אִשָּׁה שֶׁשְּׂעָרָהּ מַזְכִּיר קוֹלְרָבִּי, חֲבִילַת סִיכּוֹת.
גִּלִּיתִי שֶׁמְּחִיר הַחֲבִילָה רַק 80 אֲגוֹרוֹת.
אִם כֵּן, בִּקַּשְׁתִּי – הֲבִי שְׁתֵּי חֲבִילוֹת.
 
הֶרֶף זָעִיר לִפְנֵי שֶׁיָּצָאתִי מֵהַחֲנוּת, עָצַרְתִּי עַצְמִי,
    הִתְחָרַטְתִּי:
לָמָּה שְׁתֵּי חֲבִילוֹת, הֲרֵי אֲנִי צָרִיךְ לְהַדֵּק רַק דְּבַר-מָה אֶחָד זֶה לְזֶה.
אָז מָה אִם זֶה זוֹל, אֵינִי צָרִיךְ עוֹד מֵאוֹת סִיכּוֹת כָּאן.
 אֵינִי צָרִיךְ אֲפִלּוּ חֲבִילַת סִיכּוֹת.
   אֲנִי צָרִיךְ סִיכָּה אַחַת, לְמַעֲשֶׂה.
אַחֲרֵי הָרְכִישָׁה, הָלַכְתִּי לְאֵין-זֶה-מְשַׁנֶּה-אֵיפָה וְהִתְגָּאֵיתִי עַל גּוֹנוֹ הַוָּרֹד הַזָהוּר
 שֶׁל הַמְּהַדֵּק.
מוּבָן שֶׁהַמְּהַדֵּק נִשְׁכָּח שָׁם, עַל חֲמֵשׁ הַשָּׂפוֹת שֶׁלּוֹ (בְּגֶרְמָנִית, מְהַדֵּק זֶה הַפְטֵר).
כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ, הִגַּעְתִּי שׁוּב אַל הָאֵין-זֶה-מְשַׁנֶּה-אֵיפָה, נִזְכַּרְתִּי בַּמְּהַדֵּק,
וְנָטַלְתִּי עִמִּי אֶת הַמְּהַדֵּק.
 
אֲבָל כָּעֵת, כְּשֶׁבִּרְשׁוּתִי הַמְּהַדֵּק, אֵינִי מוֹצָא אֶת חֲבִילַת הַסִּיכּוֹת.
 הֵיכָן הִיא חֲבִילַת הַסִּיכּוֹת?
   מִי גָנַב אֶת חֲבִילַת הַסִּיכּוֹת?
 
צָרִיךְ הָיִיתִי לִקְנוֹת שָׁלֹשׁ חֲבִילוֹת סִיכּוֹת
וּלְהָנִיחַ אוֹתָן בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בַּחֶדֶר: הָאַחַת בַּכּוֹנָנִית, הָאַחַת עַל הַמַּדָּף וְהָאַחַת עַל
הַשָּׁטִיחַ הָאָפֹר, הַמְּלֻכְלָךְ.
 
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת אֲשֶׁר מְדַבְּרִים הַשְּׁכֵנִים.
צוֹחֲקִים הֵם עָלַי, עַל סִיכוֹתַי הָאֲבוּדוֹת, עַל הֱיוֹתִי מִתְגָּאֶה בְּמְהַדֵּק,
עַל שְׁטִיחִי הַמֻּכְתָּם בְּאַבְקַת קָפֶה,
וְעַל אוֹתָם שְׁנֵי דַּפִּים שֶׁאֵינָם מְהֻדָּקִים זֶה לְזֶה.
 
 
(נכתב עבור ערב שירה עברי-יידי בבית שלום עליכם, 2001)

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: