טעמו כקצפת אמש – הכשלון
בסוף שלל המהלכים, ראשי ניצב
מתחת ללהב
אבל אילו צעדים אדירים היו עד אז!
אילו קוביות נהדרות
מצופות דבש וקינמון
השלכתי לפיות התנינים.
ירקתי לבארות העמוקים ביותר
לבשתי את החותלות הצבעוניות בכפר
התקלחתי תחת זיוי זיוים זוהרים-בהירים
מאלף מראות אחוריות שבורות
מה נשמע?
לא שכבתי עם חצי עיר, כפי שסיפרו לך,
שכבתי עם החצי השני שמכחיש זאת
לא רקדתי בכל ההיכלים הטובים, אבל בסוף כל מסיבה
קיבלתי זר שושנים לבנות
לא הקדמתי את זמני
לא עשיתי זאת בדרכי
רק חייתי זמן שאליו לעולם לא תגיעו
.
(קפה סקואלה, 2006)
תגובות
מקסים.